הלוביסטית

בקצהו המערבי של רחוב ארלוזורוב בתל אביב, קצת לפני המפגש עם גן העצמאות היורד אל הים, מסתתר חלל להצגת אמנות שאינו גלריה ואינו מוזיאון - הוא סך הכל לובי סטנדרטי למראה של בניין.

"הלובי - מקום לאמנות" (ארלוזורוב 6 תל אביב) הוא מיזם פרטי ללא מטרות רווח של המעצבת אורית שרשבסקי מור, שסייעה בתכנון הבניין שבו שוכן החלל וגם מתגוררת בו. מדובר בבניין חדיש ומעוצב, חריג בנוף המקומי של הרחוב ומושך תשומת לב על רקע האדריכלות העירונית המוזנחת.

"בדרך כלל חלל של לובי הוא חלל מבוזבז", אומרת שרשבסקי מור, "לכן חשבתי שיהיה נכון להשתמש בו לשם הצגת אמנות. החלל של הלובי בבניין פתוח לרחוב, כך שהולכים ושבים יכולים לראות מה קורה בו. אין חומות ויש ספסלים בחוץ, שמזמינים לשבת ולצפות גם כשהחלל סגור. המטרה היא להצהיר שזהו לא בית אקסקלוסיבי של עשירים מנותקים, להיפתח החוצה ולשתף את הקהל בחוויה".

עבודה של אורי גרשוני, 10,000 שקלצילום: אורי גרשוני

פלטפורמה חדשה

במהלך שנת פעילותו של החלל אירחה בו שרשבסקי מור תערוכות שונות, ובהן תערוכות של אמנים מוכרים כאניסה אשקר ואנג'ליקה שר, לצד תערוכות קיץ של סטודנטים מבתי הספר השונים לאמנות ברחבי הארץ. "המטרה היא לספק פלטפורמה גם לאמנים שלא מוצגים על ידי גלריות, וכך לעודד חיבורים ושיתופי פעולה יצירתיים בינם לבין אמנים ותיקים יותר. הרבה מהתערוכות מציגות עבודות שנוצרו במיוחד לחלל הזה ומתייחסות אליו", מספרת שרשבסקי מור.

ניצבו בפנייך אתגרים מיוחדים בהכשרת הלובי של הבניין להצגת אמנות?

"מכיוון שזה לובי אז ענייני הביטוח קצת יותר בעייתיים, אבל שאר הדיירים בבניין מסכימים לזה ושמחים על ההתרחשויות. כל הפרויקט פועל בתקציב נמוך, זה מיזם ניסויי ואני מתנהלת מהיום למחר. אני עובדת כמעצבת ביומיום, ומבחינתי הלובי הוא תרומתי לקהילה".

מאחר שתרומה לקהילה היא קונספט שלא זר לשרשבסקי מור, כשפנו אליה אנשי ארגון א.ס.ף המסייע לפליטים ניצולי מחנות עינויים, הם זכו להיענות מיידית. עד לפני כמה חודשים סבסד האו"ם את פעילות הארגון, וכאשר הודיע על הפסקת המימון החליטו מוביליו לחבור אל "הלובי" לטובת תערוכת מכירה שתתקיים במקום במוצאי שבת הקרובה מהשעה 18:30 (פרטים נוספים על התערוכה ועל חלק מהעבודות שיוצעו בה למכירה ניתן למצוא באתר העמותה: assaf.org.il).

מטרת המכירה היא לגייס מספיק כספים לטובת המשך פעילותו של א.ס.ף בשנה הקרובה וכך להגיע לכ־200 אלף שקל. "בתוך קהילת הפליטים יש כמה אלפי אנשים שלא יכולים לתפקד כלל, אחרי ששהו במחנות עינויים בסיני בדרכם לישראל", מסבירה מנכ"לית א.ס.ף מיכל פינצ'וק. "הרבה מהם לא יוצאים מהמחנות האלה בחיים. זוהי האוכלוסייה הכי פגיעה והכי ענייה בקרב הפליטים, והם נמצאים ממש פה בתל אביב. הארגון מלווה, נכון להיום, כמה עשרות מהאנשים האלה".

התערוכה פתוחה לקהל הרחב וכוללת עבודות של כ־40 מהאמנים המובילים בארץ ובהם משה גרשוני, זויה צ'רקסקי, דגנית ברסט, ציבי גבע ואורי גרשוני. את החיבור לאמנים יצרו מנהלות הארגון, וגם הם נרתמו בשמחה.

מחירי היצירות נעים בין 220 שקל - מחיר שווה לכל נפש - ל־7,500 דולר. האמנים יכלו לבחור אם לתרום 50% מההכנסות של היצירות שהחליטו להציג (שגם את מחיריהן נקבו בעצמם), ויש כאלה שהיו נדיבים במיוחד והביעו נכונות לתרום את מלוא הסכום.

"הכל בערב הזה נעשה בהתנדבות", אומרת פינצ'וק. "זו יוזמה קהילתית ופילנתרופית, ללא מנגנון מסודר, פשוט מתוך רצון טוב".