פרשנות
הממשלה נטשה את הצמיחה והגירעון זינק לפסגת המערב
הדו"ח השנתי של הלמ"ס חושף את נתוני האמת העגומים של סמוטריץ' לשנת 2024: צמיחה שלילית לנפש שנה שנייה ברציפות, צמיחה שלילית של המגזר העסקי, קריסה של ההשקעות והיצוא, שיא התייקרויות למשקי הבית והגירעון הגבוה במערב. המלחמה גרמה לפגיעה קשה בכלכלה, אבל המצב הוחמר בשל מחדלי הממשלה
שנת 2024 תיזכר בהיסטוריה הכלכלית של ישראל כאחת מהגרועות ביותר, כפי שעולה מהנתונים הקשים שפרסמה היום הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס).
בשורה התחתונה הנתונים מספרים כי הכלכלה מתכווצת ברציפות זו השנה השנייה, המגזר העסקי רושם צמיחה שלילית, שני מנועי צמיחה מרכזיים קרסו - היצוא וההשקעות, מחירים מזנקים לרמות גבוהות (בדיוק כפי שמרגישים כשנכנסים לסופר), וגירעון ממשלתי שנסק לשמים בהיקפים עצומים. המספרים והנתונים שסיפק החשב הכללי אינם משקפים את עומק וגודל התופעה. שכן היתה מלחמה, אבל היתה גם ממשלה שנטשה באופן מוחלט את הסוגיות הכלכליות ועסקה אך ורק בדבר אחד: לפזר כסף לכל עבר וללא הפסקה. לא פעם מתוך שיקולים פוליטיים.
לצד הגדלת הצריכה הממשלתית שנדרשה כדי להתמודד עם האתגרים המלחמתיים, הממשלה, לרבות שר האוצר בחצי משרה, לא ניצלה את המשבר כדי לעודד צמיחה, לבצע רפורמות ושינויים מבניים הכרחיים ובעיקר התרכזה בתשלום שוחד בחירות כדי לשמר את הקואליציה. זה נעשה הן בצורה של תוספות למגזר החרדי ולקהלים של שר האוצר בצלאל סמוטריץ' והן באי־סגירת משרדים מיותרים.
1. לפי הלמ"ס הצמיחה הריאלית של המשק הישראלי ירדה גם ב־2024 ל־1% בלבד, מהנמוכות במערב. כאשר מנטרלים את יבוא המכוניות החריג שנרשם ברבעון האחרון של השנה (כדי לחסוך את ההכבדה במס שתוכננה ל־2025) ושאר מוצרי הצריכה (כדי להימנע מתשלום מע"מ של 18%) - הצמיחה יורדת ל־0.8% בלבד. הבעיה היא כי מדובר בהקדמת רכישות, קרי, אלו רכישות חד־פעמיות שלא יחזרו גם ב־2025 (לא קונים רכב כל שנה וגם לא מקרר), ולכן הדבר יורגש בתוצאות של 2025.
אבל במשק הישראלי מה שחשוב הוא הצמיחה לנפש, שכן אוכלוסיית ישראל גדלה בממוצע ב־2% בשנה. והנה המספרים הקשים: התמ"ג לא רק שלא עלה, אלא ממש ירד זו השנה השנייה ברציפות - מינוס 0.1% ב־2023 ומינוס 0.3% ב־2024. התמונה עוד יותר מורכבת שכן בשנת 2024, אוכלוסיית ישראל גדלה ב־1.3% בלבד, מהשיעורים הנמוכים בעשורים האחרונים - גם בגלל צמצום העלייה וגם בגלל הגירה שלילית. כך נותרו "פחות" אזרחים כדי לחלק את התוצר באופן יחסי.
התוצאה ברורה: התוצר לנפש של הישראלי בשנת 2024 דומה לזה של הישראלי בסוף שנת 2021. חזרנו 3 שנים אחורה. אם הלמ"ס היתה מתייחסת לשיעור גידול האוכלוסייה הרגיל - התוצאה היתה גרועה הרבה יותר. בלמ"ס מדגישים כי בניגוד לסקר כוח אדם, שם המילואים נספרים כמעין "מובטלים" ולא תרמו ל"תעסוקה" - בחישוב התמ"ג הם כן נספרו כ"ספקי שירותי ביטחון", דבר שנרשם בצריכה הממשלתית ולפיכך תרמו לצמיחה. כלומר, אי אפשר להסביר את הירידה בתוצר לנפש בכך ש"כולם היו במילואים בגלל המלחמה". גם התוצר של המגזר העסקי (המנוע של המשק) קרס וירד ב־0.6%.
2. שני מנועי צמיחה מרכזיים אף הם קרסו: היצוא וההשקעות שהיוו יחד יותר מ־40% מהתמ"ג (22.6% ו־18.6% בהתאמה). תמונת היצוא מטרידה ביותר: מרכיב זה ירד בכ־5.6% אחרי ירידה של 1.1% ב־2023.
היצוא ירד בכל קטגוריה, אך מה שמטריד במיוחד הוא כי אחרי תקופה ארוכה מאוד גם השירותים העסקיים (הרוב המוחלט זה הייטק) ירדו בכ־1%. בהשוואה: יצוא זה עלה במשבר הקורונה ב־5.3%.
