מבחן רכב: לקסוס NX - הנועז לא לגמרי מנצח
לקסוס נכנסת באיחור לשוק הכביש־שטח האירופי עם רכב שמנסה לגנוב את ההצגה למרצדס, אאודי וב.מ.וו. אך למרות עיצוב מוחצן, מנוע היברידי והרבה טכנולוגיה, לא נראה שהיצרניות הגרמניות צריכות לחשוש
ונתחיל בנתון חשוב. שוק הרכב האירופי אמנם סובל בימים אלה מתנודתיות מדאיגה, הנובעת ישירות ממצב כלכלי שברירי וחוסר ודאות, אך דבר אחד בטוח: בניגוד למכוניות "רגילות", שוק רכבי הכביש־שטח הזעירים נמצא בפריחה. על פי נתוני ג'ייטו דיינאמיקס, ארגון המתמחה בניתוח שוק הרכב העולמי, במחצית הראשונה של 2014 נמכרו באירופה כ־390 אלף רכבי כביש־שטח קטנים - עלייה של 89% ביחס לתקופה המקבילה אשתקד. המכירות צפויות להמשיך ולטפס, ועל פי תחזיות הארגון, ב־2020 יימכרו באירופה לא פחות ממיליון כלי רכב מסוג זה.
כמו בכל קבוצה של כלי רכב, גם כאן קיימת הפרדה ברורה בין הדגמים העממיים לפלח השוק היוקרתי, שנשלט באופן כמעט בלעדי על ידי יצרניות רכבי הפרימיום הגרמניות: אאודי, ב.מ.וו ומרצדס. לעומת זאת, בארצות הברית הלקוחות מגלים פחות עניין ברכבי כביש־שטח קטנים והשוק מתקרב למיצוי פוטנציאל המכירות. לכן נאלצת לקסוס, אחת השחקניות החזקות בשוק האמריקאי, להתחיל ולתכנן לראשונה מכוניות המיועדות ליבשת שעד כה העדיפה להתעלם מקיומה: אירופה.
לקסוס NX. ממחישה את האופן שבו תעשיית הרכב היפנית תופסת את שוק הרכב האירופי
אירופה אירופה
לקסוס - מותג היוקרה של טויוטה שנוסד בשנות השמונים עבור השוק האמריקאי - נכנסת לפלח השוק האירופי באיחור ניכר. אאודי Q5, מרצדס GLK וב.מ.וו X3 משוטטות בכבישי אירופה שנים ארוכות. בלקסוס מודים בפה מלא שהשווקים של יפן, רוסיה וסין קרצו להם יותר, אבל הם החליטו להתרחב.
במסגרת המתקפה על אירופה לקסוס עוברת שינוי תדמית. המכוניות הופכות לנועזות יותר והעיצוב הופך למוחצן יותר. בלקסוס אפילו גייסו פרזנטור - לא דוגמנית בעלת חשבון אינסטגרם פעיל, אלא הראפר וויל איי.אם, שמוכר לישראלים בעיקר בשל חברותו בלהקה בלאק אייד פיז. לדברי אנשי לקסוס, מר איי.אם מזוהה בעולם עם חדשנות. הוא קיבל לקסוס NX משלו ויד חופשית לעצב אותה ככל שיעלה על רוחו. התוצאה נראית כמו לקסוס NX שעוצבה על ידי ראפר.
לקסוס NX, שההשקה העולמית שלה נערכה לפני חודש, אינה בדיוק מכונית שתוכננה מאפס. היא מבוססת בחופשיות על פלטפורמה המשותפת לטויוטה ראב 4, אך אנשי לקסוס מדגישים שרוב הרכיבים ייחודיים לדגם.
חיצונית, ה־NX יכולה בהחלט להתהדר בתואר המחייב "הלקסוס המוחצנת הראשונה". בעוד אאודי, מרצדס וב.מ.וו הולכות על קו שמרני, לקסוס הולכת על ראפרים: בצדדים חישוקי ענק, מלפנים חרטום מוחצן בעל לוע אדיר ממדים ומאחור קו ירכתיים גבוה ומודגש. התיאור אולי עלול להרתיע לקוחות לקסוס ותיקים, אבל בפועל הרכב נאה במיוחד ועשוי למשוך לקוחות חדשים מבלי להרחיק את הוותיקים.
לקסוס NX
עכבר ומסך מגע
בלקסוס הבינו היטב שמי שמאחר למסיבה חייב להיכנס בסערה. וכדי לפתות לקוחות של רכבי כביש־שטח גרמניים או של רכבי יוקרה, עליהם להציע משהו שלמתחרים אין: הרבה טכנולוגיה. לכן ה־NX מצוידת בידיות דלת ללא חורי מפתח, מושב אחורי שניתן לקפל במנגנון חשמלי, ומערכת לטעינה אלחוטית של הסמארטפון. ה־NX גם יכולה להפוך לעמדת אינטרנט אלחוטי ניידת.
