קצא"א אישרה פריסת סיבים אופטיים לאורך קו הדלק שלה
קצא"א אישרה פריסת סיבים אופטיים לאורך קו הדלק שלה
דירקטוריון החברה אישר את הפריסה בין נמל החברה באשקלון ונמל אילת, באורך 254 ק"מ. קצא"א תקים גם שתי תחנות באשקלון ובאילת שיחוברו לקווי תקשורת תת-ימיים שיגיעו מאירופה, אסיה ומדינות במזרח התיכון
דירקטוריון חברת קצא"א, שבראשות ארז כלפון, אישר היום (א') פריסת סיב אופטי לאורך קו הדלק של החברה – בין נמל החברה באשקלון לנמל באילת, באורך של 254 ק"מ.
החברה תקים גם שתי תחנות באשקלון ובאילת שיחוברו לקווי תקשורת תת-ימיים שיגיעו מאירופה, אסיה ומדינות במזרח התיכון. האישור מגיע לאחר שבשבוע שעבר קצא"א הגיעה להסכמות עם רשות החברות, משרד האוצר ומשרד התקשורת.
עם אישור הפריסה, מצטרפת קצא"א לשורת חברות ממשלתיות נוספות הפורסות סיבים אופטיים על גבי התשתיות שלהן, ובהן מקורות וחברת החשמל (באמצעות חברת IBC). מלבד IBC, החברות הממשלתיות הפורסות סיבים אופטיים עושות זאת במסגרת "סיב אפל". כלומר הן מניחות את הסיב עצמו על גבי התשתית שלהן, וחברות התקשורת השונות מפעילות את הקווים ומשתמשות בהן לחיבור הלקוחות. בכך החברות לא מתחרות בחברות התקשורת המסורתיות על הלקוחות, ואינן מוסטות מפעילות הליבה שלהן, מה שהיה החשש המרכזי של משרד האוצר במתן האישור לפריסת התשתיות.
היתרון המשמעותי בכניסת החברות הממשלתיות לפריסת הסיבים האופטיים הוא החיסכון בעלויות ההקמה של התשתית, שכן חיבור התשתיות מקטין את הצורך בעבודות הבנייה הכרוכות בהקמת תשתית חדשה לחלוטין. הכניסה של חברות ממשלתיות לתחום פריסת הסיבים האופטיים התאפשרה לאחר הרפורמה ברישוי שהעביר שר התקשורת הקודם יועז הנדל.
לכל אחת מהחברות מודל עסקי שונה בכניסה לסיבים האופטיים, אך המגמה של כניסת חברות ממשלתיות לתחום הסיבים נמשכת. לפעילותה השוטפת של קצא"א למשל אין צורך בפריסת סיבים אופטיים עצמאיים, אך היתרון של חיבור הקו הוא היכולת להעביר מידע בין יבשת אסיה ומדינות המזרח התיכון לאירופה – במסגרת קו תקשורת מאובטח.
עבור חברת מקורות פריסת הסיבים נעשית עצמאית, שכן החברה גם כך פורסת סיב אופטי לאורך הצנרת שלה למטרות ניטור תקלות, תחזוקה ואבטחה, והיא בעלת רשת לאורך של יותר מ-13,000 ק"מ בכל רחבי הארץ, גם במקומות מרוחקים ולא צפופים.
השחקנית המשמעותית ביותר בתחום פריסת הסיבים האופטיים מבין החברות הממשלתיות היא חברת החשמל – המחזיקה ב-30% מחברת IBC, שהוקמה על ידה בשנת 2013. כיום IBC מגיעה לכמחצית ממשקי הבית בישראל (1.27 מיליון משקי בית). מטרת ההקמה של IBC הייתה עידוד פריסת סיבים אופטיים בישראל – תוך ניצול התשתיות הקיימות של חברת החשמל להולכת הכבלים. עם השנים התקדמות הפריסה של IBC הייתה אטית מהמתוכנן, והחברה חיפשה משקיעים נוספים. כיום, בנוסף לחברת החשמל, החברה מוחזקת (בחלקים שווים – 23.3% כל אחת) גם על ידי סלקום, קרן תש"י והוט. החברה אינה מוכרת תשתיות תקשורת ישירות לצרכנים, אלא משכירה את התשתיות לחברות התקשורת השונות בתמורה לתשלום חודשי.
הילה גלוזמן-כהן, סגנית בכירה למנהלת רשות החברות הממשלתיות: "המתווה שגובש על ידי רשות החברות, אגף התקציבים במשרד האוצר, משרד התקשורת ומנכ"ל משרד ראש הממשלה יאפשר לקצא"א לפרוס סיבים אופטיים על גבי התוואי הייחודי שברשותה, ובכך להפחית עלויות בפריסת תשתיות. רשות החברות מעוניינת להביא לאופטימיזציה והשבחת נכסי החברות הממשלתיות לטובת המשק"
