Dun
האדר מובייל דן אנד ברדסטריט duns100

DUN’S 100

מי הם משרדי עורכי הדין הטובים בישראל

דירוג DUN'S 100 מדרג זו השנה ה־17 את משרדי עורכי הדין הטובים בישראל לפי 45 תחומי פעילות. בשנה החולפת, שאופיינה בשינויים רגולטוריים ושינויי חקיקה תכופים, נוספו לדירוג תחומי האזרחות, ההגירה ותחום הרגולציה שקיבל נפח משמעותי בעקבות משבר הקורונה

רותם אלון 10:0506.04.21

דירוג משרדי עורכי הדין לפי תחומי פעילות בשנת 2021 של DUN'S 100 מתפרסם השנה בפעם ה־17. השנה דורגו המשרדים ב־45 תחומי פעילות, כאשר לראשונה נוספו תחומי הרגולציה, ההגירה והאזרחות.

 

לדירוג המלא לחצו כאן

 

"משרדי עורכי הדין המובילים לקחו בשנה החולפת חלק פעיל ומשמעותי בסיוע ללקוחותיהם בתקופת משבר הקורונה. התקנות החדשות והמרובות ושינויי החקיקה התכופים הביאו לפעילות ענפה בתחומי הרגולציה, והעלו סוגיות חדשות ומורכבות בתחומי דיני העבודה, דיני המשפחה והמיסוי", אמרה אפרת שגב, סמנכ"לית דאטה ואנליזה בדן אנד ברדסטריט.

 

"כמו כן, נוכח ההשפעה הדרמטית של המשבר, העלייה במספר העסקים שנסגרו וכניסת חברות לקשיים, עלתה השנה משמעותית פעילות המשרדים בתחומי חדלות הפירעון. אין ספק כי השפעת המשבר על הפעילות במשק תמשיך לתת את אותותיה גם בשנה הקרובה ולספק דיונים מהותיים ותקדימיים בסוגיות רבות".

 

בעקבות מגפת הקורונה, ענף המשפט התמודד בשנת 2020 עם אתגרים רבים. חלק מענפי המשפט, בהם דיני עבודה, דיני משפחה ודיני מסים, רשמו עלייה משמעותית בעקבות המשבר, זאת בנוסף למגמה של חיזוק ופתיחה של מחלקות חדלות פירעון.

 

אפרת שגב, סמנכ"ל דאטה ואנליזה בדן אנד ברדסטריט: התקנות החדשות ושינויי החקיקה התכופים הביאו לפעילות ענפה בתחומי הרגולציה, והעלו סוגיות חדשות בדיני עבודה, משפחה ומיסוי" אפרת שגב, סמנכ"ל דאטה ואנליזה בדן אנד ברדסטריט: התקנות החדשות ושינויי החקיקה התכופים הביאו לפעילות ענפה בתחומי הרגולציה, והעלו סוגיות חדשות בדיני עבודה, משפחה ומיסוי" צילום: עמית שעל

 

כחלק מההתמודדות עם אתגרי התקופה עברו גם משרדי עורכי הדין לשימוש תדיר באמצעים טכנולוגיים. תחום הליגלטק הביא לייעול תהליכים בעולם המשפטי ובתוכם הטמעת תהליכים טכנולוגיים לתוך עבודת המשרד. העבודה מרחוק שינתה את דרכי התקשורת בין עורכי דין ללקוחות ובין המערכת המשפטית לעורכי הדין.

 

משמעות הדבר היא חיסכון זמן יקר, שדרוג של מערכות מחשוב והתייעלות טכנולוגית. משבר הקורונה הפך את השימוש באמצעים טכנולוגיים לשכיחים יותר בבתי המשפט ומחוץ להם. המשבר הכניס את הטכנולוגיה לאולמות בתי המשפט, מה שהוביל למשל לניתוח דאטה יעיל יותר, שימוש בכלים של בינה מלאכותית וניתוח חוזים בצורה אוטומטית.

