אורחת בישראל: ד"ר אולגה קיסלבה, אמנית ומתמטיקאית
"נצטרך למצוא איך לחיות עם האינטרנט של הדברים מבלי להרוס את הזהות שלנו", מזהירה ד"ר קיסלבה, אמנית ומתמטיקאית שהקימה בסורבון מעבדה לחקר השפעות הטכנולוגיה על החברה. היום תשתתף בכנס בנושא בת"א
"בעתיד הקרוב כל האובייקטים שסביבנו יהיו מחוברים לאינטרנט של הדברים. האמת היא שהם כבר מחוברים, אני לא יודעת אם את מרגישה את זה או לא", אומרת לי האמנית והמתמטיקאית ד”ר אולגה קיסלבה.
היא באה משושלת של מדענים. אמה המציאה את טכנולוגיית הצוללות הסובייטית וסבה היה בין ממציאי פצצת האטום בברית המועצות, ואלו רק שתי דוגמאות למדענים החשובים שבמשפחתה לאורך הדורות. גם לקיסלבה עצמה היתה אמורה להיות קריירה מדעית מפוארת. היא למדה מתמטיקה ופיזיקה, עבדה בתחום וזכתה להצלחה, אך לאחר תקופה הבינה שהמסלול שלפניה הוא זה של הטכנולוגיה הצבאית, ומכיוון שלא רצתה לשתף פעולה עם התעשייה הצבאית, החליטה לעזוב את התחום וללכת לכיוון של אמנות. "כשהייתי ילדה בברית המועצות הסובייטית, חינכו אותנו לחשוב שנהפוך את העולם לטוב יותר. זה אמנם היה הרבה יותר מורכב, אבל הערך הזה חלחל. חשבתי שאם אעשה אמנות, שירה או פילוסופיה, זו תהיה הדרך שלי להפוך את העולם לטוב יותר".

בישראל היא מבקרת לכבוד כנס "חוויית האמנות בעידן האינטרנט של הדברים" שיתקיים היום במרכז אדמונד דה רוטשילד בתל אביב, ולרגל התערוכה "טבע דומם, מידע חי" שתיפתח במוצ"ש במשכן האמנים בהרצליה. הכנס והתערוכה מסכמים שנה של שיתוף פעולה בין הסורבון ומכללת שנקר.
האינטרנט של הקצבאות
ב־17 השנים האחרונות קיסלבה (52) חיה בפריז, עבודת הדוקטורט שלה מ־1996 על אמנות ומחשבים היתה הספר הראשון בצרפתית בנושא והספר הלימוד הראשון בתחום בצרפת, מה שזיכה אותה במשרת מרצה בסורבון. היא הציגה בתערוכות ברחבי העולם, בין היתר בביאנלה בוונציה, ועבודותיה נמצאות באוספים חשובים, למשל המומה בניו יורק והמוזיאון הלאומי של רוסיה.
ב־2007 היא הקימה את מעבדת האמנות והמדיה של הסורבון בפריז כדי לעסוק, באמצעים אמנותיים, בהשלכות שיש להתפתחויות הטכנולוגיות על תהליכים חברתיים. אחת הדוקטורנטיות במעבדה של קיסלבה היא האמנית והמתמטיקאית צילה חסין - מרצה בשנקר ומי שיזמה את שיתוף הפעולה. הדוקטורט של חסין, שגם תשתתף בכנס היום, עוסק בשאלה מה יקרה ביום שבו כל החפצים יהיו מחוברים לאינטרנט של הדברים. חסין נותנת דוגמאות: "היום באנגליה, למשל, אם אדם מקבל קצבת נכות, הוא צריך להוכיח שהוא שומר על הגוף. יש לו צ'יפ שמחובר למאגר נתונים, ואם הוא לא הגיע למכון הכושר, ביטוח לאומי לא יעביר לו את הקצבה. בארה"ב אם אדם לקח הלוואה כדי לקנות אוטו, האוטו מחובר לבנק. פיגר בתשלום? הוא לא יכול להתניע. היו מקרים שבהם משפחות נתקעו באמצע שום מקום, ולא בגלל תקלת דלק, אלא מכיוון שלא שילמו בזמן".

"בעבר היה לנו האינטרנט של האינפורמציה, היום יש לנו האינטרנט של הדברים שמאפשר לנו, למשל, להדליק את המזגן ממרחק", מוסיפה קיסלבה. "בקרוב כבר לא אנחנו נדליק את המזגן, אלא המכונית שתזהה שהתקרבנו הביתה. באינטרנט של הדברים החפצים קשורים זה לזה. מה שצפוי לנו בעתיד הקרוב הוא האינטרנט של הגופים, חיבורים לאורגניזמים חיים: הכלב שלנו או התרנגולת. כולם יהיו מחוברים. נוכל, למשל, להזמין ישירות תרנגולת מהסופרמרקט. את התרנגולת יחברו לצ'יפ, וכך ההחלטה מתי להמית אותה תתקבל על ידי מכונה, על פי מידת הרעב שלנו".
סדרת התצלומים שלה שתוצג פה מזכירה את ציורי הוואניטס הפלמיים של המאות ה־16 וה־17; ציורי טבע דומם המתארים חפצים בתהליכי ריקבון, כתזכורת למוות הוודאי. בצילומיה של קיסלבה כוס מלאה ביין, פיסת לחם, פנקס רשימות ואריזת קרטון מיץ מקומטת מונחים זה לצד זה על שולחן עץ ברקע אפלולי. קיסלבה טוענת שהדמיון לוואניטס מקרי, על שום השימוש באור בטבעי שנכנס מחלון ביתה, אותה טכניקה שלפיה ציירו הציירים הפלמים.
היא צילמה כל אחד ואחד מהאובייקטים בביתה ויחד עם סוציולוגית יצרה מילון של האובייקטים המצולמים. את המילון שיצרו נתנה לסופרת שכתבה סיפורים לפיו. הסטודנטים של שנקר החליטו לחבר כל אובייקט בתצלום לאינטרנט באופן שיגיב לפעולת הצופה - ככל שהצופה ישהה זמן ארוך יותר בתערוכה ויתבונן באובייקטים המצולמים, כך הם ייחשפו לאור.
הספה עוקבת אחריך
"יש האנשים שחושבים שנהדר להיות מחוברים, אך צריך מאוד להיזהר מזה", מתריעה קיסלבה. "כיוון שלא ניתן לעצור את המציאות הזו, התפקיד של פילוסופים ואמנים הוא למצוא דרכים לחיות איתה. אנחנו צריכים למצוא דרכים להיות באינטראקציה עם האינטרנט של הדברים מבלי להרוס את הזהות שלנו, הגוף או היושרה המנטלית והפיזית שלנו".
למה את מתכוונת?
"כשמישהו תמיד עוקב אחריך, זה בהחלט מדאיג. אם כוס השתייה או הספה בבית שלך מתחילים לעקוב אחריך, אז רעיונות משונים יכולים להתחיל לצוץ בתודעתך ולהתערב בכל המערכת החדשה הזאת של החיים".



