שימו לב, אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר. קראו עוד הבנתי
מחפשי עבודה

תשכחו מלינקדאין: הדרכים המחתרתיות למציאת עבודה בהייטק

כיום כבר אי אפשר להסתפק במודעות דרושים או ברשתות החברתיות; מי שרוצים להתברג בתעשייה המבוקשת ביותר בישראל צריכים להיות יצירתיים, במיוחד אם מדובר בתפקיד ראשון בתחום

מעין מנלה 22:1815.10.15
כולם יודעים שכדי למצוא עבודה צריך לכתוב קורות חיים, לבדוק מודעות דרושים ולהיעזר בחברים, אבל הרבה פעמים זה לא מספיק. עבור סטודנטים או בוגרי תארים שרוצים להתקבל לעבודתם הראשונה בהייטק התחרות על המשרות המתפרסמות מאוד גדולה. מלבד מעטים העוסקים בתחומים מאוד נדרשים בשוק, כמו למשל מפתחי מובייל, החיפוש אחר משרת פתיחה עלול להיות מאתגר.
מרבית הסטודנטים והבוגרים מחפשים עבודה באותן הדרכים. הם משתמשים בחברות השמה, עושים חיפוש בגוגל או בלינקדאין ומפיצים את קורות החיים למשרות שמתפרסמות. כולם גם רוצים לעבוד באותן חברות גדולות ומוכרות אשר משקיעות במיתוג ובמערכי גיוס מתוחכמים. כדי להתגבר על השוק הקשה ולמצוא עבודה צריך לפעול בדרכים יצירתיות.

 

"לא מספיק היום לחפש באתרי האינטרנט של כל החברות המוכרות. כולם מכירים את הנושא של השימוש ברשתות החברתיות וחבר-מביא-חבר למציאת עבודה, אבל דרוש חיפוש פרואקטיבי שלמעשה פותר שתי בעיות. ראשית, סטודנטים לא מכירים את שוק העבודה, יש יותר מ-5,000 חברות בתחום ההנדסה אבל הרוב מכירים רק את הגדולות. כמו כן, משרות שכבר מגיעות לפרסום הן כאלה שעברו כבר את כל השלבים (חבר מביא חבר, גיוס דרך רשתות חברתיות, מכרים וכו') ולמעשה הן המשרות הפחות 'סקסיות' ומעניינות", אומרת עינת חצבני, מנהלת מרכז הקריירה במכללת אפקה להנדסה.

 

כדי למצוא עבודה ראשונה בהייטק אלה הן הדרכים הפחות מוכרות והיותר יעילות:

 

1. שימוש במאגרי מידע: בישראל פועלות לא פחות מ-5,000 חברות העוסקות במחקר ופיתוח שכל אחת מהן יכולה להיות מקום עבודה פוטנציאלי. מחפשי עבודה שבוחרים בדרך השגרתית של מחקר בגוגל, פשוט לא יצליחו להגיע לכל החברות האלה. המשרות שהם ימצאו הן אותן משרות אליהן יגיעו כל האחרים. לעומת זאת, במאגרי המידע נמצאים גם הסטארטאפים החדשים וחברות קטנות וצומחות שאולי בדיוק מגייסות עובדים.

 

אחד ממאגרי המידע הפחות מוכרים למי שמחפש עבודה בהייטק הוא זה של מרכז התעשייה הישראלית למחקר ולפיתוח. המאגר מכיל את החברות הפעילות בישראל. מאגר נוסף, rapidjob.info מאפשר חיתוך של חברות לפי איזור גיאוגרפי.

 

יתרון חשוב שיש לחיפוש במאגרי מידע הוא שניתן למקד את החיפוש לפי תחומי העניין של המחפש. למשל, בתחום המובייל, ישנם כאלה שלא רוצים לעסוק בגיימינג ומעדיפים לחפש עבודה עם משמעות עבורם. לכן, הם יכולים לחפש חברות בתחום המובייל למערכות רפואיות. דוגמא נוספת היא מהנדסים שרוצים לשלב מוסיקה בעבודתם ויכולים לחפש חברות שעוסקות במחקר ופיתוח בתחום הספציפי הזה.

