$
Duns משפט
האדר מובייל דן אנד ברדסטריט duns100

קריסה כלכלית גלובאלית? יש להקים בית דין בינלאומי לחדלות פירעון

לעומת משברים פיננסיים גלובאליים שחווינו בעבר, משבר הקורונה העולמי משנה לחלוטין את כל דפוסי החשיבה וההתנהלות שהכרנו עד כה

יוסי מנדלבאום 14:2707.04.20

 מוגש מטעם DUN'S 100

 

המשבר הפיננסי העולמי שארע במחצית השנייה של שנת 2008 הוביל בזמנו לעליית סיכוני האשראי הבנקאי, בעיקר בענפי הנדל"ן, התעשייה והמסחר. ענפים אלה נפגעו בעיקר מן התנודתיות החדה בשוקי העולם בשערי החליפין. משבר זה הוביל גם לתגובת שרשרת בלתי נמנעת של החברות הישראליות הגדולות שפעלו בענפים שונים בחו"ל, בעיקר בתחום הנדל"ן (למגורים ומסחר).

 

עד לפרוץ אותו משבר פיננסי עולמי השוק בישראל היה רגיל להליכי חדלות פירעון של חברות תפעוליות, שרובן נמנה עם שכבת העסקים הקטנים-בינוניים. חריג לכך היו מקרי קריסת הבנק למסחר בשנת 2002, קריסת רשת הקמעונאות קלאבמרקט בשנת 2005 והתמוטטות קבוצת חברות הבנייה חפציבה בשנת 2007. בעקבות משבר 2008, חברות גדולות במשק הישראלי שנקלעו למצבי חדלות פירעון, דוגמת אפריקה ישראל, דלק נדל"ן או אלביט הדמיה, ניהלו מו"מ עם נושיהן לשם איתור פתרונות למצבי המשבר, שלא באמצעות מכר נכסים ופעילות או מניות למשקיע חיצוני. תכניות ההבראה שגובשו בשעתו כללו הזרמת הון עצמי נוסף ע"י בעלי השליטה, דחיית תשלומים, המרת חוב קצר טווח בארוך, המרת חוב במניות החברה ועוד. . תכניות הבראה אלה, שארגנו את התחייבויות החברה ומבנה ההון שלה מחדש, זכו לשם "הסדרי חוב".

 

לעומת משברים פיננסיים גלובאליים שחווינו בעבר, משבר הקורונה העולמי משנה לחלוטין את כל דפוסי החשיבה וההתנהלות שהכרנו עד כה. משבר זה צפוי להוביל עסקים קטנים ובינוניים לחדלות פירעון מיידית, אשר יוביל לאפקט כדור שלג על תאגידים תפעוליים גדולים ומשם למערכת הבנקאית, חברות הביטוח וחברות החזקות ציבוריות. נוכח קשרי המסחר הגלובאליים ההדוקים בענפי שירותים ותעשייה רבים, , הרי שחדלות פירעון של חברה במדינה מסוימת עשויה במידה רבה להשליך על חברה נוספת המאוגדת במדינה אחרת.

 

בחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, שנכנס לתוקף ב-2019, קיים חלק שלם אשר נועד לאפשר התמודדות יעילה יותר עם הליכי חדלות פירעון בעלי היבטים בינלאומיים, בהם לחייב חדל הפירעון יש נכסים בכמה מדינות או שנושיו מצויים במדינות שונות. החלק הרלוונטי בחוק החדש העוסק בהליכי חדלות פירעון בינלאומיים מבוסס על חוק מודל שפותח בוועדת האו"ם למשפט מסחרי ובינלאומי ) ושאומץ במספר רב של מדינות בעולם (כגון ארה"ב, בריטניה, אוסטרליה, קנדה ויפן).

