שטיינמץ עמינח: "מידע פיננסי רגיש יופיע במחשבי מס הכנסה עקב יישום הסכם ה-CRS"
בעקבות הסכם ה-CRS, פרטי מידע על חשבונות בנק זרים של ישראלים יועברו לרשות המיסים בישראל, ולהפך, לצורך אכיפת מס. לפי משרד רואי חשבון שטיינמץ עמינח: "מצב זה עלול לפגוע בפרטיות האזרחים, ולגרום לדליפת מידע סודי"
מוגש מטעם DUN'S 100
בעקבות החלת הסכם ה-CRS – COMMON REPORTING STANDARD, הבנקים בישראל החלו לשלוח מכתבים ללקוחותיהם המוגדרים ורשומים כתושבי חוץ, ובהם מופיעה אזהרה, כי הבנקים יעבירו מידע לגבי החשבונות הפרטיים שלהם למדינות שבהן הם מתגוררים, דרך רשות המיסים בישראל.
מהו אותו הסכם מולטיטרלי הנקרא CRS? זהו הסכם הקובע תקן שנקבע ע"י ארגון ה-OECD, והוא מכיל תקנות לאיסוף מידע על אודות חשבונות פיננסים של תושבים זרים, ומגדיר את החוקים לחילופי מידע, לצורך אכיפת מס בין המדינות השונות החברות בארגון. רו"ח ועו"ד עידית לייטרסדורף ממשרד רואי החשבון שטיינמץ עמינח מסבירה, כי "התקן החדש קובע, שמוסדות פיננסיים יחויבו בהעברת מידע ופרטים על תושבים זרים המנהלים חשבונות בנק אצלם. המידע הזה יועבר לרשויות המס במדינה שבה הם נחשבים לתושבים אוטומטית, על בסיס שנתי".
רו"ח ועו"ד עידית לייטרסדורף ממשרד רו"ח שטיינמץ עמינח צילום: יח"צ במילים אחרות, רו"ח לייטרסדורף טוענת כי הסכם ה-CRS מזכיר ודומה להסכם ה-FATCA האמריקאי, שמוכר מאד לישראלים, והוא מתבסס על חילוף אוטומטי של מידע כלכלי ופיננסי בין ישראל לארה"ב. בנוסף לכך, ביולי 2016, אישרה הַכְּנֵסֶת את "חוק לתיקון פקודת מס הכנסה" (מס' 227), התשע"ו-2016.
התיקון הניח את התשתית החוקית, שתאפשר חילופי מידע אוטומטיים, כך שכעת, להסכם הזה יש כוח, לגיטימציה חוקית וסמכות ממשלתית. אגב, כדאי לדעת שבין המדינות שישראל מחויבת להעביר אליהן מידע, מופיעות מדינות מוכרות ובולטות שישראלים מנהלים פעילות פיננסית בהן, כמו צרפת, קנדה, יוון, רוסיה, שוויץ, בריטניה, הולנד ועוד.
בעבר - מקלט מס, בעתיד - הסכם בינלאומי
עד לפני מספר שנים, אנשים היו יכולים להתנהל בקלות בצורה של "מערב פרוע פיננסי". העובדה שהיו "חומות" והגנות בין המדינות מהבחינה הפיננסית, קרצה ואפשרה לאנשים רבים לנצל עובדה זו, ולהקים חברות במדינות המשמשות כמקלט מס, להחזיק חשבונות זרים ללא דיווח נאות ולהעלים מיסים, בזמן שהמדינות הפסידו מכך כסף. אך הבעיה העיקרית הייתה הלבנת הון שחור, המגיע ברוב המקרים מפעילות לא חוקית, כמו סחר בנשק, סמים ונשים - פעולות שרצוי מאד שלא יתקיימו.
מתוך כך, יש מגמה ברורה בשנים האחרונות, והיא להפוך את העולם למשותף יותר, גלובלי יותר, ומאוחד יותר. לפי רו"ח לייטרסדורף, "אנו רואים זאת כעת בכל הקשור להעברת מידע בקשר לחשבונות בנק, אך נראה שבעתיד הקרוב תחול מדיניות דומה בכל הנוגע לאחזקת חברות, נדל"ן וכיו"ב. בסופו של יום, זה מהלך מתבקש הן לאור ההתפתחויות הטכנולוגיות, והן לאור הרחבת שיתופי הפעולה וההסכמים הבינלאומיים בתחומים רבים".
עם זאת, רו"ח לייטרסדורף מספרת כי "אין ספק שהחלטה זו יוצרת בלבול וחוסר וודאות בקרב הלקוחות, גם אם אין להם מה להסתיר. נתקלנו בלא מעט לקוחות מבולבלים שמראים לנו מכתבים שהם קיבלו מהבנק שלהם בארץ, ולפיו ככל שהלקוח לא ישיג על החלטת הבנק – הם יעבירו את המידע הפיננסי שלו למדינת תושבותו, כפי שהבנק תופס אותה".
"אין ספק שהחלטה זו מבהילה וגורמת לחששות מצד הלקוחות" צילום: Pixabay
פגיעה בפרטיות בלי מידתיות
לצד השיקולים החיוביים הבאים לטובת ההחלטה וההסכם, ישנם גם חסרונות, וכפי שמציגה רו"ח לייטרסדורף ממשרד רואי החשבון שטיינמץ עמינח, הם רבים וגדולים: "עמדתנו בפירמה, היא שהחלטות אלו יובילו לפגיעה אדירה ולא מידתית בפרטיות האזרחים, שכן חשבונות הבנק שלהם וכרטיסי אשראי שלהם נחשפים לכמות גדולה של עובדים ואנשים".
