שימו לב, אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר. קראו עוד הבנתי
Dun
האדר מובייל דן אנד ברדסטריט duns100

מי יפצה את חולי הקורונה שאובחנו באיחור?

האם מגיע פיצוי לאדם שהתלונן בפני הרשויות על כך שהוא חש בתסמיני המחלה והרשויות סירבו לערוך לו בדיקה ובדיעבד התברר שהוא נדבק ונגרם לו נזק?

אמיר פאר 13:2424.03.20

 מוגש מטעם DUN'S 100

 

נגיף הקורונה (או בשמו המקצועי COVID-19) שתקף אותנו בתקופה האחרונה ממשיך להכות גלים ומביא לכל מיני מצבים לא מוכרים שלא נתקלנו בהם מעולם.

ככל שקצב ההדבקה במחלה עולה כך מתעוררות שאלות רבות.

 

אחת מהן היא האם מגיע פיצוי לאדם שהתלונן בפני הרשויות שחש בתסמיני המחלה והרשויות סירבו לערוך לו בדיקה ובדיעבד התברר שהוא נדבק ונושא את הנגיף ונגרם לו נזק כתוצאה מכך?

 

כמו כן, נשאלת השאלה את מי ניתן לתבוע במקרה שכזה?

חשוב מאוד לציין שהתשובה לסוגיה זו אינה שונה מכל סוגיה אחרת בדיני הנזיקין. גם כאן יש לבחון האם התקיימה התרשלות מצד הרשויות וכן האם נגרם נזק בעקבות כך.

את קיומה או אי קיומה של האחריות בנזיקין יש לבחון לפי רמת האחריות של המזיק לתוצאות מעשיו וכמה הוא יכול לשלוט בתוצאות.

 

על קצה המזלג, רשלנות היא התנהגות שבמהלכה אדם או גוף גרם נזק מבלי שהיה מודע לטיב מעשיו, לנסיבות, או לתוצאות המזיקות של התנהגותו, כאשר האדם או הגוף הסביר היה יכול וצריך להיות מודע לפרטים אלו בנסיבות דומות.

 

עו"ד תומר זמר ועו"ד גלית ברימר-חיים עו"ד תומר זמר ועו"ד גלית ברימר-חיים צילום: יח"צ

 

בענייננו, לפי הנחיות משרד הבריאות "בדיקת קורונה" התבצעה בתקופה הראשונה לפרוץ הנגיף בישראל רק למי שחזר מחו"ל בטווח של שבועיים או למי שנחשף לחולה קורונה מאומת.

 

משרד הבריאות הבהיר כי מי שמופיעים אצלו תסמינים של המחלה (חום של 38 מעלות ויותר ותסמינים נשימתיים) אך לא עומד בקריטריונים צריך לכל היותר להישאר בבית עד יומיים לאחר ירידת החום, ללא קשר לבדיקת הקורונה, ולפעול לפי ההנחיות.

 

כפועל יוצא, כל מי שלא חזר מחו"ל בשבועיים האחרונים או לא בא במגע עם חולה מאומת מסורב להיבדק וזאת גם אם חש בתסמינים המאפיינים את המחלה.

אך מהו הדין לגבי אדם שהתלונן על הופעת תסמיני המחלה ובדיעבד מתברר שהוא חלה בקורונה ונגרם לו נזק בעטיה של המחלה וכתוצאה מהעיכוב בבדיקה?

 

 

ניקח למשל אדם אשר לא עומד באחד הקריטריונים שמשרד הבריאות קבע, על מנת לעבור את הבדיקה, אך הוכיח שהתלונן בפני הרשויות יום אחרי יום על הופעת תסמינים ואף ציין בפני הגורמים הרלוונטיים שהוא חולה במחלות רקע שונות, יכול מאוד להיות שבית המשפט יימצא לנכון שלמרות הקריטריונים שנקבעו ע"י משרד הבריאות כאמור לעיל, אזי היה מצופה מהגופים ומהרשויות לבדוק אותו בכל זאת.

 

במצב שכזה, בית המשפט עשוי לקבוע שהימנעותם של הגופים והרשויות לבדוק את אותו אדם עולים לכדי מחדל, מה שעשוי להקים קודם כל את שאלת האחריות של אותם גופים (ביניהם משרד הבריאות, מד"א, בתי החולים ושירותי הבריאות בקהילה).

 

לאחר מכן צריך לבחון האם אכן נגרם נזק כלשהו לאותו אדם שנדבק ולא נבדק בזמן (מיד לאחר שהתלונן בפני הגופים והרשויות על הופעת תסמינים, למשל)

במידה ואכן נגרם נזק, על אותו אדם לעמוד בנטל להוכיח שבדיקה בשלב מוקדם יותר וקבלת טיפול רפואי מיד לאחריה אכן היו יכולים להיטיב את מצבו ולצמצם את היקף הנזק שנגרם לו.

 

לאחר שתקום אחריות ולאחר שייקבע ויוכח היקף הנזק, על בית המשפט אשר לפניו תובא הסוגיה לבחון מהם הסעדים (הפיצויים) האפשריים בדיני הנזיקין. המדובר בפיצויים כספיים שמבוססים על רכיבים של הנזקים שנגרמו (הפסדי שכר, הוצאות שונות, כאב וסבל וכו').

 

כפי שעמדנו על כך קודם לכן, הסוגיה הנ"ל אינה שונה מכל סוגיה אחרת בדיני הנזיקין.

 

דבר אחד ברור והוא שלא ניתן לבצע "בדיקת קורונה" לכלל האוכלוסייה בעת ובעונה אחת וגם ברור שאי אפשר לצפות לכך.

 

המומחים מסכימים שכמות החולים בפועל גבוהה ממספר החולים המאומתים ושהמחלה מפושטת יותר וקרוב לוודאי שאם היו מבוצעות יותר ויותר בדיקות הייתה מצטיירת בפנינו תמונה מדויקת יותר לגבי כמות החולים המאומתים בקרב האוכלוסייה.

 

כנראה שהסירוב לבדוק את מי שאינם עומדים בקריטריונים נובע ממחסור בבדיקות ובמחסור בכוח אדם ובמעבדות ייעודיות.

 

משרד הבריאות קבע קריטריונים ברורים לביצוע הבדיקות, כנראה על סמך סטטיסטיקות ו/או מחקרים שונים ו/או על סמך נתונים ממדינות אחרות המתמודדות אף הן עם התפשטות הנגיף.

 

ואולם, אנו נחשפים בתקשורת לדיווחים על אנשים שהתלוננו על הופעת תסמינים, אך לא הורשו להיבדק, מאחר ולא עמדו בקריטריונים שמשרד הבריאות קבע על מנת להיבדק.

 

כמובן שכל מקרה צריך להיבחן לגופו, ובכל מקרה מומלץ להיוועץ בעורך דין על מנת לבחון קיומה של עילת תביעה.

 

האמור לעיל מתבסס על הנתונים הקיימים והנכונים למועד כתיבת המאמר ובכל מקרה אינו מהווה ייעוץ משפטי או תחליף לייעוץ משפטי וכל המידע משמש כמידע כללי בלבד.

 

מאת עו"ד אמיר פאר - זמר ברימר משרד עו"ד