"אנשים מבינים שהחיים יכולים להיגמר מחר ולא רוצים להיות במקומות שלא טוב להם"

"אנשים מגלים בתקופת הקורונה שהחיים קצרים והם יכולים להיגמר מחר, והם לא רוצים להיות במקומות שלא טוב להם. הם נפגשים עם בני הזוג שלהם לראשונה מזה שנים ופתאום נאלצים לנהל תקשורת אמיתית, ואם היא לא קיימת – כל השדים יוצאים", כך אומרת עו"ד איימי בכור בוני, בפורום דאנס 100 לדיני משפחה וירושה שהתקיים היום (ד') באמצעות אפליקציית זום.

את הפורום הנחה כתב כלכליסט עמיר קורץ, והוא עסק בהשלכות ובאתגרים של משבר הקורונה על התחום הרגיש של דיני המשפחה. רוב עורכי הדין שהשתתפו בפורום העידו שהקורונה הגדילה משמעותית את היקף העבודה שלהם: "יש עלייה דרמטית בגירושין", המשיכה עו"ד בכור בוני. "זוהי זכוכית מגדלת על חיי הנישואין. אם אנחנו בדרך כלל אומרים שחגים מייצרים לנו הרבה עבודה, אז כאן יש לנו גל של סגר ואז חגים ואז סגר וחגים. אנחנו נתפרנס אבל זה מצב עגום".

"מה שמגפת הקורונה עשתה בעיני בחברה ובעולם", אומרת עו"ד יהודית מייזלס, "זו העצמה להכל: מי שהיה להם טוב – נהייה להם טוב יותר ומי שהיו במצוקה זה התחדד. החזק הפך חזק יותר והחלש הוחלש".

חלקו הראשון של הדיון עסק בחקיקה ובניסיונות של המחוקק לסייע למי שנתפס החלש בהליך, ולמשל הצעת החוק הממשלתית נגד אלימות כלכלית שאושרה בועדת שרים לענייני חקיקה ובאה לתת מענה לנושא אלימות כלכלית שבעיקר נתפס כמכוון נגד נשים.

עו"ד מתת פלסנר מסבירה מהי האלימות הכלכלית: "נשים שאין להן כרטיסי אשראי, או שגוזרים להן אותם מול הפנים, נשים שיוצאות לעבודה ולא יכולות להשתמש בכסף שהן מרוויחות, שצריכות לקבל אישור לכל צעד שלהן. אלימות כלכלית מופעלת גם נגד גברים וקיימת גם בקרב זוגות חד מיניים". עוד הוסיפה עו"ד פלסנר: "אני חושבת שראוי שבתי המשפט יפעלו כבר היום ברוח הצעת החוק ויעצרו את האלימות הזו. מניסיוני, אלימות כלכלית כמעט תמיד מלווה באלימות מסוגים אחרים: פיסית, נפשית, רגשית וכו'. יש פחד גדול מאיום נוסף, וזה נמצא בכל שכבות האוכלוסיה ובכל הרמות. אנו לא תמיד יודעים על זה כי יש בושה מאוד גדולה".

"הצעת החוק הממשלתית של ניסנקורן נותנת לדברים שם, מדברת על כך שזה לא בסדר לסגור חשבון בנק, לקחת לאישה כרטיס אשראי", אומרת עו"ד מייזלס ומבהירה: "אני אומרת 'לקחת לאישה', כי בימינו מרבית הרכוש מוחזק על ידי גברים. כשבתי המשפט נסגרו ראינו שאנשים ניצלו את זה לרעה, הצעת החוק הזו היא ברכה אבל היא עדיין לא נותנת מענה לכל הדברים".  

מימין ליאן קהת, שירי מלכה, אורי צפת, יהודית מייזלס ומאיה רוטנברג

עו"ד ליאן קהת אמרה: "אני חושבת שהצעת החוק מבורכת. נקבע בצורה ברורה שאלימות כלכלית יכולה להוות עילה נזיקית. עו"ד קהת הוסיפה: "למשל במצב בו יש בני זוג שמרוויחים אותו הדבר, אך האישה עושה שימוש בכספים ומכניסה את בני הזוג לחובות, בפירוש יש פה עילה לאלימות כלכלית ואני חושבת שיהיה אפשר להשתמש בחוק החדש כדי לתבוע אותה".

