Dun
האדר מובייל דן אנד ברדסטריט duns100

מחפשים את האיזון

האם לעבוד מהבית או מהמשרד? האם יש להמשיך את השימוש בטכנולוגיות לטובת קידום הליכים משפטיים ועל חשבון המפגש הבין אישי? האם תקנות סדר הדין האזרחי החדשות יועילו או יזיקו למערכת המשפט? כיצד צריכה לנהוג המערכת על רקע ההתקפות החוזרות ונשנות עליה מצד גורמים פוליטיים? ענף המשפט נחשב כשמרן ועורכי הדין אינם אוהבים זעזועים ושינויים חדים, אולם השנה החולפת הייתה מלאה בהם. השבוע נפגשו בכירי עורכי הדין בישראל למפגש פורום בכירי ענף המשפט של DUN’S 100 בכדי להיחשף לדירוג של המשרדים המובילים בישראל, וגם כדי להבין לאן צועד הענף במציאות החדשה שנוצרה, ועודנה נוצרת, בעקבות תהליכים משמעותיים שהשפיעו על עולם המשפט בשנה האחרונה

ניסן שטראוכלר, בשיתוף Dun's 100 15:4724.02.21

 מוגש מטעם Dun's 100

 

השבוע (יום ב') נערך פורום בכירי עולם המשפט של DUN’S 100 בהשתתפות בכירי עורכי הדין והפירמות המובילות בישראל. במהלך האירוע נחשף דירוג משרדי עורכי הדין המובילים בישראל. ברשימת המשרדים המובילים לא נרשמו הפתעות מיוחדות כאשר תשעת המקומות הראשונים בדירוג שמרו על מיקומם מהשנה שעברה לפי הסדר הבא: משרד 'הרצוג פוקס נאמן' שמר על המקום הראשון. למקום השני הגיע גם השנה משרד 'מיתר עורכי דין'. גם משרד 'גולדפרב זליגמן ושות' שמר על מקומו והגיע למקום השלישי. מייד אחריהם ובמקום הרביעי הגיע משרד FISCHER (FBC & Co.). משרדי 'מ.פירון', 'שבלת ושות', 'גורניצקי ושות', 'יגאל ארנון ושות' משרד עורכי דין', ו'נשיץ ברנדס אמיר' דורגו במקומות 5-9. משרד 'גרוס ושות' שדורג בשנה הקודמת במקום ה 11 נכנס לעשירייה הראשונה ודורג במקום העשירי. במקום 11-19 דורגו משרדי 'ש.הורביץ ושות', 'פרל כהן צדק לצר ברץ', 'עמית פולק מטלון ושות', 'אגמון ושות' רוזנברג הכהן ושות', 'AYR – עמר רייטר ז'אן שוכטוביץ ושות', 'ארדינסט בן נתן טולידאנו ושות', 'תדמור לוי ושות', 'ברנע ג'פה לנדה ושות' ו - 'דורון טיקוצקי קנטור גוטמן נס עמית גרוס ושות'. למקום ה 20 הגיע משרד 'ליפא מאיר ושות' שעלה בשני מקומות מהדירוג הקודם.

 

"הצלחנו לעצור את הסחף של הפגיעה בדמוקרטיה ובבית המשפט"

 

אחרי דברי פתיחה של אריאל שרייבר, סמנכ"ל מכירות, שיווק ושירות בדן אנד ברדסטריט, וסקירה נרחבת על השנה שחלפה מפי אפרת שגב, סמנכ"ל דאטה ואנליזה בחברה, החל הפורום השנתי בהשתתפות עשרות עורכי הדין והמשרדים המובילים בישראל. האורח המרכזי של הכנס היה שר המשפטים לשעבר, עו"ד אבי ניסנקורן, שנשאל על ידי מנחה הפורום, ברוך קרא, על החלטותיו ותפקודו הפוליטי כשר המשפטים מטעם מפלגת 'כחול לבן' בממשלה בראשות בנימין נתניהו, ועל החלטתו להתפטר, "לא יכולתי להישאר בכחול לבן כי בסיום התקופה המפלגה עברה תהליך ומצאתי עצמי עם הצעה שיזמו חיים רמון ובני גנץ שלקחו את מה שאני מאמין והפכו אותו ב 180 מעלות, בכל הקשור למינוי שופטים ובעלי תפקידים בכירים, חקיקה, עצמאות שומרי הסף... אני לא יכולתי להיות בסיטואציה שמעבירים את ההחלטה למישהו עם 3 כתבי אישום, היה כאן ניסיון לנגוס בכוחו של בית המשפט", הסביר ניסנקורן שבדיעבד טוען כי ההחלטה להיכנס לקואליציה הייתה טובה, למרות הסיום הצורם של כהונתו, "אני חושב שהיה נכון להצטרף לממשלה. הסקרים היו לטובת הימין. הצלחנו לעצור את הסחף בפגיעה בדמוקרטיה ובבית המשפט ועזרנו לביצוע הנורמליזציה. אני גם שלם עם פירוק הממשלה. מה שעשיתי בעולם המשפטי היה צריך להיעשות בכל העולמות האחרים בצורה אגרסיבית"

 

בתמונה מימין לשמאל: אבי ניסנקורן, עו"ד אודי ארצי, עו"ד איה יופה, עו"ד אייל בר אליעזר, עו"ד אילן שרקון, עו"ד אלדד כורש, עו"ד אלון פומרנץ, עו"ד אמיר עמר, אפרת שגב, אריאל שרייבר.

