אחרי חץ 3: גרמניה בדרך לעסקת ענק נוספת עם התעשייה האווירית
הדגמה מבצעית מוצלחת של טילי לורה לצי הגרמני מקרבת עסקה בהיקף של מאות מיליוני דולרים. זאת לאחר שגרמניה כבר רכשה מהתעשיות הישראליות מערכות ביטחוניות בכ־10 מיליארדי דולר
הדגמה מבצעית מוצלחת בטיל הבליסטי LORA שעשתה אתמול לפנות בוקר התעשייה האווירית בצפון האוקיינוס השקט מבשרת על התקרבותה לעסקת נשק משמעותית נוספת עם גרמניה. על פי הערכות, העסקה עשויה להסתכם במאות מיליוני דולרים. בשלוש השנים האחרונות גרמניה רכשה מתע"א את מערכת ההגנה האווירית חץ 3 בשתי עסקאות ענק בהיקף של יותר מ־6.5 מיליארד דולר, שנחשבות לעסקאות היצוא הביטחוני הגדולות בתולדות תעשיית הנשק הישראלית.
במסגרת ההדגמה אתמול שוגרו שני טילי לורה מסיפונה של אניית קרב של הצי הגרמני לטווח של כמה מאות קילומטרים, ולפי פרסומים באירופה שניהם פגעו במטרה שיועדה להם — בלב ים. החלטה בגרמניה על הצטיידות בטילים אלה תכניס אותה למועדון המצומצם של מדינות המחזיקות בארסנל שלהן את הטיל הישראלי, בהן אזרבייג'ן והודו.
שיגור הטילים נעשה במרחב הימי שבין אירלנד לאיסלנד ותוכנן במשך זמן רב. חרף חשאיותו, כבר לפני כחודש וחצי הרשויות בגרמניה פרסמו אזהרה לכלי טייס וכלי שייט מתנועה באותו אזור. לאחר ההדגמה אמר מפקד הצי הגרמני יאן כריסטיאן קאאק: "הצי שלנו כתב היסטוריה ימית". הוא הוסיף כי הטווח שתאפשר מערכת הלורה לצבא גרמניה "עולה על כל יכולת שעמדה לרשותנו עד כה".
בגרמניה ובישראל אמרו כי השיגור המוצלח יקדם את המו"מ המתקיים בין המדינות לקראת עסקת טילים חדשה. מגעים אלה צפויים להימשך לפחות עוד כמה חודשים, עד לסיכומה של תכולת העסקה והיקפה ולוחות הזמנים לאספקת המערכות.
העסקה שעל הפרק צוברת תאוצה, וזאת בעיצומה של מתיחות גוברת באירופה, מהחשש להתרחבות המלחמה הניטשת מאז 2022 בין רוסיה לאוקראינה למדינות נוספות ביבשת. מאז פרוץ המלחמה צבא גרמניה מקיים תהליכי התעצמות בהיקף של עשרות מיליארדי יורו שאמורים לשפר עד שנת 2029 את כשירותו למערכה עם רוסיה. מהלכים אלה כוללים הגדלה ניכרת בהוצאותיה הביטחוניות של גרמניה, שתקציב הביטחון שלה ל־2026 נאמד בכ־85 מיליארד יורו. זאת, לצד הגשת סיוע ביטחוני של מיליארדי יורו בשנה לאוקראינה.
"צפויות עסקאות נוספות עם גרמניה"
הצטיידותה המתוכננת של גרמניה בטילי לורה ישראליים עשויה לשפר את יכולות התקיפה שלה לטווחים ארוכים שכיום מתבססות בעיקר על טילי שיוט שעומדים לרשותה, אך הם איטיים משמעותית לעומת המהירות של טילים בליסטיים.
לדברי מנכ"ל תע"א המיועד גיא בר לב, "טיל הלורה נועד לספק יכולות תקיפת מדויקות בעומק, גם בסביבות מבצעיות מורכבות".
יו"ר החברה בועז לוי אמר כי השיגורים המוצלחים באוקיינוס השקט הם "הישג חסר תקדים שיש בו כדי להשלים את יכולת ההגנה וההרתעה של גרמניה".
על פי הערכות, הטווח של טילי הלורה הוא כ־500 ק"מ. נוסף ליכולת לשגר את הטילים מהיבשה ומהים, תע"א חשפה לפני שנה בתערוכה הביטחונית ILA שהתקיימה בברלין את הגרסה האווירית של הטיל, שנקראת AIR LORA. טילים אלה מיועדים לשיגור ממטוסי קרב הרחק מהמטרה שאליה הם מופנים כאשר המטוסים נמצאים מחוץ לטווח של מערכות ההגנה האוויריות של האויב.
בכירים במערכת הביטחון אמרו לכלכליסט כי העסקה המתהווה בגרמניה תתמקד לפחות בשלב הראשון בגרסה הימית של הטיל הבליסטי ואפשר שיהיו לה עסקאות המשך גם במהלך השנים הקרובות. לדבריהם, הסיכויים לעסקה גבוהים מאוד, שכן ללורה יש ניסיון מבצעי מוכח, בין השאר בקרבות שהיו בשנים האחרונות בין אזרבייג'ן לארמניה בחבל נגורנו קרבאך.
