שימו לב, אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר. קראו עוד הבנתי
Dun
האדר מובייל דן אנד ברדסטריט duns100

האזרח הקטן ייאלץ לשלם בגדול?

הגירעון שנוצר כתוצאה מהתפשטות הקורונה הולך וגדל, וברור לכל שחלק ממנו יכוסה על ידי מיסוי. אולם, היעדר משילות וכלכלת בחירות מתמשכת גורמים לכך שרב הנסתר על הגלוי ולא ברור האם מדיניות המס תהיה כזאת שתכיל בעיקר גזירות ישירות על הכיס שלנו, תוך הגדלת המיסים, או מדיניות שתתמקד בעיקר בקיצוץ הוצאות הממשלה ובהפחתת מיסים בכדי לעודד צמיחה וצריכה. החל בסוגיות המס המרכזיות של שנת 2020, דרך עצמאות ופעילות רשות המיסים וכלה בסוגיות המרכזיות שילוו אותנו בשנת 2021, רגע לאחר סיום 'שנת הקורונה' ולקראת פורום תחום המיסוי של DUN'S 100 (5.1.21), בכירי תחום המיסוי מסכמים את השנה החולפת ומעניקים תחזיות והמלצות לשנת 2021

מערכת DUN'S 100 11:4304.01.21
שנת 2020 סוף סוף מאחורינו, אך השלכותיה הכלכליות ימשיכו ללוות אותנו בשנים הקרובות בעצימות משתנה. בעלי עסקים ושכירים רבים ירגישו גם בשנה הקרובה את פגעי המגפה ובסופו של דבר אנחנו נצטרך לשלם את הגירעון הממשלתי האדיר שנוצר בעקבות הפגיעה הישירה של המגפה בעולם העסקי, שהובילה להוצאות לא מתוכננות רבות ולירידה בגביית המיסים.

 

ישנן לא מעט שאלות פתוחות התלויות באוויר. אחת השאלות הבולטות היא כמה מיסים תטיל המדינה על האזרח הקטן. השאלה תישאר פתוחה כל עוד אנחנו נמצאים בכלכלת בחירות מתמשכת שבה מנהיגי מפלגות נרתעים מלהצהיר על גזירות כלכליות כדי שהפופולאריות שלהם לא תיפגע. כך נוצר מצב שבו ענן הגזירות המרחפות ממשיך להטיל צל גדול, לכולם ברור שהגשם עוד בוא יבוא, רק עוצמתו והשפעתו עלינו עדיין לוטה בערפל.

 

השנה הנוכחית אתגרה את תחום המיסוי והעלתה שאלות חשובות ומהותיות בנושא גביית מיסים, חישוב מס, החזרי מס, פריסות פיצויים ועוד. זו הייתה שנה שבה תהליכי חקיקה ורפורמות חשובות ועדכניות בתחום המיסוי נדחו או נעצרו בעקבות מגפת הקורונה והיעדר משילות ורציפות שלטונית. מצד שני, בשנה הזאת ניתנו גם פסיקות משמעותיות בתחום המיסוי.

 

לרגל פורום בכירי תחום המיסוי של DUN'S 100 שיערך ביום ג', ה - 5.1.21, ארבעה מבכירי הענף התיישבו לענות על כמה מהשאלות המסקרנות הנמצאות על שולחן עולם המיסוי. הבכירים חוו את דעתם על השלכות מגפת הקורונה, על הטיפול הממשלתי במשבר, על ההחלטות החשובות שעברו השנה וגם על ההחלטות החשובות שהיו צריכות להינתן אך בסופו של דבר הן עוכבו או נזנחו. לכתבה התראיינו פרופ' דן ביין, עו"ד, שותף בכיר ומייסד ב'פרופ' ביין ושות' עורכי דין', רו"ח יגאל רופא, ראש מחלקת מיסים, ב'פאהן קנה Grant Thornton', עו"ד זיו שרון, שותף מייסד ב'זיו שרון ושות' משרד עורכי דין', ועו"ד משה מזרחי, שותף מייסד ב'מזרחי נח קריגל משרד עורכי דין', לשעבר היועץ המשפטי של רשות המיסים.

 

מדינת ישראל נמצאת בתקופה שבה כבר זמן רב אין יציבות שלטונית. מה הן לדעתך ההשפעות המרכזיות על תחום המיסוי כתוצאה מהיעדר המשילות?

