שימו לב, אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר. קראו עוד הבנתי
מחפשי עבודה

גיל הגאונות: למה פריצות הדרך הגדולות מגיעות בסוף שנות ה-30 לחיים?

אם חגגתם כבר יום הולדת שלושים וטרם הגיתם רעיון שישנה את העולם - אל ייאוש. מחקר חדש מצא ששיא היצירתיות מגיע רק לקראת גיל ארבעים ומסביר מדוע זה כך

מעין מנלה 10:5621.02.14

אלברט איינשטיין אמר פעם שאדם שלא תרם תרומה משמעותית למדע עד גיל 30 כבר לא יעשה זאת לעולם, אבל גם אם כבר חגגתם יום הולדת שלושים - אל ייאוש, מחקר חדש מראה שאיינשטיין כנראה טעה.

ישנן דוגמאות רבות וידועות לצעירים יוצאי דופן שהצליחו בתחומם בגיל צעיר מאוד. סטיב גו'בס הקים את אפל בגיל 21, מארק צוקרברג הקים באותו גיל את פייסבוק, ואייזיק ניוטון היה בן 23 בלבד כאשר גיבש את הבסיס לתיאוריות שלו, ביניהן כוח הכבידה. האמירה של איינשטיין לא מפתיעה שכן הוא היה בן 26 בלבד ב"שנת הפלאות" שלו אז פרסם ארבעה מאמרים פורצי דרך בפיזיקה, אך לפי המחקר של הסוכנות למחקר כלכלי בארה"ב (NBER) השיא בביצועים וביצירתיות מגיע אצל רוב האנשים כעשר שנים לאחר מכן.

 

מארק צוקרברג, הקים את פייסבוק בגיל 21 מארק צוקרברג, הקים את פייסבוק בגיל 21 צילום: בלומברג

 

המחקר מצא כי מרבית פריצות הדרך המדעיות או הטכנולוגיות קרו אצל אנשים בשנות השלושים המאוחרות או תחילת שנות הארבעים לחייהם. החוקרים בדקו את הגיל בו הגיעו להישגים המשמעותיים שלהם זוכי פרס נובל וממציאים בולטים בטכנולוגיה במאה ה-20. הם מצאו, שבעוד שישנם אנשים אשר הגיעו לתגליות פורצות דרך כשהיו בשנות העשרים לחייהם או אחרי גיל 60, הגיל המועד יותר להבזקי גאונות הוא שלהי שנות השלושים לחיים. כך, בניגוד לאיינשטיין, 93% מזוכי פרס נובל שהגיעו לפריצות דרך מדעיות עשו זאת אחרי גיל 26.

 

התפלגות הגיל של גאונות מדעית. הגילאים בהם הגיעו זוכי פרס נובל לתגליות הגדולות והגיל בו הומצאו ההמצאות הטכנולוגיות הגדולות של המאה העשרים התפלגות הגיל של גאונות מדעית. הגילאים בהם הגיעו זוכי פרס נובל לתגליות הגדולות והגיל בו הומצאו ההמצאות הטכנולוגיות הגדולות של המאה העשרים מקור: NBER

 

גילם של זוכי פרסם הנובל בעת שביצעו את מחקריהם פורצי הדרך עלה ב-6 שנים בין תחילת המאה העשרים לסופה. אחד ההסברים לכך הוא שכמות הידע המדעי והטכנולוגי גדלה באופן משמעותי בתקופה זו ומדענים נדרשים לזמן רב יותר כדי לרכוש את הידע הדרוש. יתרה מכך, מסתבר שלתחום בו עוסקים גם כן יש השפעה על הגיל בו מגיעה פריצת הדרך. בתחומים מופשטים כגון מתמטיקה או פיזיקה החדשנות מגיעה לשיאה בגיל מוקדם יותר מאשר בתחומים המבוססים על ידע קונקרטי כגון רפואה או היסטוריה. גם לכך יש הסבר הקשור לכמות הידע הקיים. דרוש זמן כדי לרכוש בסיס ידע וניסיון מספיק על מנת להגיע לתגליות חדשות ובתחומים מופשטים פשוט צריך לצבור פחות ידע וניסיון.

 

סיבה נוספת קשורה ליצירתיות, זו נוטה לגדול באופן משמעותי בגילאי העשרים המאוחרות ותחילת השלושים וכן לדעוך אחרי גיל ארבעים. תקופת הילדות והנערות היא התקופה בה רוכשים ידע וכישורים ובהתאם, מעט מאוד תגליות או פריצות דרך נעשות בגילאים אלו. החוקרים מסבירים שיצירתיות אינה תהליך של יצירת רעיונות חדשים יש מאין, אלא שילוב מקורי של חומרים קיימים. היצירתיות אם כן, מגיעה לשיאה לקראת תחילת תקופת העיסוק המעשי בתחום, בתום תקופת רכישת הידע הדרוש.

 

גאונות, כך נראה, מתרחשת כאשר אדם בעל ידע נרחב מצליח להסתכל על בעיה מזווית חדשה. החוקרים מסבירים כי העבודות החשובות ביותר אשר הצליחו לשנות תפיסות מקובלות כללו נטישת פרדיגמות רווחות. היכולת לזהות את הרעיונות החדשים ולצאת מקיבעונות מחשבתיים נמצאת ככל הנראה בשיא זמן קצר לאחר שאנחנו נחשפים לפרדיגמות, לפני שהן הוטמעו לגמרי.

 

אלברט איינשטיין, אמנם התחיל מוקדם אך תורת היחסות הבשילה רק כשהיה אחרי גיל 30 אלברט איינשטיין, אמנם התחיל מוקדם אך תורת היחסות הבשילה רק כשהיה אחרי גיל 30

 

את הדעיכה אחרי גיל ארבעים מסבירים החוקרים בכך שישנם שינויים בקריירה ובסדרי העדיפויות כמו למשל דאגה למשפחה או אחריות ניהולית שגוזלים זמן. כמו כן, התיאוריה הכלכלית של השקעה בהון אנושי מסבירה שלקראת סוף הקריירה ההשקעה בלמידה ובאנשים פוחתת וגורמת לירידה בפריון. בגילאים מאוחרים יותר ישנם הסברים נוספים כגון סיבות בריאותיות.

 

האם זה אומר שאחרי גיל ארבעים אנשים כבר עברו את השיא ולא יכולים לתרום תרומה משמעותית? אפילו גאונים אשר הגיעו לפריצות דרך מחשבתיות בגיל צעיר הבשילו רק מאוחר יותר. איינשטיין פיתח את תורת היחסות בשנות השלושים לחייו. סטיב ג'ובס אמנם הקים את אפל מוקדם אך את המוצרים החדשניים כמו האייפוד והאייפון המציא כשהיה כבר בשלהי שנות הארבעים ותחילת שנות החמישים לחייו.

 

בהתחשב בכך שתקופת הלמידה הדרושה לרכישת בסיס ידע נרחב מספיק גדלה עם השנים ובהתאם עלה הגיל בו מתרחשות פריצות הדרך המדעיות, החוקרים מציעים להתרכז בחינוך. אחת ההצעות שלהם היא לעודד גאונים פוטנציאלים לפרוש ממוסדות החינוך הפורמאלי. מארק צוקרבג, ביל גייטס וסטיב ג'ובס יישמו את ההמלצה הזו בעצם. שלושתם פרשו מהמוסדות להשכלה גבוהה והקימו את החברות שלהם, ששינו את העולם.

בטל שלח
    לכל התגובות
    x