המשרד לביטחון לאומי מצפצף על החוק, והמשטרה ממשיכה להפעיל את "עין הנץ" ללא פיקוח
לפני יותר משנה נכנס לתוקף החוק שמסדיר את השימוש של המשטרה במערכת "עין הנץ", המאפשרת לזהות לוחיות רישוי בזמן אמת. החוק מחייב את המשרד לביטחון לאומי להגיש דוח שנתי על השימושים במערכת, אך הוא טרם עשה זאת. בינתיים עתרה האגודה לזכויות האזרח לבג"ץ בדרישה לבטל את החוק: "מאפשר למשטרה להפיק מידע מודיעיני מרחיק לכת על אזרחים"
על אף שעברה יותר שנה מאז נכנס לתוקף החוק שמתיר למשטרה לעשות שימוש במערכת "עין הנץ", המשרד לביטחון לאומי טרם פרסם את הדוח השנתי על השימושים השונים שנעשים במערכת כפי שמחייב אותו החוק.
"מדובר בזלזול של המשטרה בציבור ובנבחריו, שמסכל את הפיקוח הפרלמנטרי", אמר לכלכליסט מנהל היחידות לזכויות אזרחיות וחברתיות באגודה לזכויות האזרח, עו"ד גלי גן-מור. במקביל, השבוע עתרה האגודה לבג"ץ בדרישה לבטל את החוק בטענה שההסדרים שעומדים בלבו אינם חוקתיים.
המשטרה עושה שימוש במערכת עין הנץ, שמאפשרת לה לזהות בזמן אמת לוחיות רישוי של כלי רכב שנוסעים בכבישים, זה יותר מעשור. למערכת שני שימושים עיקריים: זיהוי בזמן אמת – שמאפשר לקבל התראות חיות ברגע שמזוהה לוחית רישוי שמופיעה ברשימת לוחיות "מבוקשות"; ותחקור בדיעבד – תיעוד שוטף ואגירת המידע שאוספת המערכת, ובכלל זאת מספר לוחית רישוי שזוהתה ומיקומיה וכן תמונות וסרטונים של הרכב ונוסעיו.
בינואר 2021, עתרה האגודה לראשונה נגד השימוש במערכת, ושנה לאחר מכן הוציא בית המשפט צו על תנאי שבו התבקשה המשטרה לנמק מדוע לא תחדל מלעשות שימוש במערכת עד להסדרת הנושא בחקיקה. בעקבות כך, החלו בכנסת הליכי חקיקה להסדרת השימוש במערכת עין הנץ, שהושלמו עם אישור תיקון 40 לפקודת המשטרה ב-3 בינואר 2024. החוק נכנס לתוקף עם פרסומו ברשומות ב-8 בינואר, והעתירה התייתרה.
לפי החוק, אחת לשנה יעביר המשרד לביטחון לאומי דוח לוועדה לביטחון לאומי של הכנסת ובו מידע על השימוש במערכת. מדובר במידע שחיוני לפיקוח על המשטרה, וכולל את מספר הצילומים ששימשו ראיה בתיק חקירה ומספר התיקים שהוגש בהם כתב אישום; מספר החפצים שזוהו במערכת צילום; מספר מורשי הגישה למאגר המידע של המערכת ותפקידם; מספר המקרים שבהם נעשה שימוש במאגר המידע; מספר המקרים שבהם נעשה שימוש במערכת לשם טיפול דחוף באירוע מסכן החיים או באירוע שיש בו סכנה לביטחון המדינה; גופים ציבוריים שהועבר להם מידע מהמערכת; ומספר האירועים של דליפת מידע מהמאגר או חדירה אליו.
אולם, חרף העובדה שחלפו קרוב לשנה וחודשיים מאז נכנס החוק לתוקף, ובניגוד לדרישה להעביר דיווח אחת לשנה, טרם הציג המשרד לביטחון לאומי את הדוח השנתי הראשון על השימוש במערכת עין הנץ. "התיקון לפקודת המשטרה הוא חוק שרומס את הזכות לפרטיות ופוגע קשות בזכות לחירות", אמר גן-מור. "הוא העניק לראשונה למשטרה סמכות לאגור מידע אישי רגיש של נתוני מיקום של אזרחים, על ידי התחקות אוטומטית אחר תנועת רכביהם, באופן גורף, כולל על אזרחים שחפים מפשע ואין נגדם כל חשד, ולאגור את המידע לתקופה של עד שנתיים. בנוסף, החיפוש במאגר המשטרתי נעשה ללא צו שיפוטי ולמטרות נרחבות.
