$
Duns פיננסים
האדר מובייל דן אנד ברדסטריט duns100

היחס לתיירות במשבר הקורונה: עוד מחדל בשרשרת ארוכה של מחדלים

ענף התיירות ספג מכה קשה בעולם כולו; בישראל ממתינים לפתיחת השמיים כדי "לחזור לשגרה". עו"ד גדיאל בלושטיין ממשרד AYR – על האתגרים הצפויים ודרכי פעולה אפשרויות

גדיאל בלושטיין 10:0212.07.20

 מוגש מטעם DUN'S 100

 

בכל העולם, ענף התיירות שותק לחלוטין וספג את המכה העזה מכול. הסיבות ברורות: תיירות פירושה מפגשים ישירים מרובים בין אנשים, וכל שרשרת התיירות (טיסות, העברות למלונות ואירוח בהם, אטרקציות וכיוצ"ב) עומדת בלב האיסורים שמטרתם למנוע את התפשטות הקורונה. השאלה היא: כיצד מתמודדות ממשלות שונות עם מצב זה ואיזה סיוע ניתן לתת לענף על מנת שייחלץ מהמשבר. התשובה לשאלה זו נעוצה במרכזיות הענף בכלכלה של כל מדינה שהרי, חשיבות התיירות לצרפת אינה דומה לחשיבות התיירות לתימן, לצורך העניין.

 

בישראל, באופן תמוה, ענף התיירות מעולם לא היווה שיקול אמיתי בהכנסות המדינה, למרות שהענף הכניס למדינה בשנת 2019 כ-12 מיליארד. אי הבנה של חשיבות התחום הניבה שרשרת ארוכה של מחדלים בו (ונסו לחשוב, למשל, מתי הוקם לאחרונה בארץ מלון תיירותי בן מאות חדרים וברמה גבוהה). כאילו שוכחים שהתיירות מעוררת ומתחזקת תחומי כלכלה רבים מעבר לתחומים הישירים, החל ממוניות דרך קניות וכלה במסעדות.

 

לכן, לא מפתיע שגם במשבר הקורונה התיירות זכתה בישראל להתייחסות דומה מאוד לתחומים אחרים מבלי לבדל אותו או למצוא פתרונות במטרה לתחזק את הענף למען עתידו.

 

על מנת להבין את ההבדלים בין מדינות בעלות מודעות לשירותי תיירות לבין ישראל, אספר כי מדינות רבות באירופה שילמו את משכורות העובדים בענף התיירות (ויש כאלו שעדיין ממשיכות לשלם), רק על מנת לשמר כוח אדם מיומן כאשר השמיים ייפתחו.

 

על כן, עם פתיחת השמיים, בישראל צפויים לקשיים בכל התחומים: כוח אדם מיומן לא בהכרח יחזור לעסוק בתחום שגם כך לא מתאפיין במשכורות ראויות, עסקים שנסגרו כמו מלונות יצטרכו לקבל הזרמת חמצן מסיבית כדי להיפתח מחדש, חברות ההסעות שסבלו קשות יצטרכו למצוא מקור כספי להתניע מחדש ועוד.

 

החשש הגדול הוא שמדינות בתמכו בענף, ייהנו מעדיפות כיעדי תיירות ויוכלו להציע מחירים נמוכים, לעומת ישראל שבכל מקרה נחשבת ליעד יקר ולא נראה שמחירי השירותים יירדו.

 

עו"ד גדיאל בלושטיין עו"ד גדיאל בלושטיין צילום: אופיר אייב

 

מי שסובר שעודף הידיים העובדות – האבטלה – תהווה מקור שימלא את הענף בכוח אדם זול, טועה שכן מדובר בענף מקצועי הזקוק לעובדים מנוסים, והכשרה בתחום התיירות לוקחת זמן רב. מעבר לכך, התאוששות ענף התיירות תחל רק בשנת 2021, ופתיחת השמיים לפני כן לא עתידה למלא את החלל ל-2020

 

כאשר ממשלת ישראל עובדת ללא סדרי עדיפות ברורים, ללא תוכנית כלכלית ונכנעת לקבוצות לחץ, במקום לעבוד מסודר ושיטתי, קשה לי להיות אופטימי.

 

אל-על היא דוגמא מצוינת לחוסר חשיבות ענף התיירות בעיני הממשלה: האם השאלה היא מי יהיה בעל השליטה בחברה, או שהשאלה החשובה היא העסקת אלפי אנשים? ה"חשיבה העסקית" כמדווח בעיתונות לגבי עמדת האוצר בעניינה של אל על, אינה רלוונטית עתה.

 

משישראל מצויה באיחור ניכר בתחום, בשלב הזה יש מעט מאד שניתן לעשות, ובכל זאת, הנה כמה פעולות פשוטות והכרחיות, שלא כרוכות בעלות גבוהה:

-בעסקים עתירי מימון כגון מלונאות יש צורך מיידי למחזר הלוואות בערבות מדינה. הסיכון למדינה הכרוך בערבותה הינו נמוך יחסית בהינתן שבטווחים סבירים, נאמר שנת 2023, התחום יחזור למצבו ערב הקורונה. בתחומי בעלי סיכון גבוה יותר כגון הסעות, המדינה יכולה להקטין את הסיכון שבערבותה על ידי כפייה על גורמי המימון להשתתף בערבויות (לא רק נטילת ערבות אישית אלא השתתפות בשעבוד נכסים).

 

-בתחומים המקצועיים כגון סוכני נסיעות, מורי דרך, בעלי תפקידים במלונות ודומיהם, יש מקום להאריך את החל"ת במימון המדינה. אנשים אלו חיוניים לענף וצריך לשמר אותם.

 

-יש צורך לרכז מאמצים בתחומי תיירות שרגישים פחות לקורונה כמו צליינות, גם אם הרווחיות בתחום זה נמוכה.

 

-יש צורך קריטי לרכז מאמצים להגיע להסכמים בילטראליים עם מדינות שונות שחשובות לתיירות נכנסת, ופתיחת השמיים בהקדם. בכל הכבוד, מה הטעם לפתוח את השמיים לקפריסין כאשר ברור שמדובר בתיירות יוצאת בלבד? המדינה לא אמורה לעסוק בנופשונים אלא בהגברת הפעילות הכלכלית בישראל.

 

-פישוט ההליכים לקבלת התיירים בכניסה לישראל.

 

אם נתחיל מפעולות אלה ונדע להקדיש להן את תשומת הלב הראויה (בתכנון ובביצוע), כבר נהיה במצב טוב יותר, בתחום שזקוק לגלגל הצלה ויפה שעה אחת קודם.

 

הכותב, עו"ד גדיאל בלושטיין, הוא שותף במחלקת משפט מסחרי במשרד עורכי הדין AYR - עמר רייטר ז'אן שוכטוביץ ושות' , ומתמחה, בין השאר, בייצוג תאגידי תיירות גדולים באירופה