• תפריט
מוסף 09.03.2017
האדר מוסף שבועי 9.3.17

מוסף כלכליסט

מריוס נכט שלא תכירו

השנים שבהן ליווה את אביו חולה הסרטן במהלך הטיפולים עד מותו שינו את מריוס נכט. צ'ק פוינט, החברה שהקים עם שותפיו והפכה אותו למיליארדר, החלה לעניין אותו פחות, ולבו הלך שבי אחר עולם הביולוגיה. זה הסתיים עם קרן ביומד של 100 מיליון דולר, מראה גופני חדש שאסור לחשוף, וחברת חלום שאולי תצליח ואולי לא, אבל לפחות העירה בו מחדש את התשוקה

מאיר אורבך וקרן צוריאל הררי 22:3710.03.17

למטה יש צילום גדול של מריוס נכט. זה אכן מריוס נכט. למעט העובדה שמריוס נכט כבר לא נראה כך. השיער הקצוץ התארך, הגילוח החלק הוחלף בזקן שמכסה על הפנים, הגזרה כולה הפכה צנומה יותר. באופן משונה, נכט האמיתי, שיושב מולנו במשרד שלו, נראה כמו גרסה צעירה יותר של נכט מהצילומים הישנים. בנעלי אול־סטאר שחורות, ג'ינס וקפוצ'ון כחול, הוא קצת קרוב יותר לצילום שלו באתר צ'ק פוינט, מלפני 20 שנה לפחות, שם הוא עדיין מתגאה ברעמת תלתלים שחורה וסמיכה.

 

מריוס נכט. "יש לי אנרגיה ודרייב להצליח במשימה של הקרן באותה מידה שהיו לי אנרגיה ודרייב להצליח כשהקמנו את צ'ק פוינט" מריוס נכט. "יש לי אנרגיה ודרייב להצליח במשימה של הקרן באותה מידה שהיו לי אנרגיה ודרייב להצליח כשהקמנו את צ'ק פוינט"

 

לא במקרה נכט החליף מראה, ועוד פחות מקרי הסירוב העיקש שלו להצטלם במראה העדכני. נכט לא רוצה שתזהו אותו ברחוב. לא כשהוא יושב בבית קפה, בטח לא כשהוא צועד עם הילדים לגן. טוב לו אנונימי, ודאי כשהוא מחוץ לחוגי היזמים והטכנולוגיה.

 

זה קשור לעובדה שנכט הוא עשיר גדול מאוד בארץ קטנה מאוד. רק לפני כשבועיים נודע שבמהלך השנה החולפת מכר מניות צ'ק פוינט שברשותו בסכום בלתי נתפס של 800 מיליון דולר. "המניות מומשו מסיבות אישיות שאינן קשורות לצ'ק פוינט", הוא מדגיש, בלי לפרט מה הן סיבות אישיות שדורשות 3 מיליארד שקל נזילים.

 

אבל לא רק צורך באנונימיות הכתיב את השינוי הפיזי. לחלק ממנו אחראית DayTwo, אחת החברות שבהן השקיע נכט באחרונה. DayTwo נשענת על עבודה פורצת דרך של שני חוקרים ממכון ויצמן, פרופ' ערן סגל וד"ר ערן אלינב, שפיתחו אלגוריתם המסוגל להתאים לכל אדם את המזון הנכון לו, בהתבסס על הרכב חיידקי מערכת העיכול הייחודי שלו. מזון מותאם אישית כזה יכול, למשל, להפחית את רמות הסוכר בדם, ובזכות כך למנוע התפרצות סכרת ולסייע בהורדת משקל.

 

הקשר בינו לבין החוקרים נוצר בעקיפין. סגל ייעץ לחברה שנכט היה קשור אליה, ומישהו בחברה אמר לו שכדאי לו להיפגש עם החוקר, שהוא "איש מעניין". "אז, לפני שלוש שנים, היה לי יותר זמן פנוי מאשר היום, ואמרתי 'יאללה'", נכט מספר. "בפגישה סגל ואלינב סיפרו לי על המחקר שלהם. הם לקחו אלף איש, בדקו את הרכב חיידקי המעי שלהם, ועקבו אחריהם כדי לראות איך גופם מגיב למזונות שונים ואיך זה מתבטא למשל ברמת הסוכר. כך הסתבר שיש קשר בין האוכל שאוכלים וחיידקי מערכת העיכול לבין רמת הסוכר בדם.

