שימו לב, אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר. קראו עוד הבנתי
קיימות בארץ
קפיטליזם 3.0 גג כתבה

קפיטליזם 3.0

הרווחים יפים, התרומות פחות: היד הקמוצה של החברות הציבוריות

הדו"חות השנתיים של החברות הנסחרות בבורסה חושפים את השיעור הזעום של תרומתן לקהילה. "כלכליסט" בדק את התוצאות הכספיות שפורסמו עד כה ל־2014, ומצא כי התרומה הממוצעת עמדה על 0.7% בלבד מהרווח שלפני מס. דווקא שופרסל, שרשמה הפסד בשנה זו, מככבת בראש הדירוג

גיל קליאן 11:2304.03.15

4.4 מיליון שקל - זה הסכום המביך שהעמידו 11 חברות ציבוריות לטובת פעילויות למען הקהילה בשנת 2014. מדוע מביך? משום שאותן חברות רשמו בשנה זו רווח לפני מס של יותר מ־620 מיליון שקל, כלומר שיעור התרומה עמד על 0.7% בלבד מרווחים אלה. לפי ארגון מעלה, שמקדם אחריות תאגידית במגזר העסקי בישראל, הרף המינימלי המומלץ לתרומה הוא 1% מתוך הרווח לפני מס. שיעור זה נקבע על ידי CECT, ארגון עולמי העוקב אחרי נתוני כל החברות הציבוריות בעולם.

נתונים אלה עולים מדירוג תרומות ראשון מסוגו שערך ”כלכליסט”, המבוסס על נתוני הדו”חות הכספיים לשנת 2014 של החברות שנסחרות בבורסת תל אביב. פרק התרומות נכלל בדו”חות כל החברות שמדווחות על פי התקנות הישראליות. מלבד סכום התרומה, החברות מפרטות את מדיניות התרומות, ויש אף המציינות את מספר הגופים או אופי הגופים שקיבלו תרומות מהחברה. חברות דואליות, שנסחרות בחו”ל ובתל אביב, כדוגמת חברות הסלולר וכיל, אינן מדווחות על תרומות.

 

 

דירוג התרומות ייעשה בשני מישורים: סכום התרומה האבסולוטי ושיעור התרומה מתוך הרווח לפני מס, ובשבועות הקרובים נמשיך ונעקוב במדור זה אחרי נתוני התרומות של כל החברות הציבוריות.

 

דירוגים דומים עקבו בעבר אחר נתונים כגון שכר המנכ”ל ופערי השכר בחברה, אך זו הפעם הראשונה שבה מבוצע מעקב רציף אחר נתוני התרומות. מטרת המעקב היא לדרג את החברות מהתורמות הגדולות ביותר לקטנות ביותר, תוך כדי התעכבות על שיעור התרומה מתוך הרווח לפני מס והשוואה של שיעורי התרומה בחברות שונות במגזר פעילות דומה.

 

הקשר בין תרומה כספית ובין עזרה לקהילה אינו חד־ערכי. תרומה כספית מצד חברות עסקיות נתפסת לא פעם כאמצעי ליצירת דימוי חיובי או למירוק המצפון של מנהלים ובעלים של חברות שרווחיהן הגיעו מפעילות שהסבה נזק חברתי או סביבתי. מטעמים אלה הגופים המדרגים אחריות תאגידית אינם עוסקים דווקא בממד התרומות הכספיות, אלא הם מתמקדים בהשלכות פעילות הליבה של החברה.

 

עם זאת, תרומות כספיות מהוות בדרך כלל דריסת רגל ראשונה בעולם האחריות התאגידית: החברה התורמת מתחילה להפנים שיש לה הכוח והחובה להשפיע על סביבתה באופן חיובי. יתרון נוסף שיש לתרומה הכספית הוא שמדובר בהוצאה שקופה ובת השוואה. זאת בניגוד למדדי תרומה אחרים שאינם מדווחים, צמצום שיעור המשרות המזכות בשכר מינימום או העלאת שיעור הנשים בהנהלה.

 

אחת האינדיקציות ל“מחשבה חברתית” היא קיומו של סעיף “מדיניות תרומות” בדוחות הכספיים. חברה עשויה כמובן לתרום כסף גם ללא מדיניות סדורה, אלא שמדיניות תרומות מאלצת את קברניטי החברה להקדיש זמן ואנרגיה להקצאה מושכלת של הכספים, ובאופן טבעי הנושא אינו יורד מסדר היום של החברה. מדוחות 2014 שהתפרסמו עד כה עלה כי חברות ללא מדיניות תורמות פחות, ותרומות הופכות לקצרות טווח ונקודתיות.

 

למרות ההפסדים: שופרסל תורמת

 

מדוחות 2014 שפורסמו עד כה עולה כי חברה אחת בלבד הצליחה לעלות מעל רף תרומות של 1% מהרווחים לפני מס, וזו שופרסל. רשת הקמעונאות מדורגת בראש טבלת התורמות, וזאת למרות המעבר להפסד בשנה שחלפה על רקע התחרות הקשה בשוק המזון.

 

החברה יצרה מסורת של תרומה שנתית שמחייבת את החברה גם בשנים קשות. את 2013 סגרה שופרסל עם רווח לפני מס שעמד על 279 מיליון שקל, שממנו היא תרמה 1.7%, 4.8 מיליון שקל. ב־2014 עברה החברה להפסד לפני מס של 139 מיליון שקל, אך המסורת נשמרה עם תרומה צנועה יותר של 2 מיליון שקל, מהרווח לפני מס. התרומה של שופרסל מורכבת הן מכסף מזומן והן ממוצרים וחבילות שי.

