"מה שעושים לאישה שמתקדמת בעולם העסקי מגיע לכדי רשעות"

"העולם העסקי הוא עד כדי מרושע. יש המון אנשים שרוצים בכשלונך ומרושעים ברמות בלתי רגילות", כך מתארת ארנה ברי, מי שנחשבת האישה הראשונה של ההייטק הישראלי את החוויה שלה כיזמת, וכאישה שהצליחה מאוד באותו עולם עסקי. "מהגן, דרך מערכת החינוך ועד לאוניברסיטה נשים לא מקבלות את אותו עידוד ותמרוץ שגברים מקבלים כדי להיות במקצועות הנכונים, להיות עצמאיות מבחינה כלכלית וגם מנהיגות. אבל יותר מכך, מה שעושים לאישה שמתקדמת מגיע לכדי רשעות".

היא מתייחסת להבדלי השכר בין נשים לגברים, לכך שנשים מקודמות לתפקיד שמילא גבר והמשכורת שמשלמים להן נמוכה יותר. ליחס והפידבק שנשים מקבלות כל הזמן מהסביבה. לכך שכשנשים שחותרות קדימה נמצאות בדילמה אם להפגין עצמאות מחשש להיתפס כמאיימות. נשים צריכות להתגבר על מגוון של מעצורים אישיים וחברתיים כדי להיות יזמיות או מנהיגות וגם על עלבונות. "תראי את הנשים שעברו מסלול בשריון ואחר כך עברו להיות רל"שיות. את מגוייסת לשריון, למסלול קרבי ואז שמים אותך להיות פקידה. צריך להיות אדם חזק כדי לתפוס שזה לא בא ממך אלא מהסביבה", אומרת ברי.

למרות הצלחתה, ואולי בגללה, לא חסרות לה דוגמאות לעלבונות שספגה במהלך השנים. "אני יכולה למנות מגוון גדול של תפקידים שקיבלתי שאנשים שאלו אותי עם מי 'התעסקתי' כדי לקבל את התפקיד או שאמרו ש'אני לא כל כך יפה כדי לקבל מתנה כזאת". ויש את המקרה שהסעיר אותה כל כך עד שסיפרה עליו כמה פעמים בעבר, של השר, שבעת שהייתה המדענית הראשית ביקש מהנוכחים בפגישה לעזוב את החדר, הישיר אליה מבט ושאל אותה מדוע היא לא צובעת את השיער ולא מתאפרת כי זה יוצר רושם שלילי.

ארנה ברי. "העולם העסקי הוא עד כדי מרושע כלפי נשים שמצליחות" צילום: תומי הרפז

"הייתי בשוק באותו רגע ועניתי לו שאני בעד המראה הטבעי אבל זה לא נכון. עם סדר יום מחמש בבוקר ועד 11 בלילה לא חשבתי שלצבוע את השיער ולהקפיד על זה שלא יהיו לי שבילים לבנים זה חשוב בלוח הזמנים ולא עשיתי את זה. מבחינת האיפור העור שלי לא אוהב איפור. אבל אם הייתי באמת לוקחת את הכבוד שמגיע לפרלמנטר בממשלת ישראל והדברים שיש לו להגיד למדענית ראשית - שההיסטוריה רשמה אותה כמי שהביאה את התקציב הגדול ביותר למחקר ופיתוח - אז אני חושבת שמצד אחד זה קישקוש ומצד שני זה מביש ופוגע", היא מספרת.

עברו עשרים שנה מאז שברי הייתה המדענית הראשית ועדיין נשים היום הן רק 22% מהמנהלים בתעשייה, רק 10% מהיזמיות הטכנולוגיות ורק כשליש מבעלי העסקים בישראל, כך לפי סקר שערך השנה משרד הכלכלה והתעשייה בשיתוף התאחדות התעשיינים. מעט הנשים היזמיות שכבר יש נתקלות עדיין במחסומים, דעות קדומות ואף עלבונות.

הילה גולדמן אצלאן, מייסדת ומנכ"לית Dia Imaging

"היו מקרים לאורך השנים, בעיקר מול משקיעים, ששאלו אותי 'כמה ילדים יש לך ואיך תסתדרי עם זה'. בהתחלה הייתי עונה ובשלבים מאוחרים יותר התשובה שלי הייתה 'אם היה פה גבר – היית שואל את השאלה הזאת? התשובה הייתה 'לא' ואז אמרתי 'אוקיי, אז היא לא רלוונטית'", מספרת הילה גולדמן אצלאן, מייסדת ומנכ"לית Dia Imaging, המפתחת מוצר שעושה שימוש בבינה מלאכותית כדי לפענח אוטומטית בדיקות אולטרה סאונד.