 

"ואז הם עשו ניסוי נוסף ונתנו לאנשים את המזונות שמתאימים להם לפי האלגוריתם שפיתחו, והוכיחו שבאמת אנשים מגיבים למזונות המומלצים, בהתבסס על החיידקים שלהם, טוב יותר מלמזונות אחרים. הם ממש הצליחו לאזן להם את רמות הסוכר בדם, ומה שמדהים הוא שמזון שהיה טוב לאדם אחד ואיזן לו את הסוכר עשה בדיוק להפך לאדם אחר".

 

ומיד האינסטינקט היזמי שלך התעורר?

"כשראיתי את התוצאות היה לי ברור שהם עלו על משהו, שזה מדהים. בניסיון הראשון שלהם החבר'ה האלה פגעו בול. המזון שאנחנו אוכלים הוא אחת התרופות הכי חזקות שיש לנו, לטוב ולרע. אם הוא טוב לנו, הוא מחזק אותנו, ואם הוא לא מתאים לנו הוא עלול לגרום למחלות מאוד קשות".

 

בשלב הזה נכט עובר, אולי בלי משים, לדבר כמו סטארטאפיסט צעיר שמנסה למכור את החברה שלו לקרן השקעות עמוקת כיסים. "תחשבו על זה: אנחנו לוקחים תרופות במינון של 5 מ"ג ליום, או 50 מ"ג ליום, בזמן שאוכל אנחנו צורכים בכמויות של עשרות ומאות גרמים ליום. אם המזון לא מתאים לגוף, זו עלולה להיות מכה מאוד קשה מבחינתו".

 

אלא שבמקרה של DayTwo, נכט הוא ה"כיסים העמוקים", וכמו משקיע מנוסה, לפני שהוא נכנס להרפתקה של השקעה והקמת חברה הוא פשוט לקח את האלגוריתם של סלע ואלינב לניסוי אישי. "עשיתי את הניסוי על עצמי, והתברר לי שאני טרום־סוכרתי. כלל לא הייתי מודע לזה ואם הייתי ממשיך ככה, בלי שום שינוי, בתוך שלוש־ארבע שנים הייתי הופך לסוכרתי וצריך להתחיל לקחת תרופות. ההמלצות שהאלגוריתם סיפק גילו לי שהיו מזונות שהייתי בטוח שהם בריאים לי והתברר שהם רעים, ומזונות שחשבתי שהם לא בריאים לי, כמו חמאה, והתברר שהם דווקא מורידים את הסיכון שלי לסוכרת. אז עכשיו אני חוגג על קרואסון חמאה, זה גם טעים וגם בריא לי. מצד שני, אחרי אימונים ספורטיביים הייתי שותה מיץ סלק, ומסתבר שזה קטסטרופה בשבילי, אז החלפתי אותו בחלב סויה לא ממותק".

 

ומה השתנה אצלך?

"ירדתי קצת במשקל, לא באופן משמעותי, וגם בלי שתכננתי מראש לרדת. השינוי העיקרי היה שהסוכר שלי היום נחשב תקין, וזה מאוד משמח אותי. אמא שלי סוכרתית, אז בהחלט הייתי מועמד".

 

יש לי יותר מדי בצלחת

 

נכט נולד ב־1962 ברומניה, ועלה לארץ בגיל 3 עם משפחתו. הוא גדל באשקלון, בשכונת עתיקות ג' (כיום שכונת שמשון), שנחשבה אחת המסוכנות בארץ. את שירותו הצבאי עשה בתוכנית תלפיות, מסלול למצטיינים שמכשיר חיילים צעירים לתפקידי מחקר ופיתוח ביטחוני. כך, בגיל 21 כבר סיים תואר ראשון בהצטיינות בפיזיקה ובמתמטיקה באוניברסיטה העברית, וארבע שנים מאוחר יותר היה בעל תואר שני בהנדסת חשמל ומערכות תקשורת מאוניברסיטת תל אביב. נכט החל לעבוד כמפתח תוכנה באורבוטק, שב־1990 קלטה עובד חדש ששמו גיל שויד. שלוש שנים מאוחר יותר, נכט, שויד ושלמה קרמר ייסדו את צ'ק פוינט.

