פרשנותבאו להוריד: מודי'ס ופיץ' רצו לברך על הפסקת האש – אך יצאו מקללות
פרשנות
באו להוריד: מודי'ס ופיץ' רצו לברך על הפסקת האש – אך יצאו מקללות
מאחורי המחמאות של מודי'ס ופיץ' על הסכם הפסקת האש בין ישראל וחיזבאללה, ציירו חברות הדירוג תמונה קודרת: הגירעון יזנק, המלחמה בעזה תימשך עד 2025, והמתחים הפוליטיים בישראל רק יחריפו. איך הפכה הבשורה הטובה לדו"ח מטריד על עתיד הכלכלה הישראלית
שתי חברות הדירוג המרכזיות בעולם מודיס' ופיץ' פרסמו בסוף השבוע "הערת מנפיק" בעקבות הסכם הפסקת האש בין ישראל לחיזבאללה והסכימו לשם שינוי כי מדובר באירוע חיובי לכלכלת ישראל.
כבר בתחילת הדו"ח שפרסמו הדגישו סוכנויות הדירוג את האפקט החיובי של הפסקת האש ש"עשויה להפחית את העומס על הוצאות הממשלה בישראל", לפי פיץ' ו"להפחית מקור משמעותי של סיכון גיאופוליטי", לפי מודי'ס.
אלא שפחות או יותר כאן מסתיימות הבשורות הטובות שניתן לחלץ מאותן הודעות. בהיפוך מודרני של הביטוי המקראי, פיץ' ומודי'ס אולי רצו לברך, אבל ללא ספק יצאו מקללות: ההודעות והערות שלהן רק מדגישות את הפגמים, הבעיות והאתגרים העצומים של כלכלת ישראל ולא פחות חשוב - את חוסר המעש של הממשלה, שר האוצר וראש הממשלה בנושא.
"ההסכם מוריד רק מקור אחד של סיכון גיאו-פוליטי"
השאלה הראשונה שצריכה להישאל היא מדוע לא החליטו חברות הדירוג לפחות להעלות את תחזית הדירוג של ישראל ל"נייטראלית". הרי, שלושת הסוכנויות הורידו את הדירוג של ישראל ולא הסתפקו בכך אלא הנפיקו גם תחזית "שלילית". כלומר, שוקלות להוריד שוב את הדירוג, אם הסיכונים יחריפו.
אז אם יש סיכון שפוחת, אין מקום להעלאה? לא בדיוק. בסוכנויות הדירוג לא מאמינים שהסכם הפסקת האש חזק דיו ("הפסקת אש שברירית"), אך בעיקר סבורים שם כי מפת הסיכונים לא השתנה באופן משמעותי ומהותי. הרי, כלכלת ישראל לא מאוימת על ידי סיכון אחד.
"הסיכוי להפסקת אש בעזה נותר נמוך", כתבו בפיץ' והוסיפו כי "החזיתות בעזה ובאיראן עדיין ישחקו תפקיד חשוב בקביעת המסלול התקציבי והכלכלי של ישראל". עוד הדגישו בסוכנות הדירוג: "החברה מאמינה שהמלחמה בעזה תימשך לתוך שנת 2025" וסיכמו כי "הסיכון להסלמה אזורית רחבה המערבת את איראן נותר משמעותי".
יתרה מכך, במהלך ההודעה חשפו בפיץ' כי ממילא "ההסלמה של הסכסוך עם חיזבאללה לא היוותה חלק מהנחות הבסיס של החברה באוגוסט (מועד הורדת הדירוג- א"פ)". גם במודי'ס הסבירו היטב מדוע הם לא קיפצו משמחה אחרי ששמעו על הבשורה מהמזרח התיכון: " ההסכם מוריד רק מקור אחד של של סיכון גיאו-פוליטי - כל השאר נותרו על כנם".
במודי'ס הוסיפו כי "ממשלת ישראל לא הציגה תוכנית אמינה לעזה שתביא לביטחון חזק יותר ויציב לישראל, והסיכון להסלמה עם איראן נותר בעינו". עוד ציטטו בסוכנות הדירוג את רה"מ נתניהו במסיבת העיתונאים שערך שבה הוא אמר כי הסיבה הראשונה מדוע ההסכם הוא טוב היא שהוא יאפשר לישראל "להתמקד באיראן", מבלי לפרט מעבר לכך".