תא הנוסעים מוקפד מאוד כנהוג בלקסוס. אין פלסטיקים קודרים ורכים למגע כמו במכוניות הגרמניות, אלא פלסטיקים נוקשים שמשולבים בדיוק מרשים במשטחי עץ שעברו תהליך ליטוש מיוחד בשם שימאמוקו, אשר משמש בתעשיית הפסנתרים. תנוחת הישיבה גבוהה מאוד, והמושב מציע שפע של אפשרויות כיוון וגם גישה אל מערכת סטריאו מיוחדת שיודעת לקחת צלילים, לפרק אותם, לערבל אותם, להדגיש את הנמוכים, לערבב את הגבוהים ולשגר הכל אל הנהג, אשר עשוי לגלות צלילים חדשים בשירים שהכיר שנים רבות.
עם זאת, ההתעקשות של אנשי לקסוס על יצירת תא נוסעים "טכנולוגי" יוצרת בעיה: אצל רוב המתחרים השליטה בפונקציות השונות מתבצעת באמצעות מתג סיבובי פשוט, כפתור ישן וטוב. בלקסוס זה כבר מסך מגע עם מעין "עכבר" שתפעולו אינו תמיד נוח. וכשהצלילים המעורבלים מתערבבים בבקרת המתלים ובהפעלת המגבים, הנהג עשוי למצוא עצמו מייחל למעט פשטות.
שדרוגים ספורטיביים
באירופה אוהבים דיזל, על אחת כמה וכמה ברכבי כביש־שטח. בעבר פיתחו בלקסוס מנוע דיזל במיוחד לרכבי מנהלים המיועדים לאירופה, אך כיום אין לה מנוע דיזל המתאים ל־NX. מנגד, ללקסוס אינספור פטנטים וידע מוכח בתחום ההנעה ההיברידית. ואכן, ל־NX יש מנוע בנזין בנפח 2.5 ליטרים וגם מנוע עזר חשמלי המסוגל לחבר את הסרן האחורי לפי הצורך.
כנהוג בלקסוס, מדובר במערכת שפועלת ללא דופי. בפקקים העירוניים של וינה, ה־NX התנהלה בחרישיות מרשימה ולגמה ליטר אחד לכל 12.1 ק"מ. המעבר בין המנוע החשמלי למנוע הבנזין מתבצע בשקט ראוי לציון והתאוצות חזקות מאוד. עם זאת, ל־NX יש גם חיסרון: דווקא מכיוון שבחלק ניכר מן הזמן היא נוסעת על חשמל ומנוע הבנזין אינו נדרש למאמץ, כאשר הנהג לוחץ על ה־NX בחוזקה, הצלילים שמשמיע המנוע נשמעים לפתע חזקים ומוגזמים - בהחלט לא תכונה שנהוג לפגוש ברכבי יוקרה.
באירופה ה־NX נדרשת להיות תחרותית בהתנהגות הכביש. בשונה מארצות הברית, ביבשת הישנה ניתן להיתקל בקלות ברחובות לא סלולים ובכבישים מפותלים. הביקורות בתחום זה מעורבות: מכונית המבחן בגרסת ה־F ספורט מצוידת בשלל שדרוגים, כמו מערכת מתלים מונמכים ומוקשחים שהופכים את התנהגותה לספורטיבית ומעניקים לה התנהגות דינמית ברמה גבוהה מאוד. מערכת בקרת יציבות מתוחכמת, שכל אימת שהנהג שוגה ממהרת להתערב ולתקן את דרכיו הסוררות, הופכת את ה־NX לרכב שמאפשר לכל נהג לשבור בקלות ובביטחון את גבולות המהירות המותרת. אך עם זאת, מדובר ברכב נוקשה למדי, מה שמורגש היטב בכבישים משובשים. מיצרנית שמחזיקה בידע שמאפשר ללקסוס LS לרחף מעל מהמורות כאילו לא היו שם כלל היינו מצפים ליותר.
לסיכום: לקסוס NX מבטאת יותר מכל את האופן שבו תעשיית הרכב היפנית תופסת את שוק הרכב האירופי. היפנים מבינים שאינם יכולים להתחרות בנקודות החוזק המסורתיות של האירופים, והם תוקפים את השוק מזווית חדשה ובשפע של חידושים טכנולוגיים, שהלקוחות המסורתיים טרם נחשפו אליהם ברכבי המתחרות הגרמניות. ה־NX אולי לא תכבוש את שוק רכבי הכביש־שטח השמרני בסערה, אך אין ספק שהיא מצוידת במאפיינים הנדרשים כדי להדאיג את תעשיית הרכב הגרמנית.