 

2. חיפוש ממשקים משותפים במקומות יצירתיים: אם יש לכם כישורים מסויימים, כמו למשל תוכנות שאיתן אתם יודעים לעבוד ואשר דרושות בתעשייה, אפשר לנצל זאת כדי למצוא את מקום העבודה הראשון. כך לדוגמא, ישנה תוכנה שעובדים איתה מהנדסים מכאניים. באתר החברה המשווקת את התוכנה בישראל ישנה רשימה של כל הלקוחות שמשתמשים בתוכנה. כך, מהנדס מכאני שיודע לעבוד עם התוכנה יכול לפנות באופן יזום לחברות המעניינות אותו ברשימה מתוך ידיעה שכבר יש לו הכשרה רלוונטית עבורן.

 

כדי להגיע למשרה הראשונה, צריך לבצע חיפוש פרואקטיבי כדי להגיע למשרה הראשונה, צריך לבצע חיפוש פרואקטיבי צילום: אוראל כהן

 

3. ניצול הרשתות החברתיות לאיסוף מודיעין: הרבה אנשים פותחים פרופיל בלינקדאין אבל לא באמת יודעים מה לעשות איתו. אמנם מדובר ברשת מקצועית פופולארית לחיפוש משרות וחברות אך אפשר להשתמש בה לאיסוף מידע על החברה, התפקיד ואף המראיין. לפני שמגיעים לראיון עבודה אפשר לחקור לעומק באמצעות לינקדאין מי עובד בחברה, מה עיסוקה ומי המראיין. רוב הסיכויים הם שלמראיין יהיה פרופיל לינקדאין ממנו ניתן יהיה ללמוד על תחומי העניין שלו ולהתכונן בצורה טובה יותר לראיון. הכרה של עולמות התוכן של המראיין תוכל לספק רמזים לגבי הכיוון בו עשויה השיחה להתפתח. מהלך זה יכול להביא לנטרול חלק מחוסר הוודאות לפני ראיון העבודה.

בנוסף, ניתן לנצל את הרשת המקצועית למיתוג עצמי וכן ללמוד מפרופילים של אנשים אחרים ולמצוא את מילות המפתח החשובות לשימוש בפרופיל שלכם. גם שימוש ברשת למציאת עבודה יכול להיעשות בדרכים יצירתיות. מעבר לפורומים של חיפוש עבודה, בלינקדאין אפשר לעקוב אחרי חברות שמעניינות אתכם וללמוד את התעשייה.

 

4. פנייה באופן יזום גם למי שלא מגייס: 70% ממשרות הסטודנטים כלל אינן מגיעות לפרסום, אומרת חצבני, לכן חשוב לסמן את החברות המתאימות ולפנות גם לאלו שכלל לא מפרסמות משרות. שיטת ה"חבר-מביא-חבר" מאוד פופולארית בקרב חברות שמעוניינות לגייס עובדים ולכן הרבה משרות פשוט מאויישות לפני שהן מפורסמות. בדרך כלל חברות ישמחו לקבל פניות יזומות, בעיקר מכיוון שברגע שמתפרסמת משרה היצע המועמדים שמגישים קורות חיים הוא עצום ועלויות הגיוס מאוד גבוהות. לחברות קטנות יותר אין מערך של אנשי גיוס שיכול להתמודד עם הצפה של קורות חיים ולכן הן אפילו יעדיפו לא לפרסם. בנוסף, ישנן חברות שיעריכו את היוזמה של המועמד ואת מחקר השוק שהוא עשה. לא מדובר ב"שלח לחמך על פני המים" ופני לכל החברות במאגר המידע אלא פנייה ספציפית לחברות המתאימות לכישורים ותחומי העניין של המועמד.
בטל שלח
    לכל התגובות
    x