למרות זאת, היא לא יכולה להצביע על מקרים במהלך הקריירה שלה בהם חשבה שסירבו לה כי היא אישה. "אני חושבת שמה שמאפיין נשים יזמיות שהחליטו להוביל סטארט-אפ, אלה שהגיעו להישגים, זה שאף אחת מהן לא אמרה שבאופן מובהק יש לה חיסרון בכך שהיא אישה בגיוס כסף, גיוס עובדים וסגירה עם לקוחות".

לפני מספר שבועות היא השתתפה בכנס של דל טכנולוגיות לנשים יזמיות (DWEN) בו פגשה נשים שהקימו עסקים מצליחים והרושם שקיבלה הוא שהקשיים איתם מתמודדות נשים יזמיות אינם שונים מאוד מאלה של גברים. "כמו כל חברה שמתמודדת עם קשיים יש בעיות של תרבות ארגונית, סגירת עסקאות או שיווק, לא היה קושי שעליו דיברו שחשבתי שקשור לכך שאני אישה. אני חושבת שהמפגשים האלה מאוד מעצימים כי רואים נשים בכל מני שלבים של העסק, כאלה שיש מעסיקות 500 עובדים, כאלה שמתמודדות עם ההקמה וזה נותן המון השראה. רואים את הכמות, שיש המון נשים שמובילות עסקים וזה נותן כוח כי אנחנו יודעות שהסטטיסטיקה לא לטובתנו כרגע", היא אומרת.

#MeToo ולמה בכלל צריך נשים יזמיות

בציר שעליו נע העולם בכל הקשור לנשים, יש התקדמות לצד הליכה אחורה. נשים שהתגייסו למסלול קרבי בשיריון נאלצות לשרת כפקידות. צעד אחורה. תנועת MeToo# גורמת לארגונים עסקים לשנות תפיסות ונורמות ביחס לנשים. צעד קדימה. "החברה עושה צעד קדימה, הרבה פעמים מישהו משלם על זה את המחיר ואז יש דור שמתעייף והולך אחורה", מסבירה ברי, שמרגישה שהיא מאלה שעשו צעד קדימה אך שילמה, יחד עם ילדיה, את המחיר. "בעל כורחי הייתי הרבה שנים הורה יחיד שפרנס את הילדים שלו. כשבנינו בית הבן שלי, שהיה אז בתיכון, פיקח על הקבלנים. זה לקח מכולנו משהו".

אחת הגזרות בהן יש היום התקדמות היא בהבנת החשיבות שבגיוון (Diversity) מצד חברות וקרנות השקעות. "אני שומעת על קרנות שמבינות שהן חייבות לעשות גיוון בהשקעות. היום למשל מאוד מקובל לשאול משקיעים בקרן אם יש להם עוד חברות שמובילות אותן נשים. אם זו קרן עם פורטפוליו של עשרות חברות ואין חברות עם נשים אז קשה להאמין שלא מצאו אף חברה ראויה שבראשה עומדות נשים. זה משהו שלא היה מקובל לפני שמונה שנים כשרק הקמנו את החברה", אומרת גולדמן אצלאן. יותר מכך, להיות אישה שעומדת בראש סטארט-אפ יכול אף להוות ייתרון בקרן שיש לה מודעות לגיוון.

יאיר שניר, סגן נשיא ומנהל דל קפיטל טכנולוגיות, זרוע ההשקעות של דל. "כשלא פוגשים מספיק יזמיות אי אפשר להשקיע במספיק מיזמים של נשים" צילום: טל שחר

אבל מודעות לגיוון לבדה אינה מספיקה כדי לשנות את הסטטיסטיקה. אין בישראל ייצוג הולם לנשים בתפקידי מפתח, בצמתי קבלת ההחלטות ולכן לנשים יזמיות קשה יותר להתקדם וקשה יותר לגייס הון. "אנחנו רחוקים מהמקום שהיינו רוצים להיות בו. לכל אורך שרשרת הערך איך ייצוג מספק לנשים ובסוף זה מגיע לנקודה שאחד התוצרים שלה הוא שלא רואים מספיק יזמיות. איפשהו בדרך משהו הולך לאיבוד. זה לא סוד שהאינקובטור הכי גדול לטכנולוגיה ויזמים הוא צה"ל וביחידות הטכנולוגיות ויחידות המודיעין יש ייצוג נשי די נרחב. משם חלה ירידה. כבר באוניברסיטה לא רואים ייצוג מספק וככל שמתקדמים בחיים לא רואים נשים בתפקידי מפתח", אומר יאיר שניר, סגן נשיא ומנהל דל קפיטל טכנולוגיות, זרוע ההשקעות של דל.

