שימו לב, אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר. קראו עוד הבנתי
בארץ

בדיקת "כלכליסט": רבע מבני ה־45 ומעלה שפוטרו נשארו מובטלים גם אחרי שנתיים

דו"ח חדש של ביטוח לאומי לשנת 2011 חושף את הקושי למצוא עבודה גם לאחר תקופת הזכאות לדמי אבטלה. מצבם של עובדים מבוגרים ונשים לא מעודד במיוחד, כשרק שליש מהנשים יצליחו למצוא עבודה מיד עם תום זכאותן לדמי אבטלה

מיקי פלד 06:5011.09.12

דו"ח חדש של ביטוח לאומי חושף לראשונה טפח מהקושי שבמציאת עבודה חדשה בישראל. על פי הסקירה השנתית של המוסד לשנת 2011, רק כשליש מהמובטלים שכבר לא היו זכאים לדמי אבטלה בשנה זו הצליחו למצוא עבודה תוך חודש. שאר המובטלים המשיכו לחפש עבודה ונתקלו בקושי שגבר עם הגיל. כך, הסיכוי של מובטל מעל גיל 45 להמשיך ולהיות מובטל גם 18 חודשים לאחר שהסתיימה זכאותו לקבלת דמי אבטלה עומד על כ־26%.

 

הסתכלות על המספרים מראה כי בשורה תחתונה, לעובד מעל גיל 45 שהסתיימה זכאותו לדמי אבטלה יש סיכוי של 30% לצבור לפחות שנה ללא עבודה. ב־25 השבועות הראשונים הוא יקבל דמי אבטלה, ולאחר מכן צפויה לו עוד לפחות חצי שנה של חיפושי עבודה.

 

יריד תעסוקה (ארכיון) יריד תעסוקה (ארכיון) צילום: דודו גרינשפאן/ישראל סאן

 

מצבם של המובטלים הצעירים מעט טוב יותר, אך לא בהרבה. אחד מתוך שישה מובטלים עד גיל 35 עם ילדים לא מצא עבודה גם שנה וחצי מאז סוף תקופת הזכאות לדמי האבטלה. אין זה מפתיע שמצבם של הצעירים עד גיל 28 טוב יותר יחסית. כ־62% מבני גילאים אלו מצאו עבודה עד שלושה חודשים מהרגע שבו הפסיקו לשלם להם דמי אבטלה. צעירים עד גיל 28 זכאים לתקופת דמי אבטלה של 67 יום לכל היותר.

 

תמונה משלימה לזו של הביטוח הלאומי מספק הדו"ח השנתי האחרון של בנק ישראל, שמראה כי מובטל המתגורר בפריפריה יכול לצפות לחיפוש עבודה של 37 שבועות בממוצע, כלומר שגם אם הוא מעל גיל 45 צפויה לו תקופה של שלושה חודשים ללא דמי אבטלה.

 

תקופת דמי האבטלה לא מספיקה לרוב האנשים

 

דו"ח הביטוח הלאומי מציג גם נתונים על ההבדל בין המינים בכל הנוגע לאבטלה. באופן שאולי לא מפתיע, כ־33% מהנשים לעומת 39% מהגברים חזרו לעבודה מיד לאחר שנגמרה להן הזכאות לדמי אבטלה. במקביל, כל אישה חמישית נותרה מובטלת לפחות שנה וחצי לאחר תום זכאותה לדמי אבטלה, לעומת 15% מהגברים. אולם נתונים אלו של הביטוח הלאומי אינם מספרים את כל הסיפור. נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מראים כי מתוך כמעט 100 אלף המועסקים חלקית שלא ברצון, שני שליש הן נשים. אלו הן נשים שאולי מצאו עבודה, אבל לא כזו שהן צריכות ורוצות.

 

בנוסף, נתוני הביטוח הלאומי מראים על ירידה בשנים האחרונות בשיעור המובטלים המצליחים למצוא עבודה עוד לפני תום תקופה הזכאות לדמי אבטלה. ב־2009 ניצל המובטל הממוצע 79% מתקופת הזכאות שלו, ושנה לאחר מכן ב־2010 ירד שיעור זה ל־78.7%. ב־2011 המובטל הממוצע ניצל כבר 76.3% מתקופת זכאותו.

 

הניתוח של הביטוח הלאומי אינו מפרט את מצב המובטלים לפי מקצועות, אך לפי דיווחים מלשכות שירות התעסוקה הקושי במציאת עבודה משותף למקצועות רבים, גם אלו הנחשבים יוקרתיים יותר כמו המקצועות החופשיים השונים. יוצאי דופן הם הטכנאים והמהנדסים, שמוצאים עבודה בזמן קצר יחסית.

