דופקים שעון: איך מסתדרים שעוני נוכחות עם גמישות במקום העבודה

אחד הדברים החשובים ביותר לעובדים היום הוא גמישות בעבודה, בשעות ובמיקום ממנו עובדים. סקר אחר סקר מראה שעובדים מחפשים גמישות שתאפשר להם להשיג איזון בין העבודה והחיים הפרטיים. רק היום התפרסם סקר של דלויט לגבי אבות עובדים מדור המילניום, שמצא שאחד משלושה אבות החליף מקום עבודה עם הפיכתו לאב כדי לשלב בין העבודה למחויבויות החדשות בבית. גמישות במקום העבודה חשובה לא רק להורים ולא רק לבני דור ה-Y.

המגמה החלה לפני כשני עשורים עם ההתפתחויות הטכנולוגיות שאפשרו עבודה מרחוק. הסמארטפונים שכבשו את חיינו גרמו לכך שעובדים יכולים ולעתים אף צריכים להיות זמינים במייל או בוואטסאפ מה שמצד אחד מאפשר להם לא להיות במשרד אך מצד שני מטשטש את הגבולות בין העבודה לבין החיים הפרטיים. יותר ויותר מעסיקים אפשרו עבודה מרחוק והסדרי עבודה גמישים. עם זאת, במקביל הייתה גם מגמה הפוכה של מעסיקים שהקשיחו את הדרישות וביטלו את האפשרות לעבוד מרחוק.

שעון נוכחות, העובד נפגש איתו ארבע פעמים ביום לפחות וזו הזדמנות לאינטראקציה עם המעסיק צילום: אורן אגמון

אבל יחד עם ההתקדמות הטכנולוגית שאפשרה את הגמישות בעבודה נשאר צורך במעקב אחר שעות עבודה של העובדים. הצורך הזה קיים בעיקר במקומות שגובים תשלום לפי שעת עבודה כמו משרדי רו"ח ועורכי דין וגם בחברות סטארט-אפ שמקבלות מענקים מרשות החדשנות. אחד התנאים למענקים האלה הוא דיווח שעות והתקדמות בפרוייקטים שכדי לעשות אותו יש צורך בשריד מעולם העבודה הישן – שעון נוכחות.

ארז בוגנים צילום: אורי סיון

"לחברות הפיתוח הטכנולוגיות שמתוקצבות על ידי הרשות לחדשנות יש תמריץ מובהק להתקין שעון נוכחות מכיוון שאחד התנאים המהותיים לקבל סיוע בפיתוח הוא לראות את התקדמות הפיתוח לפי פרוייקטים ולפי נושאים. גם החברה רוצה בכך וגם העובד שיכול לראות את היצירה שלו ולזכות במענקים בשם החברה. הרשות לחדשנות נותנת במסגרת החוק מימון לפרוייקטים עתירי ידע שחלק מהמימון הזה כפוף לעמידה בתוכנית הפרוייקט בהתאם לעובד מסויים שאחראי על שלב כזה או אחר של הפרוייקט. הרשות גם מקבלת תמלוגים מהמכירות ופה אין דרך אחרת לעשות את זה אם רוצים לקבל את המימון – חייבים שעון נוכחות", אומר ארז בוגנים, המשנה וממלא מקום המנכ"ל סינאל מלל פייווי.

איך מיישבים גמישות בעבודה עם 'העברת כרטיס' ושעון נוכחות?

"מה ששונה היום זו הדרך בה רואים שעוני נוכחות. זו כבר לא הקופסא הטיפשה והשחורה. שעוני נוכחות או שעוני דיווח שעות של היום הם כבר לא רק מסוף או כלי למדידת העובד אלא תומכים בחוויית העובד ובחיבור שלו לארגון. ישראל מיישמת בפער של כמה שנים את מה שקורה בשוק האמריקאי בתחום דיווח נוכחות עובדים, ולכן אנחנו צופים שהמצב בארץ ישתנה בשנתיים הקרובות וחברות היי טק וסטארט אפ יובילו את המגמה של שילוב מערכות מתקדמות לדיווח נוכחות עובדים בארגונים בישראל".

מסוף נוכחות של סינאל

מחקר של חברת Wise Guy Reports שפורסם בינואר 2019 בחן את השוק העולמי למערכות חומרה ארגוניות לדיווח נוכחות עובדים בלבד. על פי המחקר, השוק העולמי הקיף ב-2018 סדר גודל של 1.95 מיליארד דולר והוא צפוי לזנק ל-4.03 מיליארד דולר בסיכום 2025 - קצב גידול שנתי ממוצע (CAGR) של 9.5% בין 2019 ל-2025.

"היום כמו שהעובד הוא גמיש כך השעון גמיש. הוא יכול לשבת במסוף בכניסה למשרד אבל גם לרוץ באפליקציה של העובד שמשמשת אותו במסלול העשייה היומי שלו ומעדכנת אותו בהתאם להשתנות הצרכים. למשל, טכנאי של הוט, האפליקציה גם מסייעת ונותנת לו מידע וגם יכולה לעקוב אחר השעות. אנחנו יודעים ששעון הוא כלי שעובד נתקל בו לפחות ארבע פעמים ביום ולכן הוא יכול לשמש ככלי לאינטראקציה עם העובד. אם פעם לפני 15 שנים שמו את הלקוח במרכז היום יש מגמה די ברורה ששמים את העובד במרכז. העובד הוא לא משאב לצורך שימוש הארגון אלא הוא השגריר של הארגון, הוא ההוויה והוא הארגון. מכאן הגיע הקונספט של חוויית עובד והשאלה איך מחברים את העובד לארגון ואת העובדים אחד לשני. וכאן אפשר להשתמש במסופי הנוכחות החכמים", הוא אומר.

הוא נותן דוגמא של מסוף כזה שבעת ההגעה לעבודה מזהה את תחומי העניין של העובד, למשל הוא שייך לקבוצת היוגה של העבודה, ומתזכר אותו להגיע לשיעור היום. או מתממשק לקבוצת הפייסבוק של העבודה ומחליף מסרים רלוונטיים לאותו עובד. "אסור לשכוח שבמינימום העובד נפגש עם המערכת ארבע פעמים ביום וזו הזדמנות להעברת יידע וחוויות וקבלת פידבק מהעובד", הוא אומר.