שימו לב, אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר. קראו עוד הבנתי
Dun
האדר מובייל דן אנד ברדסטריט duns100

NIMBY: המלחמה החמקמקה של הרשויות במפעלי התעשייה

אחד הסימפוטמים של נימב"י כנגד מפעלי תעשייה הוא "צרות המגיעות בצרורות". כיצד לזהות האם זו פעולה מכוונת של הרשות המקומית?

נועה טלבי 15:0515.09.20

 מוגש מטעם DUN'S 100

 

מפעלי תעשייה ובניהם תעשייה כבדה או מזהמת (או גם וגם) הם חלק בלתי נפרד מהייצור והבניה בכל מדינה. הם מספקים משאבים ומוצרים חיוניים כגון בטון ומלט, ולא ניתן לקדם תנופת בנייה בלעדי משאב זמין זה . אולם מפעלים אלו לא רצויים בתחומי הערים השונות, ובעיקר ערים במרכז הארץ הסובלות מהעדר שטחים. מפעל תעשייה לרוב משתמש בשטח גדול, פעילותו עלולה ליצור מפגעי זיהום אויר, רעש ואשפה. חזות מפעל כזה לרוב אינה אסתטית ובנוסף לכל זאת – המפעל זכאי לארנונה בסיווג תעשייתי מופחת ואינו מעשיר את כיס הרשות המקומית.

 

עוד גורם המשפיע לרעה על מצב מפעלי התעשייה הוא השתנות התוואי העירוני והתרחבות שכונות המגורים לשולי העיר, עד כדי קרבה הדוקה לאזורי תעשייה. במצב זה, המפעל הופך להיות מטרד עבור השכנים החדשים המשקיפים עליו ממרפסותיהם במקום על פארק ירוק או בניין משרדים מעוצב למשעי. כאן מתחיל לחץ על הרשות המקומית לגרום למפעל הכעור בעליל, להעתיק את מקומו.

 

גם כאשר סוף סוף קם אזור תעשייה ייעודי שפותח את שעריו למפעלים נואשים, צו הארנונה מנצל את ההזדמנות והאזור עלול לקבל תעריפי ארנונה גבוהים עבורו בלבד (כפי שקרה בפארק מבוא כרמל של המועצה האזורית מגידו). מגמה זו סותרת את כוונת המחוקק אשר רצה להקל עם ארנונה נמוכה לתחום התעשייה כדי לפתחו.

 

תופעת ה NIMBY נגד מפעלי תעשייה

 

יצירת תמריץ שלילי לעסקים מסוג מסוים היא תוצאה של אפלייתם לרעה בשל עצם קיומם, ולאו דווקא כתלות במפגעים שייצרו. תופעה זו ידועה בשם NIMBY - Not In My Back Yard- או- נמב"י (נגד מקום בחצרי) והיא מופנית בין היתר גם כלפי מפעלי תעשייה. כיום כל תחום רישוי העסקים, הארנונה והתכנון והבניה מצוי בידי הרשות המקומית באופן בלעדי, ולכן, כאשר סר חינו של עסק מסויים מעיניה היא יכולה ללא כל קושי להשתמש בסמכויותיה השונות כדי לפעול נגדו באופן שיזרז את עזיבתו מהשטח. המדינה מודעת לכך, ולראייה, בשנת 2017 נעשה ניסיון שכשל, לקדם תיקון בחוק רישוי עסקים שכונה "חוק נימב"י". מטרתו היתה להעביר את סוגיית רישוי מפעלי תשתיות לאומיים מידי הרשות המקומית לידי משרד הפנים.

 

עו"ד נועה טלבי עו"ד נועה טלבי צילום: סוזי לוינסון

 

איך עושים NIMBY באמצעות ארנונה?

 

למפעלי תעשייה ישנו סיווג ארנונה מיוחד בתעריף נמוך. המטרה היתה לעודד ולהקל על התעשיינים אך הוא יוצר בעיה מול הרשויות המקומיות שמעדיפות שבתחומן יהיו עסקים "נקיים" יותר שישלמו ארנונה גבוהה יותר. תעריף של עסק מסחרי רגיל או משרדים, עומד על פי 2 לפחות ולעיתים אף פי 3, תלוי בצו הארנונה של הרשות המקומית.

 

הרשויות לא מסתירות את רתיעתן מתחום התעשייה

 

הרשויות המקומיות יכולות להגיש בקשות לאישור חריג לשינוי תעריפי הארנונה, לשרי הפנים והאוצר. הניסיון מלמד שבקשות אלו עלולות לקבל את אישור השרים גם אם התוצאה אינה לגיטימית או אפילו סבירה.

מספר רשויות מקומיות מרכזיות הגישו בשנת המס 2020 בקשות לאישורים חריגים כאלו ובהן לא קשה להבחין בנימה הביקורתית כלפי מפעלי התעשייה: נתניה- בבקשה לאישור חריג ביקשה עיריית נתניה להוסיף סיווג חדש וספציפי של מבנה תעשיה ומלאכה למפעלי בטון, מלט, טיט וכדומה. כיום מסווגים מפעלים אלו כ"תעשייה ומלאכה". מדובר על בקשה להעלות את התעריף ב-4.79%. המעניין הוא הנימוק לבקשה:

" מדובר במפעלים הגורמים לנזק לסביבה: המשאיות הגדולות הורסות תשתיות של כבישים ומדרכות וכו' ולכן אנו מעוניינים להעלות תעריפי הארנונה על מנת שאולי ישקלו להעתיק את מקום המפעלים."