רו"ח יגאל רופא, ראש מחלקת מיסים, ב'פאהן קנה Grant Thornton': "אי היציבות השלטונית אינה מאפשרת לממשלה לתת את המענה הנדרש ולהתמודד בצורה המתאימה עם האתגרים שפוקדים את המשק הישראלי והתעצמו עוד יותר בתקופת הקורונה. הבחירות החוזרות ונשנות גורמת לכך שאנו מצויים בפועל בתקופה של כלכלת בחירות החל משנת 2018. מה שאולי מטיב את התחושה על האזרחים בטווח הקצר אולם בסופו של דבר הם אלו שידרשו לשלם את החשבון, וככל שתקופה זו מתמשכת, כך גם החשבון שיוגש לאזרחים יהיה גבוה יותר.

 

בשנים האחרונות השתרש הנוהג כי שינויים בחוקי המס מובאים בחוק ההסדרים במסגרת אישור התקציב. העדר תקציב מסודר לשנת 2020 ועיכוב בהכנת התקציב לשנת 2021, במסגרתם מובא חוק ההסדרים, הביא לצמצום שינויי חקיקה מהותיים השנה ואי יכולת הממשלה להתאים את פעילותה בעולם המס לתנאים המשתנים. לא חסרות דוגמאות לתהליך חקיקה ורפורמות מיסויות שעצרו לאור המצב הנוכחי. דוגמא בולטת לכך היא בכל הנוגע לחוק האנג'לים שפקע בסוף 2019 - החוק מעודד משקיעים פרטיים להשקיע בחברות סטארט אפ הנמצאות בתחילת דרכן וזקוקות נואשות להשקעות. אין צורך להכביר במילים את חשיבותו של תחום פעילות זה להתפתחותו של המשק והכלכלה בישראל. עם זאת למרות כל המאמצים והרצון הרב שהיה לא צלחו הניסיונות להאריך את החוק ו/או לחוקק את החוק בנוסחו החדש למרות שטיוטה שלנו כבר הופצה לפני חודשים רבים. בנוסף, טרם הועברו תקציבים לתוכניות לעידוד השקעה לדוגמא במסגרת החוק לעידוד השקעות הון בחקלאות, ששם כרגע אין תקציב מאושר ולא ברור מתי יאושר.

 

אבל בל נשכח כי מצב זה לא תמיד רע לכל האזרחים, במיוחד בטווח הקצר, שכאשר נזכור כי חוק ההסדרים הוא הכלי העיקרי שבמסגרתו מטילה הממשלה את הגזרות על הציבור"

 

 

 

פרופ' דן ביין, עו"ד, שותף בכיר ומייסד ב'פרופ' ביין ושות' עורכי דין': "העדר המשילות הוא חמור במיוחד בתקופה משברית הדורשת ליצור איזון עדין בין הצורך להגדיל את הכנסות המדינה ממיסים לבין הצורך להקל על בעלי העסקים השונים- שהרבה מהם סבלו נזקים קשים עקב הקורונה ובעיקר עקב הסגרים וההגבלות שהוטלו עליהם. יש לאפשר לבעלי עסקים אלה להשתקם וזאת בין היתר על ידי הענקת הטבות והקלות בתחום המס. איזון זה לא יכול להעשות אך ורק באמצעות חוזרים והנחיות מנהליות אלא לפחות חלק מהם טעונים חקיקה, אם חקיקה ראשית או לפחות חקיקת משנה הדורשת ברובה אישור ועדת הכספים של הכנסת".

 

עו"ד משה מזרחי, שותף מייסד ב'מזרחי נח קריגל משרד עורכי דין': "העדר משילות הנובע מחוסר יציבות פוליטית ומבחירות חוזרות ונשנות במציאות של משבר כלכלי קשה, מביא לתוצאה קשה מזווית המבט של תחום המס. ברור כי המשק נמצא במשבר כלכלי עמוק שממדיו טרם התבררו במלואן ולפיכך אנו עומדים בפני גזירות כלכליות שיכללו העלאת מיסים וניסיונות להעמקת הגביה מצד רשות המיסים. בממשל יציב, עם אופק כהונה, הייתה הממשלה מפרסמת לציבור תוכנית כלכלית מסודרת שתתייחס לצמיחה, לתמריצים, וגם לגזירות. אילו כך היה, הציבור היה יודע לפני מה הוא עומד ובהתאמה היה באפשרותו לקבל החלטות מושכלות. בהעדר תוכנית ברורה והתחייבויות ברורות של הממשלה לגבי העתיד, שהרי הממשלה מתקשה להודיע על גזירות ערב בחירות, הציבור יושב על הגדר ומקפיא כל החלטה מתוך חוסר ידיעה לגבי שיעורי המס, התמריצים שינתנו ליציאה מהמשבר ומנועי צמיחה. גם המשקיעים, לא יכולים לקבל החלטות על מימושים, על רכישות והתוצאה עצירה משמעותית בכל פעילות הצופה פני עתיד".

