שימו לב, אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר. קראו עוד הבנתי
שיזף רפאלי
ד"ר שיזף רפאלי פרופ' רפאלי הוא ראש המרכז לחקר האינטרנט באוניברסיטת חיפה לכל הטורים של ד"ר שיזף רפאלי

האם הגיע הזמן לבטל את המשרד?

ומה הצלחת וורדפרס מלמדת על תרבות ארגונית

שיזף רפאלי 07:5212.12.13
עולם ההייטק הוא זירת ניסויים. לא רק בטכנולוגיה, אלא גם בהגדרת המושג "מקום עבודה".

 

בפברואר הפתיעה מנכ"לית יאהו מריסה מאייר את עובדי החברה כשהכריזה על סיום "חגיגת" העבודה מהבית, והפליאה רבים בעולם כשחשפה שעובדים כה רבים בענקית האינטרנט כלל לא נהגו להתייצב במשרד ושצוותים שלמים בחברות הייטק מובילות מורכבים מאנשים שכלל לא נפגשו.

האפשרות הטכנית לעבוד על משימה אחת ממקומות שונים ובזמנים שונים עדיין חדשה יחסית ומקובלת בעיקר בחברות הייטק.

 

הדיון בכדאיות שלה סוער, בעיקר מאז הצעד של מאיירס. כעת יוצא ספר חדש שסוקר את הרעיונות של עבודה וניהול בסגנון החדש הזה. שמו "The Year Without Pants: WordPress.com and the Future of Work" (ובתרגום חופשי - שנה בתחתונים: וורדפרס ועתיד העבודה). חיבר אותו סקוט ברקון, מחבר רבי־מכר על חדשנות ובלוגר מוערך שעבד בעבר במיקרוסופט וגויס לנהל צוות בחברת אוטומטיק, יוצרת וורדפרס. וורדפרס היא מהאחראיות למהפכת הבלוגים בעולם. כ־50 מיליון אתרים נעזרים בה, והודות לה כל אדם יכול להקים לעצמו בלוג פרטי, כלי תקשורת קטן. ועוד דבר שמיוחד בחברת אוטומטיק - 215 עובדיה לא באים למשרד.

 

עובדת מהבית (אילוסטרציה). לחברה שיוצרת את וורדפרס יש 215 עובדים, אבל אין משרד. אין שעות עבודה או ימי חופשה. אין אימייל. עד להגעת ברקון גם לא היו מנהלים עובדת מהבית (אילוסטרציה). לחברה שיוצרת את וורדפרס יש 215 עובדים, אבל אין משרד. אין שעות עבודה או ימי חופשה. אין אימייל. עד להגעת ברקון גם לא היו מנהלים צילום: shutterstock

 

למעשה, אין לאוטומטיק משרד. אין שעות עבודה או ימי חופשה. אין אימייל. עד להגעת ברקון גם לא היו מנהלים. כולם יזמו, יצרו ושינו על דעת עצמם, וכולם היו שווים בפני המנכ"ל המייסד מאט מאלנווג.

 

ברקון הגיע לחברה כחלק מתהליך התרחבותה, תהליך ששילב בחברה הירככיות ושלבי דיווח, למגינת לבם של עובדיה. מעבודתו שם הוא הסיק שסטארט־אפים לא בהכרח "מתבגרים" והופכים לחברות רגילות, אלא יכולים לצמוח בתוך תרבות עבודה שונה ולהישאר חריגים מהמקובל בארגונים. דרך החוויות שעבר הוא מתווכח עם מאיירס ועם שאר אלה שמבקרים את שבירת הכללים. הוא מאמין ומראה שיש עתיד לארגונים מפוזרים, מבוזרים ואחרים.

 

מי שמתעניין, כמוני, בתהליכי עבודה וקבלת החלטות בקבוצות חייב לעצמו את הספר הזה. כמו קלאסיקות קודמות שעסקו בניהול הייטק - "The Soul of a New Machine", שסיפר על התרבות הארגונית בעת התחרות בין חלוצות המחשוב האישי בראשית שנות השמונים, ו"Dreaming in Code", שסיפר על אתגרי חברות האינטרנט ב־2008 - גם הספר הזה תופס את מהות העבודה המודרנית ואת הדרכים שבהן היא נבדלת ממה שהיה קודם.

 

מודגשים בו החשיבות הגבוהה של עבודת הצוות והקושי הגדול מאי פעם לנהל צוות מתואם, אתגר שהופך לדרישה העיקרית מהמנהל. מתוארות בו ההתנסויות בשיטות חדשות של סיעור מוחות, בעיצובי חללים משרדיים ובאופנות חדשות, פשוט כי הן שם, וגם המהירות שבה שטיקים חדשים מתפוגגים והעובדה שחברות שלמות וחידושים משני עולם תלויים, לעתים קרובות כל כך, באיכותם ותכונותיהם של עובדים יחידים.

אם יש "מדף ספרים" קנוני של הניהול בעידן הדיגיטלי, אחד הספרים המרכזיים בו הוא "הקתדרלה והבזאר" של אריק ריימונד מ־1999. ריימונד כינה את גישת הניהול המסורתית והריכוזית בשם "קתדרלה" ואת הסביבה הניסיונית והכאוטית בשם "בזאר". הוא טען שלעתים הבזאר עדיף על הקתדרלה.

 

ברקון טוען שוורדפרס היא מקרה מבחן שמוכיח זאת: עובדים שהעבודה פולשת לחייהם אבל לעולם אינה נראית כעבודה, שמקבלים עצמאות ואמון, שמניעים את עצמם ולא זקוקים לעידוד וחיזוק מגבוה ושלא יודעים שגרה מה היא - אלה העובדים שיוצרים את וורדפרס, ויש עוד ועוד מהם בעולם. לדעתו, צריכים להיות אפילו יותר.

בטל שלח
    לכל התגובות
    x