 

החברה שהקימו אחראית לאחת ההמצאות החשובות בעידן האינטרנט: ה"פיירוול" - חומת אש - מוצר אבטחת מידע לאתרי אינטרנט שנועד לחסום פריצות אליהם. כשהשלושה הוציאו את המוצר לשוק הם נתקלו בעיקר בספקנות והתקשו לגייס כסף. מי שזיהו את הפוטנציאל היו אנשי קרן ההון סיכון BRM, בראשות האחים ניר ואלי ברקת, שהשקיעו בחברה החדשה כ־400 אלף דולר תמורת מחצית ממנה. צ'ק פוינט נסחרת כיום בנאסד"ק לפי שווי של כ־17 מיליארד דולר. כל מי שהשכיל להצטרף אז, בימים הראשונים, הרוויח הרבה מאוד כסף.

 

נכט (במרכז) עם שויד (מימין) וקרמר, במפגש נדיר לפני שנה. כל מי שנגע בצ'ק פוינט בתחילת דרכה נהפך לעשיר מאוד נכט (במרכז) עם שויד (מימין) וקרמר, במפגש נדיר לפני שנה. כל מי שנגע בצ'ק פוינט בתחילת דרכה נהפך לעשיר מאוד צילום: דורית חכים קרמר

 

קרמר פרש משלישיית המייסדים כעבור שנים אחדות, ולימים הקים את אימפרבה וחברות נוספות בתחום הגנת הסייבר, שאף התחרו בצ'ק פוינט. נכט אמנם נשאר בעל מניות דומיננטי, אך השאיר את המושכות הניהוליות בידי שויד, ובעצמו החזיק רק בתפקידים שונים בדירקטוריון החברה. ב־2015 מונה נכט ליו"ר צ'ק פוינט, ככל הנראה בגלל לחץ מצד משקיעים שביקשו להפריד את תפקידי היו"ר והמנכ"ל, שבשניהם החזיק שויד. גם אחרי מכירת המניות הגדולה בשנה החולפת, נכט עדיין מחזיק ב־6.8% ממניות צ'ק פוינט, ששוויין 1.15 מיליארד דולר. הונו מוערך ביותר משני מיליארד דולר, והוא מדורג כיום במקום ה-973 בדירוג האנשים העשירים בעולם של המגזין “פורבס”.

 

אבל נכט כבר עסוק הרבה פחות בחברת הסייבר שהקים לפני 24 שנה. את ההתלהבות הוא מפנה כעת לעולם הביולוגיה. "זה התחיל עם המחלה, הגסיסה והמוות של אבא שלי מסרטן", הוא מספר בגילוי לב. "זה נמשך כמה שנים שבמהלכן נחשפתי יותר ויותר לעולם הבריאות. ראיתי מחלות, בתי חולים, תרופות, נחשפתי לשיקולים מערכתיים. התחלתי להסתקרן, הביולוגיה עניינה אותי. פגשתי כמה מדענים מרתקים, לגמרי במקרה, שלימדו אותי וחשפו אותי לטכנולוגיות ולמוצרים בתחום הזה. עם הזמן הסקרנות גדלה והתחלתי להסתכל על הרפואה גם בעיניים עסקיות ולראות את ההזדמנויות המעניינות. ככה הגעתי לכמה חברות שהחלטתי להשקיע בהן, אבל זה עדיין לא היה משהו מסודר. רק כשהגעתי למסקנה שיש לי 'יותר מדי בצלחת' צירפתי כמה שותפים והקמנו קרן".