 

עו"ד זיו שרון, שותף מייסד ב'זיו שרון ושות' משרד עורכי דין': "לא קיימת חקיקת מס כבר שלוש שנים. ועדת רולנד עם שלם לרפורמה במיסוי בינלאומי יושבת על המדוכה למעלה משנה, אמורה להעביר דוח למנהל רשות המיסים ואמורה להיות חקיקה לגבי רפורמה במיסוי בינלאומי הכוללת היבטים הקשורים לתושבות יחיד, זיכוי מסי חוץ, חברה נשלטת זרה, הגברת חובות דיווח, צמצום הטבות לעולים חדשים ותושבים חוזרים וכיו"ב. הנהלת הרשות לא הציגה חרף הגרעון יוזמות ראויות לציון כגון מבצע גילוי מרצון - עליו יש דיבורים ואין מעשים - מבצע מס מוטב על דיבידנדים חו"ל או דיבידנדים מישראל וכיו"ב. גם אין חקיקה מסודרת בנושא מיסוי מטבעות וירטואליים".

 

מה הן ההשפעות המרכזיות של מגפת הקורונה על תחום המיסוי וכיצד הן באות לידי ביטוי?

פרופ' עו"ד דן ביין: "אמנה כמה השפעות מרכזיות:

א. בשל קריסת עסקים ומצבים של חדלות פרעון, נגרמים מצבים שונים של חובות אבודים ומסופקים ונדרשת מדיניות שונה ומקילה הן בתחום מע"מ והן לעניין מס הכנסה.

 

ב. יש לצפות ליותר תביעות מצד לקוחות או ספקים בשל אי עמידה בהסכמים בשל אילוצי הקורונה. תביעות מסוג זה מחייבות הפרשות בספרים ותעוררנה מחלוקות מול רשויות המס על הכרה בהפרשות אלה כהוצאה בגין חוב תלוי.

 

ג. בשל הגבלת אפשרויות המעבר ממדינה, וכנגזר מכך, בשים לב למצבים של "שהות כפויה" של ישראלים שעשו רילוקיישן אך "נתקעו" בישראל, נוצרים עיוותים בהפעלת "חזקת הימים" המהווה מרכיב חשוב בקביעת התושבות לצרכי מס של יחיד וזאת בצדו של המבחן המהותי של "מרכז החיים".

 

כמו כן מקום המצאותם של מנהלים של חברה עשוי לקבוע את מיקום השליטה והניהול של חברה לענין תושבותה ומקום שהותו של עובד החברה יש בו כדי להשפיע על ענין קביעת מיקומו של "מוסד של קבע" לענין אמנות מס, ולכן נדרשות התאמות שינטרלו גם כאן את תקופת השהיה הכפויה.

 

ד. שווי השימוש ברכב לצרכי מס מבוסס על נתונים של מידת השימוש הממוצע ברכב בימים רגילים ואילו בתקופת הקורונה הגבלות המוטלות על התנועה וכלל הנסיבות הכרוכות במגיפה מקטינות מאד את השימוש ברכב הן לצרכי עבודה והן לצרכים פרטיים. לכן אלה מחייבים התאמות מבחינת החישוב של שווי השימוש".

 

רו"ח יגאל רופא: "שנת 2020 שונה מכל קודמותיה, בנוסף על צמצום הפעילות כתוצאה מחוסר היציבות הפוליטי נוספו לכך גם הסגרים וצמצום הפעילות העסקית במשק כולו, ואלה לא פסחו על מגמת השינויים בתחום המס בישראל, והביאו לצמצום שינויי החקיקה, צמצום בהיקף הפסיקות שניתנו על ידי בתי המשפט בתחום המס ובפרסום הוראות מקצועיות של רשויות המס בארץ ובעולם. שנת 2020 התאפיינה בגידול משמעותי של הגירעון בתקציב המדינה, אומנם הגידול רחוק משמעותית מזה של מדינות אחרות החברות ב- OECD, אולם לאחר שנים רבות בהן הממשלה שמרה בקפדנות על מסגרת תקציבית, השנה נפרץ הגירעון. אולם, לטעמי היה על הממשלה להגדיל את הגירעון בצורה אגרסיבית יותר על מנת לסייע לעסקים במשק ולתמוך בהם. לדעתי לא נעשה מספיק והמדינה יכלה להיות נדיבה הרבה יותר בשעה קשה זו, דבר שהיה מאפשר למשק הישראלי לחזור לפעילות מלאה כפי שהייתה טרום מציאות הקורונה בצורה מהירה יותר. הירידה בפעילות המשק והגדלת הגירעון יוצרת למדינה בור תקציבי אותו תצטרך למלא. עם זאת, בזמן הקרוב ולאור הבחירות המתקרבות והיעדרו של חוק ההסדרים, נראה כי הממשלה לא תוכל להטיל על הציבור גזרות מיסויות מהותיות ולעלות את שיעורי המס והמע"מ.