  

עו"ד יוסי מנדלבאום עו"ד יוסי מנדלבאום צילום: אופיר אייב

 

החוק החדש מבחין בין "הליך זר עיקרי" לבין "הליך זר משני". הליך זר עיקרי הוא הליך זר המתנהל במדינה זרה שבה נמצא "מרכז ענייניו" של החייב. מרכז ענייניו של תאגיד הוא מקום התאגדותו, ומרכז ענייניו של היחיד הוא מקום מגוריו. הליך זר משני, הוא הליך שאינו הליך עיקרי. כלומר, הוא מתנהל במקום שאינו מרכז ענייניו של החייב, אך נדרש כי החייב ינהל באותה מדינה פעילות כלכלית קבועה שאינה ארעית ובלבד שהוא מעסיק באותה מדינה כוח אדם. אם הכיר בית המשפט בהליך זר עיקרי, התוצאה היא השהיית פירעון חובות העבר של החייב והקפאת ההליכים נגדו, וכן השהיית כל העברה של זכות בנכס של החייב או שעבודו. אם הכיר בית המשפט בהליך זר משני, רשאי הוא, לבקשת בעל התפקיד הזר, לתת כל סעד כאמור בהליך זר עיקרי,. במידה והוגשה בקשת הכרה בהליך זר לאחר שנפתחו הליכי חדלות פירעון, תינתן עדיפות להליך בישראל על פני ההליך הזר, במובן זה שלא יינתן סעד שיפגע בהליך המקומי. כל זאת מתוך הנחה שמדינה אחת תכבד את הצווים השיפוטיים של מדינה אחרת כאשר מרכז הכובד היחסי של חדלות הפירעון מצוי במדינה בה ניתנו הצווים והחל בה הליך חדלות הפירעון העיקרי.

 

בעיני, קיים ספק רב אם צווי חדלות פירעון שכאלה יכובדו במדינות אחרות, כאשר יתברר כי חלק לא מבוטל מעובדי התאגיד, נושיו או נכסיו, דווקא אינם מצויים במדינה בה נפתח לראשונה הליך חדלות הפירעון. בהעדר אמנה כוללת שתסדיר את תחום חדלות הפירעון ביחסים שבין מדינות, ייתכנו מקרים בהם צווי חדלות פירעון שיינתנו בישראל יהיו תיאורטיים גרידא. ראשית, ייתכן מקרה שבו דירקטוריון החברה יושב במדינה זרה שבה הוא אינו כפוף לצווים שיפוטיים מישראל. שנית, ייתכן כי מדובר בנכסים של חברה המוחזקים על ידי חברות זרות, בשרשור, שאף הן אינן כפופות לדין הישראלי ולצווים שניתנים מכוחו; שלישית, כאשר מדובר בחברת החזקות, שאין בה פעילות שוטפת אותה יש "לנהל", בעל התפקיד שימונה בישראל ייתקל בבעיות סמכות לניהול החברות הבנות בהן אותה חברה מחזיקה; רביעית, יש לזכור שהמשבר הנוכחי עשוי להוביל למעין "מירוץ סמכויות" בין נושים במדינות שונות ואף למירוץ בינם לבין בעלי השליטה בתאגיד.

 

המשבר הנוכחי, שכמותו עוד לא ידע העולם, מכריח אותנו לחשיבה אחרת בתחום חדלות הפירעון - חשיבה בינלאומית. כבר עתה, עת המשבר הבריאותי עוד מצוי בשיאו במספר מדינות, מנהיגי המדינות המפותחות צריכים להוביל מהלך משותף של הקמת ועדת כלכלנים ומשפטנים בעלי מומחיות וניסיון במצבי משבר, אשר ינסחו יחד אמנה משותפת בה ייקבעו כללי חדלות פירעון כלליים שיהיו מקובלים על המדינות, לרבות הסדרת הסמכויות המדינתיות במקרים בהם מתעוררות שאלות בנוגע למרכז הכובד היחסי של תאגיד זה או אחר והשפעת חדלות פירעונו על צדדים נוספים במדינות שונות. כן מוצע, כי אמנה זו תכלול, לראשונה, ערכאה שיפוטית בינלאומית של חדלות פירעון, אשר תידון ותכריע באותם מקרים בהם תהא מחלוקת בין שתי מדינות או יותר, בסוגיות הנוגעות לפערים בין דיני חדלות פירעון מדינתיים ובשאלת השליטה בניהול הליך חדלות הפירעון העיקרי של אותו תאגיד לעומת הליכי חדלות פירעון משניים ומקומיים.

 

מאת עו"ד יוסי מנדלבאום, שותף במחלקה המסחרית במשרד ליפא מאיר , המתמחה בהסדרי נושים, שיקום והבראת חברות, פירוקים וכינוסי נכסים.