"יש מספיק כסף במדינה כדי שאנשים יקנו דירה. יש הורים, דודים ואחיות. מי שרוצה מצליח"

אחד הנושאים הכואבים ביותר בענף הבנייה הוא תאונות העבודה ומוות פועלי הבניין. 49 פועלים נהרגו בשנת 2016, ומספר ההרוגים ב־2017 היה 16 עד סגירת הגיליון. זאת נוסף על עשרות רבות של פצועים. באפריל האחרון נפצעו קשה שני פועלי בניין בפרויקט של החברה היזמית והמבצעת פרשקובסקי בראש העין.

בבדיקה שערכו פקחים באתר התברר כי הפועלים נפלו ממרפסות ללא פיגומים. עוד נמצא כי ארבעה מתוך שבעת המנופים במקום פעלו אף שהתגלו בהם ליקויים חמורים. לאור זאת הוצא צו להפסקת עבודה לאתר. "זה קורה בכל חברה", אומר יוסי פרשקובסקי, מנכ"ל משותף בחברה. "יש לי 300 עובדים. אנחנו עושים את המקסימום כדי לעמוד בכל התקנים ובאמת משתדלים, אבל אתה יודע, אנחנו בני אדם ותקלות קורות, והיתה תקלה אחת ובמקרה מישהו נפצע”.

יוסי פרשקובסקי. "בשביל להצליח כעת בענף הנדל"ן יש לחזור לבסיס" צילום: עמית שעל

מרפסות ללא פיגומים הן לא בדיוק תקלה.

"פתרנו את זה ואנחנו ממשיכים הלאה. הפרויקט הזה היום עובד כראוי וממשיך כרגיל".

אתה יכול להבטיח שמקרה כזה לא יישנה?

"כן, הפקנו לקחים. הגברנו את הערנות לנושא הבטיחות. הוספנו עובד שעוסק רק בבטיחות בפרויקטים שלנו, ואנחנו עושים הכל כדי שזה לא יקרה שנית.

"אבל חשוב להבין גם שזה היה הפרויקט הראשון של מחיר למשתכן. היו חמישה מכרזים וזה הפרויקט הכי גדול: 422 יחידות דיור. הוא התחיל במרץ 2016 ואמור להסתיים בסוף השנה הזאת. זה מטורף לעבוד בלוחות זמנים כאלה, זה מחייב אותנו לעבוד מהר ויש לזה מחיר. אין מה לעשות".

"עוסקים בלחם ובחמאה"

ראשון לציון, שנוסדה ב־1882, היתה המושבה הראשונה שהקימו אנשי העלייה הראשונה בישראל. משפחת פרשקובסקי היא אחת המשפחות המייסדות של העיר. בני המשפחה היו מראשוני החקלאים בארץ, אך שינו את תחום ההתמחות ולימים הקימו את אחת מחברות הנדל"ן למגורים הגדולות בישראל: פרשקובסקי השקעות בניין בע"מ.

שר האוצר כחלון וצמרת משרדו בהכרזה על הגרלת הענק של מחיר למשתכן צילום: אלעד מלכה

החברה, שבשליטת האב ארנון (יו"ר) ושלושת הילדים — יוסי (מנכ"ל משותף), שרון (מנכ"ל משותף) ומאיה (יועצת משפטית), אינה מרבה להיחשף לתקשורת, אף שהיא נסחרת בבורסת תל אביב בשווי שמתקרב לחצי מיליארד שקל, ואף שהיא נחשבת אחת השחקניות המשמעותיות בפרויקטים של מחיר למשתכן בישראל.

נוסף על בתים, פרשקובסקי עוסקת גם בנדל"ן מניב, והיא מחזיקה בפורטפוליו שלה מקבץ מגורים של 534 יחידות דיור בדרום קרוליינה, מרכז מסחרי ברחובות (בשיתוף משפחת יוחננוף) ומרכז מסחרי בחדרה. המניה שלה רשמה עלייה של 25% במחצית הראשונה של 2017, אולם פרשקובסקי, המשמש מנכ"ל החברה מאז הונפקה בתל אביב ב־2007, מרגיש שיש לאחרונה עצירה בביקוש לדירות חדשות וכי זוהי תחילתו של עידן חדש בענף.