 

אולם, על מנת להשלים את הפער התקציבי שנוצר אנחנו מרגישים דרך הלקוחות שלנו כי רשות המיסים הרחיבה צורה משמעותית מאוד את פעילות הגבייה באמצעות דיוני שומות וכי נציגי רשות המיסים מעלים עמדות אגרסיביות. עם זאת, אנחנו נוכחים לא אחת כי דווקא רצון הגבייה המוגבר של רשות המיסים מאפשר לנו להגיע בפשרה לתוצאות מס טובות ללקוחותינו".

 

עו"ד משה מזרחי: "בשנה שבה המשקיעים יושבים הגדר נדרשת חקיקה עם חזון שתתניע את ההשקעות מחדש. המשמעות היא רביזיה בתחום התמריצים, על מנת שמדינת ישראל תמצא את עצמה מצליחה עם סיום המשבר להתמודד על השקעות מול מדינות אחרות עליה להציע יציבות חקיקתית ותנאים אטרקטיביים כדי להניע את ההשקעות לכיוונה.

 

הקורונה כמשבר כלכלי מביאה לדיון תפיסות יסוד בדיני המס. כך למשל סוגיית קיזוז הפסדים לאחור, ממחישה את הצורך בבחינה כלכלית של התעשרות הנישום הנפרסת על יותר משנת מס אחת. כאשר בוחנים את השנים 2019 ו- 2020 יחדיו, התוצאות הכלכליות של נישום רבים אינן תואמות את נטל המס הגבוה ששולם על ידיהם בשנת 2019. סוגיה נוספת נוגעת להפרדה בין הוצאות פרטיות להוצאות עסקיות. בשגרה ניתן ככלל להפריד בין הוצאות במקום העסק להוצאות בבית הפרטי. הקורונה ערבבה מערכת זו – ובמקרים רבים הפכה את הבית למקום עבודה עיקרי. יש בכך להשפיע על סוגיות המס של עצמאים, של עובדים ושל המעסיקים כמנכים".

 

עו"ד זיו שרון: "מדובר בתקופה משמעותית שאילצה את רשות המיסים לעבוד בקפסולות ובקצב איטי יותר משמעותית בחודשים פברואר-נובמבר, כאשר בחודשיים האחרונים ישנה "התעוררות" לקראת התיישנות שומות. קצב קבלת ההחלטות איטי יותר והגרעון התקציבי גורם לירידה במוכנות לשמוע טענות מקצועיות והסתערות על גביית מס. רשות המיסים לא הגיבה כלל לנייר שפרסם ה-OECD ב-03/04/20 לפיו לאור משבר הקורונה יש לנטרל שהייה כפויה במדינת מוצא/מדינה בה שוהה אדם בשל מחלה/עבודה לעניין תושבות יחיד, תושבות חברה (שליטה וניהול), מוסד קבע ומיסוי הכנסת עבודה, בשל שהייה של יותר מ-183 ימים. לאור המציאות המשתנה יש להגדיר מחדש כללים לעבודה מהבית אשר יחליפו מוסכמות ותקנות שלא עודכנו מזה שנות דור".

 

מה היא לדעתך פסיקת המס החשובה ביותר שניתנה בשנת 2020? ומהי הפסיקה החשובה ביותר שלא ניתנה?

עו"ד משה מזרחי: "פסק הדין החשוב של השנה בעיני הוא פסק הדין בעניינו של רועי חיון - גילוי נאות: תיק של משרדנו - בנוגע לייחס בין חילוטים ודיני המס. בית המשפט קיבל את עמדתנו כי מקום בו חילטה המדינה כספי עבירה, לא ניתן להטיל מס על הכספים שחולטו. מה שנראה לנו כמובן מאליו מערכי היסוד והעקרונות של דיני המס המבקשים להטיל מס אך ורק על התעשרות, הפך לעמדה נוקשה של המדינה, שטענה וערערה לבית המשפט העליון כי ניתן גם חלט את הרכוש לקופת המדינה וגם להטיל מס על הרכוש שחולט. על רקע הפיכת עבירות המס לעבירות מקור לפי החוק לאיסור הלבנת הון, והאפשרות שנפתחת בשל כך לבצע חילוט בעבירות מס, אנו צופים גידול מהותי בהליכים אלו ובהקרנה של החילוט על דיני המס.