מתחילת העשור גרמניה חתמה על מאות חוזי רכש עם חברות ביטחוניות מישראל, ועל פי הערכות היקפן הכולל מתקרב ל־10 מיליארד דולר. במרכזן של עסקאות אלה עומדת מכירת מערכת החץ 3 שאמורה להגן על גרמניה ועל מדינות נאט"ו מטילים בליסטיים. הרכש הגרמני בישראל כולל גם הצטיידות בטילים נגד טנקים מסוג "ספייק" של רפאל; רקטות ארטילריות מדויקות של אלביט ומשגרי PULS; כטב"מים מסוג הרון TP של התעשייה האווירית; מערכות הגנה לטנקים ומערכות הגנה אחרות, המיועדות למטוסים.
"יש בינינו שפה משותפת וטובה. העמידה של החברות הישראליות בלוחות הזמנים לאספקת המערכות והאמצעים שהזמינה מהן גרמניה, חרף מלחמה אזורית מתמשכת והתמודדותן עם לחצי אספקה לצה"ל, מהדקת את היחסים הביטחוניים בין המדינות וסוללת את הדרך לעסקאות נוספות. גם אחרי שהיא תיחתם, עסקת הלורה עם גרמניה לא תהיה העסקה האחרונה", אמר לכלכליסט בכיר ביטחוני.
גרמניה היא בין המדינות הבודדות באירופה ששמרו על יחסים תקינים יחסית עם ישראל בעת שהיתה חשופה לביקורת חריפה על מהלכיה בעזה בעקבות טבח 7 באוקטובר. בעוד מדינות רבות באירופה גינו את ישראל ועצרו משלוחי נשק וחומרי גלם הנחוצים לייצורו בניסיון לרסן את הלחימה בעזה, גרמניה הנהיגה קו מאופק חרף הצהרה מצד מנהיגיה כי לא יספקו לישראל נשק התקפי. הגבלות אלה נמשכו חודשים אחדים והוסרו בהמשך.
צוללת גרמנית בדרך לישראל
גרמניה מספקת לישראל את המנועים לטנקי המרכבה והנגמ"שים המשמשים את צה"ל, כמו גם את הצוללות מסדרת דולפין של חיל הים. שלשום, יצאה ממספנת TKMS הצוללת החדשה של חיל הים אח"י דרקון העושה את דרכה לישראל ותתקבל בקרוב בבסיסו שבחיפה ותצטרף לשתי הצוללות מאותה הסדרה, אח"י תנין ואח"י רהב. שלוש צוללות אלה נרכשו בסכום של כ־1.8 מיליארד דולר. בעשור הבא TKMS תספק לחיל הים הישראלי עוד שלוש צוללות מסדרת דקר בסכום כולל של כ־3 וחצי מיליארד דולר.
במערכת הביטחון רואים בהמשך הידוק היחסים הביטחוניים עם גרמניה בסיס לשיתופי פעולה בתחום הייצור והגדלת המלאים של מערכות נשק, באופן שאמור ליישם גם תובנות ולקחים ממלחמת 7 באוקטובר. שם רואים בגרמניה שותפה מרכזית ביישום תוכנית להקמת קווי ייצור משותפים וצבירת חימושים חיוניים שיעמדו לרשות שתי המדינה בזמן מלחמה. שיתופי פעולה מסוג זה אמורים להיעשות גם עם הודו.
אי היציבות באירופה האיץ גם עסקת נשק ענקית אחרת שנחתמה מוקדם יותר השבוע גם עם יוון, והיקפה הכולל כ־3 מיליארד יורו. בלבת עסקה זו עומדת תוכנית "מגן אכילס" שבמסגרתה רפאל והתעשייה האווירית יקימו עבור יוון מערך הגנה אווירי רב שכבתי המבוסס על מערכות ההגנה ברק MX, קלע דוד, ספיידר ו־ Drone Dome שיופעלו במתואם באמצעות מערכת שליטה ובקרה חדשה שתפתח רפאל.
מערכות אלה אמורות לספק ליוון הגנה אוויריות ממגוון רחב של איומים, ממטוסי קרב וטילים בליסטיים ועד רקטות, כטב"מים ורחפנים.
בעוד שאת הרכש הביטחוני הנרחב של גרמניה מניע האיום מצד רוסיה, במקרה של יוון הצטיידותה הצבאית באה ברקע המתיחות הגוברת עם טורקיה בשל הסכסוכים הטריטוריאליים שבין שתי המדינות.
כל אלה, ברקע שיא של כל הזמנים שרשם ב־2025 הייצוא הביטחוני מישראל שהסתכם ביותר מ־19 מיליארד דולר ומהווה עליה של כ־30% מהיקף היצוא הביטחוני שלה ב־2024. יותר מ־35% מהיצוא הביטחוני הישראלי אשתקד הופנה ליבשת אירופה.