"כיום, בגלל הריבית שעולה וגם בגלל התנאים שמציבה הממשלה, בשביל להצליח בעסקים צריך לספק את הלחם והחמאה של הנדל"ן", הוא אומר בראיון ל"מגזין כלכליסט". "אנחנו מרגישים שקשה הרבה יותר מבעבר למכור פנטהאוזים, אך עדיין אפשר למכור דירות בטווח המחירים הנמוך יותר. אחרי הכל, בישראל רכישת בית היא צורך בסיסי, ויש מספיק כסף במדינה הזאת כדי שאנשים יקנו דירה. יש הורים, דודים ואחיות, ומי שרוצה דירה מוצא את הדרך לרכוש אותה. רק בעשירון העליון, בדירות היוקרה שאנשים לא חייבים לקנות, רואים השפעה של עליית הריבית. לכן, האסטרטגיה שלנו כיום היא ללכת על הבסיס”.

פועלי בניין סינים צילום: שאטרסטוק

"מחיר למשתכן זה גן עדן ליזמים"

יוסי פרשקובסקי הוא דור רביעי למשפחת פרשקובסקי. הסבא־רבא שלו, אריה לייב פרשקובסקי, שעל שמו קרוי גם אחד הרחובות בראשון לציון, עלה לישראל בסוף המאה ה־19 והחל לרכוש אדמות חקלאיות. סבו של יוסי, בנימין, המשיך את דרכו כחקלאי והרחיב את מלאי הקרקעות החקלאיות שהיו ברשות המשפחה. השושלת החקלאית המשיכה עד אביו של יוסי, ארנון, שהחליט לשנות ייעוד ולהפוך את המשפחה לאימפריית נדל"ן.

אחת הסיבות למהפך היא שבאותה עת לא מעט מהקרקעות שהיו ברשות המשפחה הופשרו ונהפכו מקרקעות חקלאיות לקרקעות המיועדות לבנייה.

"אבא שלי היה חקלאי בדמו, אבל הוא הבין שעדיף לגדל בניינים במקום תפוזים", אומר פרשקובסקי הבן.

העסק נהפך לחברה משפחתית לכל דבר, וכיום מועסקים בו שישה בני משפחה בהנהלה הבכירה. מלבד שלושת הילדים והאב ארנון, גם האם, עדנה, מועסקת בחברה כאחראית לתחום העיצוב, ובעלה של הבת מאיה, חיים קראדי, מועסק בה כסמנכ"ל השיווק וגם מחזיק ב־2.5% מהמניות שלה.

שני הבנים מנהלים את החברה במשותף. לחלק התפעולי אחראי שרון, ועל היזמות והקשר עם שוק ההון מופקד יוסי. לפי התוצאות של החברה, נראה ששניהם עושים עבודה לא רעה. את הרבעון הראשון של 2017 סיימה פרשקובסקי עם הכנסות של 130 מיליון שקל, כמעט פי שלושה מהרבעון המקביל, ובשורה התחתונה היא רשמה רווח נקי של 16 מיליון שקל, לעומת רווח של מיליון שקל בתקופה המקבילה בשנה שעברה. העלייה בהכנסות וברווחיות מיוחסת לעלייה בקצב הפרויקטים ובמספר הדירות שנמסרו לרוכשים.

יש לכם זרוע ביצועית שבונה את הדירות. אתם לא חוששים שתקרוס, כפי שקרה ללא מעט חברות קבלניות לאחרונה?

"חשוב להבין שלהבדיל מהמתרחש בחברות אחרות, הזרוע הביצועית שלנו עוסקת רק בפרויקטים שאנחנו יוזמים ולא מבצעת עבודות עבור אחרים. שנית, אנחנו עובדים כיום בעיקר בפרויקטים של מחיר למשתכן, ושם כדאי לך מאוד שתהיה לך זרוע מבצעת: כך אפשר ליהנות משיעורי רווחיות גבוהים יותר, ולהתמודד על מכרזים רבים יותר. חברות יזמיות שמבצעות פרויקטים צריכות להביא מבצע, והרווחיות שלהן יורדת. מחיר למשתכן זה גן עדן לחברות שיש להן יכולת כספית ויכולת ביצוע".

"השוק החופשי לא מושפע"

אתם הייתם מהראשונים שהשתתפו בפרויקטים של מחיר למשתכן. מה קרה למחירים בפרויקטים שלכם מאז?

"בנינו פרויקטים בראש העין ובמודיעין, והמחירים שם עלו וממשיכים לעלות כל הזמן".

יכול להיות שהתוכנית של שר האוצר משה כחלון הרסנית? עוזרת לזוגות צעירים שזכאים לדירות, אבל מתמרצת את המשך העלייה במחירים?

"בהתחלה חשבו שהשוק החופשי יושפע ממחיר למשתכן, ושאם מישהו קונה דירה במחיר מסוים, החבר שלו לא יסכים לשלם יותר בשוק החופשי. בפועל, זה לא קרה, כי לרוכשים אין אופציה אחרת. כחלון פותר את הבעיה של הזוגות הצעירים, אבל לא את הבעיה של רוב האוכלוסייה. בשבילנו זה טוב", אומר פרשקובסקי בחיוך.