 

לא עוד אנטיביוטיקה

 

לפני חודשים אחדים, בסוף 2016, הקים נכט עם ד"ר יאיר שינדל, לשעבר מנכ"ל המיזם הממשלתי ישראל דיגיטלית, את קרן הביומד aMoon. לרשות הקרן כבר עומדים 100 מיליון דולר להשקעה - כספם של נכט, חברים ובני משפחה. הקרן מבקשת למלא ואקום עבור חברות שאינן צעירות, וכבר זקוקות לסכומים גבוהים יחסית. "אם אתה רוצה לגייס 20-10 מיליון דולר בישראל להייטק, זה לא קשה. אבל אם תרצה לגייס אותם לתרופה, זה מאוד קשה", אומר נכט.

ד"ר ערן אלינב (מימין), שעל בסיס מחקרו קמה חברת DayTwo, ויו"ר החברה יובל אופק. "אילו רציתי לעשות רק כסף ואקזיט, לא הייתי הולך לתחום הבריאות" ד"ר ערן אלינב (מימין), שעל בסיס מחקרו קמה חברת DayTwo, ויו"ר החברה יובל אופק. "אילו רציתי לעשות רק כסף ואקזיט, לא הייתי הולך לתחום הבריאות" צילום: איתי בלסון מכון וייצמן, עמית שעל

 

הוא עצמו לא ממלא תפקיד ניהולי באף אחת מהחברות שבהן השקיעה הקרן שלו, אבל יושב בדירקטוריונים שלהן ומעורב בפעילותן על בסיס שבועי. את מידת המעורבות ניתן לקלוט מבחירתו לדבר עליהן בגוף ראשון רבים. "עשינו", "הבאנו", "בדקנו", הוא אומר על כל חברה שהוא מזכיר. הקרן, שעדיין נמצאת בשלבי התארגנות והבשלה, השקיעה עד כה לפי הפרסומים בחמש חברות (ראו מסגרת). אלא שאת ההשקעות שחשובות לו באמת נכט פשוט מחזיק קרוב ללב ומתחת לרדאר. אפילו אתרי אינטרנט אין להן.

 

תחומי העניין של הקרן מאוד מגוונים. היא עשויה להשקיע בתרופות, במכשירים או בשירותי בריאות דיגיטליים, כל עוד הם מגיעים עם יתרון של ידע חדשני, רפואה מונעת, הצלת חיים או חיסכון בעלויות למערכת הבריאות. “כדי שנשקיע זה חייב להיות משהו סופר־חדשני, שאין עוד אחד כמוהו”, אומר נכט. “לא עוד אנטיביוטיקה או עוד מוצר שיש בשוק. וגם נושא הפרסונליזציה, ההתאמה האישית, מאוד חשוב לנו. אלה תחומים מרתקים, זה כיף, ואני חושב שבתוך שלוש שנים מהיום יהיו לנו הרבה דברים להתגאות בהם".

 

ומה המטרה העיקרית שלך, להרוויח עוד כסף או למצוא תרופה מצילת חיים?

"זה שילוב של הרבה מאוד דברים. אילו רציתי לעשות רק כסף ואקזיט, לא הייתי הולך לתחום הבריאות. ההשקעות בו יותר מסוכנות וארוכות טווח, ויש תחומים יותר בטוחים ומיידיים. כך שהמטרה שלי איננה פיננסית גרידא. אני רוצה לעשות גם משהו משמעותי, שעושה טוב. יכולתי להקים חברת בשמים, אקססוריז או אופנה, אבל זה לא משהו בעל משמעות בעיניי, גם אם הוא מייצר מקומות עבודה ומשלם מסים. לרפא אנשים זה משמעותי בעיניי, ויש בתחום הזה גם הזדמנויות. השיקול השלישי שמניע אותי הוא שאני רוצה לעשות משהו שמנצל יתרונות סגוליים ייחודיים של ישראל. בתחום הבריאות, ה-Health Care, יש בישראל יתרון סגולי ביחס למדינות אחרות או תחומים אחרים, שאין בייצור רכבים או במתפרות".

 

התחושות שלך במסע החדש הזה דומות לתחושות שחווית בראשית המסע עם צ'ק פוינט?

"יש לי אנרגיה ודרייב להצליח במשימה של הקרן באותה מידה שהיו לי אנרגיה ודרייב להצליח כשהקמנו את צ'ק פוינט".

 

מה אתה רוצה להוכיח?

