שימו לב, אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר. קראו עוד הבנתי
מעסיקים

מנכ"לים מהבית

"הייתי מהמתנגדים לעבודה מהבית. אני מודה - טעיתי"

דן ענבר, מנכ"ל מרכז הפיתוח בישראל של דל טכנולוגיות, סבור כעת, אחרי חודשים של עבודה מהבית, כי המודל המנצח הוא ההיברידי. "הקונספט שעובדים בהייטק יכולים לקחת את הילדים שלהם מבית הספר שלוש פעמים בשבוע, זו מהפיכה"

מעין מנלה 11:0604.12.20

עוד לפני התפרצות הקורונה 20% מעובדי דל טכנולוגיה עבדו מהבית. החברה הגלובלית עודדה את זה אבל דן ענבר, נשיא ב-Dell Technologies ומנכ"ל מרכז הפיתוח של דל בישראל היה מהמתנגדים. "חשבתי שזה לא יעבוד בפיתוח. צריך את המסדרון, את מפגשי הצוות. אבל אני מודה - טעיתי. הוכחנו יפה מאוד במהלך החודשים האחרונים שאפשר לעבוד מהבית. אני בהחלט מאמין עכשיו שהמודל המנצח הוא ההיברידי. עבודה מהבית עובדת. אני חושב שלולא מגיפת הקורונה הייתי ממשיך לקדם את העבודה מהבית תוך בעיטות וצעקות ולא מתוך אמונה שזו הדרך הנכונה. אני טעיתי וזה יכול לעבוד עם הרבה מאוד יתרונות. הקונספט שעובד בהייטק יכול לקחת את הילדים שלו מבית הספר שלוש פעמים בשבוע, זו מהפיכה", הוא אומר.

 

ענבר הוא אחד הישראלים הבכירים ביותר בתאגיד טכנולוגיה בינלאומי. תחתיו יש מאות רבות של עובדים בישראל שנמצאים בימי שיגרה בארבעה מרכזי פיתוח של החברה בהרצליה, חיפה, באר שבע וגליל ים. בנוסף, הוא מנהל אלפי עובדים במדינות שונות בעולם כך שהניהול מרחוק אינו זר לו. החל מחודש מרץ החברה העולמית הגדירה פרמטרים לחזרה לעבודה מהמשרד ובעצם מהגעת נגיף הקורונה לישראל כל עובדי מרכזי הפיתוח של החברה עובדים מהבית. "אחרי הסגר הראשון כשהיינו אופטימיים התחלנו תהליך של לחזור למשרד והיינו ערוכים לפתוח את המשרדים אבל אז הבנו שלא נהיה ירוקים תקופה ארוכה", הוא מספר. מכיוון שהוא רגיל לנהל צוותים מרחוק השינוי העיקרי מבחינתו בעבודה מהבית הוא הטיסות.

 

"ביליתי חצי מהזמן שלי בטיסות וממרץ לא עליתי על מטוס, זה שינוי מאוד דרמטי מבחינתי. זו התקופה הכי ארוכה מאז שאני בקריירה שלא טסתי. בשוטף, עוד לפני משבר הקורונה עבדנו עם זום באופן די איטנסיבי והייתי בשיחות זום עם המשרדים בעולם כאשר הייתי בארץ. השינוי הוא שעכשיו כל הארגון מבין איך לעבוד בסביבה כזאת. יישרנו את המגרש וכולם מהבית אז הרבה יותר קל להתנהל בזום ממה שהיה קודם. כמובן שחסרה האינטראקציה ואני מקווה שברגע שנוכל נפתח שוב את המשרדים".

 

כשזה יתאפשר, אתה תהיה הראשון בתור למטוס?

"אני לא חושב שאני הראשון שיהיה על המטוס, כבר נגמלתי. אני חושב שאחזור לטוס לפי הצורך. אחד הלקחים המאוד ברורים מהמצב הוא שנחזור לטוס אבל כמות הטיסות שלנו תרד דרמטית. גילינו שאפשר לעשות הרבה מאוד דברים גם מרחוק, אבל יהיו טיסות. יש מחיר גם לזה שאנחנו כרגע באפס טיסות".

 

מה המחיר?

"המחיר הוא שהרבה יותר קשה לעשות את שיחות המסדרון, המפגשים החברתיים, לשאול שאלה אקראית. אנחנו עושים מאמצים לעשות מפגשים חברתיים בזום אבל זה לא אותו דבר. נוצר הרבה יותר אובר-הד מהבחינה הזאת. זה דורש יותר מיקוד ומטרה, הדברים לא קורים מעצמם".

 

אתם מרגישים ירידה בחדשנות? בתפוקה?