 

ניסנקורן נשאל באם הוא יצביע למפלגת כחול לבן והשיב בשלילה, וגם הסביר את החיבור הכושל עם רון חולדאי, "צריך להצביע או ליאיר לפיד או למפלגת העבודה או למרץ, יש משבר אמון עם כחול לבן וודאי שלא אצביע למפלגה. אני מכוון שיצביעו למרכז שמאל שאיבד הרבה קולות, המרכז שמאל מונה כעת 28 מנדטים לעומת 40 בכנסת הנוכחית. אני פרשתי ממפלגתו של חולדאי כי לא רציתי לבזבז מנדטים. אם הסקרים יראו שהוא פחות מאחוז החסימה לא צריך לבזבז מנדטים. יש שני דברים שחשובים עבורי: ערכים, פרקטיקה. אצלי ערכים תמיד מנצחים. חלמתי על 'ניו לייבור', יש ואקום מטורף בשמאל הישראלי שצריך לבנות אותו. הרעיון עם חולדאי היה טוב אבל הביצוע היה כושל. כשאני מדבר על 'ניו לייבור' זה מרכז שמאל, לא שמאל. זה לחזור אחורה לימי רבין. יש ציבור רחב שמאמין בזה. אני מפרגן לעבודה שנמצאת מעל אחוז החסימה אבל הוואקום הזה עדיין קיים".

 

ניסנקורן גם התייחס למינוי עו"ד עמית איסמן למ"מ פרקליט המדינה והגן על ההחלטה. במקביל הוסיף ניסנקורן כי היה צריך לפעול ולדחוף יותר למינוי קבע לתפקיד פרקליט המדינה. כשנשאל על הבעיה המרכזית של מערכת המשפט מנה ניסנקורן מספר פרמטרים בהם ישנו צורך בשיפור: "יעילות, שקיפות, שירות לאזרח ולעורכי הדין, היערכות לפוסט קורונה, זירוז הליכים. שם הבעיות ושם צריך לבצע תהליכי ייעול".

 

ניסנקורן, בדומה לרבים מהאנשים שהשתתפו בפורום, הביע חשש מהכיוון אליו צועדת המדינה בראשות נתניהו ולעתיד מערכת המשפט, "אנחנו נמצאים במדרון חלקלק. אם לנתניהו יהיו 61 ידיים בממשלה הבאה הוא יעביר את החוק הצרפתי. אבל הסיפור הוא לא רק מערכת המשפט, הסיפור הוא הדמוקרטיה וזכויות האזרח".

 

לאחר ששר המשפטים לשעבר סיים לענות על השאלות הרבות, בזה אחר זה קיבלו עורכי הדין את רשות הדיבור ופרסו את משנתם לגבי נושאים הנמצאים על סדר היום של עולם המשפט. עורכי הדין התייחסו לסוגיות כגון: כניסת תקנות סדר הדין האזרחי החדשות, ההתקפות על המערכת המשפטית, השימוש הגובר בטכנולוגיה, מיזוגים ופיצולים, השפעת הקורונה על עולם עורכי הדין, יחס למתחסנים ולא מתחסנים המגיעים לעבודה במשרד, ונושאי שיחה נוספים שהעניקו תמונה רחבה ומקיפה על מצב עולם המשפט בישראל בימים אלו.

 

 בתמונה מימין לשמאל: עו"ד בני ברץ, ברוך קרא, עו"ד דוני טולידאנו, עו"ד יהודה רווה, עו"ד יונתן אלטמן, ח"כ יעקב אשר, עו"ד ד"ר ישראל (רלי) לשם, עו"ד ליאור אבירם, עו"ד מאיר לינזן, עו"ד מיכאל ספרן.

 

כיצד יראה המודל ההיברידי?

המעבר לעבודה מהבית מצא את רוב המשרדים עם תשתיות מוכנות, כך שרבים מהמשרדים הצליחו להתמודד מול אתגרי השעה ולייצר מענה מהיר שהלך והתפתח בחודשים האחרונים, עד שחלק גדול מהמשרדים הגיעו למצב בו הם יכולים לנהל את כל העבודה מרחוק. אך האם המודל של מעבר מלא – ככל האפשר – לעבודה מרחוק הוא אכן המודל הרצוי?

