גלי ההדף של מלחמת טראמפ במדע יגיעו גם לחוקרים הישראלים
עוד לפני שהקיצוץ המובטח של טראמפ בתקציב המכון הלאומי לבריאות יצא לדרך, כבר מורגשת התערבות פוליטית בנושאי המחקר ובמענקים. למשל, נבלמו מחקרים שעוסקים במגדר. השפעות הצעדים יתגלגלו לעולם, ומאיימים על המחקר בישראל
אחרי שממשל טראמפ כבר הספיק לאיים בקיצוץ תקציב המכון הלאומי לבריאות (NIH), שהוא גוף המימון הציבורי הגדול בעולם של מחקר ביו־רפואי, החלו שלשום גם לזרום דיווחים על בחינה מחודשת של מענקי מחקר, נסיעות עבודה והכשרה למדענים בתוך ומחוץ למכון. כך למשל התפרסם, כי מחקרים שהיו אמורים להופיע בכתב העת הרשמי של ה־CDC (המרכז לבקרת מחלות), כגון דו"חות שבועיים של תחלואה ותמותה, נעצרו. לפי דיווח ב־CNN, אותם דו"חות מדעיים נבלמו בהוראה מיידית על ידי סוכנויות הבריאות הפדרליות, שכבר מאוישות על ידי אנשי טראמפ. ההוראה מכסה "כל מסמך המיועד לפרסום, עד שהוא נבדק ואושר על ידי גורם נשיאותי". לפי רשת ABC, מייל ממחלקת הבריאות הנחה להפסיק מיידית את כל התוכניות והפעילויות של בעלי מענקים מטעם ה־CDC, שעוסקים ב"אידיאולוגיה מגדרית".
בכירים לשעבר ב־CDC סיפרו כי בעבר תמיד היו "חומות סיניות" בין הפרסומים המדעיים של הסוכנויות לבין המינויים הפוליטיים, וכי זאת הפעם הראשונה מאז 1952 שיש הפסקה בפרסום של אותם דו"חות. "אם הדבר יאריך ימים זאת תהיה צנזורה", הם אמרו. דוברת ה־CDC מסרה בתגובה, כי "מדובר בהפסקה קצרה כדי לאפשר לצוות החדש להגדיר תהליכי בדיקה וסדרי עדיפויות חדשים".
טראמפ כאמור מאיים לקצץ את תקציב המכון, כפי שאיים לעשות בקדנציה הראשונה שלו, אך לא ביצע בסוף. בשנת הכספים 2024 עמד תקציב ה־NIH על כ־47.7 מיליארד דולר. כ־83% מהמימון יועדו לתמיכה במחקרים מחוץ למכון – אוניברסיטאות, בתי ספר לרפואה ואחרים, גם מחוץ לארה"ב (כולל ישראל). כ־11% מהתקציב הוקצו למחקרים של כ־6,000 מדענים, שבסיסם העיקרי היה בקמפוס של המכון בבתסדה, מרילנד. ה־6% הנותרים כיסו תמיכה במחקר, עלויות מינהליות ותחזוקת מתקנים ותפעול. היעד של הארגון הוא שיפור הבריאות והתוצרים הבריאותיים (תוחלת חיים, תחלואה נמוכה ועוד) ברחבי ארה"ב.
"זה נראה דרמטי"
בשלב הזה עדיין לא ברור מה יקוצץ, אם בכלל, ולאן הולכת המדיניות של ממשל טראמפ. עם זאת, הקהילה המדעית – ולא רק בארה"ב אלא גם בעולם ובישראל — חוששת מהצעדים שעלולים לבוא. מנכ"ל משרד הבריאות משה בר סימן טוב, למשל, הסביר כי אף שהפרטים טרם התבררו ומוקדם להבין מה קורה, "זה נראה אירוע דרמטי". המדען הראשי של משרד הבריאות פרופ' אבי ישראלי מסביר ש"אלו מכונים מרכזיים לכל העולם וגם לישראל. שיתוף הפעולה איתם הוא מאוד חשוב. אני מקווה שמדובר במשהו זמני". אבל אלו תגובות דיפלומטיות בלבד. "זו פגיעה קולוסאלית", מסביר פרופ' יוסי תם, סגן הדיקן למחקר של הפקולטה לרפואה באוניברסיטה העברית, מנהל המרכז הבינתחומי לחקר קנבינואידים באוניברסיטה העברית ובוגר ה־NIH. "הקיצוץ הזה יפגע הן בתקציב הפנימי והן בתקציב החיצוני. לא יהיה ניתן לגייס פוסט־דוקטורנטים שיעבדו מחוץ ל־NIH ויבצעו את המחקרים של המוסד עצמו, וגם לא להזרים כספים לאוניברסיטאות לצורך ביצוע המחקרים שלהן. זו פגיעה רוחבית לא רק עבור ארה"ב אלא גם עבורנו, כי יש חוקרים ישראלים שזוכים במענקים של ה־NIH או משתפים פעולה עם חוקרים אמריקאים שנמצאים על מענקים". עם זאת, תם גם מבקש להרגיע: "בדרך כלל, כל ממשל רפובליקני מצא לעצמו דרך לחתוך בתקציבי ה־NIH. פעם זה לתאי גזע, פעם זה לנושא אחר. אולי הם בהתחלה יקפיאו את התקציבים, ולאט לאט יבינו שבלי מחקר אי אפשר לעשות שום דבר ואז ישחררו אותם".