 

ממשיכים לתרום גם בשנים קשות. איציק אברכהן, מנכ”ל שופרסל ממשיכים לתרום גם בשנים קשות. איציק אברכהן, מנכ”ל שופרסל צילום: אוראל כהן

 

דלתא, שמדורגת אחרי שופרסל, מציגה תרומה סדורה לאורך זמן. הפעילות הקהילתית של דלתא מתמקדת בכרמיאל, היכן שנמצא המפעל שלה. “מזה שנים רבות מלווה דלתא את העשייה החינוכית והתרבותית בכרמיאל ותורמת למפעלי דו קיום וסיוע לקהילה”, נכתב בפרק התרומות של החברה. מבחינת היקפי התמיכה הכספית צוין בדוח כי בשנה שעברה תרמה החברה 270 אלף דולר, וב־2013 עמדה התרומה על 210 אלף דולר. כמו כן צוינה התחייבות עתידית של 200 אלף דולר בשנה לתוכניות מתמשכות בשנים 2015 ו־2016.

 

מנגד, ולמרות עלייה של 24% בתרומה הכספית ב־2014, מדובר בשיעור תרומה של 0.5% בלבד מהרווח השנתי לפני מס, מה ששם את דלתא בקטגוריה הלא מחמיאה (אך הפופולרית) של חברות שלא עמדו ברף המינימום של מעלה לתרומה לקהילה.

 

אפס תרומות: גולף ומנרב בתחתית הדירוג

 

אחת מהחברות שנמצאות בתחתית דירוג התרומות היא גולף, שאמנם תרמה לנזקקים "סחורות פגומות באופן שוטף", כפי שמצוין בפרק התרומות בדו"חות הכספיים של החברה, אך לא העניקה מזומנים או סחורה תקינה לגופים קהילתיים, למרות היותה חברה רווחית. התיעוד האחרון לתרומה כספית מצד גולף לגוף בעל פעילות קהילתית היה ב־2009, אז היא תרמה 10,000 שקל לארגונים שונים. מדיניות ה"אפס תרומות כספיות" של גולף בשנים האחרונות מקוממת במיוחד על רקע העובדה שמדובר בחברה גדולה המפעילה מאות חנויות תחת מותגים שונים, ומעסיקה 2,096 עובדים. את המיקום בשורת האפס חולקת בינתיים גולף עם חברת הנדל"ן מנרב.

 

סעיף התרומות נשאר ריק. אלי מיזרוח, מנכ”ל גולף סעיף התרומות נשאר ריק. אלי מיזרוח, מנכ”ל גולף צילום: אסנת רום


הבנק הקמצן: דקסיה ישראל

 

אף שמדובר בתחילת עונת הדו"חות השנתיים, כבר נמצאים בטבלה שלושה בנקים קטנים: בנק ירושלים, בנק אגוד ודקסיה ישראל. ירושלים ואגוד הקצו ב־2014 תרומות בהיקף 500 אלף שקל כל אחד, סכום המשקף בהתאמה 0.5% ו־0.8% מהרווח לפני מס. דקסיה ישראל חולקת את תחתית שיעור התרומה מתוך הרווח לפני מס עם חלל תקשורת, שתרמה ב־2014 כ־71.6 אלף שקל. לדקסיה ישראל, בניגוד לחלל תקשורת, יש מדיניות תרומות. מכאן שמדיניות תרומות עוזרת, אבל לא מבטיחה שיעור תרומה גבוה. אבל דקסיה ישראל חריגה מעט בנוף, שכן לארבע החברות המובילות בדירוג יש מדיניות תרומות, וארבע החברות בתחתית הדירוג נעדרות מדיניות כזאת.

 

מקבוצת גולף נמסר בתגובה: “ב־2014 תרמה קבוצת גולף כ־56 אלף פריטים לעמותות ולנזקקים ששוויים מעל מיליון שקלים. בחודשי הקיץ במבצע צוק איתן תרמה קבוצת גולף מאות ערכות ופריטים לחיילים. בנוסף ישנן מספר עמותות שתרמנו להן במהלך כל השנה, עמותות שמשתפות פעולה עם מחלקות הרווחה בעיריות השונות”. עם זאת, בחברה לא ידעו להסביר מדוע תרומות אלה לא נכללו בפרק התרומות בדו”ח השנתי, אף שיש חובת דיווח.

 

חובת דיווח: התרומה צריכה להיראות

 

הקשר בין תרומות לבין חברות למטרות רווח תמיד היה מורכב. ב־2001 תוקן חוק החברות באופן שיאפשר לחברה להקצות כספים לתרומה, שכן על פי החוק המקורי מטרת החברה היא עשיית רווח לטובת בעלי המניות. מבחינה זו קיימת סתירה בין טובת בעלי המניות ובין תרומה כספית לגופים קהילתיים.

 

עם תיקון החוק החלה רשות ניירות ערך לדרוש מחברות ציבוריות לדווח על תרומות שהן מעניקות לגופים כאלה ואחרים, על גובה התרומה, וכן אם יש להן מדיניות תרומות או לא. כמו כן נדרשות החברות לדווח על התחייבויות עתידיות לתרומה, אם יש כאלה.

 

ייתכן כי חובת הדיווח אף תתרחב אחרי הבחירות; כיום ממתין לחתימת שר האוצר תיקון לתקנות הדיווח, שלפיו החברות נדרשות לדווח על תרומות של מעל 50 אלף שקל לגוף אחד, וכן לציין אם קיימים קשרים בין מי שמקבל את התרומה לבין בעל השליטה בחברה או קרוב משפחתו.

באופן זה מקווים ברשות ניירות ערך להרתיע חברות מתרומת כספים לגופים שקשורים לבעלי השליטה בחברה, ולהניא את בעלי השליטה מהתערבות באופן חלוקת התרומות.

בטל שלח
    לכל התגובות
    x