לקרוא ולא להאמין.

 

חולון- ביקשה להוסיף סיווג תעשייה מזהמת במתחם אזור התעשייה אשר יחול על מפעלי בטון, מפעלים לציפוי מתכת ומפעלים שמערכת האנרגיה שלהם מופעלת באמצעות סולר. חולון מנמקת כך את בקשתה:

" קיומו של מפעל תעשיה מזהמת מהסוגים המצויינים בסעיף הנ"ל... מחייב הקצאת משאבים מרובים לפיקוח הדוק על רישוי ותפעול המפעל, תוך מתן הנחיות מדויקות של הגורמים המקצועיים המפקחים בעירייה לכל מפעל ומפעל.

 

בנוסף, נכסים מסוג זה מטילים הוצאות רבות וכבדות על הרשות המקומית, כמו לדוגמא: ניקוי הכבישים, ניקוי קולטנים ומניעת חדירת רעלים למי תהום. משכך, קיימת הצדקה שהנטל הכספי הכבד הנוסף יוטל על מפעלי התעשייה המזהמת ולא על כלל הציבור. "

 

חולון העריכה את העלייה הצפויה בארנונה למפעלי תעשייה כתוצאה מהסיווג החדש ב- 580,000 ש"ח.

 

אשדוד- בטיוטת צו הארנונה של עיריית אשדוד לשנת 2020 הוגשה בקשה להעלאה של 15% למבנים המשמשים לייצור חשמל ותחנות כוח; עיבוד וזיקוק מוצרי דלק; ייצור דשנים וכימיקלים אחרים ותחנת מעבר לאשפה. חולון נימקה את הבקשה ב"צורך של העירייה במשאבים חדשים לצורך היערכות לטיפול בסיכון הנובע ממפעלים/עסקים עתירי חומרים מסוכנים".

 

למזלם של מפעלי התעשייה, השרים לא אשרו את העלאות התעריפים והסיווגים המצוינים מעלה בשנת 2020.

 

שנת קורונה? פעולת הרשויות נגד המפעלים ממשיכה

 

אם חשבנו שהקורונה תמנע מהרשויות המקומיות לפעול בשנת 2021, יש רשויות שהוכיחו לנו אחרת:

 

חיפה – בצו הארנונה של חיפה קיים סעיף נפרד עבור מפעלים לזיקוק מוצרי דלק, ייצור דשנים וכימיקלים. לקראת שנת המס 2020 עיריית חיפה הגישה בקשה חריגה להעלות את התעריף של מפעלים אלו ב-10% עבור מפעלים שנמצאים במתחם בתי הזיקוק ו-6.92% עבור מפעלים שמחוץ לו. לאחר שבקשתה נדחתה בשנת 2020, היא מבקשת להעלות את המס על המפעלים הללו בשני המיקומים בשנת 2021 ב-10%.

מועצה אזורית חוף השרון- הוסיפה תת סיווג למבנים המשמשים לתעשיית בטון כימיקלים, גז, נפט, דלק, תעשיה מזהמת . התעריף הוא פי שלוש וחצי (מ- 43 ₪ למ"ר ל- 155 ש"ח למ"ר לשנה).

 

איך עושיםNIMBY באמצעות רישוי עסקים?

 

אחת הדרכים הקלות ביותר עבור רשות מקומית לפעול נגד עסק בלתי רצוי, היא לשלוח אליו פקחי תכנון ובנייה ופקחי רישוי עסקים. ביקורות אלו יגרמו לאיתור ליקויים שעלולים להוביל לסגירתו, להגדיל את חיובי הארנונה שלו או לביטול רישיון העסק שלו.

 

נימב"י היא תופעה חמקמקה וקשה לזיהוי לעיתים. סימפטום של התופעה הוא כאשר "הצרות מגיעות בצרורות" ולפתע לעסק ישנן בעיות במספר חזיתות שונות. או אז יש לבחון האם מדובר על פעולה מכוונת של הרשות המקומית אשר מנסה להרחיק תעשיות כבדות מתחומה באמצעות כלים שונים שבסמכותה.

 

בעל מפעל שינסה באופן טבעי לטפל בכל אחד מהסימפטומים והתסמינים השונים, ימצא עצמו עסוק בחזיתות שונות ורבות. במצב זה נדרש טיפול הוליסטי תוך הבנה של האינטרס הנגדי ובקיאות מלאה בדרכים להתמודדות איתה.

 

משרדנו מכיר היטב את התחום, על זוויותיו השונות, ויש לנו את הידע והניסיון להבדיל בין פעולות לגיטימיות לבין ניסיונות יצירתיים של הרשות המקומית לערבב תחומים כדי להשיג מטרות זרות.

 

מאת עו"ד נועה טלבי, עו"ד רישוי עסקים ומוניציפלי, משרד עו"ד נועה טלבי ושות'