 

עו"ד צבי בר נתן, שותף, סגן יושב ראש וראש מחלקת ליטיגציה מסחרית ובינלאומית בגולדפרב זליגמן ושות' תיאר את אתגרי התקופה מנקודת מבטו, "זו הייתה תקופה שהעמידה למבחן את הסולידריות הפנים משרדית של כל משרד. זו תקופה שלימדה אותנו שחלק די משמעותי מהאמצעים העומדים לרשותנו ביום יום לא הכרחיים לעבודת היום יום. אנחנו צריכים להיות אסירי תודה לטכנולוגיה המעולה שיש היום, לא אחת דמיינתי איך המצב היה נראה אם הקורונה הייתה תופסת אותנו לפני 25 שנים. עלו שאלות משמעותיות על הצורך בעבודה יום יומית מהמשרד או ביכולת לעשות איזונים שיאפשרו לעבוד מהבית או מהמשרד. יש לכך היבטים חברתיים ולוגיסטיים. ככלל אני יכול לומר שיצאנו מהשנה הזאת בתחושה שעמדנו בהצלחה רבה מאוד מול אתגרי הקורונה. אנחנו יודעים שאנחנו יכולים לתפקד בתנאי דחק ללא קושי. המשרד לא נפגע מבחינה כלכלית".

 

עו"ד טל אייל-בוגר, שותפה, ב-FISCHER (FBC & Co.) התייחסה גם היא לנושא, "הקורונה היא ניסוי מעניין בבני אדם ואנחנו אסירי תודה שאפשר לעבוד בזכות הטכנולוגיה. אנחנו נראה עולם יותר היברידי ואנחנו חייבים להיות אדפטיביים. הקורונה חידדה את הצורך בהיברידיות ולעבוד בכל זמן ובכל שעה עם נאמנות ללקוח. הכרנו את הצרכים לפני הקורונה, אם זה מעובדים שהינם הורים לילדים צעירים, וזה חידד בענק את העניין. אני חושבת שהדברים ימשיכו לעבוד כך גם אחרי עידן הקורונה. אני אסירת תודה שאנחנו במקצוע ששומר עלינו חופשיים ושאפשר להמשיך לעבוד גם מהבית. ראינו בתקופה הזאת שאין הבדל בתפוקה של עו"ד שעובדים מהבית, אנשים שנאמנים ובעלי תשוקה למקצוע ולתיק ממשיכים ועובדים גם מהבית באופן אפקטיבי ומלא. יש אתגרים עם ילדים צעירים אבל אנשים מוצאים את הפתרונות שלהם ואנו מספקים להם מצידנו גמישות. יש אנשים שלא הגיעו למשרד שנה והתיקים שלהם מתנהלים כרגיל כי הם מחוברים בנשמה לתיק ומשקיעים בו את כל מה שצריך"

 

עו"ד אודי ארצי, שותף במשרד 'ש.הורביץ ושות' שיתף את המשתתפים כיצד המשרד הגיע מוכן יחסית למגפת הקורונה, "מספר שבועות לפני הקורונה הקמנו צוות שמטרתו לבדוק היתכנות של עבודה מהבית באופן חלקי, לא שיערנו שמספר שבועות לאחר מכן נצטרך לעבוד כולנו מהבית, ימים, שבועות חודשים. הקורונה כפתה עלינו ניסוי חי שהצליח. עכשיו השאלה שמעסיקה אותנו היא האם העבודה הזאת מהבית נכונה וטובה גם בתנאי שגרה. התשובה היא מורכבת, אך התובנות החלקיות שלנו הן שעבודה חלקית מהבית היא מתכונת שכדאי וצריך לאמץ אותה. אנחנו בוחנים חלוקה של מספר ימי עבודה מהבית, ישנן סוגי מטלות שאפשר וכדאי לעשות אותה מהבית. הכנת כתבי טענות, סיכומים או חקירה נגדית, כדאי וטוב לעשות מהבית בגלל מאמץ החשיבה הרצוף. עם זאת, חשוב גם שיהיה מפגש בין אנשי הצוות וצריך לעשות חלוקה".

  

בתמונה מימין לשמאל: עו"ד מיקי ברנע, עו"ד ניצה פוזנר, עו"ד נעה מידן, עו"ד עדי נחמיאס, עו"ד צביקי פירון, עו"ד צבי בר נתן, עו"ד רונן קנטור, עו"ד רותה לובן, עו"ד שיראל גוטמן עמירה, עו"ד שרון אמיר.

 

עו"ד ליאור אבירם, ראש מחלקת הייטק וחבר ועדת וחבר ועדת הניהול של פירמת, 'שבלת' ושות' התייחס גם הוא לנושא העבודה ההיברידית מהבית ומהמשרד, "זאת שאלה שכוללת בתוכה הנחה שהכל היה אותו דבר לפני הקורונה אבל כבר לפני הקורונה יש התמודדות עם דור מתקדם ואחר. אנחנו עברנו ל 4 ימי עבודה לפני הקורונה. התחלנו עם יום עבודה שבועי מקוצר ועברנו ליום אחד שעובדים מהבית.

 

המגמות שהגיעו כתוצאה מהקורונה הביאו להאצה מהירה בעולם הווירטואלי. בהסתכלות קדימה: אנחנו כנראה נעבוד בעבודה היברידית. כנראה שצורת העבודה לא תהפוך לכזאת שנעשית רק מהבית, ואנחנו יודעים שמנהלים מתחום ההייטק אמרו שעבור חלק מהעובדים העבודה מהבית מעט פחות אפקטיבית - בגלל גורמים אובייקטיבים - לכן אנחנו בודקים את המגבלות של צורות העבודה כדי לראות מה הדבר הנכון לעשות בעתיד".

