Dun
האדר מובייל דן אנד ברדסטריט duns100

בג"ץ: בינתיים לא יצמצמו מספר תאגידי המים

בית המשפט הוציא החלטה המורה למדינה להשיב כיצד בכוונתה לטפל בסוגיות שונות הכרוכות במיזוג כגון קביעת קריטריונים, כללים ואבני דרך בנושאים שונים הכרוכים במיזוג

ארז מילנר, בשיתוף Dun's 100 10:5605.04.21

 מוגש מטעם Dun's 100

 

בשנת 2001 נכנס לתקפו חוק תאגידי מים וביוב. החוק העביר את פעילות העיריות והמועצות המקומיות בתחום המים והביוב לידי תאגידים בבעלותן. המהלך זכה להצלחה מסחררת והצליח להפוך את משק המים ממשק כושל והפסדי למשק יעיל. רפומת התאגידים הצליחה להעלות באופן דרמטי את היקף ההשקעות בתשתיות מים וביוב, תוך שתאגידי המים והביוב ביצעו עבודות לשיקום תשתיות עירוניות שהוזנחו עשרות רבות בשנים על ידי הרשויות המקומיות. עבודות תשתית אלו חסכו במים יקרים (מניעת פחת), פינו משאבים המאפשרים את מימון מפעל הטפלת המים, כמו גם הביאו להפחתה משמעותית בפגיעה בערכים סביבתיים. נכון להיום, מדינת ישראל היא המדינה המובילה בעולם בטיפול בשפכים והשבתם לטבע כמי קולחין.

 

עם השנים היו מספר רשויות שבחרו לאחד כוחות ולהקים בהסכמה תאגידים משותפים, אך מרבית התאגידים נותרו בבעלות רשות מקומית אחת.

 

בשנת 2013 תוקן חוק תאגידי המים פעם נוספת (במסגרת חוק ההסדרים) במטרה להביא לצמצום מספר תאגידי המים והביוב הפועלים בארץ. את המהלך יזמו חברי הכנסת דוד ביטן ואיציק שמולי ומטרתו המוצהרת הייתה להוזיל את עלויות התפעול של תאגידי המים הקיימים על ידי איחודם לחברות אזוריות שישרתו מספר רשויות מקומיות.

 

במסגרת התיקון נקבע כי מועצת הרשות המים תחלק את העיריות והמועצות המקומיות בארץ לקבוצות. לאחר החלוקה, כך נקבע, תקים כל קבוצה חברה אזורית שתהא אחראית על אספקת מים וביוב לכל הרשויות החברות בה, כאשר תאגידי המים והביוב שהוקמו על ידי חברות הקבוצה יתמזגו לתוך החברה האזורית שתוקם.

 

עוד נקבע כי רשות המים תקבע כללים שיאפשרו את הוצאת המהלך אל הפועל. רשות המים קבעה בשנת 2013 כללים אשר אינם מתייחסים למרבית הסוגיות הכלכליות, הלוגיסטיות והמשפטיות הכרוכות במהלך. בתחילה נקבע כי המעבר לחברות אזוריות יושלם בשנים 2015-2014, אך בשל קשיים ביישום החוק נדחה מועד זה מספר פעמים. בשנת 2018 נקבע כי מספר הקבוצות שיקימו חברות אזוריות למים וביוב לא יעלה על 30. כמו כן נקבע כי המעבר לפעולה באמצעות חברות אזוריות יושלם בשנים 2020-2019.

  

ארז מילנר ארז מילנר צילום: דן לרנר

 

במהלך שנת 2020 קיימה רשות המים והביוב הליך שימוע בנוגע לחלוקה לחברות האזוריות. במסגרת השימוע ביקשו מספר רב של תאגידים לפטור אותם מהחובה להתמזג לתוך חברות אזוריות אך רשות המים דחתה את כל הבקשות שהוגשו לה. רשות המים סירבה להתייחס לשאלות הרבות שהופנו אליה בנוגע למיזוג הצפוי: כיצד תיקבע זהותו של התאגיד הקולט והתאגידים הנקלטים? מה יעלה בגורלן של הלוואות שנטלו התאגידים (הלוואת בעלים והלוואות אחרות)? האם תהיה הגנה כלשהי לבעלי מניות מיעוט בחברות האזוריות? מה יעשה בעובדים של התאגידים המתמזגים והאם חלקם יפוטרו? כיצד להתמודד עם השלכות המיסוי של המיזוג? האם החברות האזוריות יקחו על עצמן חוזי פיתוח שעליהם חתמו תאגידי המים הקיימים? ועוד ועוד. רשות המים סירבה להתייחס לשאלות אלו וטענה כי יינתן להן מענה רק לאחר שתסיים החלוקה לחברות האזוריות.

