שיא של מעל 5 שנים: החקלאים יפוצו ב-250 מיליון שקל בגין נזקי החורף
בצורת קיצונית ואירועי קור חריגים בחורף האחרון הביאו לנזקים חסרי תקדים בשדות החקלאיים. קנט, הקרן לביטוח נזקי טבע בחקלאות, קיבלה מעל 4,600 דיווחים על נזקים, לעומת 3,200 בשנה שעברה. ענף הירקות נפגע הכי קשה ויפוצה ב-61 מיליון שקל
הבצורת הנרחבת שפקדה את ישראל בחורף האחרון, הותירה פגיעה משמעותית בשדות החקלאיים: היקף הנזקים שנגרמו לחקלאים בחורף האחרון שבר שיא של למעלה מ-5 שנים. כך עולה מסיכום נתוני קנט, הקרן לביטוח נזקי טבע בחקלאות. מהנתונים עולה כי עבור נזקי חורף 2024-2025 (דצמבר 2024-אפריל 2025) יפוצו החקלאים בלמעלה מ-250 מיליון שקל. לשם השוואה, בחורף הקודם פוצו החקלאים בכ-150 מיליון שקל, ובכ-165 מיליון שקל בחורף 2022-2023. הנזקים העצומים באו לידי ביטוי גם בדיווחי הנזק שהתקבלו בקנט מהמגדלים: למעלה מ-4,600 דיווחים על נזקים בחורף האחרון לעומת כ-3,200 דיווחים בחורף אשתקד.
שינויי האקלים נותנים את אותותיהם באזור. חודש אפריל היה חם מהרגיל והתאפיין באירועי שרב כבד, ולפי תחזית השירות המטאורולוגי, חודשי הקיץ עשויים להיות חמים ביחס לממוצע הרב שנתי. אלו פוקדים את האזור כשישראל עדיין לא התאוששה מהחורף האחרון שהתאפיין במיעוט גשמים קיצוני, בעיקר בצפון הארץ, בה נפרסים שדות חקלאיים רבים. במקביל למיעוט הגשמים, אירעו בחורף מספר אירועי קרה וגלי קור שפגעו קשות בגידולים בכל הארץ. הקרה פוגעת בזמן קצר לא רק בפירות או הירקות אלא גם בצמח עצמו, ובחלק מהמקרים גורמת למותו. הבעיה המרכזית באירועי קרה היא שבדרך כלל מדובר בפגיעה בשטחים נרחבים מאוד כאשר לחקלאי אין למעשה דרך להתמודד איתה.
לדברי שמוליק תורג'מן, מנכ"ל קנט, השלכות משבר האקלים על החקלאות נרחבות: "מעבר לצורך להשקות את הגידולים בשל מיעוט הגשמים, דבר המגדיל את הוצאות החקלאים ואינו ישים בכלל הגידולים, השלכות של מיעוט המשקעים בחורף האחרון באה לידי ביטוי גם בתופעה של התפרצות מזיקים וכנימות הפוגעים בגידולים, כמו גם התפרצות מחלות כמו שפעת העופות הפוגעת בלולים. חלק ניכר מהפגיעות בגידולים בחורף האחרון נבע ממזיקים, תופעה שלא ראינו בהיקפים שכאלה בשנים קודמות".
מסיכום נתוני קנט עולה כי הענף שספג את הפגיעה הקשה ביותר בחורף, למעלה מ-61 מיליון שקל פיצויים, היה ענף הירקות. גידולי הירקות נפגעו בעיקר מהחורף השחון, מאירוע קרה שהתרחש בפברואר שפגע בגידולים והשפיע על המשך העונה וכן מריבוי מזיקי חורף וכנימות כתוצאה ממיעוט הגשמים. בין השאר נרשמה פגיעה בגידולי האבטיחים שבחלק מהשטחים לא הניבו כלל, וכן לגידולי הבצל, הפלפל ועוד. את מגדלי הפירות תפצה קנט בסכום של למעלה מ-39 מיליון שקל, בעיקר עקב מיעוט המשקעים ואירוע הקרה בפברואר שפגע קשות בפריחה, וכן גל קור בחודש מרץ שפגע בעיקר בגידולי השזיף והשקד. את מגדלי הפלחה קנט תפצה בהיקף שיא של למעלה מ-30 מיליון שקל בשל הנזקים ואובדן הכנסה - בעיקר בשל מיעוט הגשמים לאורך העונה שאילץ את המגדלים לזרוע מחדש שטחים בהיקפים של עשרות אלפי דונמים בצפון הארץ ובדרומה וכן בשל אירוע הקרה בפברואר.