 

האמצעים הטכנולוגיים סייעו גם בשחרור חסמים פרוצדורליים שהקשו בקידום מהיר של הליכים משפטיים, דוגמת אימות חתימה ללא נוכחות פיזית של המצהיר, באמצעות היוודעות חזותית. במקביל להתמודדות עם משבר הקורונה, במהלך שנת 2020 נחתמו כמה הסכמי שלום, בהם הסכם הנורמליזציה עם איחוד האמירויות. לאור ההסכם שנחתם, הטומן בחובו הזדמנויות ופוטנציאל עסקי אדיר, משרדים רבים מדווחים על קשרים עסקיים עם האמירויות וכן על פעילות שהיתה קיימת עוד לפני ההסכם.

 

עוד מסתמן כי ניכרת נכונות לפתיחה של משרדי עורכי דין ישראליים באמירויות, כפי שהכריז משרד עורכי הדין הרצוג, פוקס נאמן, הפעיל באמירויות זה 15 שנה.

 

מגמת המיזוגים בענף עורכי הדין שאפיינה את שנת 2020, נמשכת גם לתוך שנת 2021. השנה הנוכחית נפתחה במיזוג משמעותי של עו"ד אלדד כורש וכ־35 עורכי דין מעמית פולק מטלון ושות' שהתמזגו לפישר בכר חן וול אוריון ושות'. השותפים ועורכי הדין המצטרפים עם עו"ד אלדד כורש למשרד מתמחים במגוון רחב של תחומי עיסוק, ובהם נדל"ן ותכנון ובנייה, משפט מסחרי ומימון.

 

דירוג הנישות נקבע על סמך מכלול מקיף של כמה סוגי נתונים. ראשית, חומרים מפורטים המתקבלים מהמשרדים וכוללים תיקים מהותיים, רשימת לקוחות, פירוט עורכי הדין העוסקים בתחום, ותק השותפים המובילים ומידע על אודות פסקי דין תקדימיים. בנוסף לכך, מתקיימות פגישות עם השותפים הבכירים במשרד, וכן המוניטין של כל פירמה נבדק על ידי ראיונות עם גורמים מובילים בענף והמלצות מלקוחות בולטים.

 

 

חדלות פירעון

 

בצל משבר הקורונה, אחד התחומים שצמחו באופן משמעותי היה תחום חדלות הפירעון. תחת המשבר נסגרו בישראל כ־75 אלף עסקים — עלייה של כ־65% בהשוואה לשנת 2019, שבה נסגרו כ־45 אלף עסקים. מנגד נפתחו בשנת 2020 רק כ־40 אלף עסקים חדשים — ירידה של כ־30% בהשוואה לשנת 2019 שבה נפתחו כ־56 אלף עסקים.

 

בסך הכל המשק התכווץ בשנת 2020 בכ־35 אלף עסקים — ירידה של 6%. בתום שנת 2020 ישנם במשק הישראלי כ־573 אלף עסקים פעילים. בצל המשבר, הממונה על הליכי חדלות הפירעון ושיקום כלכלי קבע שורה של הנחיות חדשות, שנועדו להקל על החייבים במהלך התקופה הקשה. ההנחיות והכללים החדשים גרמו לצמיחה משמעותית בפעילות בתחום חדלות הפירעון.

 

משרדי עורכי הדין המובילים בתחום חדלות הפירעון לשנת 2021: ארדינסט, בן נתן, טולידאנו ושות'; ב. לוינבוק ושות'; גולדבלט גינדס יריב — חברת עורכי דין; גולדפרב זליגמן ושות'; גורניצקי ושות'; גיל הירשמן ושות'; גיסין ושות' עורכי דין, גרוס ושות'; דורון, טיקוצקי, קנטור, גוטמן, נס, עמית גרוס ושות'; הרצוג פוקס נאמן; יהודה רוה ושות' — משרד עורכי דין; לוי טילר, נרדיה, הר־צבי, ברא"ז ושות' ־ חברת עורכי דין; ליפא מאיר ושות'; מטרי, מאירי ושות' עורכי דין, מיתר | עורכי דין; עמית, פולק, מטלון ושות'; AYR — עמר רייטר ז'אן שוכטוביץ ושות'; פישר (.FBC & Co), שבלת ושות'; שמעונוב ושות'; ושפירא ושות'.