 

הפסיקה המשמעותית שלא ניתנה נוגעת בהגנה על זכויות נישומים. בשנים האחרונות בחוק ההסדרים נחקקו הוראות שונות המרחיבות עד מאד את סמכויות רשות המיסים. נושאים אלו טרם זכו לבירור בבתי המשפט, וטרם הוגדרו הגבולות הראויים לשימוש בסמכויות החדשות שנקבעו.

 

יתר על כן, המגמה המתרחבת בשנים האחרונות, כפי שאני מתרשם, היא של הימנעות בתי המשפט ממתן משקל הולם להפרת זכויות נישומים בהליכי השומה, כדוגמת החובה לגלות מסמכים – באופן בו יוכל הנישום לבחון את הדברים ולהשיב, החובה לקיים דיון פתוח בתום לב ובנפש חפצה. במקרים רבים בהם נבחנה התנהלות פקידי המס בבית המשפט, באשר לאופן התנהלות הליכי השומה והעמידה על זכויות הנישום בהם – לא ניתן משקל מספיק להתנהלות לא ראויה. הדברים עוברים בהרמת כתף, וממשיכים. כמובן שיש מצבים בהם נקבע שהרשות טועה – ואפילו נמתחת ביקורת על פעילותה. אולם, טרם ניתן פסק הדין בו בשל ליקויים בהליך נפסלה עמדת הרשות, גם אם לגופו של עניין ניתן היה לקבל אותה. הגיעה העת למתן פסק דין שיקבע הלכה ברורה כי הפרה של זכויות הנישום בהליך מצדיקה סנקציה חריפה עד כדי ביטול השומה, באופן שישקף את האיזון הראוי בין הסמכויות הרחבות וכוחה הרב של רשות המיסים לבין הנישום כאזרח הזכאי להגנות ולזכויות.

 

עו"ד זיו שרון: "פס"ד תלמי בעליון, אם כי המסקנה כי בנסיבות המקרה לא היה קניין רוחני בחו"ל והמסקנות לגבי ייחוס הכנסה מעורבת לא היו מפתיעות או מרחיקות לכת. פס"ד בית חוסן במחוזי חיפה הפתיע לטובה בפסיקה כלכלית שרכישת החזקות בעל מניות שנפרד מהחברה על ידי החברה - רכישה עצמית - לא צריך להיות דיבידנד בידי בעלי המניות הנותרים. פס"ד אביב רייז ולרנר שמו חותמת על הכרה בהעברת מניות על ידי נאמן והעדר אירוע מס. פס"ד העליון בדלק הונגריה משמש דוגמא לפסיקה לא כלכלית שלא השוותה בין רווח הון לדיבידנדים לעניין רר"ל. פסקי הדין שאישרו כי אין למסות באופן אוטומטי מארגני קבוצות רכישה כאילו רכשו את הקרקע. פסק הדין בעניין שלמה נחמה אשר שרטט קוים מעניינים בשאלת מלאכותיות עסקאות. פסק הדין בבית המשפט העליון, בעניין אבו חצירא, שעסק במיסוי רבנים על מתנות, אך שרטט גבולות חדשים, להכנסה ממשלח יד, ולהיקפן של מתנות שאינן חייבות במס.

 

ומהי הפסיקה החשובה ביותר שלא ניתנה? פס"ד בר רפאלי בבית המשפט העליון היה צריך להעלות דיון מעמיק בסוגיית הכרה בבן זוג בחו"ל, בית קבע בחו"ל וסוגיות נוספות הקשורות לתושבות יחיד, אולם ההסדר שהגיעה אליו הנישומה במישור האזרחי והפלילי ייתר את הצורך בפסק דין".

 

רו"ח יגאל רופא: "השנה ניתנו מספר פסקי דין חשובים המשנים או מעדכנים הלכות קיימות, ביניהם: פס"ד ברודקום (ניתן בדצמבר 2019) - שם קבע בית המשפט (בניגוד לעמד מס הכנסה שאושרה בהלכת ג'טקו), כי במסגרת עסקה שבה תושב חוץ רוכש חברה תושבת ישראל, כי לא כל שינוי במודל העסקי מצדיק את סיווג העסקה כ"מכירה" . פס"ד דלק הונגריה – החלת ס' 94ב (רר"ל) בגין מכירת חברה זרה ע"י חברה ישראלית - בית המשפט העליון הפך את פס"ד של המחוזי וקבע שניתן לדרוש רווחין ראויים לחלוקה גם בעת מכירת חברה זרה.