"אני רוצה להוכיח משהו לעצמי. גם בצ'ק פוינט המטרה לא היתה להקים חברה גדולה, אלא להוכיח משהו לעצמנו, והצלחנו יותר ממה שחשבנו", הוא צוחק. "לא חשבנו שזה יהיה כזה גדול. ידענו שהאינטרנט הולך להיות גדול, ושאבטחה באינטרנט תהיה בעיה כאובה, שאם נפתור אותה ייווצר לנו משהו מוצלח. אבל אף אחד לא חשב שזה יגיע לממדים האלה. הרצון להוכיח לעצמי נשאר".

 

אותו מודל כמו צ'ק פוינט

 

נכט מודע למגבלותיו. הוא יכול לזהות רעיון טוב, לחשוב על אסטרטגיה, כיום גם לממן אותה, "אבל אני לא יודע לקחת מוצר מדהים ולהחדיר אותו לחברות הביטוח ולמערכת הבריאות", הוא אומר. לשם כך הוא הביא לחברת DayTwo את יובל אופק, לשעבר מנכ"ל חברת מערכות המידע הרפואיות dbMotion, שכבר חי את חיי הפרישה הנוחים שלאחר האקזיט ובילה את זמנו כצלם טבע חובב.

 

"אמרתי ליובל, 'תשמע, יש פה רעיון מדהים. אני מוכן לממן אותו אבל רק אם אתה לוקח ומרים אותו'". נדרשו לאופק כמה פגישות עם החוקרים ממכון ויצמן כדי להיכבש על ידי הרעיון, "ואז הוא אמר לי, 'בוא הנה, הדבר הזה הוא גוגל הבא'". כיום אופק הוא יו"ר פעיל של החברה, לצדה של המנכ"לית ליהיא סגל, גם היא בוגרת dbMotion, "שבלעדיה לא היתה קמה החברה, כי המשא ומתן מול ידע, חברת המסחור של מכון ויצמן, היה קשה ומתיש".

 

ההתלהבות של נכט מבוססת על השוק הפוטנציאלי העצום. בארצות הברית לבדה 40% מהמבוגרים מוגדרים טרום־סוכרתיים, 10% הם סוכרתיים מאובחנים, ו־20% סובלים מכבד שומני, גם הוא תסמונת מטאבולית שניתן לנרמל באמצעות תזונה נכונה. השאלה, כמו עם כל סטארט־אפ, היא איך כובשים את השוק הזה ומרוויחים ממנו כסף.

 

כשבניתם את צ'ק פוינט ידעת מאיפה יבוא הכסף: תמכרו פיירוול להרבה אנשים, ותיעזרו בחברות כמו סאן ונוקיה, שימכרו בשבילכם. איך זה יעבוד פה?

"זו שאלה מצוינת. כחברה ישראלית שאין לה ערוצי הפצה, הגישה שלנו היא B2B. אנחנו רוצים להגיע לכמה שיותר מבטחים וספקי שירותי בריאות בארצות הברית ובשאר העולם ולהראות להם את היתרון לבריאות האוכלוסייה שלהם. צריך להוכיח להם שהם יחסכו הרבה מאוד כסף מכך שנמנע מאנשים להיות סוכרתיים ולסבול מהשמנת יתר, ומכך שנעזור לאלה שכבר חולים להשתלט על המחלה. DayTwo יכולה לפתור בעיה יקרה מאוד למערכות הבריאות בעולם, שמוציאות הרבה כסף כדי לתקן נזקים של

השמנה וסוכרת. אם נצליח למנוע מאנשים להפוך לסוכרתיים או לסבול מהשמנת יתר, נמנע הרבה מאוד מחלות שנובעות מזה, שהן נטל עצום על מערכת הבריאות".

 

והמודל העסקי?

"נעשה עם ספקי שירותי הבריאות האמריקאיים שיתוף בהכנסות או בתמלוגים, ונעביר את השירות שלנו למערכות שלהם. נפתח תוכניות לרופאים ודיאטנים, שכיום מציעים לאנשים תזונה לא נכונה שלעתים דוחפת אותם מהר יותר בדיוק למחלה שאותה מנסים למנוע. אם לא ניתחת את חיידקי מערכת העיכול שלהם, זו ירייה באפלה. קצת כמו לנהוג בעיניים מכוסות. אני מעדיף לפרוץ לעולם בדרך הזו, שהיתה גם הדרך שבה צ'ק פוינט פרצה לעולם".

