חקר ביצועים: השבוע של לפידות, השריפות באמזונס ויוקר המחיה
וגם: הליכוד מערער את הלגיטימיות, ברכבת ישראל מצב האיחורים רק יחמיר, קנס למשווקי נדל"ן אסור וההתבטאות הנלוזה של ירון לונדון
הליכוד - מערער את הלגיטימיות
ערעור הלגיטימציה של מוסדות השלטון והחלשת שומרי הסף אינם מחייבים תמיד הליך חקיקה טעון. ניתן להשיג את המטרה בדרכים פשוטות בהרבה. את השיעור הזה בנימין נתניהו הפנים מזמן, והשבוע הקורבן היה ועדת הבחירות המרכזית — גוף בראשות שופט עליון, עם ייצוג לכל המפלגות, שנהנה עד לא מזמן מאמונה בטוהר כוונותיו. לא עוד. סירוב יו"ר הוועדה, השופט חנן מלצר, לבקשת הליכוד להציב מצלמות בקלפיות הפך אותו למטרה מיידית: שר המשפטים הודיע שישקול לערער, ובמפלגתו הדליפו תוכנית לשינוי החוק. אפשר לנחש שהערעור יידחה, ורעיון החקיקה יתפוגג. אבל יחד איתם מתפוגגת הלגיטימיות של הוועדה. מהבחינה הזאת, המטרה הושגה. נשאר רק לבחור באיזה שלב של ספירת הקולות להשתמש בהישג.
אמיר זיו
קלפי צילום: גיל נחושתן להאזנה לכתבה, הוקלט על ידי הספריה המרכזית לעיוורים ולבעלי לקויות קריאה
היצרנים והמשווקים מתחזקים
יוקר המחיה - המחאה הורדמה
השבוע חזר ח"כ איציק שמולי, ממובילי מחאת 2011, לשדרות רוטשילד בניסיון להעיר שוב את המחאה החברתית ולגזור קופון פוליטי. אבל הניסיון הפתטי שלו פוגש מציאות אחרת לגמרי מזו שקיבלה באהבה את מחאת האוהלים: הרווחיות של רשתות המזון והיצרנים עולה בעקביות, המחירים בשוק הדיור חזרו לטפס וגם הדלק, החשמל והארנונה מתייקרים — כל אלו הם איתותים לכך שהמחאה הצרכנית שהתעוררה לפני שמונה שנים מתה סופית. אפילו מערכת הבחירות לא מצליחה להעיר אותה, גם לא בחודש שבו כל עם ישראל מטייל במקומות שבהם ביקור בסופר לא נגמר בקנס כבד. כינונה הקרב של ממשלה חדשה מבטיח שבקרוב יגיעו גם מסים חדשים. ולמה לא בעצם? הישראלים של 2019 הם צרכנים מדוכאים, מבושמי אג'נדה ביטחונית ובלי שום כוח להתעוררות ציבורית על החיים שלהם.
גולן פרידנפלד
10% איחורים וביטולים
רכבת ישראל - המצב רק יחמיר
רכבת ישראל דיווחה השבוע שסיימה את הרבעון השני של 2019 ברווח של 5.5 מיליון שקל, לאחר תקופה ארוכה של הפסדים. מבעד לקריאות השמחה צריך לשים לב לדיווח שלה, ולפיו מינואר כל רכבת עשירית איחרה או לא הגיעה. אם מביאים בחשבון את העובדה שהקרונות החדשים יגיעו רק בעוד שנה וחצי, מבינים שעד שיהיה טוב (אם בכלל) יהיה הרבה יותר רע. בקרוב יחלו העבודות להקמת נתיבים מהירים בנתיבי איילון, כך שגם הנסיעה ברכב תיהפך לסיוט. ומה אומר שר התחבורה? הוא עסוק בהבטחות בחירות לסלול רכבות ליהודה ושומרון ממקומות שבהם אין ולא מתוכננת תשתית. כלומר מבטיח לנו פקקים גם בבחירות הבאות.
ליאור גוטמן
רכבת ישראל צילום: רכבת ישראל קנס למשווקי נדל"ן אסור
הרשות להגנת הצרכן עכשיו נזכרים?
הרשות להגנת הצרכן וסחר הוגן בראשות מיכאל אטלן החליטה השבוע לקנוס שתי חברות בנייה ששיווקו, על פי החשד, קרקע ליישוב הקהילתי עומרית בנגב — יישוב שאין כל כוונה מצד המדינה להקימו. לכאורה, סיבה לשמוח, יש כאן רגולטור שמפעיל את סמכותו. בפועל, מדובר בפעולה מאוחרת מאוד שאולי תפגע בכיס החברות המשווקות, אך ספק אם תשפיע. כבר לפני יותר משלוש שנים חשף "כלכליסט" את סיפורו של היישוב, ואת קביעתו הנחרצת של משרד השיכון כי אין כוונה להקימו. מאז, המשיכו החברות לשווק את הקרקעות באין מפריע, ורק עכשיו הרשות התעוררה. לטענתה, נדרשה בנושא חקירה שנמשכה זמן רב. ייתכן. מה שבטוח הוא שהצרכנים כבר שילמו מזמן תמורת "הקרקעות", ואף רשות לא היתה שם כדי להגן עליהם.