 

לא ברור מה זה פסיקה חשובה שלא ניתנה אבל ישנם הרבה מאוד נושאים שטעונים תיקונים כמו הכרה בהוצאות מימון בידי יחידים ובאופן כללי הסדרה של הכרה בהוצאות מימון בידי גופים עסקיים – נושא שעולה לא מעט בדיוני שומה.

 

כמו כן לא קיימת כמעט התייחסות לניכוי הוצאות בגין עבודה מהבית – סוגיה רלוונטית מאוד בתקופה בה אנו נמצאים".

 

פרופ' עו"ד דן ביין: "בשנה האחרונה ניתנו מספר פסקי דין חשובים, ברובם בבתי המשפט המחוזיים ועל חלקם הוגשו ערעורים לבית המשפט העליון.

 

א. פסק דין חשוב שבו קיבל בית המשפט העליון את ערעור פקיד השומה על פסיקת בית המשפט המחוזי הוא פסק הדין בפרשת דלק הונגריה. ביהמ"ש העליון מפי השופט מינץ בניגוד לפסק דינו של בית המשפט המחוזי, קבע שההטבה האמורה תינתן רק במקרה של מכירת מניות של חברה המתחייבת במס בישראל. לדעת בית המשפט העליון יש הגיון במתן ההטבה רק לחברות ישראליות המתחייבות במס בישראל שכן על אף הפגיעה הזמנית באוצר המדינה בשל ההטבה , מערכת המס "תפגוש" את הכסף בשלב מאוחר יותר. יש יתרונות כלכליים בהשקעה חוזרת של רווחי החברה בחברה על חלוקתם לבעלי מניותיה. יתרונות אלה אינם קיימים ככל שמדובר בחברה זרה שאינה כפופה למשטר המס הישראלי.

 

ב. בשני פסקי דין של בית המשפט המחוזי בתל אביב בשבתו כוועדת ערר על פי חוק מס שבח עלתה השאלה של מקומו של עקרון "מס האמת" בשיטת המס. בפסק הדין של כב' השופטת ירדנה סרוסי בפרשת קיסריה השקעות בע"מ דנה הוועדה בשאלה האם יכולה המערערת לנכות לפי סעיף 39 לחוק מיסוי מקרקעין, הוצאות שהוציאה לתשלומי ארנונה והיטלי תיעול בגין חובות עבר של המחזיקים הקודמים בנכס מהשבח שנוצר לה במכירת זכות החכירה שלה במקרקעין, וזאת על פי התחייבות חוזית של העוררת כלפי אותם מחזיקים וכאשר העוררת חששה שאם לא תשלם את חובות העבר האמורים תסוכל העיסקה.

 

לדעת ועדת הערר מאחר וההוצאה נעשתה מכוח התחייבות בחוזה המכר היה מקום להוסיף הוצאות אלה לשווי הרכישה שיש לייחס לעוררת ולא לדרוש את ניכויין ממס השבח לפי סעיף 39 לחוק. אך למעשה אפשרות זו חסומה בפני העורר כי התוספת למחיר לא דווחה ולא נלקחה בחשבון לא לעניין מס השבח ולא לעניין מס הרכישה. מן הצד השני נקבע בפסה"ד כי המילים "הוצאות ברכישת הזכות" שברישא לסעיף 39 מתייחסות רק להוצאות הקשורות במישרין ולא בעקיפין לפעולת המכירה עצמה, כגון הוצאות פרסום, שיווק, שכר טרחת שמאי או עו"ד או מתווך ואין מדובר בהוצאות הבאות להתיר כל חסם הניצב בין המוכר ובין יכולתו למכור את הזכות במקרקעין. התוצאה של פסק הדין היא קשה שכן בהנחה שאכן שולמו חובות העבר על ידי העוררת היא למעשה נשארה קרחת מכאן ומכאן.