עו"ד מורן סמון אמרה: "לדעתי אנחנו צריכים לחנך את הצדדים לקחת אחריות במקום לחוקק עוד ועוד חוקים שבסוף רק מסרבלים את ההליך. זה פוגע בתא המשפחתי, אני חושבת שצריך לדרוש יותר מהשופטים: אם יש אדם אלים צריך לנקוט נגדו בסנקציות וגם אם יש אדם שמשתמש בהליכים כדי ליצר יתרון דיוני בחוסר תום לב גם נגדו יש לנקוט בסנקציות חמורות".

נושא האלימות הכלכלית מציף בדרך כלל את סוגיית האלימות נגד נשים והשיח לגבי תלונות שווא. עו"ד סמון אמרה: "תלונות שווא הן ממש אבל ממש לא הערה שולית בהליכי גירושין, אנחנו מדברים על 30-40 אחוז. יש אלימות גם נגד גברים ונגד ילדים. צריך להתייחס לאלימות לא מבחינה מגדרית אלא נגד אנשים. כשאנחנו מתייחסים לזה בצורה מגדרית, אנחנו חוטאים להגנה על המשפחה כולה".

עו"ד מייזלס סבורה שמדובר בתופעה שולית: זה לדעתי לקחת טיפה בים ולא לדבר על העניין עצמו. נתונים באנגליה מראים שב-21 יום של סגר נרצחו יותר נשים מאשר בכל 21 ימים אחרים מאז תחילת המאה".   

מימין רונן דליהו, ארתור שני, ענת לביא ורן רייכמן

עו"ד מאיה רוטנברג ביקשה להתייחס לתופעה אחרת, מדוברת פחות: "יש תופעה שלא מדברים עליה והיא שותקת והיא תופעת הגברים המתאבדים. גברים שנאלצים להתמודד עם ניכור הורי, מזונות גבוהים שמושטים עליהם שהם לא מסוגלים לקיים את זמני השהות, וגם זו תופעה שצריך לשים בפרונט ולא להקל בה. צריך לדבר על אלימות ללא הבחנה מגדרית אלא אלימות כלפי אנשים, בני זוג, צדדים, ולא לעשות הבחנה בין גבר ואישה".

הקורונה היא אירוע זמני או קבוע?

עורכי הדין בתחום תמימי דעים שמשבר הקורונה צפוי לאתגר את מערכת המשפט ולהביא לשינוי נורמות. "אני חושב שאנחנו עוד לא מבינים את הצונמי שיבוא בעקבות משברי הקורונה", אומר עו"ד רונן דליהו. "זה יבוא בשני אלמנטים: ראשית בנושא המזונות, הפסיקה כיום קובעת שמשבר זמני לא צריך להשפיע על המזונות. ההנחה שזה משבר חולף ובתי המשפט לא מתייחסים לזה ברצינות. אבל אני חושב שככל שיחלוף הזמן ונהיה עדים ליותר ויותר תביעות של הקטנת מזונות כתוצאה ממשבר הקורונה".

לדברי עו"ד דליהו, "האלמנט השני הוא כושר השתכרות שהוא אח תאום בעניין הזה. הרבה מאוד תביעות שתלויות ועומדות יבואו אנשים ויגידו 'לא, אין לי כבר כושר השתכרות'".

עו"ד עדי חן הוסיפה: "אף אחד לא חזה את הקורונה, לא ארגוני הבריאות העולמיים וגם לא המחוקק, השופטים ועורכי הדין. צריך ליצור חקיקה ברוח התקופה, שתתייחס לתופעות החדשות בעקבות הקורונה לעניין שיעור המזונות, תוך התייחסות לתקופות סגר כללי, זמני בידוד, העובדה שאחד ההורים מאבד את פוטנציאל השתכרותו או מקצועות שייעלמו לתקופה לא מבוטלת כמו למשל מדריך טיולים שלא יוכל לחזור בקרוב לעבודתו הרגילה וכו'".

איך אפשר להתמודד עם המציאות החדשה? עו"ד טליה פרדו הציעה: "ראוי במקרים מתאימים לתת סעדי ביניים ולראות מה קורה בעוד כמה חודשים. בענייני מזונות השאלה היא מה קורה בשטח, והמערכת לא תמיד יכולה לתת מענה מיידי".