 

למרות זאת, לאחר פרסום מפת החלוקה, לא פורסמו כללים כלשהם בנוגע לביצוע המיזוג. כתוצאה מכך תאגידים ורשויות שניסו לקדם את המיזוג נקלעו לוויכוחים ומחלוקות בעניינים שונים והקמת החברות האזוריות לא קודמה.

 

לאחר פרסום מפת החלוקה הוגשו 12 עתירות שונות נגד המהלך ועתירה אחת על ידי התנועה לאיכות השלטון שתמכה בו. כמעט כל העתירות המתנגדות הוגשו על ידי תאגידים ורשויות מקומיות שביקשו להחריג את עצמם מהחובה להצטרף לחברות אזוריות. רק עתירה אחת – זו שהוגשה על ידי קרית ביאליק, טירת הכרמל ותאגיד המים מעיינות החוף שבבעלותן, באמצעות עורכי הדין ארז מילנר, אבי גבאי ורונן שקלרש ממשרד בן ארי פיש סבן ושות', דרשה לקבוע כללים שיאפשרו להקים חברות אזוריות ללא פגיעה בזכויות התושבים שאותן ישרתו.

 

בתשובה לעתירות טענה המדינה כי אין צורך לקבוע כללים נוספים לביצוע המיזוג וכי ניתן להסתפק בכללים הקיימים. ביום 24.3.2021 קיים בג"ץ (השופטים עמית, קרא וגרוסקופף) דיון בעתירות במסגרתו הבהיר כי ישנם קשיים יישומיים לא מבוטלים בהקמת החברות האזוריות וכי יש צורך לקבוע כללים בנושא.

 

בסופו של הדיון הוציא בית המשפט החלטה המורה למדינה להשיב כיצד בכוונתה לטפל בסוגיות שונות הכרוכות במיזוג כגון קביעת קריטריונים, כללים ואבני דרך בנושאים שונים הכרוכים במיזוג; קביעת מנגנון של הנחיה או הכרעה במצב בו התגלעו מחלוקות בנוגע לתנאי המיזוג; היבטי המיסוי הכרוכים במיזוג – האם קיימים פטורים רלוונטיים בכל הקשור להעברת הנכסים לתאגיד האזורי; סבסוד או תמריצים שיינתנו לטובת התאגוד האזורי. כמו כן המליצו השופטים לתנועה לאיכות השלטון למחוק את העתירה שהגישה.

 

משמעות ההחלטה היא קבלת עתירתם של קרית ביאליק, טירת הכרמל ומעיינות החוף. באשר לעתירות האחרות לא ניתנה עדיין החלטה מה יעלה בגורלן. בפן האופרטיבי, ככל הנראה ההחלטה תגרום לעיכוב משמעותי ביישום הוראות תיקון 12 לחוק תאגידי מים וביוב, וזאת בתקווה שככל שתורכב ממשלה חדשה תוכל האחרונה לתקן את התיקון הפגום ולקבוע הוראות שיאפשרו את יישמו.

 

עורכי הדין ממשרד בן ארי, סבן ושות', ייצגו במסגרת הליכי הבג"צ את עיריית טירת הכרמל, קריית ביאליק ותאגידי המים והביוב מעיינות זיו ומי עכו. אין משום הכתוב ייעוץ משפטי מכל סוג שהוא או חוות דעת משפטית.

 

מאת עו"ד ארז מילנר, שותף ומנהל מחלקות רשויות מקומיות ואיכות סביבה, בן ארי פיש סבן ושות', עורכי דין

 

https://www.bf-law.co.il