סגור
כוחות לוחמי אש כיבוי שריפת הענק בהרי ירושלים בשבוע שעבר
כוחות הכיבוי בשריפת הענק בהרי ירושלים בשבוע שעבר. מחדלי תקציב ורכש (צילום: שלו שלום)

אין כבאים, אין מסוקים ותוכניות לא מתוקצבות: הממשלה כושלת בהיערכות לשריפת הענק הבאה

למערך הכבאות חסרים אלף לוחמי אש, התוכנית להקמת אזורי חיץ להגנה סביב יישובים תקועה והמשרד לביטחון לאומי לא נערך כלל לשינויי האקלים 

ימים בודדים לאחר ששתי שריפות הענק כילו שטחים ירוקים שנפרסו על פני כ־26 אלף דונם, דיון שנערך אתמול בוועדה לביטחון לאומי בכנסת חושף את תמונת המצב העגומה שאיתה מתמודדים שירותי הכבאות - נטישה של כבאים, תקציב שגדל אך לא מצליח לגשר על הפערים והצרכים הרבים בעידן של שינויי אקלים שבו שריפות הופכות תדירות והרסניות יותר, ותוכניות ממשלתיות ישנות שלא מתוקצבות ולא מתקדמות. התמונה ממחישה עד כמה ישראל לא מוכנה לשריפה הגדולה הבאה, שכעת היא רק שאלה של זמן.
לפי נתוני אגף התקציבים באוצר, ב־2025 גדל תקציב מערך הכבאות ב־200 מיליון שקל ביחס ל־2024. ישנה עלייה בגיוסי הכבאים מאז 2023, אך הפער נותר גדול וגם רבים נוטשים: על פני שנתיים עזבו את השירות 200 כבאים. למערך הכבאות חסרים אלף לוחמי אש כדי להתמודד ביעילות עם תרחיש הייחוס הקיצוני של שריפות בארץ.
בנוסף לכך, מבדיקת כלכליסט עולה שבשנתיים האחרונות הוקמו בארץ רק שלוש תחנות כיבוי אש. מספר היעד להתמודדות עם איומי הייחוס הוא 150 תחנות. הפער ניכר: כיום 126 תחנות הפרוסות ברחבי הארץ מכסות כ־50% בלבד מהאזור האורבני בזמן תגובה של 11 דקות. פתיחת שלוש תחנות נוספות לא משנה נתון זה. אם לא די בכך, מתברר כי למשרד לביטחון לאומי, האחראי על שירותי הכבאות, כלל אין תוכנית היערכות לשינויי האקלים למרות השפעתם הישירה על משימותיו, והוא טרם החל בהכנתה, בניגוד למרבית משרדי הממשלה האחרים שמכינים או כבר הגישו תוכנית.