כדי להבין עד כמה אנו עוד רחוקים מהעלאת דירוג מספיק לקרוא מה "המדד" שאימצו במודי'ס כדי לאמוד את הצלחת ההסכם: "נותר לראות אם הפסקת האש עם חיזבאללה תחזיק מעמד ותהפוך להסכם קבע שיספק לתושבים המפונים מצפון ישראל תחושת ביטחון מספקת לחזור לבתיהם. זה יהיה מבחן האפקטיביות המרכזי של ההסכם". לפי שעה, חזרתם של המפונים לבתיהם לא נראית קרובה.
הבשורה הרעה של פיץ': העלתה את תחזית הגירעון ל-5.2%
ההערה של פיץ' כוללת בתוכה גם בשורה רעה של ממש: לא רק שבסוכנות הדירוג בחרו להשאיר את תחזית הגירעון לשנת 2024 על 7.8% מהתמ"ג, אלא שהם גם העלו את תחזית הגירעון של 2025 מ-4.6% ל-5.2% מהתמ"ג. המשמעות המעשית היא כי בפיץ' לא מאמינים שהממשלה תצליח לעמוד ביעד שקבעה לעצמה.
תזכורת: אחרי ששר האוצר בצלאל סמוטריץ' הימר על בקבוק וויסקי שהגירעון השנה לא יחרוג מ-6.6% מהתמ"ג, סמוטריץ' דיבר על תקרת גירעון של 4% תמ"ג ל-2025. אלא שבסוף הוא קבע תקרה של 4.3% מהתמ"ג שהתבררה כמה ימים אחרי כתקרה "גמישה" שיכולה גם להגיע ל-4.8% תמ"ג (אם יש מלחמה).
השבוע הוא כבר עדכן שוב את הגבול התחתון של התקרה ל-4.4% תמ"ג. לא פלא שגם בפיץ' מעריכים כי הממשלה לא תעמוד באף אחד מהתקרות. "הצעת חוק התקציב לשנת 2025 שואפת לגירעון של 4.3% מהתמ"ג, אבל תרחיש הבסיס שלנו כולל הוצאות צבאיות גבוהות יותר לעומת הנחות הממשלה", הסבירו שם והעריכו כי יחס החוב-תוצר יעלה לכ-72% ב-2025 לעומת 60.5% בסוף שנת 2022, המועד שבה הושבעה ממשלת נתניהו-סמוטריץ'.
הבעיה הגדולה היא שבפיץ' כלל לא בטוחים שממשלת ישראל תצליח להתכנס ליחס זה גם ב-2026 (!) וזו כבר בעיה חמורה: "הצעדים הפיסקליים של ישראל לטווח הבינוני נותרו כפופים לרמה גבוהה של אי ודאות... קיים סיכון שהגירעון התקציבי יוכל להישאר מעל רמה מייצבת של חוב ב-2026 ואילך".
אגב, גם במודי'ס תחזית הגרעון ל-2025 רחוקה מאוד מההבטחות החלולות של סמוטריץ': 6.4% מהתמ"ג. בפיץ' מסבירים כי בסוף הגירעון בשנתיים הקרובות תלוי בשלושה גורמים: בכך שההוצאות הצבאיות יוותרו ברמות הגבוהות שהיו לאחרונה; בסדרי עדיפויות קואליציוניים; ובצורת ההתאוששות הכלכלית של ישראל.
לגבי ההוצאות הביטחוניות, כולנו ממתינים להכרעה של ועדת נגל. חברי הוועדה חייבים בשבועות הקרובים לתת מסגרת תקציבית רב-שנתית וגם לעדכן על כמה יעמוד ה"תשלום הראשון" - זה שכבר ישולם ב-2025. אבל דבר אחד ברור: זה יהיה הרבה מאוד כסף. לגבי העדיפויות הקואליציוניות, אין הרבה מה להוסיף: לכל הכספים המיותרים והפוליטיים שחולקו כאן מאז 2023, צריכים אולי להוסיף את תקציב "יישוב עזה מחדש" – שם שר האוצר משקיע את רוב המאמצים. גם זה כמה עשרות מיליארדים לשנה. לגבי ההתאוששות הכלכלית, התמונה לא נראית טוב.
במודי'ס הלכו צעד אחד קדימה וגם הפעם, כמו בעבר, מדגישים את הסיכון "הפנימי": "הסיכונים הפוליטיים הפנימיים בישראל נותרו גבוהים. לדעת החברה, ממשלת ישראל נוקטת במדיניות שמגבירה את המתחים החברתיים הגבוהים ממילא במדינה, כמו עימות מחודש בין הממשלה למערכת המשפט על הרכב בית המשפט העליון, וניסיונה של הממשלה להעניק פטור קבוע משירות צבאי לחרדים, מהלך שרוב הישראלים מתנגדים לו". הסיכון הזה, רק הולך ומחריף.