מגדלי האבוקדו יפוצו בכ-29 מיליון שקל - בעיקר בשל נזקי ברד בחודש דצמבר שפגע בגידולים ונזקי הקרה בפברואר שפגעה בפריחה ובפרי העתידי. מגדלי הבננות יפוצו בלמעלה מ-20 מיליון שקל, בעיקר בגלל נזקי הקרה שפגעה בצמחים ובפירות. מגדלי ההדרים יפוצו בקרוב ל-10 מיליון שקל - עיקר הנזק נובע מהקרה בפברואר, שתשפיע על היבול העתידי.
נזק חסר תקדים נגרם בחורף האחרון גם לדבוראים ולכוורות. בשל מיעוט הגשמים חלה ירידה חדה בהיקף הפריחה וכתוצאה מכך בהיקף תוצרת הדבש. הפיצוי לדבוראים יעמוד על שיא של כ-8 מיליון שקל. מגדלי הפרחים יפוצו בכ-5 מיליון שקל, בעיקר בגלל נזקי הקרה בפברואר ופגיעה מווירוסים שנבעו ממזג האוויר. גם מגדלי הלול, ובכללם מגדלי התרנגולות, יפוצו בהיקפים עצומים של למעלה מ-35 מיליון שקל עבור נזקי החורף בלבד - בעיקר כתוצאה מהתפרצות מחלות כמו שפעת העופות הנוטות להתפרץ כשיש מיעוט משקעים.
בשנת 2020, מגזר המזון החקלאי העסיק מעל 866 מיליון אנשים ברחבי העולם וייצג מחזור של 3.6 טריליון דולר. שינויי האקלים לא מאיימים רק על פרנסת החקלאים, אלא על ביטחון המזון ברחבי העולם, שעה שאירועי קיצון יכולים להוביל לנזקים חסרי תקדים - שכבר היום מובילים לתנודתיות משמעותית במחירי הסחורות בשווקים ולמחסור.
לפי האו"ם, הפסדים ונזקים במערכות המזון החקלאי מהווים נטל כלכלי משמעותי. נתונים מהערכות שבוצעו לאחר אסונות בין השנים 2007 ל-2022 מצביעים על כך שההפסדים בחקלאות היוו בממוצע 23% מההשפעה הכוללת של אסונות בכל המגזרים. בצורות בלבד גרמו ליותר מ-65% מההפסדים במגזר החקלאי בתקופה זו, מה שמתרגם להפסד מוערך של כ-3.8 טריליון דולר בייצור גידולים ומקנה בשלושים השנים האחרונות.
שנת 2024 היא השנה החמה ביותר שנמדדה בכדור הארץ אי פעם, כשהטמפרטורות הגבוהות מהממוצע נמשכות גם לתוך שנת 2025. לפי ארגון המטאורולוגיה העולמי, השנים 2015-2024 הן עשר השנים החמות ביותר שנרשמו אי פעם. פליטת פחמן דו חמצני משריפת דלקים מאובנים הם הגורם העיקרי לשינויי האקלים: מחקרים מדעיים מאששים את הקשר שבין שינויי האקלים הנגרמים על ידי האדם, ובין אסונות האקלים ההרסניים הנרשמים בעולם, אשר גוברים בעוצמתם, משכם ותדירותם. ההשלכות כבר ניכרות, ועשויות להפוך חמורות יותר ויותר: לפי מחקר שנעשה בשיתוף הבנק המרכזי האירופי, עד שנת 2035, טמפרטורות גבוהות יותר לבדן יעלו את מחירי המזון ברחבי העולם ב-0.9%-3.2% מדי שנה. המשמעות: בין 0.3% ל-1.2% לאינפלציה הכוללת.
