לא רק יישובי שינהחרמות? חיובי הארנונה ביו"ש מלמדים על זינוק אדיר במסחר
לא רק יישובי שינה
חרמות? חיובי הארנונה ביו"ש מלמדים על זינוק אדיר במסחר
מחוז יהודה ושומרון מוביל בפער גדול בשיעור הזינוק בעשור האחרון בחיובי הארנונה, לעומת יתר המחוזות. במחוז נרשם זינוק של 85% בחיוב ארנונה שלא למגורים, כמעט כפול מהממוצע הארצי; הדרום מוביל בזינוק בשטחים לא למגורים בזכות ההייטק וצה"ל
העשור האחרון, תחת תקופת שלטונו של בנימין נתניהו, האיר פנים למחוז יהודה ושומרון, לפחות מנקודת מבט של שטח הארנונה וחיובי הארנונה שנדרשו התושבים לשלם לקופה הציבורית. בזמן שמרבית הישראלים רואים ביו"ש – במידה לא מבוטלת של צדק – בעיקר מרחב עצום של "יישובי שינה" קטנים, הנעדרים שטחים מספיקים עבור תעסוקה ומסחר, מתברר כי בעשור האחרון נרשמה עלייה משמעותית בהיקף השטחים וגביית הארנונה משטחים שאינם למגורים מעבר לקו הירוק.
לפי ניתוח נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) של 241 יישובים ומועצות אזוריות, בין 2010 ל־2019 גדלו חיובי הארנונה באזור יהודה ושומרון ב־80% – שיעור העלייה הגבוה ביותר בהשוואה ליתר המחוזות בישראל. זאת, לעומת שיעור עלייה של 59% במחוז דרום, 58% במחוז צפון ו־56% במחוז המרכז. בשלושת המטרופולינים הגדולים – ירושלים, חיפה ותל אביב – גדלו חיובי הארנונה ב־45%, 42% ו־40% בהתאמה.
האוכלוסייה זינקה ל־454 אלף איש
בחלוקה הגסה ביותר ניתן לחלק את תשלומי הארנונה לשניים: ארנונה למגורים וארנונה לנכסים שאינם מיועדים למגורים – כגון תעשייה, מסחר, משרדים, בנקים ועוד. העלייה בחיובי הארנונה במחוז יהודה ושומרון גבוהה בצורה משמעותית בכל אחד משני סוגי הארנונה לעומת כל אחד מששת המחוזות האחרים. בכל הנוגע לתשלומי הארנונה למגורים, הרי ששיעור העלייה בשנים 2019-2010 נע בין 44% במחוז תל אביב אל מול 77% ביהודה ושומרון (ממוצע 54% בכל הארץ). במקביל, העלייה בחיוב הארנונה שלא למגורים נעה בין 85% במחוז יהודה ושומרון לבין 34% במחוז חיפה (ממוצע של 46% בכל הארץ).
העלייה בחיוב ארנונה למגורים נובעת משתי סיבות משלימות: עלייה בהיקף האוכלוסייה, שמשמעותה עלייה במספר הנכסים למגורים, ובמקביל עלייה קבועה במחירי הארנונה. בכל המחוזות חלה עלייה בהיקף האוכלוסייה בתקופה הנבדקת, אך באזור יהודה ושומרון היא הקיצונית ביותר (באחוזים). האוכלוסייה ביהודה ושומרון של אזרחי ישראל גדלה בתוך עשור ב־48% ועומדת נכון לשנת 2019 על כ־454 אלף איש. לשם השוואה, העלייה בהיקף האוכלוסייה במחוז חיפה ותל אביב עמדה על 13% בלבד.
למרות שיעור העלייה הנמוך במחוזות תל אביב וחיפה יש לזכור כי מדובר במונחים יחסיים ולא אבסולוטיים, על כ־1.45 מיליון בני אדם שגרים במחוז תל אביב וכ־958 אלף בני אדם שגרים במחוז חיפה נכון לשנת 2019. עובדה זו מאפשרת, לפחות במחוז תל אביב, להפחית במחירי הארנונה למגורים.
כך, במחוז תל אביב השינוי בחיוב הארנונה לתושב בעשור האחרון עמד על 28.4% בלבד לעומת 40% במחוז יהודה ושומרון. במחוז המרכז עומד השינוי בחיוב הארנונה לתושב בעשור האחרון על 57% אף על פי שהאוכלוסייה גדלה ב־19% בלבד. המשמעות היא שמחירי הארנונה בערי המחוז (למשל כפר סבא, רעננה, פתח תקווה, רחובות ולוד) עלו בצורה משמעותית לעומת ערים אחרות בישראל.