"המהלך הזה עלול להשפיע בשלושה מישורים", מסביר יו"ר המכון הלאומי לחקר מדיניות הבריאות הישראלי (NIHP), פרופ' נחמן אש, "במיידי, הגברת אי־הוודאות לגבי חוקרים שיש להם מענקי מחקר או היו אמורים לנסוע להתמחות. אני לא יודע כמה כאלו יש בישראל, אבל אני בטוח שיש לא מעט. ככלל, ישנם הרבה רופאים שעוברים שם באיזשהו שלב בקריירה והם יוצרים שם קשרים חשובים". המישור השני לפי אש הוא ההשפעה של המהלך הזה על ישראל. "כולנו, בטח הישראלים, מאוד מושפעים ממה שקורה בארה"ב בנוגע לשינוי בכיווני המחקר ובכיווני העשייה ובעיקר במה אסור להתעסק. נושאים מסוימים עלולים להישאר ללא תקציב מחקר. זה יחלחל בהיבט המקצועי אלינו". מישור ההשפעה השלישי לפי אש, והמשמעותי ביותר, הוא החשש שגם הממשלה שלנו תתחיל להתערב במחקר הרפואי. "אני עומד בראש מכון מחקר ואנו מקבלים את התקציב ממשרד הבריאות. אנחנו בשיח טוב עם כולם, אבל יש לנו עצמאות. החשש הוא שיום אחד יתחילו להתערב בעשייה המקצועית והמחקרית גם כאן. זה סיכון מאוד גדול. אני מקווה שהקהילה המקצועית מספיק חזקה שתדע לזהות את זה בזמן ותדע להתנגד".
"תיקון הנזקים יהיה איטי"
אש גם מזהיר כי ההחלטות האלו עלולות לגרום לנזקים שייקח שנים ארוכות לתקן. לדבריו, טראמפ "בא מאוד נחוש, עם ניסיון, תוך הבטחה לשינויים דרסטיים ומהירים. מנגנוני התיקון, לעומת זאת, הם הרבה יותר איטיים". לדבריו, הפגיעה כפולה. פעם אחת כי ללא מחקר אין פיתוח טכנולוגי רפואי. הפגיעה השנייה נוגעת ל"חוסר האמון במדע, במדענים ובאנשי המקצוע. כל ההתנהלות הזאת נגד המדען פוגעת בציבור בסופו של דבר".
"עוד בקדנציה הקודמת, וביתר שאת עכשיו, טראמפ קורא תיגר על הממסד הרפואי והמדע, תוך פגיעה אנושה ברכיב הכי יסודי, מהותי ומשמעותי לניהול מערכות בריאות — אמון הציבור. זהו תנאי הכרחי לקיומה של מערכת בריאות יעילה ולשמירה על בריאות הפרט והציבור", מוסיף ד"ר עדי ניב־יגודה, מומחה למדיניות בריאות. לדבריו, "הצעדים האלו מבססים תשתית מעודדת ומעצימה של 'פייק ניוז', התנהגויות בסיכון ותיאוריות קונספירציה. ביטוי מובהק לאותה מדיניות שפגעה באמון הציבור בממסד הרפואי ובמדע, ניתן לראות בירידה בהיענות הציבור לחיסונים בישראל ובעולם כולו". עדות לעומק חוסר האמון הוא הניסיון למנות את רוברט פ' קנדי ג'וניור, שנחשב למתנגד חיסונים, לשר הבריאות.
פרופ' יוסי תם: "הקיצוץ הזה יפגע ביכולת לגייס פוסט־דוקטורנטים שיבצעו מחקרים. זו פגיעה רוחבית לא רק עבור ארה"ב, אלא גם עבורנו, כי יש חוקרים ישראלים שזוכים במענקים של NIH"
ניב־יגודה מוסיף: "בעתיד, כשייבחר נשיא חדש, ניתן יהיה לתקן ולבטל לפחות חלק מהצעדים הקשים שנעשו, אולם את הנזק שייגרם לאמון הציבור במערכת הבריאות ובממסד הרפואי ייקח שנים ארוכות לשקם. הרבה אחרי תום תקופת כהונתו של טראמפ".
גם אש וגם ניב־יגודה מדברים על תחושת נקם של ממשל טראמפ בקהילה המדעית והרפואית. אש דוחה את הטענה כי המניע של טראמפ הוא "איזון תקציבי". "ברור לך שיש דרך אחרת לעשות את זה. אני לא הייתי מקצץ במו"פ. אתה לא שומע שרוצים לקצץ במחקר הביטחוני. העובדה שהוא עושה זאת בצורה כל כך חדה מעידה על כך. זו לא רק נקמה, אלא העברת מסר שלפיו 'אני פשוט לא מאמין במדע הזה שאתם עושים ואני אראה לכם איך לעשות מדע יותר 'נכון'", הוסיף אש. "אין לי ספק שאם חלילה הנשיא טראמפ יזדקק לטיפול רפואי, הוא יפנה לקבל אותו באותם מוסדות ורופאים שנגדם הוא יוצא, והוא יטופל על ידי אותן תרופות חדשניות וטכנולוגיות מתקדמות שפותחו בזכות מחקרים שיצאו ממכוני מחקר, שאת התקציב שלהם הוא שלל. זאת בזמן שאת המחיר האמיתי ישלמו בבריאותם קהל תומכיו וכל אותם אנשים שיאבדו אמון בממסד הרפואי", סיכם ניב־יגודה.
