שימו לב, אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר. קראו עוד הבנתי
Dun
האדר מובייל דן אנד ברדסטריט duns100

כיצד להגן על טכנולוגיה של חברה בעת התקשרות עם גופים סיניים

חברות ישראליות עתירות טכנולוגיה מגלות יותר ויותר את הפוטנציאל הגלום בחדירה לשוק הסיני. הכניסה לשוק הסיני מלווה בחששות, בעיקר בשל הרגישות הקיימת סביב הידע והטכנולוגיה. מנגד, עומד הפוטנציאל העצום בהגדלת נפחי הפעילות, אשר הוא שלבסוף מכריע בעד הכניסה לפעילות בסין

שרית מוסיוף 15:4926.06.19

מוגש מטעם DUN'S 100

 

כידוע קניינה הרוחני של כל חברה, ובטח ובטח של חברה עתירת טכנולוגיה, הינו הכלי המרכזי לשליטה בנכסי הידע, הטכנולוגיה והמוניטין שלה, ומכאן החשיבות העצומה בהגנה עליו.

 

אם כך, כיצד פועלים לשימור הקניין הרוחני וכדי להבטיח שכל הידע, הטכנולוגיה וההשקעה הכספית רבת השנים לא תועתק על-ידי גורם מקומי ותופץ ברבים או שלא יתבצע בהם שימוש אסור?

 

בראש וראשונה, על החברה הישראלית לפעול לרישום פטנטים בסין.

 

שנית, יש לפעול בצד החוזי. הכניסה לשוק הסיני נעשית לרוב באמצעות שיתופי פעולה עם גופים מקומיים – בין אם במסגרת הסכמי הפצה עם מפיץ מקומי, הסכמי שיתופי פעולה עם שותף מקומי, הסכמי השקעה עם קרנות השקעה, חממות, משקיעים פרטיים ועוד מגוון רחב.

לגבי כל אחד מסוגי ההתקשרויות הללו, יש לדאוג כי ההוראות בהסכם בקשר עם זכויות השימוש בטכנולוגיה המוענקות לגורם המקומי ואופן השימוש בה יתוארו באופן ברור ומוסכם, כך שיהיה לכולם ברור מה מותר ומה אסור.

 

לאחר שדאגנו לכל אלה, יש ענין נוסף שעלינו לטפל בו בפן החוזי. והוא הדין שיש להחיל על ההתקשרות החוזית והגוף בעל סמכות השיפוט לדון בכל סכסוך שיתעורר בקשר עם השימוש בטכנולוגיה של החברה הישראלית.

 

הדין ברוב המכריע של המקרים, הינו הדין הסיני, למרות שגם לכך קיימים חריגים.

 

עו"ד שרית מוסיוף עו"ד שרית מוסיוף קרדיט: איל מרילוס

 

באשר לסמכות השיפוט, לרוב החברה הישראלית עתירת הטכנולוגיה צריכה לעמוד על כך כי מנגנון יישוב הסכסוכים המוסכם בחוזה יהיה נתון למוסד המהווה פלטפורמה נוחה ומוכרת, מהירה ולא יקרה, וזאת כדי להבטיח כי ככל שנעשה שימוש אסור בטכנולוגיה שלה, תוכל לעתור לסעד זמני ולקבל צו אשר יורה על הפסקת השימוש האסור לאלתר עד להכרעה הסופית במחלוקת.

 

בהקשר זה, מרבית ההסכמים בין חברות טכנולוגיה ישראליות לבין שותפיהן הסיניים כוללים מנגנוני בוררות של מוסדות בינלאומיים המוסמכים לדון בכל מקרה של סכסוך או מחלוקת.

 

המוסדות העיקריים והנבחרים לניהול הליכי בוררות כאשר אחד הצדדים להסכם הינו גורם סיני, הינם לרוב ה-CIETAC - המרכז ליישוב סכסוכים של הנציבות הסינית הבינלאומית לבוררות כלכלית ומסחרית בסין (China International Economic and Trade Arbitration Commission) וה-ICC לשכת המסחר הבינלאומית בהונג קונג (International Chamber Of Commerce).

 

הן ה-ICC והן ה-CIETAC הינם מרכזי בוררות בינלאומיים המעניקים שירותי One Stop Shop לפתרון סכסוכים מסחריים בינלאומיים. שני הגופים מאפשרים גמישות לצדדים באופן ניהול ההליכים המשפטיים, הבוררים הינם מומחים בתחומם, ההליכים מתנהלים בשפה האנגלית, ויתרון משמעותי נוסף הינו החסכון בזמן שכן ההליכים מהירים בהשוואה למשך הזמן הנדרש לבירור המחלוקת בבתי המשפט המקומיים, ומאפשרים גם חסכון בעלויות.

