בגדי הלחץ: האם זה כדאי?
בגדי לחץ לספורט תופסים תאוצה בעולם. אבל מחקר חדש מראה שאין להם כמעט כל השפעה על הביצועים
מחקר רחב היקף אשר התפרסם לאחרונה במגזין Sports Med מטיל ספק בתעשיית בגדי הלחץ (Compression) העולמית הנאמדת כיום בכ־2.38 מילארד דולר בארה"ב בלבד וצפויה להגיע ל 3.23 מיליארד דולר עד שנת 2020 ־ כך על פי אתר Globenewswire.
החברות המייצרות את הבגדים הללו, למשל 2XU או SKINS, מבטיחות שהביגוד שהן מוכרות יכול לשפר את זרימת הדם, להגביר את זרימת החמצן

לשרירים ולהפחית את הצטברות חומצת חלב בשריר. כתוצאה מכך, לבישת בגדי הלחץ בשעת פעילות גופנית אמורה לכאורה לשפר את רמת הביצוע, להקל על ההתאוששות לאחר האימון ולסייע במניעת פציעות אורתופדיות. ההבטחות האלה באות עם תג מחיר גבוה: למשל חולצות ומכנסי טייץ במחירים שמתחילים בכ־300 שקל ומגיעים עד לכ־600 שקל לפריט או גרביים בכ־300 שקל.
השפעה זניחה
המחקר החדש, שבוצע על ידי ד"ר פלוריאן אנגל, חוקר מדעי הספורט באוניברסיטה לטכנולוגיה בקרלסוהה בגרמניה הוא אחד המחקרים הגדולים בתחום. מטרת המחקר הייתה לבדוק האם בגדי הלחץ לספורטאים אכן יעילים ומסייעים בזמן האימון ובזמן ההתאוששות. אנגל סיכם וריכז תוצאות של 32 מחקרים קודמים שנעשו בתחום. המסקנה שלו היא כמעט חד משמעית, והיא שלמעשה אין השפעה פיזיולוגית משמעותית על המתאמנים שנבדקו. אמנם נרשמה השפעה חיובית מינימלית מאוד על זמן ההתאוששות, יעילות הריצה, ועוד מספר מדדים פיזיולוגים, אך המסקנה הכוללת של המחקר, היא שיעילותם של בגדי הקומפריישן כמעט לא מקיימת את הבטחת היצרן.
זה רק פלסבו
"ספורטאים חובבנים ומקצוענים כאחד רוצים להיות טובים יותר. קיימות היום טכנולוגיות רבות לשיפור היכולות הפיזיולוגיות. חלקן מוכחות וחלקן לא. השוק
הזה רווי", אומר ד"ר אנגל ל"כלכליסט", "כמו בכל תחום, תפקידו של החוקר הוא לשאול שאלות ולבדוק את אמינות המוצר וההבטחה הצרכנית".
ד"ר אנגל מוסיף כי הפיתוח נולד מתוך עדויות שיש שיפור ובמחקר לא נמצאו עדויות משמעותיות כמובטח. יתכן שמקור העדויות החיוביות הוא אפקט "פלסבו" שהוא בלתי ניתן לכימות מדעי מובהק.
המחקר של ד"ר אנגל מומן על ידי חברת "נייקי" שמשווקת גם היא בגדי לחץ. האם איך בכך ניגוד עניינים שעשוי יכול להוביל להטיית מחקר? "גם אם הייתי רוצה זה לא היה אפשרי", טוען ד"ר אנגל, "המחקר מציג תוצאות מספריות שאין ולא ניתן לשנות ואין עליהן חילוקי דעות. הם פנו אליי כדי שאערוך מחקר רחב. אני לא איש יחסי ציבור. אני איש מדע", עוד מוסיף ד"ר אנגל: "זהו תהליך ארוך לעשות שינויים בטקסטיל ובטכנולוגיה לאור תוצאות מחקר. את מסקנותיי הגשתי. כעת עליהם לעשות מה שהם רואים לנכון בהתאם לפיתוח העסקי".


