שימו לב, אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר. קראו עוד הבנתי
ספורט עולמי

ניימאר עובר לפריז סן ז'רמן: איך ילד בן 25 שווה 222 מיליון יורו

הסיפור הזוהר של ניימאר ועסקת הענק מסתירים שורה של אינטרסים כלכליים ופוליטיים מצד קטאר, שנועדו להלבין פעילות טרור. בדרך הם הורסים את התחרותיות העסקית בעולם הספורטיבי

אוריאל דסקל 06:5603.08.17

בראיון למגזין TheAge ב־2012, חשפו בני משפחתו של ניימאר את הביטוי הברזילאי שהפך למוטו של המשפחה. את הפתגם calca de veludo ou bunda de fora קשה לתרגם, אך מדובר בסוג של שילוב בין "חיים רק פעם אחת", "רק המעז מנצח" ו"תמיד אלך בדרכי שלי". לאורך החיים הקצרים של ניימאר, בן 25 בסך הכל, זה בדיוק מה שהוא עשה. מגיל 3-4, אז התחיל לשחק כדורגל ברחוב עם ילדים גדולים וקשוחים ממנו ועד המעבר מברצלונה לפריז סן ז'רמן במחיר שמנפץ את כל השיאים - 222 מיליון יורו. ניימאר תמיד לקח סיכונים ומשפחתו תמיד עודדה אותו לעשות זאת, וההצלחה שלו מבוססת על כך.

 

 

 

אביו של ניימאר היה שחקן כדורגל מקצועי לא רע, אבל "לא באיכות הגבוהה ביותר", כפי שהעיד על עצמו. ב־1992 עבר עם משפחתו למוג'י, עיר תעשייתית כ־40 קילומטר מזרח לסאו פאולו, ושם נולד ניימאר ג'וניור. באותה תקופה הבין האב שהקריירה שלו בכדורגל לא יכולה להמשיך, והמשפחה עברה לבית הוריו בסאו פאולו. כדי להתמודד עם הקריירה שהסתיימה, ניימאר האב החל לעבוד בשלוש עבודות שונות.

 

בזמן שאביו עבד, ניימאר ג'וניור בילה את רוב הזמן שלו בלטפח את האהבה הגדולה שלו, כדורגל. אביו דחף אותו לשחק עם ילדים גדולים יותר ולקחת סיכונים. הוא עודד אותו להטעות אותם עם הגוף והרגליים, ואפילו לעצבן אותם כדי להראות עליונות ולגרום להם לשנות את הגישה שלהם כלפיו.

 

סקאוטים שמו עין על ניימאר כבר בגיל שבע, והוא חתם בקבוצת אתלטיקה פורטוגזה. כשהיה בן 11 הציעה סנטוס - המחזיקה באחת מאקדמיות הכדורגל המשובחות בברזיל - סכומים נאים להוריו כדי שיעבור. המשפחה השתמשה בסכום זה כדי לרכוש את הבית הראשון שלה, ואז הבין האב כי הוא צריך להתפטר מעבודתו ולהתמקד בדבר אחד בלבד - להפוך את הבן שלו לכדורגלן מקצועני שירוויח מאות מיליונים. הסיכון היה ענק, אבל calca de veludo ou bunda de fora.

 

ההשבחה מתחילה בבית

 

בגיל 14 ניימאר ומשפחתו התחברו לסוכן הכדורגל הברזילאי ואגנר ריברו, שלקח את הילד לפגישות בריאל מדריד. סנטוס חששו שיקחו להם את השחקן הצעיר, שלא חתום על חוזה מקצועי, עוד לפני שיתאמן עם הקבוצה הבוגרת. כשחזר לברזיל, סנטוס כבר הציעה לו חוזה מקצועני ראשון של 3,000 דולר בחודש. בגיל 16 החוזה שודרג ל־40 אלף דולר בחודש, ובגלל שהקבוצה לא היתה מסוגלת להציעה סכום גבוה יותר - היא הציעה לו ולאביו 40% מכל העברה עתידית.

 

 צילום: איי אף פי

 

 

כדי להפוך את העסקה לעוד יותר מתוקה עבור האב, סנטוס קישרו אותו עם דלסיר סונדה, בעלים של רשת סופרמרקטים ואחד העשירים באוהדי הקבוצה. סונדה רכש מאביו של ניימאר אחוזים מאחזקתו בילד עבור סכום של כ־2 מיליון דולר, וניימאר נהיה מיליונר לפני גיל 17. כיום הקרן של סונדה, DIS, טוענת שהיא אמורה לקבל יותר מהמעברים של ניימאר. ההליך עדיין בבית משפט.

 

במקביל לביזנס של אביו, ניימאר המשיך להתמקד בכדורגל. הוא שיפר וחידד את כישוריו והרשים שחקנים, מאמנים וסקאוטים מאירופה. כדי להגדיל את השווי שלו, סונדה ואביו של ניימאר הוציאו אותו לטור פגישות ברחבי אירופה. בין השאר הם נפגשו עם רומן אברמוביץ', הבעלים של צ'לסי, בתיווכו של הסופר־אייג'נט הישראלי פיני זהבי.

