בדרכה להילחם בהון השחור, רשות המסים פוגעת בכולם
לאחרונה מתרבים הקולות מצד רשות המסים התומכים בהחמרת הדרישות הרגולטוריות כלפי כלל החברות במשק, במסגרת המאבק הראוי בתופעת החשבוניות הפיקטיביות. תופעה זו, שעלותה לקופת המדינה מוערכת במיליארדים, אכן דורשת טיפול שורש. אך האם הדרך הנכונה היא להטיל מגבלות חדשות ודרישות דיווח מחמירות על כלל החברות הפעילות במשק? לא.
רשות המסים, יחד עם רשות התאגידים שבמשרד המשפטים, מבקשת לקדם רגולציה שתחייב קבלת אישור מראש מהממשלה בין אם בעת העברת מניות ובין אם בעת מינוי דירקטור חדש לחברה. ברשות אף מתכננים להחמיר את הסנקציות כלפי מי שלא דיווח בזמן על מכירת חברה, ולכפות את אישורם המוקדם לכל שינוי מהותי בהרכב הבעלות או הניהול.
אלא שמדובר בצעד לא מידתי, שמסמן את הכיוון הלא נכון: טיפול גורף, כללי, כבד ואיטי במקום טיפול ממוקד, יעיל, מהיר ונבון. במילים אחרות, הכוונה נכונה אך היישום שגוי.
אכן, חשבוניות פיקטיביות נפוצות בעיקר בחברות רדומות, כאלו שנרכשו לצורכי תרמית או בהעברות מפוקפקות של מניות. אולם האם יש הצדקה לכך שכל חברה פעילה, רווחית, תקינה ומדויקת, תידרש להמתין לאישור רשות המסים רק כדי למנות דירקטור חדש או להעביר מניות כחלק מהסכמי השקעה או שינויי שליטה עסקיים לגיטימיים?
הרי גם כך, וברשות עצמה מודים בכך, כוח האדם והמשאבים מוגבלים. המערכות סובלות מעומס אדיר. כעת נוסיף לזה דרישה לאישור מוקדם מכל מי שיבצע שינוי בסיסי בהתנהלות חברה? התוצאה עלולה להיות שיתוק רגולטורי של פעילות עסקית שגרתית, רק בשל הרצון "להתמודד" עם כמה אלפי עבריינים באמצעות הענשת מאות אלפי חברות תקינות.
ולא מדובר בתקדים. רשות המסים כבר הציגה טענות דומות בעבר: כשחוקקה את חובת הדיווח המקוון (PCN874), נטען שמדובר בכלי שיפתור את בעיית החשבוניות הפיקטיביות. כך גם בעת קידום רפורמות במיסוי דיגיטלי או חובת רישום עסקאות אונליין. פעם אחר פעם נטען שמדובר ב"פתרון הוליסטי", אך בפועל נוסף עוד נדבך רגולטורי ועוד ועוד. המטלות נערמות, אך הבעיה הבסיסית נותרת בעינה.
אין ויכוח על כך שצריך להילחם בהעלמות מס ובחשבוניות פיקטיביות. אך המלחמה הזו לא תנצח על ידי עונשים קולקטיביים. ממש כפי שלא מפסיקים פשע תעבורתי על ידי ביטול רישיונות הנהיגה לכולם, כך לא מונעים פשיעה כלכלית על ידי הפעלת מגבלות חמורות על כלל המגזר העסקי.
יש לטרגט את החברות הבעייתיות – אלו שאינן פעילות, שמועברות בין בעלים ללא כל תיעוד, שאינן מדווחות, שמציגות מאזנים בעייתיים, שאינן עומדות בדרישות חוק החברות והדיווחים התקופתיים. שם נמצא הפתרון. לא בפגיעה בסקטור הבריא והיצרני של המשק.
מדינת ישראל כבר נמצאת כיום בעשירייה הראשונה בעולם בכמות הדרישות הרגולטוריות לעסקים קטנים ובינוניים. כל עיכוב מיותר בהשלמת עסקה לגיטימית, כל טופס נוסף, כל חתימה שנדרשת מרשות ממשלתית כדי לבצע שינוי פנימי בחברה, היא עוד אבן בדרך שכבר מלאה במכשולים.
אם רשות המסים תבחר להמשיך בקו הנוכחי, התוצאה תהיה אחת: הפחדה, סרבול, קיפאון, ותחושת ניכור גוברת מצד יזמים, בעלי חברות ומשקיעים. ולא, זה לא יפתור את בעיית החשבוניות הפיקטיביות.
משה כדר הוא רואה חשבון בפירמת אליוט גלובל ישראל