 

עו"ד מאיר לינזן, שותף מנהל, במשרד הרצוג פוקס נאמן הסביר את הגישה במשרדו ואת המוכנות של המשרד לעבודה מרחוק עוד לפני מגפת הקורונה, "בעולם מורכב כשלנו, חשוב שלמשרדים יהיו פתרונות למצבים שונים. לגבי העבודה מרחוק, אנחנו בהרצוג פוקס נאמן נערכנו לכך מבעוד מועד, עוד כאשר הייתה התקפת טילים על ישראל והמשרד הושבת הבנו שיש לתת לכך מענה לאירועים שכאלה ובעקבות אותו אירוע נערכנו לעבודה מרחוק. כעת, בקורונה העמדנו יכולת זו למבחן, והופתענו עד כמה המשרד תפקד בצורה מלאה מרחוק. ראינו שתפוקות עורכי הדין היו זהות. הפגיעה הייתה בעיקר כלפי מתמחים חדשים שהגיעו למקום עבודה חדש ולא פגשו את המאמנים באופן פרונטלי, או שרצו הכוונה וקשה יותר לעשות זאת בזום. יחד עם זאת המגע האישי עם הלקוחות הוא מאד חשוב, אנו עובדים עם לקוחות מחו"ל ומרחוק מזה שנים רבות, כך שלמדנו ליצור איזון מוצלח בנושא זה". עו"ד לינזן פירט על ההתרחבות האורגנית של המשרד גם בשנה הנוכחית, "למרות הקורונה הייתה לנו בסופו של דבר שנה מצוינת, בה הגדלנו את הפעילות שלנו בכל התחומים בעשרות אחוזים, ומאז תום השנה - תום תקופת המדידה של המחקר - משרדנו הוסיף באופן אורגני עוד 30 עורכי דין. אנו תמיד החזקנו בדעה שחשיבות משרדי עורכי הדין נמדדת בעיקר באיכותם ובהיקף פעילותם, ובכך אנו ללא ספק מובילים. גם השנה לא התאחדנו עם שום משרד, והגידול שהיה בשנים האחרונות במספר עורכי הדין במשרדנו הוא גידול אורגני".

 

עו״ד צבי פירון, ראש פירמת, מ. פירון ושות׳ התייחס לשינויים שנגרמו בתקופת הקורונה, "מדובר ב"סופה של מחלקת הביזנס. – כבר לא צריך להגיע לנתב"ג ולפגוש את הדיילת כדי לסגור עסקאות Cross Border". לדברי עו"ד פירון, "עד הקורונה, הלקוחות הורגלו לפגישות במשרדי עורכי הדין, בחדרי ישיבות מפוארים, שם זכו להיות עטופים מקצועית ופיזית על ידי הצוות המשפטי. בין אם זה בארץ או בחו"ל. למרות השינוי המהותי בצורת העבודה ובריחוק הדרוש ולמרות שאין תחליף ל'מגע אישי' - גילינו שאפשר לעשות הכל מרחוק, על ידי פלטפורמות כמו ZOOM. המציאות החדשה לימדה אותנו ואת הלקוחות שאפשר אחרת, לא חייב לטוס בביזנס לארצות רחוקות כדי לספק שירות משפטי מצוין - איכות הטיפול תלויה בעורכי הדין, שכן שירות משפטי מקצועי עובד בכל קונסטלציה, גם ב-ZOOM".

 

עו"ד עדי נחמיאס, שותפה, בגורניצקי ושות' עורכי דין ונוטריונים סיפרה כיצד והיכן תפסה המגפה את עובדי המשרד, "זו הייתה תקופה מאתגרת כי נחתנו מלפלנד ממש עם התפרצות המגפה, ממש סגרנו את השמיים ביחד עם כולם. אנחנו הגענו מוכנים לתקופה הזאת ומשרד גורניצקי כבר עבד בצורה היברידית לפני עידן הקורונה. יש במשרד סביבת עבודה נוחה. במקביל, יש יתרונות בעבודה מהבית בכך שהיא מעניקה במקרים מסוימים ריכוז גבוה יותר, ואנחנו יצרנו גמישות עוד לפני עידן הקורונה". עו"ד נחמיאס התייחסה גם לנושא החיסונים בקרב עובדי המשרד ולתקופה שאחרי הקורונה, "יש לנו אחוזים גבוהים של התחסנות, זה עניין של ערבות הדדית. יש רגולוציה מהירה במדינה ונראה מה יוחלט לגבי מתנגדי חיסונים. אנחנו עדיין עובדים בקפסולות ובזהירות ושומרים על בריאות העובדים".