 

 

ישראל מקשה על מובטלים יותר מארה"ב

 

המסקנה מכל הנתונים היא כי הביקורת מצד פעילים חברתיים, אנשי הביטוח הלאומי וכלכלנים על תקופת הזכאות הקצרה לדמי אבטלה היא נכונה במובנים רבים. פרופ' מומי דהן, ראש בית הספר למדיניות ציבורית וממשל באוניברסיטה העברית וחבר המכון הישראלי לדמוקרטיה, טוען כי אין שאלה שצריך להאריך את תקופת האבטלה: "זהו דבר מתבקש מאוד. תקופת הזכאות בישראל נמוכה אפילו יותר מזו של ארה"ב, עד לשם הגענו". דהן מסביר כי "ביטוח אבטלה נועד לדאוג לכך שהעובד ימצה את מלוא כישוריו".

 

לדברי דהן, "גם בהסתכלות כלכלית צרה מתוך האינטרס של המשק ולא של הפרט, המדינה לא רוצה שהמובטל יקבל את הצעת העבודה הראשונה שמופנית אליו. אנחנו לא רוצים שמהנדס יצטרך לקחת עבודה במנקה כי אין לו זמן ויכולת כספית לחפש עבודה במקצוע שלו לאורך זמן. המחשבה היא שבמקרה כזה חוסר מימוש הפוטנציאל יפחית למעשה את פוטנציאל ההכנסות לא רק של אותו מהנדס, אלא של המשק כולו".

 

על פי התנאים הנוכחיים לקבלת דמי אבטלה, תקופת הזכאות נקבעת בהתאם לגיל ולמצב המשפחתי של המובטל. בני 28–35 ללא ילדים זכאים לדמי אבטלה למשך תקופה של 100 ימים לכל היותר, ובני 35 עד 45 עם ילדים ל־138 יום. הסכום עצמו יכול להגיע במקרה קיצון לסכום של כ־8,000 שקל לחודש לכל היותר, אך מדובר במקרה כזה על שכירים שהשתכרו כ־40 אלף שקל בחודש, כלומר נמצאים בין העשירון התשיעי לעליון. דמי האבטלה הממוצעים, עד כמה שניתן לדבר על ממוצע בסוגיה זו, הם ברמה של כמה אלפי שקלים בודדים לחודש.

 

אם המובטל לא מצא עבודה בכל תקופה זו, הוא יכול להיות זכאי לקבל קצבת הבטחת הכנסה, בהתאם למצבו המשפחתי, הכנסתו הקודמת וזמן האבטלה. עד לאחרונה היו מובטלים מוכרחים למכור את הרכב שברשותם על מנת להיות זכאים לקבל הבטחת הכנסה, אך בפברואר האחרון נתנה נשיאת בית המשפט העליון בדימוס דורית ביניש פסק דין בו קבעה כי יש לבטל תנאי זה.

 

האקדמאים משלמים את מחיר הייבוש התקציבי

 

אחת הבעיות הקשות ביותר שנתקל בהן מובטל המגיע אל לשכת התעסוקה הוא המחסור בהכשרות מקצועיות. הכשרות אלו נועדו בין השאר לאפשר למי שפוטר כי המקצוע שלו אינו נדרש עוד, כמו לדוגמה מפעילי מכונות שיצאו משימוש בתעשייה, לבצע הסבה מקצועית או ללמוד הפעלה של מכשירים חדשים וכך למצוא עבודה חדשה. הדבר חשוב במיוחד לעובדים מבוגרים, שבין השאר נדרשים לשיעורי אוריינות מחשב ולמידה של מקצועות חדשים.

 

עם זאת, המציאות בשירות התעסוקה היא שונה לחלוטין. ייבוש תקציבי של שנים ארוכות והחמרה בתנאים להכשרה מקצועית עוד משנת 2003 הביאו לכך שפחות מ־1% ממקבלי דמי האבטלה בשנים האחרונות עברו הכשרה מקצועית כלשהי. במקרה של האטה במשק והתממשות התחזיות השחורות על כ־300 אלף מובטלים, 9% מכח העבודה לעומת 6.5% כיום, ספק אם מערכת ההכשרה המקצועית תוכל לתת מענה לצרכים של המובטלים החדשים שהתווספו.

 

ראייה לטענה זו ניתן לראות בנתונים על האקדמאים, שמפרסם עתה הביטוח הלאומי לפי נתוני שירות התעסוקה: בשנת 2000 שיעור האקדמאים מקבלי דמי האבטלה היווה 18% מסך כל מקבלי דמי האבטלה. בשנת 2006 שיעור זה כבר הגיע ל־26.1% וב־2011 ל־28.5%.

בטל שלח
    לכל התגובות
    x