תקציב הביטחון צפוי להגיע בסוף השנה ל־184 מיליארד שקל לפחות, השני בהיקפו רק לתקציב הביטחון אשתקד, שהסתכם ב־188 מיליארד שקל. אחרי שלוש שנות מלחמה ששחקה את מלאי החימושים והציוד של צה"ל, מנכ"ל משרד הביטחון, האלוף (מיל') אמיר ברעם, אמון על אחד ממבצעי ההצטיידות הגדולים בתולדות מערכת הביטחון. בלב המאמץ עומד חזון העצמאות החימושית של ישראל שמבקש לצמצם את התלות שלה ביבוא. אמברגו הנשק והחימושים שהוטל על ישראל בעיצומה של המלחמה לימד את מערכת הביטחון בדרך הקשה שאין די ברכש של חימושים, אלא יש לייצר אותם לעת ששרשראות אספקה ייקטעו שוב, וכשספקיות אירופיות של חומרי גלם חיוניים יסננו טלפונים מישראל.
אלא שלא הכל ישראל יכולה לייצר בעצמה. רכש נרחב של מטוסים ומסוקים הנחוצים לצה"ל בבהילות, ומתוכנן להיעשות בתעשיות האמריקאיות, מעוכב בשם מחלוקות תקציביות לא פתורות עם משרד האוצר. ראשי אגף התקציבים רואים בתקציב הביטחון חור שחור ללא שליטה, והם מפנים חצים ישירים לעבר ברעם ותוהים לגבי כישורי הניהול שלו. נזכיר שברעם גם צריך להתמודד עם האיום שסיוע הביטחון האמריקאי השנתי, 3.8 מיליארד דולר, עשוי להיעלם. אומנם נתניהו הכריז על גמילה ממנו בעוד כעשור, אך בטווח הרבה יותר קצר הוא תחת איום קיצוץ אמריקאי, שעשוי לזכות בתמיכה מקיר לקיר בקונגרס האמריקאי.
ברעם מצדו לא נרתע מעימותים ישירים. הוא תקף בפומבי את אגף התקציבים ואת ראשי האוצר, והאשים אותם בסיכון תהליכים לשיפור המוכנות של צה"ל, ובכך שהם גורמים לפיגור בהאצת תוכניות רכש והצטיידות ארוכות טווח בעת שאיראן ושלוחותיה לא מפסיקות להתעצם. בין הדיונים עם הממשל האמריקאי על אופיו של מתווה הסיוע הביטחוני הבא לסבב קרבות נוסף עם האוצר, הוא גם הספיק להתנגש עם ועד עובדי משרד הביטחון. המלצות ועדה שמינה לגבי הפיכת אגף השיקום הקורס תחת נטל הטיפול בפצועים הרבים מאז טבח 7 באוקטובר לרשות שיקום לאומית, נענו בהתנגדות מצד העובדים, וסכסוכי עבודה פרצו מאחורי חומות הקריה.
