• תפריט
קיימות בארץ
קפיטליזם 3.0 גג כתבה

קפיטליזם 3.0

50 מיליון שקל בדרך לעסקים החברתיים

רגע לפני הבחירות שלח משרד האוצר את הקרנות דואליס ו־IVN להשקיע כספים בעסקים שיספקו תעסוקה לאוכלוסיות מוחלשות. חלקה של המדינה בהשקעה יעמוד על 20 מיליון שקל. בתום עשר שנים יוחזר הכסף לקרנות עם תשואה שנתית של ריבית פריים + %1 בשנה

גיל קליאן 08:0618.03.15

לראשונה בישראל יוקמו קרנות השקעה לתמיכה בעסקים חברתיים. בתחילת השבוע היה קשה לפספס את ההתרגשות שאחזה במיכל זימלר, מנכ"לית IVN, ובחנוך ברקת, יו"ר קרן דואליס, עם היוודע דבר זכייתם במכרז של המדינה להקמת קרנות אלה. "זה יום מרגש", אמר ברקת ל"כלכליסט" כמה שעות לאחר פרסום הזכייה. "מגיע פה כסף חדש לגמרי להשקעות חברתיות". מבחינת זימלר, יציאתו לדרך של המכרז היא לא פחות מאשר רגע הלידה של מגזר העסקים החברתיים. "עוד 5–10 שנים אני לא רוצה שנדבר על זה שצריך להצמיח כאן עסקים חברתיים, כי עד אז הם כבר יהיו חלק מהנוף שלנו".

 

עד היום ביצעו IVN ודואליס השקעות בעסקים חברתיים באמצעות הון שגייסו ממשקיעים פרטיים. כעת ינהלו שני הגופים שתי קרנות חדשות שיאחדו לראשונה כסף ממשלתי עם תרומות והשקעות פרטיות. הקרנות החדשות יתחילו לפעול עד אמצע 2015, ויחויבו להזרים לעסקים חברתיים 50 מיליון שקל במשך שלוש שנים ממועד ההקמה. על פי תנאי המכרז, עסקים חברתיים הם כאלה שמקדמים תעסוקה בקרב אוכלוסיות מוחלשות או כאלה הסובלות מתת־תעסוקה, כמו אסירים משוחררים או בעלי מוגבלויות.

 

 

תועלת מדידה

 

עד כה היה שוק העסקים החברתיים דל תקציב, ובעיקר שימש כשדה הניסויים של הרבה מאוד יועצים ויזמים, שחיפשו דרך לשלב עסקים עם תועלת חברתית, וההצלחות היו מוגבלות ביותר. ביום ראשון השבוע, רגע לפני הבחירות הכלליות, שלח משרד האוצר את קרן דואליס ו־IVN להשקיע כספים בעסקים שמייצרים תועלת חברתית מדידה לאורך זמן. זה הזמן של עולם העסקים החברתיים בישראל להוכיח שהוא מוכן להתבגר, ולענות על ההגדרה של עסק חברתי: עסק שמצליח להיות מאוזן כלכלית, ואפילו רווחי, ושפעילותו העסקית משרתת את הקהילה. את כמות העסקים החברתיים הפעילים בישראל אפשר לספור על כף יד אחת, כדוגמת מסעדת ליליות בתל אביב, שמעסיקה בני נוער בסיכון, ומיזם מיחזור הפסולת האלקטרונית אקומיוניטי שמעסיק בעלי מוגבלויות.

 

מזרחי טפחות בפנים

 

מודל הפעילות של הקרנות החדשות מכניס לראשונה כסף עסקי לשוק החברתי, כסף שרוצה לראות תשואה על ההון שלו. ל"כלכליסט" נודע כי אחד הגופים המממנים את קרן IVN הוא בנק מזרחי טפחות, שיהפוך לגוף הפיננסי הישראל הגדול הראשון שיממן מיזמים חברתיים לא דרך תקציב התרומות, אלא דרך תיק האשראי. IVN ודואליס גייסו הון פיננסי גם מהפדרציה של יהודי ניו יורק (שמממנים את הקרנות מתקציבי ההשקעות הפיננסיות, ולא מתקציבי תרומות) ומשורה של משקיעים פרטיים, בעיקר מתחומי ההייטק, לצד משקיעים מוכרים בעולם התרומות כמו רונלד כהן וקרן אריסון. "IVN הוכיחה כאן את מה שהיא אומרת כבר שנים, שאפשר להביא כסף עסקי לשולחן החברתי", אמרה זימלר. "קרן גנדיר של יהודית רקנאטי משקיעה בנו כמשקיע פיננסי, וכך גם הפדרציה של יהודי ניו יורק. זה משהו שלא היה קודם".

 

הכסף העסקי בא עם מחויבות - לחזור חזרה למשקיעים עם ריבית בתום חיי הקרנות, עשר שנים. כלומר העסקים החברתיים הישראליים, שעד היום לא הצטיינו בעשיית רווח, יצטרכו לתת למשקיעים תשואה על ההון. "זו קפיצת מדרגה לשוק", אומרת זימלר. "בגלל זה חלק מהמכרז היה גם על גופים שיכולים לבוא עם מתודולוגיות ושיטות עבודה". במילים אחרות, בתום עשר שנים אותם עסקים חברתיים יצטרכו להוכיח כי סיימו את גיל ההתבגרות, והפכו לשוק של ממש.

 

תשואה נמוכה

 

המינוח קרנות השקעה מזכיר את עולם קרנות ההון סיכון הישראליות שהזניקו את תעשיית ההייטק בשנות התשעים, ואכן יש דמיון מסוים: ראשית, מדובר בקרן בעלת משך חיים מוגבל והגדרת אוכלוסיית יעד להשקעה שאמורה לספק תשואה למשקיעים. שנית, קיימת מעורבות ממשלתית בהשקעה בענף שלא נחשב פופולרי להשקעה, כפי שהיה ענף ההייטק בתחילת דרכו. גם המשקיעים הם ברובם אנשי הייטק. ברקת לא חושף שמות, אבל מדבר על "בערך 10–15 איש שהשקיעו כל אחד 100–200 אלף דולר". גם הפורטפוליו של IVN מרופד ב"אנג'לים" שרגילים לרשום צ'קים לסטארט־אפים. עם זאת, מובן שיש הבדל יסודי בין שני עולמות ההשקעה הללו, וכמו כן התשואה למשקיעים מוגבלת לריבית של פריים + 1%.

 

ברקת מספר כי הצעד הראשון שלו יהיה להרחיב מודלים קיימים שהוא מפעיל היום בדואליס. "ההשקעה הראשונה שלנו תהיה כנראה חנות חברתית בירושלים", מספר ברקת. "אנחנו הולכים להרחיב את המודלים שעובדים לנו - בתי קפה לנוער בסיכון וחנויות חברתיות עם צעירות בסיכון. אנחנו מחפשים מנהלים ויזמים שמעניין אותם לפתוח כאלה ברחבי הארץ, אבל איננו פוסלים גם כניסה למיזמים חדשים". זימלר משבחת את הצמיחה של השוק הזה: "אם לפני שלוש שנים ראינו 50–60 עסקים בשנה, היום אנחנו רואים קרוב ל־200".

בטל שלח
    לכל התגובות
    x