הטבלה לא משקרת

כשפילסתי את דרכי לשער ה־VIP, נזכרתי איך גם בילדותי היו יציעים למכובדים, שבהם ישבו פרנסי העיר, ואיך במחצית הם היו יורדים עם כולם למזנון, קונים סנדביץ' סלאמי או קרטיב והולכים עם כולם לשירותים המטונפים. היום יציע הכבוד נקרא "יציע הזהב", והוא אולם מקורה עם אנטרקוט, סושי ואלכוהול חינם, ובצדו יש גם תאי צפייה פרטיים עם כניסות פרטיות. אולי ביקור באצטדיון חדש הוא כל מה שצריך כדי להבין מה קרה לפערים בחברה הישראלית. את המעלית ליציע הזהב חלקתי עם רובי ריבלין, יו"ר הכנסת וחובב כדורגל ידוע, שניצל את ההזדמנות כדי לנסות להצחיק. ביציע עצמו פגשתי את כולם ליד המזנון. היה צפוף, אפילו קצת דחפו. בלובי של יציע הזהב הכל כבר היה מוכן לטקס ההשקה החגיגי, ואני חשבתי על התאריך, 4.11.

מרים פיירברג

ואז פגשתי את הסמל הנתנייתי הבולט ביותר מאז עודד מכנס, יצחק תשובה. הוא בא במצב רוח מרומם, ואפילו היה נראה לי שרזה מעט. "נראה לי שהתספורות עשו לו רק טוב", אמר לי אחר כך אחד הבכירים. שאלתי את תשובה איך הוא מתמודד עם הביקורת הציבורית, שלעתים גולשת להתקפות, עליו ועל שאר הטייקונים. "מה אני יכול לעשות נגד זה? אלה אנשים שרוכבים על גל של שנאה לא מוצדקת. אם אנחנו ניפול, בסוף לא נשקיע כאן כסף ואז האבטלה תגדל, ואז יבואו בטענות למה יש אבטלה כל כך גבוהה. אסור לפגוע באנשי עסקים", אמר תשובה. שאלתי את תשובה אם, כמתבקש, הוא אוהד של מכבי נתניה, והוא אמר: "אני יותר מאוהד. בוא נאמר שאני תומך בקבוצה, אבל אני לא רוצה להרחיב יותר מזה". אחר כך פגשתי את דניאל יאמר, מי שרשום כבעלים של הקבוצה אבל כבר הפסיק להשקיע בה. "להשקיע כסף בכדורגל זה רק כאב ראש", הוא אמר, "לא ממליץ על זה לאיש".

יצחק תשובה ומוטי גלעד. תומך בסתר

בפינה אחרת עמדו בינתיים שני מאוכזבי זהבית כהן, המנכ"לים לשעבר של פסגות רועי ורמוס ורונן טוב, שהיו שקועים בשיחה. שאלתי אם הם חברים, וטוב אמר: "אין בינינו טינה, היחסים טובים. חוץ מזה שאני אוהד של מכבי נתניה והוא אוהד שרוף של הפועל". ורמוס אמר: "אנחנו בהפועל רגילים להפסיד, זה הדנ"א שלנו, וזה גם מקרין לבחירות שבהן רוב העם בוחר ביבי". לפני שהפועל שוב הפסידה 1:2 למכבי נתניה, דיברתי עם ורמוס גם על האג"ח של אי.די.בי שקרן יורק קנתה, והוא החמיא לחברה האמריקאית: "הם פועלים בצורה הטובה ביותר. הם קרן רצינית". מטוב שמעתי שהוא עדיין מתכנן לגבש קבוצה שתקנה מאי.די.בי את כלל ביטוח, אבל "זה מתעכב כי זו לא תקופה טובה להביא לכאן משקיעים. לא יודעים מה יהיו התוצאות בבחירות או אם תהיה מלחמה עם איראן".

רועי ורמוס (מימין) ורונן טוב. אחד אדום אחד צהוב

אחרי הנאומים והברכות, ראש העירייה מרים פיירברג גם סיפרה לי קצת על הצרות שמאחורי הקמת האצטדיון. "תשובה לא שם שקל על האצטדיון החדש, ואין לנו פה תורמים כמו משפחת עופר", אמרה פיירברג. "הבאנו את הכסף ממכירת השטח של המגרש הישן, אבל אנחנו מחפשים מישהו שיקנה את האצטדיון ובתמורה הוא ייקרא על שמו". שאלתי אותה כמה היא רוצה והיא אמרה שמשהו כמו 50 מיליון שקל יספיקו לה. בשלב זה נכנס לשיחה אחד העוזרים שלה, שאמר: "למה 50 מיליון? 50 מיליון זה כלום. השקענו כאן 200 מיליון".

כשהמשחק החל נכנסתי ליציע הזהב לחפש את תשובה ולהציע לו עסקה עם פיירברג, אבל גיליתי שלידו יושב לא אחר מכדורגלן העבר המיתולוגי עודד מכנס בכבודו ובעצמו. פתאום הבנתי שזה הרבה יותר הגיוני לראות את מכבי נתניה עם מכנס מלחפש את בעל ההון, וחשבתי על זה שבסוף, כשהעיניים של כולם נעוצות בדשא, אפשר לשכוח ל־90 דקות מפערי המעמדות.