 

 

דיני עבודה

 

בשנת 2020 חלה עלייה בתחום דיני העבודה עם פרוץ משבר הקורונה. משרדי עורכי הדין העניקו ייעוץ וליווי שוטף ללקוחותיהם בהקשר של תקנות הקורונה המשתנות, ובפרט בנושאי עבודה מהבית, הוצאת עובדים לחל"ת, החזר הוצאות נסיעה לעבודה כשאין תחבורה ציבורית, ימי בידוד וחיסונים.

 

משרדי עורכי הדין המובילים בתחום דיני עבודה לשנת 2021 הם: אהוד שילוני ושות' משרד עורכי דין; אפרת דויטש ושות', משרד עורכי דין; אריאל שמר ושות' משרד עורכי דין; ארנה לין ושות' ־ משרד עורכות דין; אשר חלד ושות' משרד עורכי דין; בנימין (בני) מ. כהן ושות', משרד עורכי דין; בשה זבידה סבוראי; הולין־הדס, עורכי דין; הרצוג פוקס נאמן, חיים ברנזון ושות' משרד עורכי דין; מ. פירון ושות'; מיתר | עורכי דין; נ. פינברג ושות', עורכי דין ונוטריון; סיגל פעיל ושות', פישר (.FBC & Co); ורובין־שמואלביץ, עו"ד.

 

רגולציה

 

בעקבות משבר הקורונה, מרבית המשרדים הרחיבו והעמיקו את פעילותם בתחום הרגולציה. המשרדים נדרשו לספק מענה מהיר, בהתחשב בשינויים הרגולטוריים ושינויי החקיקה התכופים בשנה החולפת. משרדי עורכי הדין העניקו ייעוץ משפטי דינמי ויצירתי ללקוחות מקומיים ובינלאומיים, בנוגע להשלכות של התפרצות וירוס הקורונה והמשבר הכלכלי על תחומי הרגולציה השונים.

 

מרבית המשרדים אף שלחו עדכונים בזמן אמת ללקוחותיהם בנוגע להתפתחויות בעקבות המשבר, תקנות חדשות והסבר על ההשלכות בתחומי הרגולציה השונים וביניהן שוק ההון, דיני עבודה, תכנון ובניה, איכות הסביבה ומיסוי מוניציפאלי.

 

זוהי השנה הראשונה בה מדורגים משרדי עורכי דין בתחום הרגולציה, כאשר לחלקם מחלקות ייעודיות לנושא הרגולציה והם מתמחים בסיוע ללקוחותיהם בהתמודדות עם אתגרי הרגולציה.

 

הפעילות המשפטית בתחום כוללת, בין היתר — חוות דעת משפטיות, מסמכי מדיניות והצעות חוק, הגשת עתירות לבתי המשפט לעניינים מנהליים ולבית המשפט העליון וליווי הליכי חקיקה. עורכי הדין העוסקים בתחום מתמחים בניהול הליכים בפני ועדות הכנסת, משרדי הממשלה וגופים רגולטוריים נוספים ובליווי מול כלל הרגולטורים הפעילים בישראל. בנוסף לפעילות השוטפת ולהתמודדות עם האתגרים היומיומיים, ישנה גם פעילות של "רגולציה מונעת", שכוונתה היא לסייע ללקוחות להתמודד בצורה מושכלת עם המציאות הרגולטורית בה הם מתנהלים, ולגבש תוכניות אכיפה לצורך ניהול סיכונים רגולטוריים. מדובר בעורכי דין הפועלים בתחומים שונים: סייבר, איכות הסביבה, הגבלים עסקיים, אנרגיה, שוק ההון ובנקאות ופיננסיים.

 

משרדי עורכי הדין המובילים בתחום הרגולציה לשנת 2021 הם: אגמון ושות' רוזנברג הכהן ושות'; גולדפרב זליגמן ושות'; גורניצקי ושות'; הרצוג פוקס נאמן; מ. פירון ושות'; מיתר | עורכי דין; פישר (FBC& Co); קריספין, רובינשטיין, בלכר ושות'; תדמור לוי ושות'.