"הרי אין ספק שהעברת מידע, זהירה ובטוחה ככל שתהיה, כרוכה בדליפת מידע, גם לגורמים משניים. יתרה מזאת, נדמה, כי העובדה שמידע פיננסי אישי ורגיש המתנהל בחשבונות בנק זרים יופיע באופן אוטומטי במחשבי מס הכנסה הינו חדירה מיותרת ולא מידתית לפרטיות הנישומים. דעתנו במשרד הינה, כי החקיקה הנוכחית אינה פרופורציונלית ביחס לפגיעה בפרטיות. מה גם, שניתן לעקוף אותה די בקלות, כמו למשל להחזיק חשבון בנק שבמדינה שאינה כפופה להסכם זה", היא מפרטת.
ונכון, אולי באמת היה ראוי לחשוב על חקיקה קצת יותר מידתית. כך לדוגמה - שיהיו סמכויות העברת מידע על בסיס דרישה ספציפית ולא על בסיס רצון כללי. כלומר, שיהיו קריטריונים מסוימים ומפורטים הנוגעים ללקוחות שלגביהם קיים חשד מסוים, והסכם העברת המידע יחול עליהם. לשיטת משרד רואי חשבון שטיינמץ עמינח, החקיקה בגרסתה הנוכחית מהווה פגיעה לא מידתית בפרטיותם של האזרחים, שכן אין ספק שהמידע הפיננסי המצוי בחשבונות הבנק של אנשים הינו מידע בעל אופי אישי ודיסקרטי ביותר.
בהמשך לכך, רו"ח לייטרסדורף אומרת ש"ברמה הפרקטית – לאור המגמה שתוארה, חשוב שהלקוחות יהיו מודעים להלך הדברים העולמי וייערכו בהתאם. אנחנו במשרד רואי החשבון שטיינמץ עמינח, יודעים לבנות יחד עם הלקוח ויועציו הפיננסיים את מבנה ההשקעות האופטימלי מבחינה מיסויית עבורו. וחשוב מכך, אנו מסייעים ללקוחותינו מול הבנקים, שלא אחת מבולבלים בעצמם מיישום החקיקה החדשה".
"אתן לך דוגמה: לא מזמן היה לי לקוח ששב משהות ממושכת בחו"ל, והבנק ביקש להעביר את המידע הפיננסי שלו למדינה ממנה שב, רק מכיוון שלפני עשר שנים כשפתח את החשבון הוא היה תושב חוץ", היא מספרת. "נפגשנו עם נציגי הבנק, הצגנו בפניהם אסמכתאות שונות, וכך פטרנו אותו מחשיפת מידע זה. לכן, חשוב להיות מודעים לעיקרי החקיקה החדשה ולסמכויות המוסדות הפיננסיים בהקשר זה, או לכל הפחות להיות מלווים ביועצים המתאימים".
"חשוב להיות מודעים לעיקרי החקיקה החדשה ולסמכויות המוסדות הפיננסיים" צילום: Pixabay לידיעת בר רפאלי
סוגיית העברת המידע מתקשרת באופן ישיר לסוגיית תושבתו של נישום, כמו במקרה המפורסם של הדוגמנית בר רפאלי. שאלת התושבוּת תכריע לא רק בשאלת מקום המיסוי, אלא גם ביכולת ובחובה להעביר מידע פיננסי על אותו אדם למדינות אחרות. הרי כמו במקרה שלה, כך גם במקרים אחרים - קיימת חובה על המערכות הפיננסיות להעביר מידע למדינות המקור של לקוחותיהן.
"הרי מה טענה רשות המיסים? היא טענה שמרכז החיים של בר רפאלי נמצא בישראל. יש לה משפחה, קשרים חברתיים וקשרים כלכליים שכולם נמצאים בישראל, ולכן היא תושבת ישראל החייבת בתשלום מיסים", אומרת רו"ח לייטרסדורף. "אך האמור לא מתייחס רק לתשלום מיסים בישראל, אלא גם ליכולתה של מדינת ישראל לקבל, למשל בקשר לבר, כמו גם על לקוחות אחרים, מידע פיננסי מלא מחשבונות הבנק הזרים שלהם".
ראוי לציין כי הסכם העברת המידע הוא דו סיטרי מבחינת ישראל – כלומר, מדינות ישראל ורשויות המיסים שלה מקבלות מידע אך גם מחויבות בהעברת מידע למדינות החתומות בהסכם.
יצירתיות היא שם המשחק
"אנו במשרד רואי חשבון שטיינמץ עמינח, נמליץ תמיד להיות מיושרים במאת האחוזים עם הוראות החוק וחלילה לא לשקר לבנקים או לרשויות המס. יחד עם זאת, ראוי לציין שכמשרד בעל ניסיון רב, אנו יודעים לספק ללקוחותינו פתרונות לתכנון ואופטימיזציה של המיסוי האישי שלהם בהתאם להוראות החוק".
רו"ח לייטרסדורף מתכוונת כי בין היתר, לקוחות שלא דיווחו על חשבונות זרים, יוכלו לגשת להליך של גילוי מרצון, דהיינו בצורה וולנטרית, ביוזמה שלהם. "לקוחות השוקלים היכן לפתוח חשבונות בנק יכולים לפנות לקבלת ייעוץ, ונוכל להמליץ על יעדים ומדינות שלא חתומות באמנה. לגבי לקוחות שסוגיית התושבות שלהם אינה חד-משמעית, נוכל ללוותם בקביעת התושבות שלהם הן מול הבנקים והן מול רשויות המס, שפעמים רבות פשוט מזלזלות בהוראות אמנות המס בהקשר זה. לעיתים, הן מפרשות הוראות חוק פנימיות ותקנות חדשות, ההופכות מישהו שאינו תושב לתושב בין רגע".