 

עו"ד אמיר עמר, שותף מייסד וראש פירמת, AYR – עמר רייטר ז'אן שוכטוביץ ושות' התייחס גם הוא לנושא העבודה ההיברידית ונושא החיסונים, "על אף שהצלחנו למצוא פתרונות ולעבוד מצוין גם מהבתים בתקופות הסגר, אני לא צופה שינוי דרמטי בשנים הקרובות באופן עבודתנו. אנחנו עובדים במקצוע שמרני שלא סופג מהר שינויים. השירותים שאנו מעניקים ללקוחותינו מבוססים על אמונם בנו ובניית אמון מתרחשת במפגש בין-אישי וישיר ולא רק בשיחות וידאו. בהתאם, אני לא חושב שהאפשרות לעבוד מהבית תייצר מהפכה וצמצום בהשכרת שטחי משרדי עורכי דין. לגבי החיסונים, אני חושב שאנחנו לא יכולים לשאול, לקבל או לדרוש מידע בדבר חיסון של אדם כזה או אחר. אבל כמעסיקים של מאות עובדים צריך להיות פרואקטיביים. כתבנו והודענו שאנחנו מעודדים את החיסון. לא חייבנו, התעניינו בנימוס. ייצרנו תמריצים לעובדים מתחסנים – סיוע בהשגת החיסון, הסעה, יום מנוחה לאחר החיסון, וזה אינטרס של כולנו להגיע לסביבת עבודה בריאה".

 

עו"ד מיכאל ספרן, שותף, ב-ש. פרידמן ושות' עורכי דין' נדרש לסוגיית החיסונים ואמר כי, "הסוגייה של החיסונים ממתינה למוצא פיו של המחוקק. במישור יחסי העבודה צריכים להיות זהירים ולהקפיד על הכללים. לפי המצב החוקי לא ברור האם ניתן לשאול האם עובד האם הוא התחסן או מתכוון להתחסן. אני לא חושב שניתן להטיל סנקציות או הרעה בתנאים לעובדים שלא הסכימו או יסכימו להתחסן. בסופו של דבר יש איזון בין זכויות הפרט לזכות המעביד לשמור על מקום העבודה ובריאות כלל עובדיו. איפה שהוא במישור הזה יצטרך להגיע פתרון שיאפשר לאנשים לשמור על פרטיותם וחירות לא להתחסן, ומצד שני למעביד לאפשר למצוא סביבת עבודה בטוחה וראויה לעובדים שלו". עו"ד ספרן הציג עמדה שמרנית יותר לגבי העבודה מהבית, "עבודה מאחורי מסך היא עבודה ללא מגע אנושי, המקצוע שלנו הוא של אנשים, והעמדה שלי היא יותר מסורתית ואני חושב שהפרודוקטיביות היא שיש הפרדה בין עבודה לבית, ויש תמיכה מהסביבה בשונה מהעבודה מהבית בפיג'מה".

 

האם נראה יותר מיזוגים ופיצולים גם בשנה הנוכחית?

עו"ד אלדד כורש, שותף, ב-FISCHER (FBC & Co.) התייחס לנושא הפיצולים והמיזוגים בענף, נושא שהיה נוכח מאוד בשנה החולפת, כשמגמה ממשיכה גם לתוך שנת 2021, "במקום שיש דעות ואנשים יש הסכמות ואי הסכמות ולכן יש פיצולים ומיזוגים. הצורך של אנשים לעבוד ביחד קיים ותמיד יהיה. אני תוצר של פיצול ומיזוג ששניהם קרו בתקופה קצרה וללא קשר אחד לשני, ובהקשר הזה בסופו של דבר, כשהיו הצעות מלא מעט משרדים, חיפשנו מקום שבו יש סינרגיה משמעותית וזה מה שהוביל אותי ואת החבורה המצוינת שאיתי להתחבר לפישר בכר כדי שנוכל להביא לידי ביטוי את יכולות החברה. יש מתח בין גודל המשרד לבין זה שהמקצוע הוא של אנשים שרוצים לעבוד מול אנשים והאלמנט הבין אישי כאן הוא חשוב. לא המותג מטפל בלקוח, אלא עורך הדין. למשרדים המצליחים יש יכולת לאזן במקומות האלה. לתת ללקוח את ההבנה שהוא בבית גדול שיודע למצוא פתרונות ולהתגייס ולתת משאבים רבים, אך מצד שני לא מפספסים את הטאצ' האישי ולהיות עם הלקוח בכל הרגעים".

 

עו"ד רותה לובן, שותפה בכירה במחלקת הליטיגציה, במשרד 'יגאל ארנון ושות' עורכי דין' סוברת כי "מגמת הפיצולים והמיזוגים תמשיך. השוק הישראלי מתקרב לתקרת זכוכית כאשר המרוץ המספרי הטהור לא מספק ולצד הגודל חייבים לפתח מנועי צמיחה משמעותיים שיאזנו את גידול המשרדים. מנועי הצמיחה צריכים להגיע גם באמצעות מוצרים משלימים". עו"ד לובן התייחסה גם לעניין תקנות סדר הדין האזרחי, "בעינינו השינוי הוא מבורך. אנו, העוסקים בליטיגציה, יש לנו חלק חשוב במהלך הזה ובאופן שבו כללי המשחק מתנהלים ואנחנו צריכים לסייע למהלך להצליח"