"בינתיים כל המדדים מראים שלא. עמדנו ביעדים גם מבחינת שיחרור מוצרים וגם מבחינת כמות הפטנטים שנרשמו אבל אני חושב שאין ספק שלאורך זמן אם לא נחזור להיפגש יהיה קשה לשמר את זה. אני עדיין חושש, למרות שהכל נראה עדיין טוב, שהחדשנות תיפגע בלי שילוב של שני העולמות. הצוות הדהים אותי מבחינת התפוקה אבל אני חושש שזה בא עם מחיר של שחיקה".

 

מה למדת על עצמך כמנהל בעבודה מהבית?

"גיליתי שזה דורש תהליכים ונהלי עבודה מסודרים יותר כדי לגרום להכל לעבוד. בגלל שאני מנהל גם בארץ וגם בחו"ל אז סיגלתי לעצמי גם קודם הרבה מהדברים שקורים עכשיו אבל זה הקצין דרמטית. היכולת להרגיש את הארגון ירדה. אין לי למעשה את היכולת הזאת להרגיש מה אנשים חווים אלא רק על ידי שיחות יזומות.

 

העבודה מהבית חוסכת פקקים אבל כל שיחה דורשת זום או טלפון אז היומנים של האנשים נעשו מאוד עמוסים. זה קושי משום שהרבה דברים פעם היו נסגרים במסדרון. מצד שני הישיבות הן הרבה יותר חדות ומדוייקות. ישיבות מתחילות ומסתיימות בזמן, משהו שאני מבחינתי מאוד מעריך. במהלך השנה הזאת רואים ממש שינוי שאם מישהו מאחר בשתי דקות הוא מתחיל להתנצל, זו נורמה חדשה שנוצרה שלדעתי הרבה יותר נכונה".

 

דן ענבר, נשיא חטיבת האחסון הגלובלית ומנכ"ל מרכז הפיתוח בישראל של דל טכנולוגיות דן ענבר, נשיא חטיבת האחסון הגלובלית ומנכ"ל מרכז הפיתוח בישראל של דל טכנולוגיות צילום: טל שחר

 

 

איך נראה היום שלך עכשיו?

"כיוון שרוב הארגון הוא בארה"ב אבל יש לי עובדים בהודו, סין, אוסטרליה ורוסיה אני מתחיל את הבוקר בעבודה עם ישראל ואסיה, עובד עד סביבות 13:00, לוקח הפסקה של שעתיים כדי להתרענן ואז היום שלי נמשך עד 23:00-24:00 בלילה. אני כל היום בזום. חי בזום. אחרי ארבעה חודשים נשברתי והשידרוג שעשיתי לעצמי הוא שקניתי שולחן עמידה לבית. הישיבה האינסופית מול מסך זה קשה אז אני משלב את זה עם עמידה מול מסך. במשרד לא היה לי שולחן עמידה כי הייתי משלב פגישות בהן הייתי עומד".

 

מה אתה לא אוהב בעבודה מהבית?

"הצבת גבולים לאנשים והמתיחה של יום העבודה יותר מדי. אנשים לא יודעים לשים את הגבולות ולכן אני כל הזמן מעודד אותם לעשות זאת וגם שם לעצמי מקטעים כמו ההפסקה באמצע היום. בקלות יכולתי למלא את כל היום ולעבוד מ-9 בבוקר עד 12 בלילה אבל שמתי לעצמי את הגבולות שאיתם אני מרגיש שאני יכול לתפקד לאורך זמן. מאוד קל להיגרר לעבודה כל הזמן. חסר לי מאוד לעשות סיעור מוחות, הדינמיות של שיחות מהירות. אנחנו משקיעים המון אנרגיה כדי לייצר את הדינמיות הזאת אבל זה לא טבעי. לכן אני מאמין שהמודל ההיברידי הוא הטוב ביותר".

 

מה אתה חושב שיקרה ביום שאחרי החיסון?

"אני לא חושב שנחזור למה שהיה קודם. התובנה שאפשר לעשות בצורה הזאת מה שהצלחנו לצד הרבה מאוד יתרונות כמו חיסכון בטיסות ובזמן נסיעות לא תיעלם. אם בהתחלה היינו עושים 100% מהפגישות בטיסות כך שלכל דיון אסטרטגיה היה צריך לאסוף את כולם אז היום אפשר לקפוץ לפגישת וידאו שעתיים בזום. אני עושה מפגשי ביקור בכמה מדינות בשבוע, נפגש עם הצוותים לכמה שעות וחוזר ליום העבודה הרגיל שלי. נצטרך כל הזמן להמציא דרכים לשפר ולייעל את המודל החדש".

בטל שלח
    לכל התגובות
    x