לגבי ההשקעות התמונה עוד יותר מטרידה: גם השקעות בענפי המשק ירדו בכ־2% אך בעיקר ההשקעות בנכסים קבועים (הון פיזי) ירדו זו השנה השנייה ברציפות בשיעור גבוה יותר לעומת 2023 (כ־6% ב־2024 ובכ־2% ב־2023, לרבות הבנייה למגורים). נדגיש כי ההשקעות כוללות את צי הרכבים שרכשו בשנה שעברה כל חברות הליסינג למיניהן, אך במקרה של סעיף זה הדבר ממש לא עזר ולא ביטל את מגמת הירידה. הממשלה לא שמרה על שני מנועי הצמיחה העיקריים שהפכו את המשק לאחד מה־25 המוצלחים בעולם.
הנה הנתון הנוסף שכולנו הרגשנו חזק בכיסים: המחירים זינקו וכעת זה ממש רשמי. לא רק שהאינפלציה (מחירי המוצרים והשירותים של המוצרים במשק הישראלי) היתה מעל 3%, אלא שמחירי התוצר כולו זינקו ב־5.8% - הגבוה בעשור האחרון. נזכיר כי האינפלציה מבוססת על הוצאות הצרכנים ואינה כוללת מוצרים שמיוצרים במשק אך אינם נצרכים ישירות על ידי הציבור (כמו מכונות לתעשייה).
מנגד, מדד מחירי התוצר (GDP Deflator) משקף את השינוי במחירים של כלל המוצרים והשירותים המיוצרים במשק, ולא רק את אלו הנצרכים על ידי הציבור (לא כולל יבוא מכיוון שהוא אינו חלק מהתמ"ג), ולכן נחשב למדד רחב יותר מהאינפלציה. איפה היתה הממשלה במלחמתה על יוקר המחיה? היא נעלמה כלא היתה ולכן המשק עלול להיכנס לסטגפלציה - ירידה בפעילות משולב עם עליות מחירים.
3. אז איך בכל זאת הגיע המשק לצמיחה חיובית של 1% אם התמונה כל כך קטסטרופלית? התשובה היא פשוטה: צריכה, צריכה ועוד צריכה - בעיקר של הממשלה. לפי ניתוח של הלמ"ס, בזמן שהתמ"ג עלה ב־1% בלבד והתמ"ג העסקי ירד ביותר מ־0.5%, התוצר של הממשלה זינק ב־8.2%, אחרי שגם ב־2023 הוא זינק ביותר מ־6%. יתרה מזו, ההוצאה לצריכה ממשלתית, זינקה בכ־14%. כמובן שחלק משמעותי היו הוצאות ביטחון, אך לא רק שכן הממשלה פיזרה הרבה מאוד כסף בצורה של קצבאות, מענקים, פיצויים, הטבות ושכר (בעיקר עבור צה"ל). התוצאה לא מפתיעה בכלל: זינוק חד של הצריכה הפרטית.
הרבה ישראלים מצאו את עצמם עם הרבה מאוד כסף שהממשלה חילקה. ומה הם קנו? מוצרים בני־קיימא ומוצרים בני־קיימא למחצה, בעיקר בסוף השנה, אחרי שהתבררו העלאות המסים הצפויות ב־2025. אך מעניין לגלות שהם לא הגדילו את רכישת השירותים. למעשה, צריכת שירותים לנפש ירדה ב־2024 ביותר מ־0.5%. הממצא הזה אינו מפתיע: שני חתני פרסי נובל לכלכלה, מילטון פרידמן ופראנקו מודיליאני, הגיעו למסקנות זהות, כי בתקופות של אי־ודאות, משקי בית מעדיפים לבזבז על מוצרים פיזיים לטווח הארוך במקום על שירותים שנתפסים כגמישים.
4. והנה השאלה שסמוטריץ' לא אוהב לשאול: איך כל זה מומן? ובכן הגירעון זינק לרמה של 8.3% תוצר, שיעור הרבה יותר גדול ממה שהחשב הכללי דיווח, בגלל שיטת מדידת הגירעון של הלמ"ס, שהיא השיטה הרשמית והמקובלת בעולם. הפער הוא חסר תקדים: 29.5 מיליארד שקל. כתוצאה מכך רשמה ממשלת ישראל את הגירעון הגבוה ביותר במערב (ממוצע של 4.8% תמ"ג).
חלק מהפערים מוסברים בכך שהחשב הכללי אינו מחשב את קרן הפיצויים כהוצאה תקציבית (ראו הרחבה בעמוד זה), אך גם מחשב את הריבית על החוב שזינק באופן שונה.
אחת השאלות הגדולות היא על איזה גירעון יסתכלו חברות הדירוג. התשובה היא מורכבת כי מעולם לא היה פער כה גדול בין שני הגופים. אבל ברור שאותן מדרגות לא יוכלו להתעלם מהמדידה הרשמית של הגוף שהופקד על פי החוק על הסטטיסטיקה הרשמית של מדינת ישראל. קל וחומר אחרי שמבינים שיש הצדקה חלשה לשיטת החישוב של האוצר בחלק מהמקרים כמו הוצאת קרן הפיצויים מחישוב הגירעון.