 

ב־2010 ניימאר כבר נהפך לכוכב של סנטוס ושיחק במדי נבחרת ברזיל. צ'לסי הגישה הצעה בשווי 35 מיליון ליש"ט כדי לרכוש אותו אך ונדחתה. קבוצות אחרות גם כן הביעו עניין בילד ואביו הבין שהביקוש הוא עצום. הוא דרש מכל קבוצה שרוצה להחתים את בנו לשלם לו סכום של 10 מיליון יורו כמקדמה, ו־30 מיליון יורו אם העסקה אכן יוצאת לפועל. מדובר בדרישה כמעט בלתי נתפסת, אבל calca de veludo ou bunda de fora.

 

הערך קופץ בבארסה

 

ב־2011 ריאל מדריד החלה להביע עניין רציני בילד, וכך גם ברצלונה. ב־15 בנובמבר 2011 ניימאר חתם על חוזה מקדים עם ברצלונה, שהסכימה לשלם 10 מיליון יורו לאביו. שלושה ימים לאחר מכן אביו ואמו הקימו את חברת N&N Consultoria Esportiva e Empresarial, שאליה העבירה ברצלונה את התשלום. על פי ההסכם, אחרי רכישתו, ברצלונה תשלם 30 מיליון יורו נוספים לאב. הכל נעשה במחשכים, כשאפילו סנטוס לא ידעה על זה. ברצלונה קברה את התשלום בדו"ח השנתי שלה, בסעיף בו צוין כי מדובר במקדמה על רכישה עתידית של שחקן ששמו לא הוזכר.

 

במקביל, חברת ייעוץ שיווקי התחילה לעבוד עם ניימאר והחלה לבנות אותו כמותג. נייקי, פנסוניק ועוד מותגים מקומיים ובינלאומיים החלו לחתום עם חברת הניהול של ניימאר על הסכמי חסות משמעותיים. המטרה העיקרית היתה להשאיר אותו בברזיל עד אחרי מונדיאל 2014, כדי לחזק את מותגו במדינה ולאפשר לחברות שהחתימו אותו על הסכמי חסות למצות את השוק הברזילאי. אך ב־2013 ברצלונה היתה לחוצה להביאו והגיעה לסיכום רכישתו ב־17 מיליון יורו מסנטוס ועוד 40 מיליון יורו מאביו של ניימאר ושותפיו. עם זאת, המחיר שלו היה הרבה הרבה יותר גבוה.

 

אחרי הגעתו של ניימאר לברצלונה שלח ג'ורדי קאסס, רוקח ואחד מ־222 אלף האוהדים שמחזיקים בקבוצה, מכתב להנהלה. הוא ביקש לדעת את הסכום שהוציאה הקבוצה על הכוכב מברזיל, אך משלא קיבל תשובות פנה לבית המשפט. הפרשה התפתחה, וביוני 2016 הסכימה ברצלונה לשלם קנס של 5.5 מיליון יורו בשל "טעות בתכנון המס" סביב מעברו מסנטוס.

 

 

 

בנוסף, המועדון הברזילאי היה זכאי ל־2 מיליון יורו לאחר שניימאר הגיע לרשימת המועמדים הסופיים לתואר שחקן השנה ב־2016 ו־4.5 מיליון יורו מכיוון שברצלונה ככל הנראה תפר את ההתחייבות שלה לשחק משחק ידידות בסנטוס. בתוספת הקנס האחרון, הסכום הכולל כבר מגיע ל־111.2 מיליון יורו, ולכך עוד צריך להוסיף את המשכורת ששולמה לשחקן בשלוש השנים האחרונות. כלומר, העלות הכוללת של שירותיו של ניימאר עומדת על יותר מ־136.7 מיליון יורו.

 

השחקן, בינתיים, יצר שיתוף פעולה קטלני עם לואיס סוארס וליאו מסי, וברצלונה זכתה בעשרה תארים. במקביל ניימאר הרגיש יותר ויותר שהוא צריך ללכת בדרכו שלו ולקחת יותר סיכונים על המגרש ומחוצה לו. במגרש יש את ליאו מסי - השחקן הגדול בדורו ואולי בהיסטוריה - שמונע מניימאר לצמוח לעמדת הכוכב הגדול היחיד בקבוצה. מרסלו בכלר, כתב ספורט ברזילאי שפרסם ראשון על המעבר של ניימאר לפריז סן ז'רמן, טען בראיון ל־CNN כי "ניימאר רוצה להיות השחקן הכי טוב בהיסטוריה, הוא רוצה לזכות בכדור הזהב והוא לא יכול לעשות זאת כשהוא עם מסי באותה הקבוצה. הוא צריך לעזוב". אמנם זה סיכון, אבל calca de veludo ou bunda de fora.

