אושר: הגדלת הפנסיות בצה"ל תמורת הורדת גיל הפטור לחרדים
אושר: הגדלת הפנסיות בצה"ל תמורת הורדת גיל הפטור לחרדים
13 שרים הצביעו היום בעד ההצעה שמכשירה את הפרקטיקה השנויה במחלוקת של הגדלת הפנסיה התקציבית לאנשי קבע, באישור הרמטכ"ל. 7 שרים התייצבו מנגד ותבעו לשמוע שוב את עמדת האוצר. הממשלה אישרה גם את הורדת גיל הפטור לחרדים
הממשלה אישרה היום את ההצעה שהעלה משרד הביטחון בנוגע ל"הגדלות הרמטכ"ל" לפנסיה של פורשי צה"ל, לצד חוק גיוס חדש, שמוריד את תקרת הפטור מלימודים והאפשרות לחרדים לצאת לעבודה מגיל 24 לגיל 21.
13 שרים הצביעו בעד ההצעה שמכשירה את הפרקטיקה של הצבא לתוספת פנסיונית לאנשי הקבע, ושבעה שרים הצביעו נגד. המתנגדים היו שר המשפטים גדעון סער, שר השיכון זאב אלקין ושרת החינוך יפעת שאשא ביטון מתקווה חדשה; שלושת שרי מרצ ניצן הורוביץ, תמר זנדברג ועיסווי פריג'; ושרת התחבורה מירב מיכאלי מהעבודה, השוהה בארה"ב אבל השאירה פתק עם התנגדותה. שר הרווחה מאיר כהן מיש עתיד נמנע.
עלות ההצעה היא 1.1 מיליארד שקל בשנה, והיא התקבלה בלחץ בג"ץ שקבע כי על המדינה לנמק, עד החודש, מדוע לא יופסקו ההגדלות, המבוססות על מנגנון של הארכה מלאכותית של תקופת השירות כדי להגדיל את הפנסיה התקציבית של אנשי הקבע. החלטת ממשלה ישנה מ־1961 קובעת כי ההגדלה תינתן "באם היה הרמטכ"ל סבור שקיימות נסיבות המצדיקות הזאת". התוצאה בשטח היתה שהרמטכ"ל מאריך את תקופת השירות לכ־98% מהפורשים וכנגזרת מכך את גמלת הפנסיה שלהם.
ההצעה הוגשה על ידי שר הביטחון בני גנץ, בהסכמה עם שר האוצר אביגדור ליברמן. יש עתיד וימינה תמכו בהצעה, וכך מראש היה רוב להצעה למרות ההתנגדויות במרצ, בתקווה חדשה ובעבודה.
ההצעה שאושרה קובעת כי כל מי שפרש עד כה וקיבל הגדלה של אחוזי הפנסיה ימשיך ליהנות ממנה. לגבי אלה שטרם פרשו ועומדים לפרוש נקבע מנגנון קבוע המאפשר להגדיל את הקצבה בשיעור של עד 11%. על כל שנת שירות מעל 10 שנות קבע, תוגדל הקצבה לפנסיה ב־3% במקום 2% והתוספת מוגבלת ל־7% בלבד. אם החייל שירת כלוחם הוא יהיה זכאי לתוספת של 3% לפנסיה, ואילו חייל שהיה עתודאי או שלא שירת ברצף בתפקיד לחימה יקבל אחוז נוסף על כל שנת לימודים ולא יותר מ־4%. הנוסחה החדשה נועדה להכשיר את אי החוקיות במצב הקודם על ידי יצירת תבחינים ברורים, ונטען כי תקטין את החבות בגין השיטה הקודמת במאות מיליוני שקלים. באוצר אומרים כי זאת הערכה מוטעית והמודל הנוכחי לא יעלה פחות כסף.
הדיון בממשלה היה טעון מאוד וסוער: השר אלקין דרש לשמוע את עמדת נציגי האוצר ואילו ליברמן אמר כי עמדתם הובעה זה מכבר בניירות העמדה שהוגשו. הרמטכ"ל אביב כוכבי אמר כי ההחלטה הזו היא "על איך המדינה מתייחסת לצבאה, איך המדינה מתייחסת למגיניה, לאנשים שיכלו לפתח קריירות בחוץ ומחליטים להישאר לתרום למדינה בצבא, עם משכורת הרבה יותר נמוכות ממה שיכלו לעשות בחוץ". גנץ כינה את הביקורת באוצר על הגדלת הפנסיה כ"אגדות אורבניות". הוא הוסיף כי הפנסיות דווקא יופחתו ותיווצר הבדלה בין קצינים לוחמים למשרתים בעורף.