מהי הדרך הנכונה להוריד את מחירי הדיור?

"להוציא יותר דירות לשוק החופשי. אם תגדיל את ההיצע של הדירות כך שיוכל להתמודד עם הביקוש, המחירים יתמתנו. אולם, לא פשוט להגדיל את ההיצע, ויש גורמים רבים שצריך להביא בחשבון, כמו תשתיות.

"זה מורכב לבנות בשנה אחת 100 אלף דירות חדשות, במיוחד כשאזור המרכז צפוף מאוד ואנשים רוצים לגור בעיקר שם. ועדות התכנון המחוזיות הגדילו באופן משמעותי את כמות הדירות, אבל עדיין יש מחסור גדול. זה לא פשוט כמו להדפיס כסף".

כלומר, מחירי הדיור לא יירדו.

"ודאי שלא בטווח הקרוב. בטווח הרחוק יותר, אם המדינה תטפל בנושא התשתיות, תשפר את הנגישות לפריפריה ותגדיל את כמות הדירות המוצעת בכל הארץ, זה יעזור לעצירת העלייה במחירים ואולי יביא לירידה מסוימת.

"הביקוש עולה באופן מתמיד, עם הגידול הטבעי באוכלוסייה. אם המדינה רוצה להוריד את המחירים היא צריכה לייצר היצע דירות גדול יותר מהביקוש. אפשר לייצב את השוק בעזרת עבודה קשה, אבל זה ייקח זמן".

נראה שמבחינת התשתיות ישראל נמצאת במרחק שנות אור מהתסריט שתיארת. האם אנחנו רחוקים שנות אור גם מירידה במחירים?

"הכל יחסי, תאמין לי. אל תהיו פסימיים".

ברבעון הראשון היתה ירידה בכמות הדירות שמכרתם, כפי שקרה אצל שאר חברות הנדל"ן. האם זה מאותת על שינוי?

"הירידה היתה כי אין לנו דירות יותר במלאי. אנחנו עובדים בפרויקטים של מחיר למשתכן ולכן יש לנו ביקוש קשיח. כל מה שמשתחרר — אנחנו מוכרים. ב־2018 אנחנו עתידים למסור 485 דירות, ועד שלא ייכנסו פרויקטים חדשים אין לנו מה למכור. נכון שיש עצירה בשוק, אבל אנחנו בונים בעיקר במחיר למשתכן, ולכן אנחנו פחות מושפעים מזה. יש לנו כרגע שלושה פרויקטים: הרצליה, רמלה ורקפות (בראשון לציון), שמכילים 1,100 דירות — 80% מתוכן במחיר למשתכן".

"הסינים יעשו טוב לענף"

כל המכרזים שהמדינה מוציאה עכשיו הם של תוכנית מחיר למשתכן, המיועדת למשפחות הזכאיות לקנות דירה ראשונה. אבל האם המדינה פותרת את מצוקת הדיור של האוכלוסייה שאינה נכללת בתוכנית?

"היא לא פותרת".

זה תקין לדעתך?

“זו לא שאלה של תקין או לא. הם מנסים לפתור כרגע בעיה בוערת יותר".

מדוע החלטתם להנפיק את החברה? יש לאחד האחים או ההורים כוונה למכור?

"רצינו לגייס אג"ח בשוק ולהגדיל את הפעילות, ולהפוך לחברה בקנה מידה ארצי, ולא לפעול רק בתחומי ראשון לציון. אני מכיר את האמרה שלפיה דור ראשון מייסד, שני בונה ושלישי הורס. תסתכל על המניה שלנו ותראה שאנחנו ממש לא הורסים. לגבי הילדים שלי, אני לא יודע לומר לך אם הם ימשיכו בעסק. כרגע הם מתעניינים בו, וזה משמח אותי, אבל אלוהים גדול, ואין לדעת מה יהיה".

יוסי פרשקובסקי עם הוריו, ממשפחת המייסדים של ראשון לציון. "העדיפו לגדל בניינים על תפוזים"

מה דעתך על כניסת החברות הסיניות לענף הבנייה?

"זה תהליך ארוך ומייגע, שתקוע כרגע. אני לא רואה בו בעיה, וזה דווקא טוב לחברות היזמיות שיהיה סוף סוף מי שיבנה כאן פרויקטים.

"זה גם יעשה טוב לשוק: יוריד את המחיר של הבנייה ויעשה טוב בסוף לאזרח".