העלייה בחיובי הארנונה לנכסים שאינם מיועדים למגורים במחוז יהודה ושומרון היא תוצאה של שלושה גורמים משלימים: עלייה בהיקף השטח המיועד לנכסים מסוג זה, סוג הנכס שעליו מוטלת הארנונה ועלייה במחירי הארנונה.
לפי הנתונים במבחן המחוזות עולה כי השטח המיועד לנכסים שאינם מיועדים למגורים עלה בין 2010-2019 בשיעור הגבוה ביותר – 72.7% דווקא במחוז דרום, בין היתר בעקבות תנופה גדולה שחוותה באר שבע ("בירת הסייבר") וערים נוספות בדרום כגון אשקלון, קריית גת ועוד. כמו כן, מעבר בסיסי צה"ל בעשור האחרון לדרום הארץ והתחלה של גביית ארנונה ממחנות צבא רבים באזור, הגדיל את הכסף שזרם לקופה של הרשויות המקומיות בדרום הארץ.
ביהודה ושומרון היתה בעשור האחרון עלייה של 33.7% בשטח הארנונה שלא למגורים ובמחוז המרכז העלייה הסתכמה ב־27.8%. לעומת זאת, במחוז צפון נרשמה עלייה של 2.7% בלבד ואילו במחוז תל אביב ומחוז חיפה נרשמו ירידות של 1.4% ו־0.5% בהתאמה. הדבר מעיד בעיקר כי בשלושת המחוזות האחרונים אין התפתחות תעסוקתית של ממש, אלא לכל היותר מדובר על שימור המצב הקיים והחלפה של ישן בחדש. לאור כך, העובדה כי במחוזות עלה חיוב הארנונה בשיעור שבין 54%-34% מצביעה בעיקר על עלייה משמעותית במחירי הארנונה. וכמה הכנסות ייצרה אותה ארנונה? נכון לשנת 2019, במחוז יהודה ושומרון חיובי הארנונה לנכסים שאינם מיועדים למגורים הסתכמו בכ־202 מיליון שקל ובסך הכל כלל חיובי הארנונה במחוז זה הסתכמו בכ־684 מיליון שקל, לאחר שבעשור האחרון עלה חיוב הארנונה לנכסים שאינם מיועדים למגורים בשיעור של 85%, הרבה בזכות התפתחות מסיבית של אזור התעשייה ברקן.
מדובר בנתונים שיכולים להפתיע לא מעט אנשים, בין השאר בשל שלל חרמות שהוטלו בשנים האחרונות על מפעלים שונים מעבר לקו הירוק. מפעל סודהסטרים, למשל, עזב ב־2015 את אזור התעשייה מישור אדומים שמעבר לקו הירוק לרהט שבנגב, בשל החשש לפגיעה במכירות הבינלאומית של החברה הישראלית (שבינתיים נמכרה לפפסיקו העולמית).
השטח המיועד לתעשייה זינק ב־183%
מהנתונים עולה כי השטח המיועד לתעשייה ולמלאכה גדל במחוז יהודה ושומרון ב־183% ועומד נכון לשנת 2019 על 2.364 מיליון מ"ר שמגולמים להכנסות של כ־80 מיליון שקל לעומת כ־37 מיליון שקל בשנת 2010. לשם השוואה, בשאר המחוזות העלייה המקסימלית שנרשמה היא של 25% במחוז הדרומי, כאשר במחוז חיפה נרשמה ירידה של 31.6% בשטח המיועד לתעשייה.
כמו כן, נרשמה במחוז יהודה ושומרון עלייה של 104% בשטח מחויב לארנונה המיועד לעסקים, ונכון לשנת 2019 הוא עומד על 565 אלפי מ"ר שמגולמים להכנסות של 55.4 מיליון שקל. לשם השוואה, במחוז תל אביב, מרכז העצבים העסקי של מדינת ישראל, עלה השטח המחויב בתשלום ארנונה והמיועד לעסקים ב־107%, אך השטח המחויב בתשלום ארנונה ומיועד לתעשייה ירד ב7.5%. בסך הכל חיוב הארנונה במחוז תל אביב על נכסים המיועדים לעסקים עמד בשנת 2019 על 2.86 מיליארד שקל.
