"אנחנו צריכות מותגים עקביים"
איילת סחר וסיוון פליישר, בעלות סוכנות סרפן שואו רום, מספרות ל"כלכליסט" איך הן משווקות מעצבים ישראלים לרשתות בינלאומיות גדולות, ועל המותג החדש שהן משיקות שבינתיים יימכר
מירית ווינשטוק, נוריתמי, בלאק שיפ, עודד אראמה, רובי סטאר, ג'ולייט, מאיה בש וגל שטרן - אלה הם רק חלק משמות המעצבים והמותגים שמיוצגים בסרפן שואו רום, המקום שבו מעצבים ישראלים נחשפים לקניינים בחו"ל. דרך השואו רום הגיעו השמות הישראלים לרשתות בינלאומיות, ובהן אנתרופולוג'י ופרי פיפל, ולעשרות חנויות במזרח הרחוק, באירופה ובקנדה.
השמות שמאחורי סרפן שואו רום הם איילת סחר וסיוון פליישר. השתיים ייסדו את העסק לפני כשלוש שנים, כשפליישר, אז סטודנטית למשפטים ולמנהל עסקים, וסחר, ד"ר לביוכימיה, החליטו לעשות שינוי בחיים. הן גילו שבשוק האופנה הבינלאומי יש עדיין הרבה מקום לחשוף אופנה מעוצבת במחירים נגישים. כיום הן מקבלות כארבע בקשות ביום ממעצבים שרוצים להצטרף לשואו רום שלהן, אבל תנאי הקבלה אינם פשוטים. "השואו רום עובד על המשכיות. אין לנו עניין לקחת מעצב ולקדם אותו במשך שנה ואז שייפרדו דרכינו", מסבירה סחר. "לכן הקריטריונים שלנו לבחירת מעצבים הם שתהיה להם יכולת להעמיד קולקציה שתי עונות מראש, שהם כבר עובדים ומוכרים כמה שנים בתעשיית האופנה הישראלית, ושהמוצרים שלהם באיכות התואמת את הדרישות בחו"ל. כמו כן הם צריכים להתאים לתמונה העיצובית, לקונספט של השואו רום, כלומר העיצובים שלהם צריכים לדבר בשפה דומה לזו של המעצבים שאנחנו כבר מייצגות".
"מאוד מאוד קשה להשיג לקוח", מרחיבה פליישר. "קניינים רוצים לראות המשכיות של מותג לפני שהם מזמינים ממנו מוצרים, בייחוד קניינים גדולים כמו ברניס, אופן סרמוני או אנתרופולוג'י. ברניס, למשל, ראו אותנו בתערוכות וביקשו שנבוא אליהם להראות סמפלים. נסענו אליהם במיוחד לפגישה, שבסופה ביקשו שנחזור שוב בעונה הבאה. כדי ליצור רושם רציני, אנחנו צריכות עקביות בקרב המותגים שאנחנו מייצגות".
את הקשרים עם התעשייה הבינלאומית השתיים בונות בתערוכת "קפסול" בניו יורק, המתקיימת במקביל לשבוע האופנה בעיר. כמו כן, במקביל לשבוע האופנה בפריז הן שוכרות גלריה ברובע מרה, ביחד עם שואו רום ממילאנו. שתי החשיפות הללו בעונה מציגות את המעצבים שלהן למאות קניינים בינלאומיים. כיום הן בקשרים מתמשכים עם בית הכלבו ברניס ועם Open Ceremony, שטרם ביצעו הזמנות בפועל; עם אנתרופולג'י, שמוכרים את תכשיטיה של מירית וינשטוק בחנות הדגל בשדרה החמישית; עם קולט בניו יורק ובלוס אנג'לס, שמוכרים גם הם את תכשיטיה של וינשטוק; עם רשת חנויות פרי פיפל בארה"ב, שמוכרת פריטים של רובי סטאר וגרבונים של גל שטרן; ועם עוד בוטיקים קטנים בטוקיו, בהונג קונג, במילאנו, בוונקובר ועוד.
ביטחון הדדי
סקר שוק בן ארבעה חודשים הוביל את פליישר וסחר לבסס את כיוונו של העסק החדש שלהן. "סקרנו את כל התערוכות שיש, המעצבים שמציגים בהן והקניינים שמגיעים – וקיבלנו הזמנות כבר בתערוכה הראשונה שהשתתפנו בה. עם הזמן למדנו גם מה מבריח קניינים, מה מלהיב אותם, מה נחשב יקר. אנחנו מבקשות מהמעצבים להישמע להבא להערות שלנו שנאספות מהשטח. זו עבודה שכוללת הרבה ביטחון הדדי. המעצבים צריכים לסמוך עלינו שנייצג אותם בצורה הטובה ביותר, ואנחנו צריכות לסמוך עליהם שיספקו את הסחורה והקטלוגים באיכות המתאימה ובזמן". הן מוסיפות: "למדנו גם שאין שום ערך, לטוב או לרע, לעובדה שהעיצובים מגיעים מישראל. המוצרים מושכים את הקניינים, ולא שום דבר אחר".
הרווח הכלכלי של השתיים מגיע מאחוזים שהן גובות מהמעצבים עבור כל מכירה שמתבצעת. המחירים בחו"ל קרובים מאוד למחיר הנקוב בארץ עבור המוצרים המעוצבים. אבל מעבר לים אין קונסיגנציה (שיטת המכירה לפיה התשלום מתבצע רק לאחר שהקניין מצליח למכור את הפריטים בחנות), והתשלום על כל הפריטים שמוזמנים מגיע תוך מספר חודשים.
העונה החליטו סחר ופליישר לייצג מותג נוסף – מותג שלהן שנעשה בשיתוף פעולה עם המעצבת אדווה ברונר מהמותג דואנדה. הקולקציה, שתוצג בתערוכות תחת השם סרפן, כוללת חלקים עליונים סרוגים ושמלה סרוגה לנשים. בהמשך, הן אומרות, אולי ימכרו אותה גם בארץ. בנוסף השתיים מקוות בעתיד הקרוב להרחיב את כמות המעצבים שהן מייצגות, ולהשתלב בתערוכה מרכזית ביפן.