 

עו"ד אלון פומרנץ ,שותף מנהל וראש מחלקת ליטיגציה, במשרד 'ליפא מאיר ושות'' סובר גם הוא כי נראה עוד פיצולים ומיזוגים של פירמות, "מגמת הפיצולים והמיזוגים תמשיך. למעלה מ 90% מהעובדה המשפטית היא מול לקוחות ישראלים או מה שקורה בישראל, כך שאכן יש תקרת זכוכית. יש הרבה עורכי דין ותחרות עזה, ככל שנצליח להיות יותר יעילים ולפתח יכולות ומנועי צמיחה כך נסתדר טוב יותר. הדבר לאו דווקא תלוי בגודל המשרד אלא ביכולות הארגון". עו"ד פומרנץ חיווה את דעתו גם על נושא העבודה ההיברידית, "אני חושב שלעבוד רק מהבית זה לא דבר בריא, אני לא מאמין בזה, אבל אנחנו עוברים לעולם של יעילות והיברידיות. אנחנו נעבוד יותר מהבית ונהיה יותר יעילים כי למדנו להפיק לקחים".

 

האם מערכת המשפט נמצאת בסכנה?

רבים מעורכי הדין מוצאים עצמם מודאגים ממצב מערכת המשפט ומהתקיפות החוזרות ונשנות מצד פוליטיקאים הפוגעות באמון הציבור בבית המשפט. עו"ד מיקי ברנע, שותף מנהל, במשרד 'ברנע ג'פה לנדה' ביקר את ההתקפה על מערכת המשפט, "אנחנו נמצאים בסופה או בתוכה של שנת השחיקה, זה משהו משותף למה שקורה בחוויה הישראלית והפוליטית. התרגלנו למציאות של התקפה מתמשכת עד כדי כך שלא שמים לב שאותו גוש ימין, המכנה המשותף שלו הוא הריסון או השחיקה במערכת המשפט והכוחות שם חזקים וקולניים מאי פעם. אנחנו מתעסקים בענייני דיומא והתרגלנו להתקפות האלה. הקולות והמגמות של עורכי דין שביקשו את הפסקת התקיפה היו לפני עידן הקורונה, אך יש שחיקה והתרגלות למצב ואנחנו חייבים כולנו לקחת בחשבון שבבוקר שלאחר הבחירות – מעבר לשאלת עתידו של ביבי – יוכרע גם מערך כוחות שעשוי לשים את מערכת המשפט תחת התקפה, ויכול להיות שנצטרך לפעול שוב בנחישות למען מערכת המשפט ולהתנער מהשוק ומהשחיקה".

 

עו"ד יהודה רוה, שותף מייסד, במשרד 'יהודה רוה ושות' - משרד עורכי דין' ציין גם הוא לרעה את האיומים כלפי מערכת המשפט, "אני חושב שאנחנו לא הבנו את גודל הזעזוע שנגרם למערכת המשפט בשנה שנתיים האחרונות. יש כאן איומים פוליטיים על מערכת המשפט. הדבר הזה מחלחל להמוני אנשים ששומעים התקפות על בית המשפט העליון וזה גוף שעדיין יש לו אמון חלקי מצד הציבור. השר אוחנה אמר שאין חובה לציית לכל החלטות בג"ץ, תארו לכם שבית המשפט מקבל מחר החלטה שלא מוצאת חן בעיני חברי הכנסת או הליכוד ומקבלים חוו"ד מנומקת מעו"ד כלשהוא שבג"ץ חרג מסמכותו ולכן אין חובה לציית, זה דבר שלא היה קיים מאז הקמת המדינה. זה מדרון חלקלק שיכול להוביל אותנו להיות רפובליקת בננות".

 

עו"ד אילן שרקון, שותף מייסד במשרד 'שרקון, בן-עמי, אשר ושות' דיבר על הצורך בפתיחות מצד מערכת המשפט לביקורת חיצונית, "אני חושב שצריך להגיד יישר כוח לעו"ד אבי ניסנקורן על העבודה המצוינת שהוא עשה בשמירה על מערכת המשפט. מצד שני, המערכת המשפטית חייבת להיות פתוחה לביקורת והמערכת המשפטית לא מספיק פתוחה לכך. יש דברים שצריך לשנות במערכת המשפטית: עינוי דין, סטטיסטיקה של הרשעות, פגיעה בשמם הטוב של נחקרים, שקיפות המערכת. מינוי מערכת ביקורת חיצונית עצמאית עם שיניים כלפי הפרקליטות הוא מהלך חשוב. אני חושב שבג"ץ פעל ופועל נכון שהוא מפעיל שיקול דעת וממעט להתערב בנושאים פוליטיים. יש עולם פוליטי ומשפטי ואלו מערכות שונות, צריך להתערב רק בנושאים ומקרים חריגים".