 

הרופא כבר לא גורו

 

וכמו בצ'ק פוינט, יש גם מכירה ישירה. במקביל לניסיון ליצור קשר עם ספקי שירותי בריאות, חברות שעורכות סקרי בריאות או אגודות כמו שומרי משקל, DayTwo גם פונה במישרין לצרכנים, בארצות הברית ובישראל. תמורת 1,950 שקל כל אחד יכול לקבל בדואר ערכה לדגימת צואה, שממנה תדגום החברה את אוכלוסיית חיידקי מערכת העיכול הפרטית שלו, וכן מד סוכר שינטר את רמת הסוכר באופן רציף. שישה עד שמונה שבועות לאחר מכן, ובהתבסס על הרקע הרפואי, DayTwo תעביר ללקוח את המלצות המזון שרלבנטיות לו, והן יהיו נגישות גם כאפליקציה.

 

"האינטרנט הוא מהפכה בתחום הזה", אומר נכט. "פעם היית בא לרופא והוא היה הגורו שלך. היום זה לא המצב. אנשים מחפשים לעצמם פתרונות שהרופא לא בהכרח המליץ עליהם. אם להיות כן, חלק מהסיבה שהסכמתי לראיון הזה הוא הרצון שלי להגדיל את המודעות לכך שהמוצר זמין בישראל לפני כל מקום אחר בעולם".

 

ניידת של "עורו", 2012. "צריך לפתח מנועי צמיחה כלכליים רבי עוצמה" ניידת של "עורו", 2012. "צריך לפתח מנועי צמיחה כלכליים רבי עוצמה" צילום: אלכס קולומויסקי

 

כעת DayTwo מגייסת מתנדבים טרום־סוכרתיים למחקר קליני שייערך במכון ויצמן, ויבדוק את השפעת התאמת התזונה על מדדים שונים כמו כבד שומני וסוכר בדם, על פני תקופה של שנה. “אנחנו רוצים לראות מה קורה לטרום-סוכרתיים במשך שנה שלמה. יכול להיות שבעקבות התזונה שאנחנו מתאימים להם, הרכב חיידקי מערכת העיכול שלהם משתנה ואז צריך לתת להם המלצות חדשות”, מסביר נכט. בחינת האלגוריתם ברמה הקלינית לקראת פנייה למינהל המזון והתרופות האמריקאי (FDA) לקבלת אישור נעשית במשותף עם ענקית הבריאות ג'ונסון & ג'ונסון. מחקר נוסף שיתחיל בקרוב יבדוק את תרומת האלגוריתם לנשים עם סוכרת היריון. במקביל, מאיו קליניק, מבתי החולים המוערכים ביותר בארצות הברית, עורך מחקר דומה למחקר המקורי של מכון ויצמן, כדי לשחזר את הממצאים על אוכלוסייה אמריקאית.

 

החזון של DayTwo הוא שבעתיד התאמת התזונה לחיידקי המעיים תהיה מוצר אחד מתוך גלריית מוצרים של החברה, שיציעו טיפול ודיאגנוזה במגוון מצבים רפואיים על בסיס חיידקי מערכת העיכול. "התחום הזה מאוד חם היום מבחינת המחקר, ההשקעות ויחסי הציבור", אומר נכט. "בעיניי DayTwo היא חלוצה ומובילה בתחום. יש לנו המון תובנות, אינטואיציה ודאטה שאין לאף חברה אחרת בעולם, ונמשיך לחדש ולהוביל במניעת מחלות וריפוי. אין לי ספק שבעתיד זו תהיה בדיקה סטנדרטית לא רק למחלות מטאבוליות, אלא כמנבאת להרבה מחלות אחרות שעלולות להתפרץ".

 

מתי זה יקרה?

"אני מאמין שזה במרחק שנים בודדות".

