תערוכה: "מחוות תיאטרליות", מוזיאון הרצליה לאמנות עכשווית
לעתים קשה לעמוד על המכנה המשותף המאוד רחב בתערוכה, אבל כל יצירה עומדת בפני עצמה ומצליחה לחדש ולרגש
08:55
19.03.13
תערוכת יחיד של האמנית הגרמניה אולה פון ברנדנבורג המוצגת יחד עם תערוכה קבוצתית של כ־30 אמנים עכשוויים מאוסף אנג'ל.
קהל היעד: חובבי אמנות עכשווית אקספריסיבית ושונה.
דבר המבקרת: מטרת התערוכה, שהיא בעצם שתי תערוכות המוצגות זו לצד זו ללא מחיצות או הפרדה, היא לבחון מחוות מהתיאטרון - תנועות, הבעות, דיבור ותפאורה - שמופיעות באמנות העכשווית. ביצירות של פון ברנדנבורג קל מאוד לזהות את הדגש על אותן מחוות, והצפייה ביצירות היא לעתים ממש כמו צפייה בהצגת תיאטרון, בין אם מדובר במיצב ספירלי ענק בשחור לבן שבתוכו הקרנת וידיאו, ובין אם זו הקרנת תמונת סטילס פנורמית שמציגה סצנה תיאטרלית.
"משמש יפני 3: דמדומים" (2007) של שיהו אושימה. עבודת מחשב
העבודות שמרכיבות את התערוכה המקבילה מגוונות יותר, הן במדיום והן במסר שהן מעבירות, אך כולן אקספרסיביות, עוסקות במושג הגוף ומעוררות רגש באמצעים שונים. בולטות במיוחד עבודתה של מיקה רוטנברג, שמכניסה את הצופה לחלל יוצא דופן בנוי עץ ובו הקרנות וידיאו, ובהן נרטיבים של חברה רחוקה ומסקרנת; עבודותיה הממוחשבות של האמנית היפנית שיהו אושימה, שיוצרת עולם נאיבי במבט ראשון, אך כוחני וגופני במבט שני; עבודתו של האמן הגרמני מרטין בורובסקי, שמעבירה בחדות ריאליסטית תחושה עמוקה של עצב, ועבודותיהם של צמד האמנים מונטאן ורוזנבלום, שבאמצעות ציור ועבודת וידיאו עוסקים בתרבות המתבגרים של 'הדור האבוד' (עד 20 באפריל. הבנים 4 הרצליה. 10 שקלים).
שורה תחתונה: לעתים קשה לעמוד על המכנה המשותף המאוד רחב בתערוכה, אבל כל יצירה עומדת בפני עצמה ומצליחה לחדש ולרגש.
