תורת העיצוב
מפל מים שעליו מוקרנות מילים וכד שעוצב דיגיטלית הם חלק מהעבודות שאצר אלכס וורד, בתערוכת העיצוב החדשה במוזיאון ישראל
שנה וחודשיים עמל האוצר אלכס וורד על התערוכה "חוקרים במופלא" ("Curious Minds"), שנפתחה ביום חמישי האחרון במוזיאון ישראל. זאת תערוכת העיצוב הראשונה במוזיאון, לצד התערוכה הקבועה. היה שווה לחכות - וורד אצר את התערוכה באורך רוח, אסף מעצבים, בחר פרויקטים ועבר עם המציגים תהליך עבודה מסודר. ועם זאת אי אפשר להתעלם מהארגון שהיה לוקה בחסר, ובעיקר מכך שאין קטלוג לתערוכה.
התערוכה עוסקת בגישות חדשות בעולם בכלל ובעולם העיצוב בפרט, ומשתתפים בה מגוון רחב של מעצבים.מרבית המעצבים מציגים פרויקטים חדשניים ומרתקים העוסקים בשאלות הנוגעות לחברה, לתרבות ולסביבה, פרויקטים שנוצרו בשיתוף פעולה עם חוקרים מכל מיני תחומי מדע.
להפתיע ולרגש
אחת העבודות המהפנטות היא של יוליוס פופ מגרמניה. פופ בנה מכונה המייצרת מסך־מפל העשוי מטיפות מים, ועליו מוקרנות מילים חולפות. טיפות המים משמשות פיקסלים ונשלטות על ידי שסתומים מגנטים מסונכרנים שיוצרים את המילה הכתובה. העבודה ממוקמת בחלל גדול אשר מוסיף לדרמה הנוצרת סביבה.
עבודה שכמעט היה אפשר לפספס, כיוון שהיא נראית כחלק מהבניין ולא כפרויקט בפני עצמו, נקראת "סימני חיים". היצירה של פרדי יאיוונר, הפועל בלונדון, היא הנפשה אינטראקטיבית רגישה לתזוזה של שלט תמים אשר לכאורה מורה על יציאת חירום. "האיש שבשלט יציאת החירום הוא אולי הבחור שעובד הכי קשה בבניין - הוא עומד על רגל אחת כל הזמן ואף פעם לא הולך לשום מקום. רציתי לתת לו הפסקה שיעשה בה מה שהוא רוצה", אומר יאיוונר. “המהות של הפרויקט היא ההפתעה, להסתכל שוב על דבר שלא מסתכלים עליו בדרך כלל. השלט הזה משעמם מאוד, וחשבתי לעשות ממנו משהו מרגש ובעל ערך גבוה".
"אומן דיגיטלי" נקרא המיצב של המעצבים קלר ורניר ודריסוורברווחן מסטודיו אנפולד מאנטוורפן בשיתוף עם טים קנא פן. זהו מיצב המשלב בין טכניקה מסורתית לטכנולוגיה דיגיטלית. המעצבים יצרו אובניים וירטואליים המופעלים באמצעות סורק תלת־ממד ותוכנת עיצוב דיגיטלית מיוחדת, ובכך אפשרו יצירת כלי קרמיקה בלי ללכלך את הידיים. לאחר תהליך הקדרות נשמר הקובץ במחשב ומדפסת תלת־ממד מדפיסה את הכד בחומר אמיתי. המיצב אינטראקטיבי ופתוח לקהל שמוזמן לבוא ולפסל באובניים הדיגטליים, אך הדפסת הכדים מחומר נעשתה רק ביום הפתיחה. לדברי המעצבים כדים שיפוסלו בתערוכה יישמרו במאגר במחשב וחלקם יודפסו. "המיצב מלמד שעבודה דיגיטלית יכולה להיות מוחשית ופיזית דרך כפתורים במקלדת", אומר ורניר.
