שימו לב, אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר. קראו עוד הבנתי
דני רובינשטיין

הידע הישראלי והקטר הירדני

בכירי ההייטק הפלסטיני משתלמים בארץ. בינתיים מתפתח הענף ברמאללה הודות לכסף הירדני

שלוש פעמים בשבוע נוסעת קבוצה מאורגנת של 33 פלסטינים, מנהלים בכירים של חברות תוכנה מרמאללה, להשתלם במכון להב של הפקולטה לניהול באוניברסיטת תל־אביב. במסגרת הקורס בן החודשיים הם שומעים ממרצים ישראלים על יזמות, על שוקי ההון ועל קרנות שבמסגרתן ניתן יהיה לפתח את ההייטק הפלסטיני. מוסטפא דיב, מרכז הפרויקט מהצד הפלסטיני, אומר שפרט לעיכובים בודדים בכניסה לישראל, הם לא חשים אי־נוחות מול עמיתיהם הישראלים.

 

מי שמממן את הפרויקט היא קרן הסיוע האמריקאית USAID הפועלת בשטחים, שזיהתה את הפוטנציאל הגלום בתעשיית ההייטק הפלסטינית הקטנה. במשרדים שהקימה במגדל מול עיריית רמאללה, הקרן פועלת לסייע ולעודד יזמות בתעשיית הטכנולוגיה ברשות, ואחת התוכניות שפועלות בה היא הקורס באוניברסיטת תל־אביב.

 

מחסור בקרנות הון סיכון

 

ממשרדו של דיב ברמאללה אפשר לראות כמה מהמבנים המודרניים של תעשיית ההייטק הפלסטינית בעיר. אמנם יש בה קרוב ל־500 חברות המעסיקות יותר מ־6,000 עובדים, אך רובן הגדול הן חברות תמיכה ותוכנה קטנטנות המשרתות את השוק המקומי. לדברי דיב, על אף ההתקדמות הגדולה בענף, ההייטק הפלסטיני עדיין מנותק מהשווקים במערב. אין בו כמעט מרכזי פיתוח ולא קרנות הון סיכון; ורק חברות הזנק בודדות הצליחו לקבל מימון לעבודתן. "הפוטנציאל של ההייטק הפלסטיני הוא רב והכיוון ברור", אומר הכלכלן יצחק גל, המתמחה בכלכלה הפלסטינית. פוטנציאל זה מתבסס על כ־2,000 בוגרים המסיימים בכל שנה את האוניברסיטאות הפלסטיניות בתחומי ההנדסה והמחשבים. הכיוון הוא מזרחה, לירדן ולמדינות המפרץ.

 

לדברי גל, כמה מחברות התוכנה הרציניות ברמאללה הן בבעלות חברות מירדן, שהפכה לאחד ממוקדי תעשיית ההייטק הערבית. ההייטק הירדני מייצא בשנים האחרונות בהיקף של כ־500 מיליון דולר בשנה לשש מדינות המפרץ, שכלכלתן המשותפת היא מהגדולות בעולם.

 

חברות הייטק ברמאללה חברות הייטק ברמאללה צילום: גיא חצרוני

 

"יש מקום ל'ערביזציה' בהייטק הישראלי"

 

גל סבור שפריצתם של הפלסטינים לשוק הערבי יכולה לשמש נוף גם לתעשייה הישראלית. "אנחנו יודעים מצוין למכור למדינות המערב, והתוכנות שלנו הן ברובן באנגלית ועברית", הוא מסביר, "אבל אין לנו מושג איך להגיע לשווקים ערביים שהיקפם ענק".

 

לפיכך, לדעתו יש בהחלט מקום ל"ערביזציה" של ההייטק הישראלי, כלומר לקדם בעזרת ההייטק הפלסטיני ממשקים למשתמשים בשפה הערבית. גל מסביר שלחברות הפלסטיניות יש יכולת לשווק את המוצרים הישראליים למדינות ערב, הודות לזיקה שלהן למשקיעים הירדנים ולקשרים של החברות מהממלכה עם מדינות המפרץ.

 

קבלו ניוזלטר יומי המסכם את חדשות היום ישירות למייל שלכם. לחצו להרשמה

בטל שלח
    לכל התגובות
    x