 

גיוסי הון וסייבר

 

בשנת 2020 חברות ההייטק המקומיות רשמו שיא בגיוסי הון. לפי דו"ח של חברת המחקר IVC ופירמת עורכי הדין מיתר, בשנה החולפת נרשמו 578 עסקאות בסכום השקעה כולל של כ־9.9 מיליארד דולר. בנוסף נרשם שיא בגיוסי ההון עבור חברות טכנולוגיה ישראליות הנסחרות בבורסה — 121 חברות גייסו 6.55 מיליארד דולר. עם זאת, שנת 2020 מסתיימת עם ירידה חדה במיזוגים וברכישות — 7.8 מיליארד דולר בלבד ב־93 עסקאות, בהשוואה ל־14.2 מיליארד דולר ב־143 עסקאות ב־2019.

 

המגמה הבולטת בשנת 2020 הייתה התמקדות בחברות הפורטפוליו הקיים וגידול בהיקפי השקעות ההמשך. משקיעים העדיפו שלא לקחת סיכונים מיותרים מאז תחילתו של המשבר והתמקדו בהשקעה בחברות בשלבים המאוחרים, על חשבון אלה שנמצאות בשלבים המוקדמים.

 

אחד המגזרים בהייטק שנהנה מהצמיחה המרשימה ביותר הוא הסייבר. סך גיוסי ההון של חברות הסייבר הישראליות זינק מ־1.66 מיליארד דולר בשנה שעברה לכ־2.5 מיליארד דולר השנה. הסייבר מאופיין כתחום דינמי אשר מצריך התאמות של השוק, וכן ליווי חברות וארגונים בכל הנוגע להיבטים הרגולטוריים והאסטרטגיים והגנתם מפני איומי סייבר.

 

משבר הקורונה הביא לשינוי תרבותי, וניהול הסיכונים של החברות הצריך שינוי בהתאם. המעבר לעבודה מרחוק הצריך התייחסות מיוחדת לנושא אבטחת המידע, וחברות החלו להבין את משמעות החשיפה המשפטית הקיימת. פריצת הסייבר למאגר של חברת הביטוח שירביט בדצמבר האחרון העלתה גם היא את המודעות לכך שחברות רבות נמצאות בסיכון מהותי ובחשיפה משפטית. אירוע אבטחת מידע כולל בתוכו היבטים משפטיים ורגולטורים משמעותיים. ארגון יהיה נתון לפיקוח של הרגולטוריים השונים כמו הרשות להגנת הפרטיות או רשות שוק ההון והמפקח על הבנקים. מעבר לכך, האירוע עלול להוביל לחשיפה משפטית מול לקוחות החברה. על חברות המחזיקות במאגרי מידע, חלות כאמור חובות משפטיות רבות. כידוע, בשנת 2018 נכנסו לתוקפן תקנות אבטחת מידע, אשר הותקנו מכוח חוק הגנת הפרטיות וקובעות שורה של חובות בהן נדרשים ארגונים ועסקים לעמוד.

 

משרדי עורכי הדין העוסקים בתחום הסייבר מלווים חברות בגיבוש אסטרטגיית הגנת הסייבר, ובניסוח פתרונות שניתן להציע ללקוחות בנוגע לדרישות המשפטיות הרלוונטיות. משרדים אלו מתמחים בטיפול באירועי אבטחת מידע, ליווי תהליכי הטמעה של דרישות רגולטוריות בתחומי הסייבר והגנת הפרטיות; סיוע לחברות בגיבוש מסמכי מדיניות פנימיים בתחומי ניהול המידע הארגוני והגנה עליו; ייעוץ לחברות ולנושאי משרה בהן, על צעדים לצמצום הסיכונים המשפטיים הנשקפים לארגון בתחומי הסייבר והפרטיות; ייעוץ לארגונים שנפגעו ממתקפת סייבר בהתמודדות עם השלכותיה. עורכי הדין מייעצים באופן שוטף לבנקים, מוסדות פיננסיים, חברות טכנולוגיה בכל שלבי ההתפתחות וגופים אחרים הנדרשים לשמור על הרמות הגבוהות ביותר של הגנת נתונים.

 

משרדי עורכי הדין המובילים בקטגוריה זו הם: אור־חוף חברת עו"ד; גרוס ושות'; דן חי ושות'; הרצוג פוקס נאמן; יגאל ארנון ושות'; עמר רייטר ז'אן שוכטוביץ ושות' — AYR; פישר (FBC & Co); פרל כהן צדק לצר ברץ; שבלת ושות'.