 

עו"ד צבי פירון, ראש פירמת, 'מ. פירון ושות׳ התייחס גם הוא לנושא ומצא נקודת אור מבחינתו, "יש דבר אחד שהוא בגדר קרן האור באפילה שנחתה עלינו בקטע הפוליטי, וזה ביכולת של הציבור שלנו לא להתקרנף. ראינו ששלטון ללא דוגמה אישית מאבד את יכולת השליטה וזה נתן לנו ציבור שלא עושה כל מה שאומרים לו ושלא מוכן לקיים את ההחלטות הממשלתיות כדברן. אם בסגר הראשון לקחו את הדברים ברצינות ואז ראו שנציגי השלטון מארחים את בני משפחתם בזמן שלציבור היה אסור לעשות זאת, כנ"ל בסגר השני שנבחרי הציבור לא הראו בו דוגמאות טובות. אז הגיע הסגר השלישי בו נוצר מצב של חוסר אמון שגרם לכך שאזרחים כבר לא קיימו וצייתו לבקשות הממשלה, וזה מעודד"

 

עו"ד בני ברץ, שותף בכיר, במשרד 'פרל כהן צדק לצר ברץ' דיבר על הסכנה בפילוג העם והחשש מתהליכים שעשויים להוביל למלחמת אחים, "אקדח שהונח על השולחן במערכה הראשונה ירה במערכה האחרונה. אנחנו עדים לסימנים קשים בשנים האחרונות. במדינה המודרנית כאשר יש רשתות חברתיות וכו' לא צריך לירות אחד על השני כדי לקרוא לזה מלחמת אזרחים. אני חושב שאנחנו כאן במערכה השנייה. כשיש אנשים כמו נערי הגבעות שמנהלים מערכות חוקים משלהם, וגופים אחרים נוספים מתנהלים בצורה דומה, זו מלחמת אזרחים שהחלה להתנהל ללא יריות, בסטיליות וכו' אך יש תהליכים של מלחמת אזרחים המתרחשים מתחת לפני השטח. יש בעיה שכאשר השלטון לא שולט בהצלחה בדברים פשוטים יותר, הוא יתקשה לשלוט במחלוקות בין השבטים – זה תהליך שאם לא יעשה בו סדר הוא יסכן את המדינה".

 

עו"ד צבי בר נתן – התייחס לדבריו של עו"ד בני ברץ, "לגבי השסעים בחברה הישראלית ולגבי חוסר הציות אני שותף מלא לדברים של בני ברץ. הסיבה לכך שהרשות השלטונית לא מצליחה להשליט את החוק והסדר בציבורים השונים מאחר והשלטון עצמו בכוונת מכוון מכרסם כרסום קשה במעמדו של בית המשפט העליון ובאיזונים ובבלמים של מערכת המדינה הדמוקרטית. יש כאן זלזול ופגיעה במערכת החוק מה שמתבטא בחוסר יכולת לשלוט". עו"ד בר נתן הביע את דעתו על תקנות סדר הדין האזרחי החדשות ואמר כי, "לגבי הרפורמה, עורכי דין הם עם שפחות אוהב שינויים, כשם שהמטרה של מערכת המשפט היא להשיג את חקר האמת, דין שנעשה באופן ממושך ומסורבל עם אלפי מסמכים על פני תקופת זמן ארוכות הוא דין שאינו דין צדק. אני חושב שכולנו צריכים לשתף פעולה עם התקנות החדשות כדי להגיע להליך יעיל ומהיר שמניע לחקר האמת".

 

עו"ד ליאור אבירם דיבר על השפעת הקורונה המתבטאת בהרחבת הפערים החברתיים, "אני חושב שאנחנו נמצאים בתקופה קריטית שבה נפתחו והתרחבו הפערים החברתיים, הם אמנם היו קיימים לפני כן אבל תקופת הקורונה העצימה מאוד את התופעה. אנחנו רואים גם כאן שרוב הפירמות סיימו את השנה החולפת במצב לא פחות טוב מהשנה הקודמת, ויש כאלה שסיימו את השנה במצב טוב יותר. המצב הזה מראה איך נפתחו פערים, הם קיימים בחלקי החברה הישראלית ונכונים גם בעולם. יש התרחבות פערים שמסוכנת למרקם הגלובלי ולסדר העולמי. יש גם פגיעה בסולידריות ותחושה שערכים איבדו את ערכם כאשר החברה הישראלית עומדת בפני משבר קשה ונמצאת בנקודת שסע. רק מנהיגות המקובלת על כל חלקי החברה יכולה לפטור את זה. זאת בעיה שתשפיע על החיים שלנו בעשרות השנים הבאות".

 

עו"ד רונן קנטור, שותף מייסד, במשרד דורון, טיקוצקי, קנטור, גוטמן, נס, עמית גרוס ושות' התייחס לסוגית המתקפה על מערכת המשפט ולסוגיות נוספות, "אני מסתכל בצער על המצב המשפטי במדינה והכרסום בדמוקרטיה שלנו ומצפה לשינוי בבחירות הקרובות ולשיפור והפחתה בכרסום אותו חווים כולנו. במצב הנוכחי אפשרנו גמישות לעובדים להחליט באם להגיע למשרד כאשר המצב מאפשר זאת, ואנחנו ממשיכים עם המגמה הזאת שתימשך לדעתי גם בעתיד הקרוב מאחר ויש עובדים שמעוניינים לעבוד מהבית מתוך חשש להידבקויות, ויש כאלה שרוצים לעבוד מהבית בגלל נושא היעילות. לגבי מדיניות המחוסנים, הגישה שלנו כאן היא שאנחנו השותפים מתחסנים ומצפים שכולם יתחסנו, אבל אנחנו כמובן לא כופים על אף אחד. אנו מקווים שרוב רובם של העובדים יתחסנו מתוך ערבות הדדית ונקווה שכולנו נצא מחוזקים מהתקופה".