להכין צוואה בכתב יד

אחד הנושאים שהביקוש להם גבר מאוד בתקופת הקורונה הוא הצוואות, אנשים שחוששים למצב בריאותם מבקשים להתכונן לכל תרחיש ולהסדיר את חלוקת רכושם לאחר שילכו לעולם. אלא שבגלל הדרישות הנוקשות לעריכת צוואה, פעמים רבות מתעוררים קשיים: "נסו להיכנס למחלקת קורונה בבית חולים או במלונות", אומר עו"ד אורי צפת. "יש לכם לקוח, הוא רוצה להכין צוואה, איך עושים את זה? לא ניתן לעשות את זה". 

מימין אבנר זינגר, איימי בכור, טליה פרדו ולורי גייזלר

לדברי עו"ד צפת: "הפתרון היחיד הוא לעשות צוואה טלפונית, אין לנו פתרון איך לעשות צוואה למי שנמצא במחלקת קורונה, במלונות או באשפוז. מי שמונשם או במצב קשה פספס כבר את ההזדמנות לעשות צוואה. אותה בעיה נוצרת גם ביחס לאנשים מבוגרים שנמצאים בבתי אבות, ומשוועים לעשיית צוואה. אנחנו, לשכת עורכי הדין, הצענו לעשות צוואה בזום אבל המחוקק לא אישר את זה".

עו"ד רות דיין וולפנר הציעה: "שהלקוח יקח דף נייר ועט ויערוך צוואה בכתב יד. זה הפתרון שאני מציעה ללקוחותיי". עו"ד צפת סבור שהפתרון הזה עלול לייצר קשיים לאחר פטירת המנוח: "זה יזמין התנגדויות, כשהוא ילך לעולמו אפילו על זיהוי כתב היד".

עו"ד טליה פרדו אמרה: "צוואות בכתב יד הן צוואות טובות ביותר בעיני. כמובן לא לשכוח לחתום ולציין תאריך והצוואה תקפה. הרבה פעמים כשקוראים את הצוואה הזו, אתה רואה בדיוק מה כל מוריש התכוון שיעשו ברכושו ומה רצה שיעשה ברכושו. לעומת זאת, דווקא כשקוראים צוואות אחרות רואים את כמות התקלות שהיו יכולות להימנע".

עו"ד אבנר זינגר אמר: "אני חולק על הקביעה שלא קיימת כיום מודעות לעריכת צוואות. כיום כל זוג שמתחתן ועורך הסכם ממון עושה גם צוואה. גם מבוגרים מודעים לכך שרצוי שיערכו צוואה. לגבי האפשרות לערוך צוואות בתקופת הקורונה לנוכח המגבלות הנובעות מהסגר, הרי שאלה שנמצאים בבידוד ואף אלה המאושפזים, באפשרותם לערוך צוואה בכתב יד. היינו: לכתוב בכתב ידם את אשר הם רוצים לצוות לחתום ולהוסיף תאריך ומסמך כזה הנו צוואה תקפה לכל דבר ואין צורך בצירוף חתימות של עדים".

לדברי עו"ד זינגר: "אם מדברים על הקשיים המתעוררים בתקופת הקורונה מי שחושש שיהיה מוגבל ותימנע ממנו האפשרות לטפל בענייניו הכספיים מומלץ לערוך יפויי כוח מתמשך המאפשר למיופה הכוח לפעול בשמו ולבצע פעולות בהתאם להנחיות מראש שיינתנו לו".

ומה לגבי השאלה מה עורכי הדין ירוויחו אם צוואות נעשות בכתב יד ללא סיוע עו"ד? על כך השיבה עו"ד שירי מלכה: "זה לא נכון שלא נוכל להרוויח מזה, אפשר לתת יעוץ, לנהל שיחות זום עם הלקוח וכו'".

בידי מי תהיה משמורת הילדים?

כיום ברוב מקרי הגירושין נוטים בתי המשפט לקבוע משמורת משותפת לאב ולאם. מסתבר שברירת המחדל הזו לא בהכרח מקובלת על כל העוסקים בתחום.