 

ג. בפסק הדין השני של וועדת ערר בראשות השופטת סרוסי בפרשת חוגי (ו"ע 6809-07-18) עלתה השאלה האם נכה שרכש דירת מגורים בשנת 2011 הזכאי להטבה במס רכישה לפי תקנה 11 לתקנות מס רכישה התשל"ה עקב נכותו אך לא דרש את ההטבה שהוא לא היה מודע לה תוך התקופה הקבועה בסעיף 85 לחוק של ארבע שנים לתיקון השומה , זכאי לכך שהמנהל יאריך את המועד לתיקון השומה בשל קיומה של "סיבה מספקת". חברי הועדה צבי פרידמן ואברהם הוכמן שנתנו את פסק דין הרוב וקבעו כי יש הצדקה להארכת המועד המבוקשת ונקטו גישה הנותנת במקרה הנדון עדיפות לעקרון מס האמת על פני עקרונות הסופיות וההסתמכות .לדעתם "סיבה מספקת" אינה מתייחסת רק למקרים של מניעות חיצונית אלא רחבה דיה כדי לכלול בחובה גם מקרים של טעות בתום לב מה גם שהעורר סובל מנכות קשה במיוחד.

 

ד.פסק דין חשוב ניתן לאחרונה בבית המשפט המחוזי חיפה על ידי השופטת אורית וינשטיין בענין בית חוסן בע"מ ( 18- 71455-12 ; 04-18- 54505 ). פסק דין זה עוסק בשאלה של מיסוי בעלי מניות הנותרים בחברה לאחר שביצעה רכישה עצמית של מניות אחד מבעלי המניות. בית המשפט דחה את עמדת פקיד השומה שטען כי יש לסווג מחדש את עסקת הרכישה העצמית ולראות את בעלי המניות הנותרים כמי שקיבלו דיבידנד (רעיוני). הנימוק המרכזי בפסיקת בית המשפט שקיבל את ערעור בעלי המניות הנותרים הוא, בניגוד לפסקי דין קודמים שניתנו בנושא זה, היה שאין במקרה זה רווח. האחזקות אמנם גדלו אך שווין הכלכלי של האחזקות פחת בשל ההפחתה בעודפים של החברה עם רכישת המניות על ידי החברה".

 

אילו חוקים, פסיקות, תקנות והוראות שעה בתחום המיסוי נדרשות כדי להיטיב ולשמור על האיזון של המשק הישראלי בשנת 2021, ופוסט עידן הקורונה?

עו"ד זיו שרון: "יש להעביר את חוק התקציב. יש לבצע חקיקה מקלה בתחום קיזוז ההפסדים לאור משבר הקורונה ולאפשר לפחות זמנית - על אף פסק דין הירשזון - קיזוז הפסדים לאחור או לחלופין לאחד את שנות המס 2019 ו-2020. יש לפרסם נוהל המאמץ את נייר ה-OECD מה-3/4/20 כדי שלא לפגוע באנשים אשר מצאו עצמם בשהייה כפויה בשל משבר הקורונה בישראל. יש לאפשר - בין כהוראת נוהל ובין כתיקון חקיקה - גילוי מרצון נוסף שיביא לזרימת מזומנים לקופה המדולדלת. יש לאפשר לתקופה מוגבלת הפחתת שיעור המס על דיבידנדים, כדי להוסיף מזומנים לקופה הציבורית וכדי לעודד צריכה פרטית על מנת לאושש את הכלכלה. יש לקבוע לתקופה מוגבלת חקיקה שתאפשר משיכת דיבידנדים שנצברו לפני 2013 בחברות נשלטות זרות בסגנון ה-repatriation act האמריקאי"

 

פרופ' עו"ד דן ביין: "הנושאים הטעונים חוקים, תקנות והוראות שעה פורטו על ידי בתשובה השניה שעניתי. מעבר לנושאים הנדונים ממילא ברשות המיסים כגון חידוש ההליך של גילוי מרצון, יש לחשוב גם על חידוש הוראת השעה בדבר הפחתת המס שיחול בגין חלוקת דיבידנדים - דיבידנד מוטב - בחברות ארנק/מעטים".

 

רו"ח יגאל רופא: "אמנה כמה:

- אפשרות לקזז הפסדי הון שנוצרו בעקבות הקורונה משנת 2019. עסקים רבים אשר היו ריווחים עד לתקופת הקורונה סופגים בתקופה זו הפסדים רבים אחרי שנים ששילמו מיסים.

 

- חוק האנג'לים אשר מטרתו הייתה לעודד השקעה בחברות הזנק הסתיים בשנת 2019. חידוש חוק האנג'לים בתוספת הטבות נוספות יכול להפוך לאטרקטיבי יותר בעבור המשקיעים ובכך לעודד השקעה ולחזק את תעשיית ההייטק בישראל.

 

- הכרה בקורונה כמגפה בהתאם לסעיף 17(6) לפקודת מס הכנסה – פעולה זו תאפשר לבעלי העסקים להכיר בהוצאות שהוצאו בעקבות הנחיות הקורונה כהוצאות שוטפות ולא כהוצאות הוניות אשר יתפרסו על פני מספר שנים.

