סגור
Dun's 100

שימוש בזרע של נפטר לשם הולדה

מתקפת הטרור הרצחנית מעלה שאלה בנוגע לשימוש בזרע של נפטר. בעוד שהטכנולוגיה כבר קיימת - אין כיום בישראל חוק המסדיר את הנושא, אלא רק המלצות של וועדות שונות

מתקפת הטרור הרצחנית על ישראל מעלה שאלה כאובה בנוגע לשימוש בזרע של נפטר.
האובדן הכבד מנשוא שחווה המדינה וההתמודדות עם השכול המוקדם עתידים לעורר מקרים אלו, אך בעוד שהטכנולוגיה כבר קיימת - אין כיום בישראל חוק המסדיר את הנושא, אלא רק המלצות של וועדות שונות. האפשרויות הטכנולוגיות של הולדת ילדים של נפטר לאחר פטירתו – פורצות "גבול טבעי" אותו מסמן המוות.
מותם של למעלה מ- 1,300 ישראלים בעקבות מתקפת הטרור הרצחנית של החמאס העלה על סדר היום את השאלה הכואבת בנושא שימוש בזרע של נפטר לשם הולדה. שאלה זו, העולה לפרקים בנוגע לאדם שהלך לעולמו בטרם עת, מתעוררת כרגע בהקשרים אשר לא חשבנו שנדרש אליהם.
לאור הירצחן של משפחות שלמות אין מדובר עוד במצב ה- "רגיל" בו עולה הבקשה מצד בת זוגו של הנפטר או הוריו. ויש להניח כי בקשות מעין אלו יעלו בעתיד גם מצד קרובי משפחה רחוקים יותר. ננסה לעמוד על המצב המשפטי בישראל במאמר זה..

הבחנה בין שאיבת זרע לשימוש בזרע

עד כה, בתי החולים היו רשאים לאשר נטילת זרע מנפטר ללא אישור בית המשפט אך ורק לבקשת בת זוגו. בעקבות מצב החירום וחלון הזמן הקצר לשאיבת זרע מהנפטרים, היועצת המשפטית לממשלה הורתה לבתי החולים לאפשר שאיבת זרע גם לבקשת הורי הנפטרים, ללא צורך בפניה לבית המשפט.

שימוש בזרע הנפטר

המצב המשפטי בישראל כיום אינו ברור. על אף מספר הצעות חוק לאורך השנים, הנחיות היועץ המשפטי לממשלה ותחינות של בתי המשפט להסדרת העניין - אין כיום חקיקה המסדירה את הנושא.
הנחייתה האחרונה של היועצת המשפטית לממשלה ממשיכה את ההפרדה בין בקשה לשאיבת זרע (לה בתי המשפט נענים לרוב בחיוב) לבין בקשה לשימוש בזרע - הנבחנת בקפידה על ידי בתי המשפט לנוכח השלכותיה.
הכלל הבסיסי בפסיקה הוא כי לשם אישור בקשה לעשיית שימוש בזרע של נפטר, יש צורך בהוכחת רצון הנפטר בהולדת ילדים לאחר מותו. השאלה הנבחנת היא לא רק רצונו של הנפטר להעמיד צאצאים - אלא רצונו שהדבר יעשה גם לאחר מותו, ולעיתים - –גם על ידי מי שאינה בת זוגו.
בקשות המוגשות על ידי בת זוג קבועה - בקשות של בנות זוג לשימוש בזרע של נפטר - בין אם נפטר ממחלה, תאונת דרכים, במהלך שירות צבאי או בנסיבות אחרות - מתקבלות על-ידי בתי המשפט כשההנחה היא שהנפטר אכן חפץ להביא ילדים לאחור מותו.
בקשות המוגשות על ידי קרובים מדרגה ראשונה – וזאת במידה והנפטר מת ללא בת זוג או שהבקשה מוגשת על ידי קרוביו מדרגה ראשונה (למשל בידי הוריו של הנפטר), נדרשות אינדיקציות משמעותיות שהנפטר אכן רצה להביא ילדים לאחר מותו.
1 צפייה בגלריה
עו"ד טל איטקין
עו"ד טל איטקין
עו"ד טל איטקין
(צילום: אלעד גרשגורן)
אינדיקציות אלו יכולות להיות אמירות, מכתב שכתב, יומן אישי, עדויות של חברים ועוד. הכל, על מנת להוכיח את רצונו המשוער של הנפטר לעשות שימוש בזרעו לאחר מותו כדי להפרות את האם המיועדת שלא היתה בת זוגו.
בקשות המוגשות על ידי מי שאינו בן משפחה מדרגה ראשונה - בקשות מסוג זה נדחו עד היום על ידי בתי המשפט. לפני כשנה נדחתה בקשה לשימוש בזרע של נפטר שהוגשה על ידי דודתו של הנפטר, תוך שנקבע כי לא ברור כלל אם לדודה יש מעמד חוקי להגיש בקשה שכזו.
בקשות שהוגשו על ידי קרובים של נפטר קטין - בקשות מסוג זה נדחו עד היום, ובתי המשפט השאירו לעתיד את השאלה האם ניתן בכלל להגיש תביעה שכזו.