"הדיווחים של השר לוועדה והפיקוח הפרלמנטרי הוצגו כאחת הערובות המרכזיות למידתיות ההסדר. הן נועדו לפקח על המשטרה והיוו את אחת ההצדקות להעניק לה את הסמכויות הדרקוניות לבצע מעקב טכנולוגי אחר אזרחים. אי העברת הדיווח והנתונים שהכנסת הורתה לשר להעביר לה אחת לשנה מצביע על זלזול של הממשלה בציבור ובנבחריו, ומסכל את הפיקוח הפרלמנטרי על המשטרה ועל השר לביטחון לאומי".
מהמשרד לביטחון לאומי נמסר בתגובה: "הדוח מצוי בשלבי כתיבה מתקדמים ויועבר בהקדם לשר לביטחון לאומי ולוועדה לביטחון לאומי, בהתאם להוראות החוק".
"מערכת כמו של השב"כ"
בתוך כך, עתרה השבוע האגודה לזכויות האזרח לבג"ץ בדרישה לבטל את החוק. לטענת האגודה, מדובר בחוק שאינו חוקתי משתי סיבות עיקריות: ראשית, בשל ההסדר שמתיר למשטרה לאגור נתוני מיקום של "מיליוני אזרחים ואזרחיות העושים שימוש ברכבם, רובם המוחלט אזרחים תמימים". בעתירה נכתב כי "הסדר זה מייצר למשטרה מערכת מעקב הדומה למערכות שעד היום היו קיימות רק לשב"כ, ורק למטרות מניעת פגיעה. החוק מסמיך את המשטרה לאגור לתקופה של עד שנתיים נתונים של אזרחים, שמהם ניתן בקלות להפיק מידע מודיעיני מרחיק לכת הנוגע לענייניהם הפרטיים והאינטימיים ביותר. החיפוש במאגר זה לא כפוף למגבלות של ממש. הוא מותר למשטרה ללא צו שיפוטי ולמטרות רחבות מאוד. גם הייעוץ המשפטי של הוועדה לביטחון לאומי סבר שלכל הפחות יש להתנות את החיפוש בצו שיפוטי, אך עמדתו זו לא התקבלה".
הסיבה השנייה היא ההסדר שמאפשר למשטרה לקבל מידע בזמן אמת על מיקום של לוחיות רישוי שמצויות ברשימת המבוקשים. "הדבר שקול לקבלת נתוני מיקום בזמן אמת של בעלי הרכב או המשתמשים בו. ההסדר אינו חוקתי שכן הוא רחב יתר על המידה ונעדר מנגנונים נדרשים שימנעו פגיעה בפרטיות של הנעים ברכביהם ושימוש פסול בטכנולוגיה. ההחלטה על הכללת פרטיו של אדם במערכת לצורך איתורו בזמן אמת נעשית ללא צו שיפוטי, למטרות נרחבות מאוד ועמומות ועל בסיס נוהל פנימי של המשטרה. ההסדר הקיים עשוי לשמש ככלי 'לצוד' אדם שהחשד נגדו מופרך, או שהעבירה שבה הוא חשוד היא קלה".
לאור זאת, מבקשת האגודה מבג"ץ לקבוע שהחוק לא מידתי, ולבטל אותו או את ההסדרים שעומדים בלב העתירה. "מדובר בחוק תשתיתי, תקדימי ומסוכן, שכן לראשונה מאפשרים למשטרה לאגור באמצעות טכנולוגיות מעקבים מתקדמות מידע רגיש בצורה גורפת על כלל האזרחים", אמר גן-מור, שהגיש את העתירה עם עו"ד ניצן אילני. "היום זה באמצעות טכנולוגיה לזיהוי לוחיות רישוי, ובקרוב – גם זיהוי אנשים במרחב הציבורי באמצעות טכנולוגיה לזיהוי פנים. מדובר בכוח עצום שניתן למשטרה, והכל למטרות נרחבות, ללא צורך בצו שיפוטי וללא פיקוח חיצוני של ממש".