עמדת הצבא ושר הביטחון זכתה לגיבוי מראש הממשלה נפתלי בנט, ומשרי ישראל ביתנו, ימינה ויש עתיד. בקואליציה, המונה 60 ח"כים (לא כולל ח"כ עמיחי שיקלי), יש רצון לרצות את יו"ר כחול לבן גנץ. ביום חמישי בעוד עשרה ימים תתבקש הכנסת לאשר בקריאה ראשונה את הצעת תקציב המדינה לשנים 2021־2022 ואת הצעת חוק ההסדרים במשק. אם התקציב לא יאושר הכנסת תתפזר ויוכרזו בחירות. נראה שגם מסיבה זו בנט וליברמן רצו להגיע להבנה עם גנץ הן על תקציב משרדו, והן על הגדלת הפנסיות וחוק הגיוס שאכן אושרו היום בממשלה.
הרצון הזה מקבל משנה תוקף נוכח ההצעה שפורסמה בשבוע שעבר שלפיה יו"ר הליכוד בנימין נתניהו מוכן להציע לגנץ את ראשות הממשלה ללא רוטציה אם 8 חברי הכנסת של כחול לבן יתמכו בהצעת אי אמון בממשלה. בכחול לבן דוחים את ההצעות מהליכוד, אבל בקואליציה רוצים לוודא שלא מתגלע עימות מול גנץ.
במעין עסקת חבילה עם אישור הגדלות הרמטכ"ל, אישרה הממשלה היום גם את חוק הגיוס החדש, המסדיר את גיוסם של בני הישיבות. ההצעה הוגשה ב־2018 על ידי ליברמן כשר ביטחון ואושרה בקריאה הראשונה. אלא שבהצעה הנוכחית הגיל בו מתאפשר לחרדים לצאת לעבודה הופחת מ־24 ל־21. סעיף זה לא מפתיע והוא נכלל בהסכם הקואליציוני אלא שגנץ התנגד לו ודש להשאיר את גיל הפטור על 24. למרות התנגדותו, בממשלה רצו לעודד חרדים לצאת לשוק העבודה והוחלט להוריד מיד את הגיל ל־21 לשנתיים הקרובות, לאחר מכן הגיל יעלה ל־22 וכעבור שנה נוספת ל־23. במקביל יוקם צוות שבו חברים נציגי ראש הממשלה, שר הביטחון ושר החוץ שיופקד על בחינת הסדרי השירות בצה"ל ובשירות הלאומי־אזרחי, לצורך בניית מתווה חדש שתואם את צורכי מערכת הביטחון והחברה. הצוות יגיש מסקנותיו עד נובמבר 2022. אחרי אישור הממשלה, הורדת גיל הפטור מצריכה גם שינוי חקיקה.
מעניין לציין, שכמה שרים שהם קצינים בכירים בדימוס לא השתתפו בהצבעה לפי הנחיית היועץ המשפטי ממשלה אביחי מנדלבליט: אורנה ברביבאי, נחמן שי, עמר בר־לב ואלעזר שטרן. גנץ לא קיבל הגדלת רמטכ"ל לאחר ששירת 38 שנה ועל כן יכול היה להשתתף בהצבעה.
אדריכלי החוק חוגגים
על אף המהלך השנוי במחלוקת, אדריכליו דווקא התגאו באישורו. ליברמן צייץ: "העברנו כעת בממשלה את חוק הגיוס בנוסח המקורי שכולל את הורדת הפטור לגיל 21 למשך שנתיים, כשבמקביל מתגבש מתווה שירות שיחול על כל אזרחי מדינת ישראל. כפי שהגדיר שר הביטחון הראשון של מדינת ישראל דוד בן גוריון, מטרת הצבא היא להגן על המולדת אך גם להוות 'כור היתוך' המאחד בין כלל פניה של החברה. ההחלטה שלנו מאזנת בין אותו כור היתוך לבין צורכי המשק בימינו שמשווע לעוד כוח שמשתתף בעולם התעסוקה. מדובר בלא פחות מחזון אחרית הימים בדרך למתווה כולל שיאפשר שירות משותף לכל הפנים בחברה הישראלית".
גם ראש הממשלה בנט התפייט ואמר לאחר אישור ההצעה כי "במשך עשרות שנים מדינת ישראל בחרה באופן עקבי 'לחתוך לעצמנו את האוזן כדי להעניש לעצמנו את האף'. כלומר, מרוב שכעסו על זה שהחרדים לא מתגייסים, גם אילצו אותם לא לצאת לשוק התעסוקה עד גיל מאוחר. היום אנחנו שמים לזה סוף, ופותחים את שער העבודה והתעסוקה לצעירים חרדים. זו הדרך הארוכה והנכונה למען האינטרס הלאומי. שילוב החברה החרדית בשוק התעסוקה הוא יעד ראשון במעלה, של כולנו".