 

כסף לא מייצר משפחה מאושרת

 

במישור העסקי, נכט חוזר למודל המוכר של צ'ק פוינט. בחייו האישיים, לעומת זאת, הוא אינו חושש לחרוג מהמודל הסטנדרטי. לפני שנים אחדות התגרש מאשתו ענת אגמון, שייסדה את דיאדה, רשת מרכזים להורים וילדים. לשניים ארבעה ילדים, והם היו חלוצי המודל של פרודים שמשאירים את ילדיהם בבית שבו גדלו, בשעה שההורים הם אלה שמתחלפים במגורים לצדם. "כסף לא פותר את הבעיות האמיתיות בחיים, כסף לא משיג אהבה אמיתית, כסף לא מגדל ילדים יותר בריאים בנפשם וכסף לא מייצר משפחות הרמוניות", אמר אז נכט בראיון לגלובס. "כסף עושה שיהיה נוח, אבל אפשר גם אחרת. בלי מלחמות על כל דבר שהוא, כסף ילדים וכו'. התא המשפחתי השונה הזה יביא המון שלווה לכולם".

 

נכט (למעלה, שני משמאל) עם מייסדי "עורו". "אני מרגיש שאני חייב לעשות משהו כדי להציל את המדינה הזו" נכט (למעלה, שני משמאל) עם מייסדי "עורו". "אני מרגיש שאני חייב לעשות משהו כדי להציל את המדינה הזו" צילום: אילן ספירא

 

ב־2012, בערך באותה תקופה, נכט גם החל להיות מעורב פוליטית. הוא היה שותף להקמת ארגון "עורו", תנועה לשינוי חברתי כלכלי, לצד אנשי עסקים ואישי ציבור רבים. "'עורו' נוצרה מתוך תסכול אישי עמוק שלי. אני ושאר מייסדי התנועה החלטנו שאנו רוצים לעצור את ההידרדרות במספר פרמטרים של המדינה, שלדעתנו הם קריטיים", אמר אז. "אני מרגיש שאני חייב לעשות משהו כדי להציל את המדינה הזו. כל עוד לא תימצא דרך אחרת, אמשיך לתרום את הזמן, הכסף והמוח שלי למשהו שאני חושב שהוא הנכון - לטפל במצוקות האמיתיות של האנשים".

 

מי שהצטרפו אליו היו מצד אחד אנשי ממון כמו רוני דואק ודוד פתאל, ולצדם אנשי כלכלה כמו פרופ' מנואל טכטנברג ואנשי ציבור וחינוך כמו הרב שי פירון, עומר בר־לב ואפרים הלוי. חלק מהם התברגו לכנסת ולממשלה לאחר בחירות 2013. בר־לב מתמודד היום על ראשות מפלגת העבודה.

 

במידה מסוימת נכט, בוגר שכונת עתיקות באשקלון, היה חריג בנוף הישראלי. אנשי עסקים כאן אינם נוטים לדבר בגילוי לב על מה שמפריע להם במדינה מבחינה חברתית ופוליטית. חריג עוד יותר שהם מקצים לכך את זמנם וכספם ומזהים את עצמם עם מטרות חברתיות וכלכליות שעשויות להביא אותם להתנגשות עם השלטון או עם חבריהם למילייה.

 

אלא ש"עורו" עצמה אינה פעילה עוד, ונכט אולי עדיין מבטא ביקורת, אך הוא בורר את מילותיו בזהירות. "מצד אחד, אני מאוד אופטימי, כי אני רואה שעל אף המונופולים, הקרטלים והפרוטקציוניזם והתספורות, הכלכלה בסדר", הוא אומר. "מצד שני זה לא מחלחל למטה ויש פערים מאוד גדולים. זה מטריד אותי מאוד. יש לנו עוד לא מעט עבודה, גם בצמצום הפערים במדינה וגם בפיתוח מנועי צמיחה כלכליים רבי עוצמה". על האופן שבו תתבצע העבודה הזאת, הוא כבר מסרב לדבר.

 

ואתה רואה מנהיג עם חזון שיצליח לצמצם את הפערים הללו?

נכט מסרב לנקוב בשם. 

בטל שלח
    לכל התגובות
    x