סגור
סניף בנק הפועלים תל אביב
סניף בנק הפועלים בתל אביב. יחס הלימות ההון צפוי לרדת ב-0.24% (צילום: Corinna Kern/Bloomberg)

בעקבות הורדת הדירוג על ידי S&P: האשראי לציבור עלול להתייקר

החלטת הסוכנות להוריד את הדירוג לישראל צפויה להביא להפחתת הדירוג של הבנקים הישראלים ולהחליש את יחס הלימות ההון שלהם. כתוצאה מכך, יכולתם לגייס חוב בחו"ל עלולה להיפגע, והם עשויים להקשיח את מדיניות האשראי ולייקרו


התנודתיות שאפיינה בשבועות האחרונים את מניות הבנקים עשויה לגבור בעקבות החלטת סוכנות הדירוג S&P להפחית את הדירוג למדינת ישראל מ-AA מינוס ל-A פלוס. להפחתת הדירוג השפעות לא מבוטלות על הבנקים הישראלים: היא צפויה להביא גם להפחתת הדירוג שלהם, ואמורה להחליש את יחס הלימות ההון במרבית הבנקים.
כמו כן עלולות להיות לה השלכות עקיפות נוספות. בדו"ח הכספי האחרון של בנק הפועלים, הוא התייחס לאפשרות של תרחיש שכזה וכתב: "להורדת הדירוג השפעות שליליות עקיפות, ובכללן פיחות נוסף, פגיעה אפשרית בנזילות במטבע-חוץ, עלייה בעקומי התשואות של אגרות-חוב ממשלת ישראל ובעקבות כך גידול בעלויות הגיוס של הבנק, צמצום אפשרי של פעילות מוסדות פיננסיים זרים מול הבנקים הישראלים והשלכות פיננסיות שליליות על המשק, לקוחות הבנק ועל הבנק עצמו".
המשמעות העיקרית של כל ההשלכות הללו (הישירות והעקיפות), היא שהפחתת הדירוג עלולה בסופו של דבר להיתרגם להתייקרות האשראי לציבור.
הבנקים דווקא נמצאים היום מבחינה פיננסית ברווחי שיא בזכות עליית הריבית של השנתיים האחרונות, שהשפעתן לפחות עד כה חזקה יותר מהשפעות המלחמה על ביצועי הבנקים. למרות זאת, דירוג הבנקים צפוי לרדת. הסיבה לכך שהבנקים נחשבים למגזר שקיבל סיוע כלכלי מהמדינה אם ייקלע לקשיים, ולכן הדירוג שלהם מושפע מהדירוג של המדינה. גם כאשר מודי'ס הפחיתה את הדירוג למדינת ישראל בפברואר האחרון, זמן קצר לאחר מכן היא הפחיתה את הדירוג לבנקים.
יחד עם זאת נציין שכאשר S&P הפחיתה את אופק הדירוג לישראל בתחילת המלחמה לשלילי, היא הפחיתה את אופק הדירוג רק לבנקים הבינוניים בישראל (בדירוג המקומי), בעוד תחזית הדירוג של שני הבנקים הגדולים (פועלים ולאומי) נותרה יציבה.
הפחתת הדירוג לבנקים לא אמורה לפגוע ביכולתם לגייס חוב בישראל, שכן הערכות הן שהמוסדיים הישראלים פחות יושפעו מהורדת דירוג שנובעת מהפחתת הדירוג למדינה כולה ולא מבעיה ספציפית בבנקים.
מנגד, גיוס חוב בחו"ל יהיה כבר מאתגר יותר לבנקים. בשנים האחרונות החלו הבנקים לגייס חוב בחו"ל. עד כה גויסו כמה מיליארדי דולרים בחוב בחו"ל, כאמצעי לגוון את מקורות המימון. הפחתת הדירוג עלולה לפגוע במגמה זו, שכן כעת המשקיעים בחו"ל ידרשו בתמורה ריביות גבוהות יותר בהתאם לרמת הדירוג החדשה של הבנקים. יחד עם זאת, זו אינה השפעה מהותית, שכן רובו הגדול של החוב מגויס בישראל.
