בצל התפשטות הקורונה: נכון לעכשיו זכויות מעסיקים ועובדים

 מוגש מטעם DUN'S 100

מתוך מגמה להתמודד עם משבר הקורונה, התפרסמו לאחרונה מבול של החלטות ממשלה, הנחיות ותקנות שעת חירום. להלן עיקרי הדברים המתייחסים לשוק העבודה, על מנת לחדד דברים ולעשות "סדר בבלגן" בכל הקשור להמשך פעילות בשוק העבודה.

הגבלת מספר העובדים בו זמנית במקום העבודה

1. ביום 22.3.2020 התפרסמו תקנות שעת חרום בדבר הגבלת מספר העובדים. העבודה הציבוריים והפרטיים, שעיקרם הוא היתר לשהייה 30 עובדים או 10 במקום עבודה לסך של 30% ממצבת העובדים בו זמנית, לפי הגבוה מבין השניים.

2. מיהו "עובד" לצורך התקנות? הגדרה רחבה: "כל מי שמועסק וכל מי שנותן שירות בחצרי המעסיק מדי יום, בין שמתקיימים בין הצדדים יחסי עבודה ובין שלא מתקיימים יחסים כאלה".

3. חריגים למגבלה הכללית גופים המספקים שירותים חיוניים כהגדרתם – למגבלה בתקנות, בכפוף לצמצום פעילותם לפעילות חיונית בלבד, יכולים לחרוג מהמגבלה, ולשם הדוגמא:

שירותי בריאות 100% ממצבת העובדים; משטרה 95%; תעשיה ביטחונית, אנרגיה, חשמל, גז 50% מצבת העובדים; משרד הביטחון ומפעל תומך ביטחון 60%, משרד העבודה והרווחה, משרד האוצר, משרד ראש הממשלה, משרד המשפטים, רשות שוק ההון והביטוח 60%.

תחומים נוספים: מזון ומשקאות, הובלה ואחסנה, חקלאות, נמלים וספנות, תחבורה, שירותי רווחה, הגנת סביבה (אין זו רשימה ממצה, יש לבחון את התוספת לתקנות.)

4. מקומות עבודה שיכולים להמשיך בעבודה בהיקף מלא, בכפוף לדינים הספציפיים החלים עליהם, הם מפעלים המסווגים כמתן שירותים קיומיים, דוגמא נוספת: מקומות עבודה העוסקים בעבודת בינוי או תשתיות, בהם העבודה אינה כוללת התקהלות במבנה סגור, יכולים להמשיך להעסיק את כלל העובדים.

5. במגזר הציבורי (במובן הרחב: משרדי ממשלה, חברות ממשלתיות, רשויות מקומיות וחברות עירוניות, מוסדות להשכלה גבוהה, מועצות דתיות וכד') אלה גופים שתפקודם חיוני לצורך התמודדות עם התפשטות הנגיף מבחינה בריאותית, מנהלתית וכלכלית, ועל כן מגבלת מספר העובדים באותם גופים משתנה, בהתאם לרלוונטיות וחשיבות הטיפול. מנכ"ל הגוף יגדיר מיהם "עובדים חיוניים" ומיהם "עובדים רגילים".

6. חובת המעסיק הכלל, לא לאפשר כניסה של עובדים למקום העבודה או שהייה שלהם בו זמנית, מעל המספר המותר. המעסיק הפרטי יכול להחליט על רוטציה בין עובדים או על מספר נמוך יותר של כוח העבודה במקום העבודה. שימו לב, האיסור (במגזר הפרטי הוא על שהייה במקום העבודה ולא על ביצוע העבודה.

7. התקנות אינן חלות על הרשות השופטת, הרשות המחוקקת, משרד מבקר המדינה, לשכת נשיא המדינה, ועדת הבחירות המרכזית.

עו"ד גילת ויזל-סבן ועו"ד שחר הופמן צילום: דן לרנר

יציאה לחופשה מרוכזת של עובדי המגזר הציבורי

8. בהסכם בין ממשלת ישראל והגופים הגדולים במגזר הציבורי נקבע כי עובדי המדינה ועובדי אותם גופים שאינם מוגדרים "כעובדים חיוניים" יצאו לחופשה על חשבון יתרת החופשה השנתית עד לאחר חג הפסח, היינו עד 16.4.2020 בהעדר חופשה חיובית, הם יחויבו בחופשה בחסר, כשבמקביל תוקם קרן ימי חופשה אצל המעסיק שתפעל לסייע לעובדים שאין ברשותם יתרת חופשה חיובית.

9. הסכם זה קיבלת תוקף בתקנות שעת חרום, המרחיבות את תחולת ההסכם על מרבית הגופים במגזר הציבורי, עליהם חל חוק יסודות התקציב.

10. בהנחיות לגופים השונים, פורטו הכללים להגדרת התנאים ביחס "לעובדים חיוניים" ולדרך אישורם, כמו-כן נקבעו כללים באשר לעבודה מהבית בכל הקשור להיקף, אופן הדיווח, איסור תשלום כוננות ושעות נוספות.

פעילות במרחב הציבורי

11. התקנות שפורסמו ב-21.3.2020 קובעות, כי יש לצמצם את היציאה למרחב הציבורי, למעט למטרות המנויות בתקנות, כגון: הגעה למקום העבודה וחזרה ממנו טיפול באדם נזקק.

12. ככלל, נסיעה ברכב פרטי מותרת עד 2 נוסעים באותו רכב, הגבלה זו לא חלה על עובד "במקום עבודה חיוני".

13. הוגבלה פעילותם של מקומות בילוי, פנאי ומסחר מסעדות ובתי קפה בהתאם לפרסום בתקנות.

יש לבחון כל סיטואציה בהתאם למקום העבודה ואילוציו, ובכפוף לחקיקה רלבנטית.

אין משום הכתוב חוות דעת מכל סוג שהוא או ייעוץ משפטי.