 

- הוראת שעה הטבות מס לחלוקת דיבידנד – בשנת 2017 הממשלה אישרה הטבות מס לדיבידנד לבעלי מניות מהותיים. הטבת המס הייתה הפחת של 5% מהמס - 25% במקום 30% - ובנוסף הוחלט שהדיבידנד המוטב לא ימוסה במס יסף. החלטה זו הכניסה סכומי כסף גבוהים למדינה. החלטה דומה בשנת 2021 תוביל להזרמת כספים נוספת למדינה".

 

מה הן סוגיות המס המרכזיות שלדעתך יעלו לדיון בשנת 2021?

רו"ח יגאל רופא: "הסוגייה המרכזית תהא הצורך בסגירת הגירעון, ללא תלות מי ירכיב את הממשלה החדשה שתיבחר. סגירת הגירעון בטווח הקצר יכולה להתבצע על ידי צמצום שירותי הממשלה ו/או על ידי העלאת שיעורי המס הישיר (מס הכנסה ומס חברות) ומיסים עקיפים (מע"מ). כאשר בטווח היותר ארוך הגירעון ייסגר באמצעות עידוד והרחבת הפעילות הכלכלית במשק שתביא לגידול בגביית המס.

 

עם זאת, אני בדעה כי אין לעלות את שיעור מס החברות בישראל ואת המע"מ, אלא יש לפתוח את המשק ולהקטין חסמים על מנת לבסס את הצמיחה לטווח הארוך, דוגמאות אחרונות לכך היה הקטנת שיעור מס הרכישה על משקיעים דבר שהביא להתעוררות בשוק הנדל"ן ותקנות הפחת המואץ ברכישת ציוד ומכונות במטרה לעודד את הפעילות העסקית במשק הישראלי. אציין כי כיום שיעור מס החברות בישראל עומד על 23%, חברות הייטק וחברות מייצאות משלמות מס מופחת שנע בין 16% ל- 7.5%. כיום מס החברות בארה"ב עומד על 21%. ביידן גרס במסגרת מסע הבחירות כי בכוונתו לעלות את מס החברות בארה"ב ל -29%".

עו"ד זיו שרון: "קיזוזי הפסדים, חדלות פירעון, סוגיות במיסוי הבינלאומי לאור משבר הקורונה: תושבות יחיד, תושבות חברה, מוסד קבע ומיסוי הכנסת עבודה. דיון ברפורמה המוצעת במיסוי הבינ"ל בכנסת. מיסוי כלכלה שיתופית, גילויים מרצון. מיסוי נאמנויות יעלה מחדש לדיון ועוד"

 

פרופ' עו"ד דן ביין: "סוגיות המס העיקריות שלדעתי יעלו לדיון בשנת 2021 הן אלה שעליהן דיברתי בתשובותיי לשאלה השניה ולשאלה הרביעית. מעבר לכך יש להניח שידונו שאלות הנוגעות לצעדים להקטנת הגרעון התקציבי, כגון העלאת מס הכנסה לבעלי ההכנסות הגבוהות, אולי דרכים למיסוי הנהנים מפנסיה תקציבית - חלף קיצוץ בקיצבאות עצמן הקשה ביותר לביצוע".

 

עו"ד משה מזרחי: "אין ספק כי צפויים להתעורר דיונים בנושאים הקשורים במישרין לקורונה – האם הוצאות הבית מותרות בניכוי ובאיזה אופן, האם נכון לזקוף שווי רכב, במצב בו אין נסיעות לעבודה וכיוצא באלו. צפויות גם הרבה מאד הידיינויות בנוגע לפיצויים שמשלמת המדינה לעסקים שנפגעו בקורונה.

 

הבור התקציבי שנוצר כתוצאה מהקורונה ישפיע גם על ניסיונות רשות המיסים להגביר את הגביה. כאן תלויים הדברים במדיניות רשות המיסים. מצד אחד, כשפקידי השומה נשלחים להביא יותר כסף הסכסוכים יהיו יותר אגרסיביים. מנגד, אם רשות המיסים תגבש מדיניות המפנימה את עומק המשבר הכלכלי ומבינה שצמיחה תשפיע לטובה על תוצאות המס יותר מאמצעי גביה, הרי שניתן יהיה להגיע להתנהלות מאוזנת, שתכלול גם הסדרי מיסוי וולונטריים ממי שיש לו ומוכן לשלם - כדוגמת תשלומים על דיבידנד בחברות פרטיות - במקום האפשרות להרחיב את הניסיונות לכפות חלוקה באמצעות הרחבת השימוש בסעיף 77 לפקודה".