שימו לב, אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר. קראו עוד הבנתי
פצצת התחבורה
גג עמוד פצצת התחבורה

בדרך לקלפי

פקק שיש לו מדינה, וממשלה שלא רואה את הבעיה

שר התחבורה מבקש להתקדם לעידן החלל, אבל בינתיים מקרב אותנו לתקופת הזוחלים. מספר המכוניות בכבישים גדל ב־100 אלף כל שנה, מהירות הנסיעה הממוצעת בגוש דן ירדה ב־2017 בעוד חצי קמ"ש ואין פתרון באופק. כלכליסט ממפה קטסטרופה תחבורתית שקרובה לפיצוץ

ליאור גוטמן 11:0029.01.19

כששר התחבורה ישראל כץ ירצה להתפאר בפועלו בקדנציה החולפת, ראוי להציב מולו מספר קטן, כמעט מינורי: חצי קמ"ש פחות. זה השינוי שחל במהירות הנסיעה הממוצעת באזור תל אביב בתוך שנה בודדת, בין 2016 ל־2017. בשנה זו הצטיידו אזרחי ישראל ב־375 אלף כלי רכב נוספים, ונפטרו רק מ־241 אלף. כשיותר מ־100 אלף מכוניות בשנה מתנפלות על נתיבי האספלט של מדינה צפופה, כל הכבישים והמחלפים שבעולם לא יוכלו להושיע.

 

 

 

עבור פוליטיקאים, השקעה בתחבורה היא שדה מוקשים לא קטן. במדינה שבה לוקח שנים לסגור מרפסת, הם יודעים שזו משימה זוללת כסף וגם ארוכת טווח. השר הבא שייכנס למשרד התחבורה יודע מראש שדרכו תהיה רצופת תירוצים על מצב הפקקים, על מחדלי הרכבת, על היכולת לאפשר לאנשים להגיע במהירות ובדייקנות לעבודה או לאסוף את הילדים מהגן.

 

 

 

 

לבוחרים שעניינים פרוזאיים כאלה אינם מדירים שינה מעיניהם אפשר לספר שהפיגור התחבורתי הוא גם איום ביטחוני לא־פשוט. בפעם הבאה שבה ייפגעו פסי הרכבת צפונה, וארבעה צירי האורך המרכזיים, צה"ל ייאלץ לשלוח חיילים לגבול לבנון דרך הים והאוויר ‑ כי פשוט לא תהיה דרך אחרת.

 

שר התחבורה ישראל כץ בפתיחת כביש 531 שר התחבורה ישראל כץ בפתיחת כביש 531

 

מהירות הנסיעה:

20 קמ"ש בשעות השיא

 

עד כמה המצב גרוע? מנתוני חברת מת"ל (מרכז לתכנון תחבורתי), שפועלת עם משרד התחבורה, עולה שמהירויות הנסיעה הממוצעות בתל אביב־יפו ובסביבתה נעות בשעות היממה בין 20 קמ"ש ל־43 קמ"ש; בירושלים ובסביבתה בין 28 ל־36 קמ"ש; באזור חיפה בין 30 ל־41 קמ"ש; ובבאר שבע המרווחת מהן ‑ בין 36 ל־45 קמ"ש.

 

 

פקק בנתיבי איילון פקק בנתיבי איילון צילום: דנה קופל

 

כפי שעולה מהנתונים האלה, הנהגים בסביבת תל אביב סובלים מהזחילה האטית ביותר בשעות העבודה. בלילות כתר האיטיות עובר למטרופולין ירושלים דווקא. במת"ל משערים שהאשמה רובצת על מערכת המפות של גוגל, שמתקשה בהערכת מהירות הנסיעה בכבישים שמעבר לקו הירוק.

 

במת"ל מגדירים את המצב "גרוע אך יציב", ורואים כמה נקודות אור. ביוני 2017, מציינים שם, "חלה עלייה קלה במהירות הנסיעה באזור תל אביב לעומת יוני 2016, מ־29.41 קמ"ש ל־29.67 קמ"ש". בין שש לעשר בבוקר חל "שיפור קל". יש מי שימצא בזה נחמה.

 

 

 

עומס כלי הרכב:

274 אלף פגושים ביממה

 

מכל מקום, זוהי רק איטיות הנסיעה הממוצעת, והיא לא משקפת את הקטסטרופה שמחכה לנהגות ולנהגים בכמה צירי נסיעה עמוסים במיוחד. "כלכליסט" נעזר בכמה מקורות רשמיים כדי לנתח את קטעי הכביש הארורים בישראל ‑ אלה שמשאירים את הנוסעים יותר זמן על הכביש, ומשאירים להם פחות זמן לעבודה ולבית.

 

שניים מהקטעים האלה נמצאים בכביש 1 שבין תל אביב לירושלים, בכניסות לשתי הערים. בקטע הכניסה לבירה, למשל, עברו כמעט 100 אלף מכוניות בשעה ביום עבודה ממוצע ב־2013, השנה האחרונה שבה נערכו שם מדידות. זו עלייה של 9.3% בשבע שנים.

 

שני מוקדי עומס אחרים שוכנים בכביש 2, המוכר ככביש החוף. בקטע שבין פולג לווינגייט גבר זרם המכוניות בין 2008 ל־2018 ב־25%, ובכל שעה כבר עוברות שם יותר מ־100 אלף מכוניות. בכביש 4, הלוא הוא הכביש הישן לחיפה, העלייה בנסועה בקטעים מסוימים הגיעה ל־36% בעשור האחרון.בכביש 5, בכניסה מזרחית לתל אביב, המספר הוכפל עד 2011, שנת המדידה האחרונה. בכבישי הצפון 85 ב־89 היקף הנסועה עלה ב־30% כמעט.

 

בנתיבי איילון מספר המכוניות בשעה נשאר יציב, אבל הם נותרו העורק הסתום ביותר במדינה: לא־פחות מ־274 אלף מכוניות חולפות כיום בכל שעה בין גלילות לקיבוץ גלויות.

 

אבל את הסיפור המדאיג ביותר מספר כביש 6 ‑ כביש האגרה שנועד לחלץ אותנו מהפקק. בין 2009 ל־2018 נרשם זינוק של 135% במספר המכוניות שנעות בו ביממה. התיאבון לאספלט לא יודע שובע.

בטל שלח
    לכל התגובות
    x