$
משרדי התקשורת והאוצר
חקירות בזק גג עמוד

בלעדי לכלכליסט

מימון שמילה: "בלי ביטול סעיף 7 ייתכן שהמיזוג היה מתמסמס"

סמנכ"ל משרד התקשורת לשעבר, ציין בפני נויפלד שלדרישת פילבר הסיר את הסעיף המותיר בידי משרד התקשורת את הזכות להטיל על בזק אמצעי אכיפה, כגון קנס. הסעיף עשוי היה לעכב את עסקת בזק־yes

תומר גנון וליטל דוברוביצקי 08:2010.12.19

התכתבויות בקבוצת ווטסאפ שפתחו שאול אלוביץ' ואנשיו יום לפני אישור עסקת בזק־yes ב־22 ביוני 2015 נחשפו בתחילת השבוע ב"כלכליסט".

 

 

 

מההתכתבויות בקבוצה (שנקראה "דנה בננה") עלה כי אנשיו של אלוביץ' הצליחו להשפיע על מנכ"ל משרד התקשורת לשעבר, עד המדינה שלמה פילבר, לכופף את היועצת המשפטית של משרד התקשורת, דנה נויפלד, ולהסיר מנוסח אישור העסקה שהובאה לחתימת השר דאז, בנימין נתניהו, סעיף שהיה בעיני הדרג המקצועי חשוב ומהותי (סעיף 7). הסעיף מותיר בידי משרד התקשורת את הזכות להטיל על בזק אמצעי אכיפה, כגון קנס כספי. אלוביץ' ואנשיו חששו שהסעיף יפר תנאי שנקבע על ידי מוסדות בזק, שלפיו אישור המיזוג תלוי באישור משרד התקשורת ללא תנאים.

מימון שמילה, הסמנכ"ל לשעבר מימון שמילה, הסמנכ"ל לשעבר צילום: אוראל כהן

 

באותה עת, פילבר שהה בלונדון. מי שהופקד לטפל בנושא בהיעדרו של פילבר היה מימון (מוני) שמילה, סמנכ"ל בכיר פיקוח ואכיפה באותם ימים. שמילה, כך עולה ממיילים שתפסו החוקרים, שוחח באותו יום עם פילבר בטלפון, וקיבל ממנו הוראה להסיר את הסעיף שבזק לא רצתה בו. לאחר שמועצת הכבלים והלוויין אישרה את הבקשה, נסע שמילה לירושלים והחתים באופן אישי את נתניהו על האישור, שאלוביץ' רצה בו כל כך כדי שיוכל לקבל באופן מיידי 680 מיליון שקל במזומן מבזק. כסף שהיה דרוש לו לשלם חובות לבנקים של קבוצת יורוקום הפרטית שבבעלותו.

 

"זה מאוד חריג", העיד שמילה במשטרה עם פתיחת החקירה בתיק 4000 על שליחתו להחתים את נתניהו. "מומו נכנס לתפקיד שבועיים או שלושה לפני. הוא שהה בטיול בחו"ל ואמר לי שהנושא הזה צריך לדון במועצת הכבלים והלוויין. הוא אמר 'אני מבקש שאחרי המועצה אתה תקדם את זה באופן מיידי".

 

חוקר: "מי ביקש את זה ממומו?"

 

שמילה: "לא יודע. מבחינתי זו היתה בקשת מנכ"ל".

 

חוקר: "היית שלם עם ההחלטה (מיזוג בזק־yes)"?

 

שמילה: "לא ממש. מצד אחד יש פנייה מצד החברה לביצוע מיזוג. לא ניכר שהמיזוג יכול להשפיע דרמטית על שוק התקשורת, ואז למה למנוע. מצד שני הציק שזה היה מהיר מדי. חיברתי את שני הדברים יחד, שיש פה דד ליין חשוב לחברה (יום האישור – 23.6.15, כי אחרת דירקטוריון בזק היה יכול לבטל את העסקה – ת"ג ול"ד), ואנחנו כמשרד מעכבים את זה יותר מדי. מה שהפריע לי זה ש־yes העבירו שם ידיים מנאמן לגורם אחר (מהלך שנעשה שלושה חודשים לפני, כאשר בזק עלתה לשליטה של 58.4% – ת"ג ול"ד). זה נעשה ללא אישור המשרד ולפני בכלל שביבי חתם. והאם עצם חתימת השר מאיינת או 'מלבינה' את העברה הקודמת. זה הציק לי כי הרלבנטיות שלי במשרד היא ברישיון מיוחד ש־yes מחזיקה. וההוצאה של הסעיף עלולה להתפרש שהסכמנו עם ההפרה ולא נאכוף אותה. היתה לי התכתבות עם דנה על זה. היא הבהירה לי במייל שאם סעיף 7 יורד, הוא רלבנטי גם לרישיון המיוחד של yes. החלטתי שהסעיף הזה אין סיבה שיישאר, לאור בקשת המנכ"ל שהסעיף יוסר".

 

חוקר: "האם החלת סעיף 7 היתה מעכבת את עסקת בזק־yes?"

 

שמילה: "כנראה שכן ויכול להיות שהעסקה היתה מתמסמסת".

x