 

עו"ד יונתן אלטמן יו"ר, משרד 'עמית, פולק, מטלון ושות' הביע גם הוא אי נחת רוח מהמצב הקיים, אך סיים עם מסר של תקווה, "אני חושב שבשנה האחרונה הייתה לנו הזדמנות לחזות ולהשתתף בשני אירועים שנפגשו בשנה אחת. הראשון הולך הרבה שנים אחרונה: שחיקה הולכת וגדלה בערכים דמוקרטים והומניסטיים, ועל הדרך גם בערכים יהודיים. אנחנו בעיצומו של המדרון החלקלק כבר הרבה מאוד שנים. מי שזוכר שניהלנו דיון בכנס קודם עם איילת שקד שם והיו אי הסכמות ברורות מאוד. לא צפינו ולא יכולנו לשער שיקרו כל מיני דברים שכבר קורים כעת, ואנחנו מתרגלים גם לדברים הפחות טובים ומקבלים פעולות לא מוסריות. גם יש בלבול עם נושא ראש הממשלה, יש כאן דרדור ערכי שלא רק רוה"מ אחראי אליו, יש כאן תופעה רחבה יותר. המפגש עם הקורונה גרם לכך שהאמון בין הממשלה לאזרחים הופר וזה חוצה מפלגות ופוליטיקה.

נקודות המפגש הללו מעניינות כי ניתן להגיד בריש גליי וחוצה דעות שהחלטות מתקבלות בצורה לא עניינית. נקודת השפל בין האזרח והממשלה והפגיעה בערכי היסוד שכולנו האמנו בהם – זו נקודת שפל ומכאן נראה תנועה לכיוון היותר נכון ואנחנו נעשה מצידנו את המקסימום לנוע לכיוון החיובי".

 

ד"ר ישראל (רלי) לשם, שותף, ב'מיתר עורכי דין' התייחס בדבריו לתקנות סדר הדין האזרחי, "התקנות החדשות הן בבחינת תינוק שנולד כעת וזו תקופה משמעותית בהתוות התקנות והתפיסה כלפיהן. יש לי חשש שבבית המשפט יראו זאת כמטרה עליונה, כלומר לקיים דיונים מהירים ויעילים, ואני מקווה שלא ישכחו שהמטרה העליונה היא להגיע לחקר האמת ולפסוק באופן צודק. אני רואה סימנים מדאיגים במטוטלת שעוברת בצורה קיצונית לטובת מהירות, קיצור, והזנחה מסוימת של יסודיות, עומק והכרעה שרואה תמונה כוללת לאחר ראיה מקיפה של הדברים. התחושה היא שהמעבר חד, אולי חד מדי, והתקווה היא שאחרי תקופת מעבר קצרה הדברים יתאזנו.

 

אני לא חושב שהשיטה החדשה מטילה עומס גדול מדי. הקושי הגדול בעיני הוא השאלה באם ימצא האיזון הנכון בין מערכת יעילה לבין מערכת שעדיין הדבר המרכזי שעומד לנגד עיניה הוא עשיית הצדק והשגת התוצאה הנכונה בהליך המשפטי. אני מקווה שהמערכת תמצא את האיזון מהר ונרגיש שהמערכת טובה, מקצועית ודנה בעניינו של כל אחד בחשיבות וביסודיות הראויה".

 

עו"ד צבי פירון התייחס גם הוא לתקנות סדר הדין האזרחי, "כמו שרלי לשם אמר, הבעיה העיקרית בתקנות הן שהן נכתבו מנקודת מבטו של נותן השירות ושל בתי המשפט והשופטים, ולא מנקודת מבטם של עורכי הדין וציבור המתדיינים. הבעיה שהייתה עם התקנות הקודמות היה הדין שלא יושם, וכשהדין לא מיושם תחושות השוויון נפגמת, מה שמוביל לפגיעה ביכולות בית המשפט. אם השופטים יתחילו לנגוס בכללי התקנות ושבעה עמודים יהפכו לתשעה, ושלשה שבועות יהפכו לחמישה, דינם של התקנות הוא שהם יהפכו להיסטוריה. הצדק יקוים אם התקנות יקוימו. אני סקפטי אם זה יעבוד וזה תלוי בבתי המשפט. התקנות הקודמות לא יושמו שנים רבות. התקנות החדשות פשוטות אך לא קלות ליישום, חובת בתי המשפט ליישם אותן כלשונן, ואם יעשו זאת, זה יעבוד ויקרה".