זיגזג המסוקים של בן גביר

לפי שירותי הכבאות, השריפה ההרסנית התקדמה ב־3.5 ק״מ בשעה אחת בלבד. לא מדובר בהפתעה גדולה: בעידן שבו העולם הולך ומתחמם במהירות, ולאחר חורף שחון במיוחד שבו הקרקע יבשה, יום שרבי מלווה ברוחות עזות ליבה אסון כבד, שאיתו נאלצו להתמודד כוחות דלים מדי.
המציאות לא תהפוך טובה יותר בעתיד: לפי דו״ח השירות המטאורולוגי, התפשטות השריפות בישראל נמצאת במגמת עלייה בעשורים האחרונים, עם זינוק של פי שלושה במספר הימים שבהם פוטנציאל גבוה להתפשטות שריפה. שריפות עוצמתיות עלולות להופיע בתדירות גבוהה יותר ככל שמשבר האקלים מחריף, וגם בדל סיגריה שנזרק בטבע יכול לגרום לשריפת ענק בשל התנאים האקלימיים.
1 צפייה בגלריה
איתמר בן גביר ה שר ל ביטחון לאומי
איתמר בן גביר ה שר ל ביטחון לאומי
בן גביר. התנגד, מסמס והתמהמה ברכישת המסוקים
(צילום: שלו שלום)
לדברי רונן מכטייב, סגן נציב כבאות והצלה, "לישראל יש מערך כבאות והצלה קטן והוא צריך לגדול ולהתעצם. אנחנו לבד במערכה נגד האש. אנחנו מתעסקים כיום בכ־40-30 ימי קיצון בשנה שקשורים לנזקי אש חמורים. מערך הכבאות צריך להתאים את עצמו למשבר האקלים שהולך ומתפתח. בתרחיש הייחוס שלנו אנחנו מדברים על התמודדות עם שריפות בשלושה מוקדים במקביל. הכנסת המסוקים למערך הכבאות משנת מציאות. המערך צריך לגדול בצורה משמעותית גם מבחינת כוח אדם וגם מבחינת אמצעים".
אלא שדווקא רכישת מסוקים נבלמה. לפי תומר לוטן, מנכ״ל המשרד לביטחון לאומי לשעבר, ביוני 2022, בתקופת ממשלת השינוי, הוחלט במועצה לביטחון לאומי כי יש לרכוש ארבעה מסוקי בלאק הוק אשר ישמשו כמסוקי כיבוי אש בשעת חירום, ואת המשטרה עבור ניוד כוחות. המסוק שנבחר אינו היקר ביותר בשוק, ובחירתו הלמה את הצרכים שעל הפרק. אולם השר הנכנס, איתמר בן גביר, הודיע אז כי ״אפסיק את בזבוזי המפכ״ל״, וטען כי קובי שבתאי, המפכ״ל דאז, ״הזמין ארבעה מסוקי בלאק הוק ב־50 מיליון דולר, בין היתר לשימושו״. המסוקים, שהיו יכולים לסייע בכיבוי השריפות ולצמצם את הנזק כפי שמעיד מכטייב עצמו, לא נרכשו, וישראל איבדה זמן יקר.
המשרד לביטחון לאומי מסר בתגובה לכלכליסט כי ״לראשונה, פעל המשרד להקצות תקציב ראשוני של כ־160 מיליון שקל לרכש שני מסוקי בלאק הוק, במטרה לשפר את יכולות הכיבוי האווירי בישראל. המשרד נמצא בהליכי משא ומתן מול החברה הרלבנטית״. במילים אחרות: לאחר עבודת מטה שהתבצעה בממשלת השינוי והיערכות לרכישת ארבעה מסוקים כבר לפני כשלוש שנים, משרדו של בן גביר התמהמה בקידום ההחלטה, ולבסוף פועל כעת - באיחור ניכר - לרכישת שני מסוקים ולא ארבעה. כשגם אלו טרם נרכשו ולא ידוע האם ומתי ייכנסו למערך.

מה נשאר מאזורי החיץ

אותה החלטת רכש של המסוקים היא, כאמור, תולדה של החלטת ממשלה שהתקבלה בתקופת ממשלת השינוי: התוכנית הלאומית להתמודדות ומוכנות לשריפות ענק. יישומה נאמד ב־155 מיליון שקל, שכללו השקעה ניכרת בהקמת אזורי חיץ ליד יישובים ברחבי הארץ, במטרה לדלל את הצמחייה הצפופה ולמנוע התפשטות שריפות. אולם באופן מיידי הוקצו ליישום התוכנית רק 65 מיליון שקל, שאותם קיצצה ממשלת נתניהו לכדי 55 מיליון שקל. כך או כך, לפי תשובת המשרד לביטחון לאומי לכלכליסט, רק 27 מיליון שקל הוקצו בפועל, להקמת אזורי חיץ בתשעה אזורים.
לפי הדיון שנערך אתמול בכנסת, במשך שלוש שנים נחתם הסכם להקמת אזורי חיץ רק עם חיפה. ב־583 האזורים האחרים שמופו - אין התקדמות. אף שהתוכנית מונחת זה שנים על שולחן הממשלה, היא לא תקצבה את הרשויות המקומיות לנושא - והן מצידן לא התקדמו.
כך או כך, גם התקנות שנדרשות כדי להגן על יישובים וכוללות הנחיות של היקף ואופי הדילול הנדרש – כלל לא אושרו עד היום בשל ויכוחים תקציביים וויכוח על תחומי אחריות, וממתינות זה עשור. משנת 2017 המכשול העיקרי לחתימתן הוא משרד הפנים, למרות איומי השריפות המתעצמים.