שימוש בזרע של חייל שנפטר

המורכבות של הנושא מתגלית במלוא עוצמתה ומורכבותה כאשר הנפטר הוא חייל צעיר, שלרוב אינו מביע רצון להביא ילדים לעולם לאחר פטירה.
עם זאת, נראה כי בתי המשפט מנסים מאוד ללכת לקראת הורי הנפטר במקרים אלו. כך למשל, לפני כשנה וחצי, אישר בית המשפט להורים לעשות שימוש בזרעו של בנם החייל שנפטר במהלך פעילות מבצעית.
בית המשפט הסתמך על עדות אביו של הנפטר שהעיד כי החייל אמר כי הוא מעוניין בילדים. בית המשפט קבע כי יש לתת אמון בעדות האב, שכן רצונו של הנפטר הובע בדרך לפעילות מבצעית ממנה חשש כי לא ישוב בחיים.
בחודש מאי האחרון עברה הצעת חוק טרומית שאושרה בכנסת בנוגע לשימוש בזרעו של נפטר לשם הולדה.
בקליפת אגוז, הצעת החוק מתירה לבת זוגו של הנפטר – או להוריו - לעשות שימוש בזרעו של הנפטר בתנאי שלא התנגד לכך מפורשות, אף אם לא הותיר אחריו הנחיות מפורשות בכתב.
הצעת החוק מבחינה בין נטילת זרע מהנפטר – לבין שימוש בו. בהתאם להצעה, נטילת זרע נפטר מותרת עד 48 שעות לאחר המוות ותיעשה לפי בקשת בת זוגו או הוריו, או לפי בקשתו בכתב. זאת, כל עוד לא הוכח כי הנפטר התנגד בחייו לנטילת זרע. נטילת זרע מנפטר שטרם מלאו לו 18 שנים, אלא אם כן הנפטר היה חייל, אסורה.
ביחס לשימוש בזרע, הצעת החוק מבדילה בין בת הזוג להורי הנפטר. הוצע כי במידה ולא ידוע על התנגדות הנפטר לשימוש בזרעו, בת זוגו רשאית לעשות בזרע שימוש. אם אין לנפטר בת זוג, או שהיא אינה מעוניינת לעשות שימוש בזרע, ההורה של הנפטר רשאי - באישור בית המשפט - לעשות שימוש בזרעו של הנפטר באמצעות אישה אחרת שתהיה אימו של הילד שייוולד.
המצב המשפטי נכון להיום מחייב התחקות אחר הרצון המשוער של הנפטר. עד שהנושא יוסדר בחקיקה, מומלץ שאדם בגיר המעוניין כי יעשה שימוש בזרעו לאחר מותו, יחתום על מסמך בפני עורך דין ועדים עם הוראות ברורות.
מאת עו"ד טל איטקין, מייסדת, טל איטקין משרד עורכי-דין
d&b – לדעת להחליט