אולם אם הפחתת הדירוג תאיץ את מגמת העלייה בתשואות האג"ח של מדינת ישראל, הדבר יחלחל כמובן לכלל תמחור האשראי במשק, שכן תשואות האג"ח מהוות בנצ'מרק (מדד יחס) לרמת הריבית בהלוואות.
השפעה נוספת שיש להפחתת הדירוג של S&P היא ביחס הלימות ההון של הבנקים. מדובר ביחס בין ההון העצמי של הבנקים לנכסי הסיכון שלהם (בעיקר תיק האשראי). חשיפות הבנקים לממשלות, לישויות בסקטור ציבורי (למשל: רשויות מקומיות) ולבנקים אחרים מושפעות מדירוג האשראי של המדינה. כלומר, היקף ריתוק ההון שהם צריכים לבצע בגין החשיפה הזו נקבע בין היתר לפי הדירוג של מדינת ישראל.
ברוב הבנקים (למעט בנק לאומי) הפחתת הדירוג הנוכחית מאלצת אותם לרתק יותר הון בגין החשיפות הרלוונטיות, ובכך שוחקת את יחס הלימות ההון שלהם. מדוחות הבנקים עולה כי בבנק הפועלים יחס הלימות ההון צפוי לרדת בעקבות הפחתת הדירוג של S&P ב-0.24%, בבנק הבינלאומי ב-0.22% ובדיסקונט ב-0.2%. בנק דיסקונט ציין בדוחות השנתיים שלו כי תכנון ההון שלו כבר מתבסס על תרחיש של הפחתת הדירוג (הדוח הכספי של הבנק פורסם טרם הפחתתה הדירוג): " למען הזהירות, הבנק נערך לאפשרות של הורדת דירוג על ידי חברת S&P, באופן שבו תכנון ההון כבר היום מניח הורדה של דירוג", נכתב בדוח הבנק.
ירידה מינורית יותר בהלימות ההון צפויה במזרחי טפחות עם 0.11%, וכאמור בבנק לאומי לא צפויה פגיעה בהלימות ההון. הסיבה לכך היא שיטה שונה ושמרנית יותר של בנק לאומי לעומת שאר הבנקים בהסתמכות על הדירוג למדינת ישראל. לפי השיטה שלאומי בחר, רק אם תתבצע הפחתה נוספת של שתי דרגות בדירוג של סוכנות הדירוג מודי'ס למדינת ישראל (תרחיש בסבירות נמוכה), תהיה לכך השפעה על הלימות ההון של הבנק.
חשוב לציין כי גם לאחר ירידה של 0.1%-0.2%, לבנקים יש עודפי הון, והם כולם נמצאים מעל היעד שבנק ישראל קבע להם, כאשר רובם ביותר מ-1% מעל היעד הרגולטורי.
יחד עם זאת, המצב מורכב יותר. כדי לא להגיע למצב בו חורגים מהיעד של בנק ישראל, קבע הדירקטוריון בכל בנק יעד פנימי של הבנק להלימות ההון, שהוא כמובן גבוה מהיעד של בנק ישראל.
בבנקים מציינים כי הם מתנהלים בשוטף לפי יעד שהוא אף גבוה מעט יותר מיעד הדירקטוריון, בכדי לא למצוא עצמם בחריגה, שכן יחס הלימות ההון חשוף לשינויים בפרמטרים כמו מצב שוק ההון והביקוש לאשראי. ולכן להפחתה של 0.2% בהלימות ההון יש משמעות יותר מהנראה לעין. היא אמנם לא תביא למחנק אשראי, שכן הבנקים עדיין עומדים מעל היעדים וגם הביקוש לאשראי ממילא נמצא בירידה מאז החלה הריבית במשק לעלות. ועדיין סביר שתהיה הקשחה מסוימת במדיניות האשראי של הבנקים, שיכולה להתבטא בסלקטיביות במתן אשראי בתחומים נוספים ו/או בהתייקרותו. כמו כן תיתכן גם השפעה על חלוקת הדיבידנד בבנקים, שמאז החלה המלחמה צומצמה בעקבות הנחיות בנק ישראל.