מניסיונו והיכרותו עם יזמיות הוא חושב שהן יותר אפקטיביות, מנהלות את זמנן ביעילות רבה יותר, הרבה יותר מחוברות לקרקע לצד החלום ובכל זאת, יותר קשה להן להשיג השקעות כי הן בעיקר פוגשות משקיעים גברים ולא בהכרח מקבלות הזדמנות שווה בשלבים שונים בדרך.

"מי זה היזם שמקבל הזדמנויות והשקעות? אדם שעשה דברים רלוונטיים. יזם או יזמת מצליחים בסופו של דבר לגייס כסף בזכות הניסיון הרלוונטי. המצב היום הוא שאין מספיק נשים בתעשייה הטכנולוגית עם הניסיון הנדרש כדי לגייס כסף. ההשלכות של זה רעות מאוד כי היום אין מספיק נשים בתעשייה ואם לא יהיו יותר נשים בתעשייה אז הפער יילך ויעמיק", אומר שניר.

למה זה חשוב שיהיו יותר נשים יזמיות?

"הייתרון העיקרי בגיוון הוא פלורליזם מחשבתי ויכולת להביא פתרונות מכמה זוויות. זה בעייתי שאין גיוון בישראל מכיוון שישראל, בשונה מאירופה או ארה"ב זו תעשייה נטולת שוק. חברה שמוקמת בארץ תמכור בארה"ב, אירופה או אסיה וזו אחת הסיבות שאין חברות כל כך גדולות שיוצאות מישראל. אם היינו חיים בשוק היינו יכולים לייצר חברות יותר גדולות. כשאת משחקת בתעשייה שאין לה שוק מקומי אז יש משנה תוקף לכך שיהיה ריבוי מחשבות ותפיסות לפחות בצוות היזמי שבונה את החברה. אם זה לא מגיע מהלקוחות אז לפחות שיגיע מהיזמים", הוא אומר.

ולמרות הרצון והמודעות לגיוון גם הוא, כמי שעומד בראש קרן ההשקעות של דל, אומר שאין מספיק השקעות במיזמים של נשים. "דל כחברה נחשבת ככזו שנותנת הזדמנות שווה לנשים ואנחנו מנסים את לשמר את הקו הזה אבל אי אפשר לייצר יש מאין. כשלא פוגשים מספיק יזמיות אי אפשר להשקיע במספיק יזמיות. היינו מתים להשקיע ביותר נשים אבל לא הייתה לנו את ההזדמנות לעשות את זה. עם זאת, יש התחלה של הבנה בתעשייה שנשים בצמרת הניהולית של החברה זה מוצר נדרש. זה משהו שרואים ברמה הגלובלית".

כשהן סוף סוף מתגברות על הקשיים, מחליטות להקים מיזם ומגיעות לפגישה עם משקיעים, נשים צריכות גם לדעת להתנהל נכון בסביבה העסקית. התנהלות שנגזרת מכך שבעולם העסקי, ובמיוחד בהייטק, עדיין נשים הן מיעוט. "צריך לדעת לדבר בשפה אחידה כי כשאתה במיעוט אתה צריך לדעת לדבר את שפת הרוב", אומרת ברי. "יש נשים שלא מבינות שלא צריך לשאול על כל דבר שאת עושה כאילו את מבקשת אישור או גיבוי. תעשי, תגידי שאת עושה, תעבדי בשקיפות ואנשים יבינו. יש עניינים של הבדלי לשון ובטח כשאתה נמצא במיעוט אתה צריך לחשוב פעמיים אם מה שאמרת הובן ככוונתך ולא כלשונך".

הכותבת הייתה אורחת של חברת דל טכנולוגיות בכנס DWEN לנשים יזמיות בסינגפור.