נמרוד בוסו
בדרך לדירקטוריון כלל
לפידות - זן חדש של ניגוד עניינים
מאז אושר, אי אז בסוף 2013, הצליח חוק הריכוזיות לשנות את פני המשק הישראלי. החוק ביקש להפחית את כוחם של טייקונים, בין היתר על ידי אילוצם לבחור בין אחזקה ריאלית משמעותית, כמו חברת נדל"ן, לבין אחזקה פיננסית משמעותית, כמו בנק או חברת ביטוח. אבל יש פינה חשובה שהחוק פספס — נושאי המשרה. השבוע גילינו כי אייל לפידות, מנכ"ל שיכון ובינוי שעתיד לרכוש באופן פרטי 5% מכלל ביטוח, עומד להתמנות לדירקטור בחברת הביטוח. מינוי כזה מייצר פקעת של ניגודי עניינים: כיצד תצביע כלל, שבעצמה מחזיקה בכ־5%.5 משיכון ובינוי, בפעם הבאה ששכרו של לפידות יובא לאישור, כשלפידות יושב בדירקטוריון? התרחיש הלא היפותטי הזה ממחיש כי המינוי אולי לא נוגד את חוק הריכוזיות, אך בהחלט לא עולה בקנה אחד עם מטרתו.
ירדן רוז'נסקי
אייל לפידות צילום: אביגיל עוזי שריפות באמזונס
בולסונרו - זמן לבלוע צפרדעים
ממשלת ברזיל דחתה השבוע חבילת סיוע של 20 מיליון דולר ממדינות ה־G7, שנועדה לסייע לה לכבות את השריפות המשתוללות באמזונס. "אנו מעריכים זאת, אבל עדיף להשתמש במשאבים האלה כדי לייער מחדש את אירופה", נמסר מלשכתו של הנשיא הברזילאי ז'איר בולסונרו. התגובה הארסית הזו היא רק דוגמה קטנה לקושי לייצר שיתוף פעולה בינלאומי אפקטיבי במאבק בשינוי אקלים. דוגמה משמעותית יותר נמצאת בעיתוי שבו הוצע הסיוע – רק כשהיער שמספק 20% מהחמצן בכדור הארץ בוער – והסכום הנמוך. בעידן של מנהיגים פופוליסטים ולאומנים כבולסונרו, יוזמה מערבית לשיתוף פעולה בינלאומי חייבת להיות נדיבה הרבה יותר. כדור הארץ הוא סיבה מספיק טובה לבלוע את הצפרדע הזו.
רן אברמסון
כר פורה למרגלים
פייבר - די לעצימת עיניים
ישראל אוהבת להשוויץ בתעשיית הסייבר. אבל בצל גיוסי הענק והאקזיטים הנוצצים, התרגלנו גם לפרסומים שליליים, למשל על איך חברות כמו NSO ואלביט סייעו למשטרים דיקטטוריים לרגל אחר מתנגדים. והנה השבוע גילינו שאפילו לא חייבים להיות חברת סייבר כדי לסייע בריגול. אתר Vice פרסם כי Fiverr הישראלית, שמסייעת לפרילנסרים למצוא לקוחות, שימשה מתווכת בין בני זוג חשדניים לספקי תוכנות ריגול ואמצעי מעקב לא חוקיים. בדיוק כמו אמזון ופייסבוק, גם פייבר לא מצליחה להשתלט על כל מה ששוכרי צד' ג' מציעים באמצעותה. לא משנה אם מדובר במוצרים בודדים, כמו במקרה של פייבר, או באלפי מוכרים מסוכנים כמו בפייסבוק ואמזון, הגיע הזמן שהפלטפורמות המקוונות יפסיקו לעצום עיניים ויקבלו אחריות למה שמוצע על גביהן.
ליאור באקאלו
מיכה קאופמן מנכ"ל פייבר צילום: עומר הכהן
הכתבות והמדורים של מוסף כלכליסט
התבטאות נלוזה
לונדון - לא הגזען למד
ירון לונדון עורר סערה השבוע, כשייחס לערבים טבע רצחני (ולמחרת מיהר להתנצל). מדובר בהכללה נלוזה בגזענותה, מהסוג שעושה שימוש בסטטיסטיקה כדי להקיש ממנה מסקנה שמתאימה לתזה מבוקשת. רצחנות אינה טבועה בגזע, אלא בשטיפת מוח אידאולוגית, במוטציות הקיצון של המפגש בין דת־לאום־גזע. הערבים אינם פראי אדם יותר מהגרמנים, הסרבים, היפנים או היהודים שמשורותיהם יצאו רוצחים "אידאולוגים". התשובה היחידה לכך היא חינוך לסובלנות, שוויון וזכויות אדם, שמתאפשר רק במדינות דמוקרטיות שממוגנות בחוקה חזקה, בפיקוח שיפוטי אפקטיבי ובעיקר במסורת פוליטית שמכבדת את כל אלה. ישראל עד כה חתרה למקום הזה, אבל ניכרים ומדאיגים ביותר הניסיונות להתנער ממנו.
משה גורלי