 

הקטארים פותחים את הכיס

 

לפי Goal.com, כדי להביא את ניימאר לפריז היה צריך יותר משנה של עבודה מאחורי הקלעים. המכשולים רבים: מהפייר פליי הפיננסי, דרך הגעה להסכמה עם ברצלונה על רכישתו ועד הגעה לסיכום עם אביו של ניימאר. מדובר בפרויקט רציני, שבשבילו צריך מוטיבציה וכסף. לקטאר, הבעלים של פריז סן ז'רמן דרך חברת ההשקעות בספורט שלה QSI, יש את הכסף וגם את המוטיבציה. ואפילו יותר מוטיבציה מתמיד.

 

מאז שאברמוביץ' רכש את צ'לסי ב־2003 הגיחו עוד מיליארדרים זרים לכדורגל האירופי. חלקם הגיעו כדי להרוויח כסף, חלקם כדי לשחק עם צעצוע יקר במיוחד וחלקם כדי ליהנות מהחשיפה האדירה של המשחק. אבל אחרים רכשו מועדונים והשקיעו בגלל סיבות שאינן קשורות לכדורגל. אם אברמוביץ' "הגן על עצמו" מולדימיר פוטין, אז קטאר רכשה את הקבוצה הצרפתית כדי להגן על עצמה מעתיד שבו נגמר הגז הטבעי.

 

אין כאן מטרה עסקית, אלא אסטרטגית: להפוך את קטאר למדינה גדולה ומשמעותית יותר ממה שהיא. הבחירה בסן ז'רמן אינה מקרית, ולא נובעת מחיבה מיוחדת לעיר האורות. היא פשוט היתה זולה יותר מקבוצת פרמיירליג; התחרות בצרפת חלשה מבליגות הבכירות; ולא מדובר בקבוצה היסטורית בה המסורת תמיד תאפיל על ההווה. כך, בזכות הכסף שהשקיעו הקטארים במיתוג ובהבאת שחקנים כמו דיוויד בקהאם, זלאטן איברהימוביץ' ואדינסון קאבאני, פריז סן ז'רמן נהפכה למושא לקנאה בעולם הכדורגל. סוף סוף, אחרי שנים רבות, היא נכנסה לאופנה בבירה הצרפתית.

 

אך אחרי שנים טובות, הקטארים איבדו בעונה החולפת את האליפות למונאקו כנגד כל הציפיות. פריז גם הושפלה על ידי ברצלונה במשחק הגומלין בשלב הנוק אאוט של ליגת האלפות, כשבמקביל הקבוצה הקטאלונית מחליטה שלא להמשיך עם הסכם החסות עם קטאר. נראה היה שהפרויקט הפריזאי קצת מגמגם, אבל ברצלונה רק העירה את חיית הטרף הקטארית, שהלכה בכל הכוח על הילד הברזילאי המוזהב של בארסה. היא היתה מוכנה לשלם עבורו 222 מיליון יורו, ולתת חוזה של 30 מיליון יורו לעונה.

 

אבל את הרכישה של ניימאר לא צריך לבחון בהקשר הספורטיבי בלבד, אלא גם דרך הרצון של קטאר להיות עצומה יותר מגודלה. קטאר מסובכת כיום במשבר מדיני עם המדינות השכנות, כולל ערב הסעודית ומצרים. האסטרטגיה של קטאר - להשקיע בנכסים מחוץ למדינה כדי להפוך אותה ל"גדולה יותר" ובכך להגן על עצמה - כללה גם מימון גופי טרור ותמיכה באיראן המשוקצת בעיני מדינות המפרץ.

 

זו, כביכול, הסיבה לסכסוך המדיני שגרם לסגירת הגבולות היבשתיים של המדינה. אך התגובה של קטאר היתה אסרטיבית, והמדינה המשיכה להדגיש את הכוח הפיננסי העצום שלה. בין היתר, היא מצמצמת את התלות שלה בנפט, מתחזקת עתודות מזומנים ואג"ח וממשיכה בכל הכוח להכין את עצמה למונדיאל ב־2022.

 

במקביל, היא הופכת את עצמה לאפילו עוד יותר גדולה עם ניימאר, אחד מהספורטאים הפופולריים והמוכרים בעולם. "הרצון של קטאר לעמוד גבוה מעל היריבות האזוריות ולצעוק הכי חזק, הפך להעברה הגדולה ביותר בתולדות הכדורגל", אומר סיימון צ'דוויק, פרופסור לכלכלת ספורט. "רבים יאמרו שספורט ופוליטיקה לא אמורים להתערבב אבל ההעברה של ניימאר מדגימה שבמאה ה־21 ספורט הוא פוליטיקה". למעשה, המעבר של ניימאר לפריז סן ז'רמן הוא שילוב שנראה בלתי אפשרי בין אינטרסים עסקיים וכלכליים של משפחה מסאו פאולו לאינטרסים גיאופוליטיים של נסיכות ערבית.

 

לכוכב הברזילאי יהיה פחות אכפת מהאחים המוסלמים, דאעש, אל־קעידה, איראן והפוליטיקה - אבל הצלחתו במדי פריז סן ז'רמן ובעיקר זכייה בליגת האלופות - עשויה להיות ההישג הפוליטי הגדול ביותר של קטאר. איך אומרים בערבית calca de veludo ou bunda de fora?

בטל שלח
    לכל התגובות
    x