 

אך השאלה המעניינת והמבדילה בין שני מרכזי הבוררויות הללו, מתייחסת דווקא לסמכות הנתונה לכל אחד מהם בכל הקשור למתן סעדים זמניים בהליכי ביניים במסגרת הליך הבוררות העיקרי, והיכולת לאכוף צווים והחלטות ביניים הניתנים על-ידם (ככל שיש בידם הסמכות למתן סעדים זמניים) בבתי המשפט מקומיים בסין.

 

הסעדים הזמניים נועדו כאמור למנוע את המשך הפרת זכויות הקניין הרוחני בתקופת הביניים, עד להשלמת הליך הבוררות, ולשימור ראיות ויכולת פירעון מהגורם המקומי שבהפרה. בהקשר זה חשוב להדגיש כי על פי רוב, הדין הסיני קובע כי הסמכות להענקת סעדים זמניים במסגרת הליכי בוררות מוענקת באופן בלעדי לבתי המשפט בסין.

 

עם זאת, יש לציין כי באופן היסטורי, בתי המשפט בסין נמנעו מהענקת סעדים זמניים במסגרת הליכי בוררות המתנהלים מחוץ לגבולות סין. כתוצאה מכך, עד לא מכבר, מנגנון ה-ICC בהונג קונג היה למעשה גוף "ללא שיניים" בבואו לדון במחלוקות בהן נדרשו החלטות ביניים והענקת סעדים זמניים, שכן בתי המשפט המקומיים בסין, שהינם כאמור, בעלי הסמכות הבלעדית לפסוק בבקשות ביניים לא הכירו בהליכים המשפטיים המתנהלים מחוץ לגבולות המדינה. אך באפריל השנה חל שינוי דרמטי בהקשר זה.

 

ב-2 באפריל 2019, חתמו ממשלת האזור המנהלי המיוחד של הונג קונג ובית המשפט העליון של סין על הסדר בדבר סיוע הדדי, הנוגע לסעדים זמניים הניתנים על ידי בתי המשפט בסין במסגרת הליכי בוררות המתנהלים בהונג קונג (Arrangement Concerning Mutual Assistance in Court-ordered Interim Measures in Aid of Arbitral Proceedings by the Courts of the Mainland and of the Hong Kong Special Administrative Region).

 

ההסדר מהווה התפתחות משמעותית בכל הקשור להליכי בוררויות עסקיות בדרום מזרח אסיה והופך למעשה את הונג קונג למרכז בינלאומי להליכי בוררויות בינלאומיות עסקיות בקשר עם סין, שכן זו הפעם הראשונה בה נקבע מנגנון המאפשר לבתי המשפט בסין להעניק סעדים זמניים כהליך ביניים במסגרת הליכי בוררות המתנהלים מחוץ לגבולות סין.

 

אך יש לשים לב כי להסדר חדש זה מגבלות מסוימות.

 

למרות שההסדר שהושג בין סין לבין הונג קונג מאותת על כוונה ברורה להעניק לחברות עתירות טכנולוגיה זרות גישה נוחה יותר לערכאות שיפוטיות מקומיות בסין, אשר יוכלו להעניק להן סעדים זמניים מידיים, ניכר כי נוסחו כללי ודקלרטיבי.

 

ועל כן אין ברירה אלא להמתין עד אשר יותקנו תקנות שיבהירו ויעבירו הצהרות אלה לפסים אופרטיביים כדי לאפשר יישומן בפועל.

 

בנוסף, ההסדר בדבר סיוע הדדי, הנוגע לסעדים זמניים בין הונג קונג לבין סין חל רק לגבי הליכי בוררות המנוהלים על ידי מוסדות בוררות מוכרים וספציפיים, הנכללים ברשימה סגורה שעתידה להתפרסם.

 

אם כך, נראה כי בעתיד הקרוב, חברות ישראליות המתקשרות בעסקה עם שותפים סיניים ואינן מעוניינות להעניק להם יתרון בדמות בחירת סמכות השיפוט המקומית, יוכלו לנהל הליך משפטי תחת מוסד ה-ICC בהונג קונג ובמקביל להבטיח את יכולתן לפנות, ככל שיידרשו לכך, לבתי המשפט בסין בבקשות לסעדים זמניים במסגרת הליכי הבוררות המתנהלים מחוץ לגבולות המדינה.

 

* מובהר כי הסקירה דלעיל הינה סקירה כללית בלבד, אין בה כדי להוות חוות דעת משפטית ואין בה כדי להוות תחליף לקבלת יעוץ משפטי פרטני.

 

שרית מוסיוף, עו"ד, שותפה במשרד מ. פירון ושות' בתחום המיזוגים והרכישות ואחראית על פעילות המשרד עם סין

בטל שלח
    לכל התגובות