עו"ד מאיה רוטנברג אומרת: "בחוק הכשרות המשפטית לא מופיע המונח משמורת, המונח הזה צריך להיעלם. בית המשפט צריך לבחון ההתנהלות של המשפחה המונחת בפניו. בית המשפט צריך לצאת מנקודה ששני ההורים שווים ואז לבחון מה קרה במשפחה שמופיעה בפניו. צריך לדבר על אחריות הורית ועל זמני שהות".

מימין מורן סמון, מתת פלסנר, עדי חן ורות דיין וולפנר

עו"ד ענת לביא מחדדת את ההבחנה: "אחריות הורית משותפת אינה משמורת משותפת. צריך להבהיר את ההבדל. האחריות ההורית היתה מאז ומעולם אבל היום משתמשים במונח יותר וזה לדעתי יצר שקט פסיכולוגי. אחריות הורית משותפת מחליפה את המשמורת. בעבר כשנקבעה משמורת לאמא, האמהות תפסו בעלות על הילדים והיו תלונות של אבות, 'היא לא משתפת אותי היא מחליטה לבד, הילדים לא רק שלה', ואז הגיעה המשמורת המשותפת שנכנסה במלוא עוצמתה והתפתח המושג של אחריות הורית משותפת".

עו"ד רות דיין וולפנר ציינה שכיום "רשויות הרווחה כמעט ולא מפעילות שיקול דעת ומשמורת משותפת זו ברירת המחדל שלהן. נדיר שמציעים משהו אחר. היום האבא שלא ראה את הילדים כלל מאחר שהוא הייטקיסט ועסוק, פתאום רוצה משמורת משותפת".

עו"ד מייזלס הוסיפה: "התפקיד שלנו הוא לייצר פתרונות למשפחות שונות, זה שהיום כל התסקירים דומים זה לזה זה דבר רע, משפחות שונות צריכות לקבל יחס שונה. צריך להיזהר ולהבחין בין תפקיד המשפט כמעצב או משנה חברה לבין תפקיד משקף חברה. העולם הוא כזה שאם אתן יורדות במעלית בשלוש וחצי או ארבע אתן לא פוגשות גברים, רק נשים. נכון שיש גם אבות אבל הם אחוז קטן. בעולם שאנחנו נמצאים אם נכיל כללים שוויוניים על מציאות שאיננה שוויונית בהכרח נפגע בצד החלש".

עו"ד קהת הוסיפה: "התסקירים נראים כולם אותו דבר מתוך מגמה של המערכת להחיל משמורת משותפת כברירת מחדל, למרות שזה לא תמיד המצב הרצוי במקרה נתון".

עו"ד לורי גייזלר: "פקידות סעד מתעלמות מנושא המשמורת בתסקירים ואומרות אחריות הורית משותפת. אנחנו צריכים שתהיה לנו בהירות, הייתי מאוד שמחה אם היתה הבהרה לכל שופטי ישראל איך הם צריכים להחליט לגבי משמורת".

עו"ד מורן סמון: אני בעד ביטול חזקת הגיל הרך. היא פוגעת בנשים ובמשפחה . הדרך לגדל ילדים בריאים יותר היא להשאיר את הנוכחות של שני ההורים בחיי הילדים".

המלצה: שיטת הקינון

טיפ לסיום כדאי להקל על הילדים בימי הקורונה: עו"ד ארתור שני: "חצי מהמשפחות בישראל הן משפחות שבהן הילדים חולקים זמני שהות בין בתים, לרבות במשמורת משותפת. ראוי היה שקובעי המדיניות היו לוקחים נתון זה בחשבון ומבהירים כי לאור הסיכון הנמוך בהדבקה מילדים, יתאפשר או יומלץ הסדר של קינון, במסגרתו הילדים נשארים בבית - וההורים מתחלפים. כמו כן, אם יש כמה ילדים כדאי לחשוב על טובתם ואם יש הורה בבידוד או אחד מהילדים בבידוד - לא להעניש את השאר בכך שיישארו בבידוד אף הם. ניתן לפצל את הילדים ולקיים שגרת קשר טלפונית או בזום עד יעבור זעם, עם הצד במשפחה שבבידוד. מכל מקום, בזמן מצב חירום, חרף המשקעים ולטובת הילדים כדאי להיות יצירתיים ולעשות כברת דרך - אף כזו שלא הייתה קורית בשגרה".